הרהורים על בדידות ועוד
בעיקר נסיונות לתהות עם עצמי על הבדידות שלי.
פוסטים פופולאריים
-
נולדת להורים שרצו ילדים...
18/7/08 | 763 צפיות
-
איפה אני היום
30/9/09 | 494 צפיות
-
מדוע איני רוצה ילדים
8/6/08 | 498 צפיות
-
שנה טובה
18/9/09 | 571 צפיות
-
הבלוג עוזר?
16/8/08 | 766 צפיות
-
האבסורד בזוגיות
27/7/08 | 610 צפיות
פוסטים אחרונים
- המקצוע שהייתי צריך ללמוד 19/2/11
- נשים אוהבות גברים 8/10/10
- שוביניזם 11/9/10
- עוד ילד, שמחה או עצב? 24/4/10
- יום הזכרון מזווית קצת אחרת 9/4/10
- אם אני יכול כל אחד יכול 15/1/10
נמאס לי מהתסביכים שלי
כל פעם לפני שמתקשר לחברה, חושב עשר פעמים. למה חושש להתקשר? כי מפחד להיות נודניק. אחרי הרבה חששות התקשרתי עכשיו. היא לא ענתה. לא יודע מדוע. ברור לי שהיא אינה מתחמקת מלענות, יתכן שבאמת לא יכלה מסיבה כלשהיא. אבל אני מיד נכנס ללחץ מזה. עכשיו בכלל תקעתי את עצמי אם אתקשר שוב עוד זמן מה, אני נודניק, אבל מצד שני מאד מאד רוצה לדבר איתה. איך יוצאים מהתסביכים האלו? מה עושים? האם כל חיי נגזר עלי לחיות ככה? או בבדידות או בלי חברה או בתסביכים כאלו לפני כל טלפון? כשאני איתה הכל מדהים. פשוט אין מילים. ניכר שהיא אוהבת אותי. היא לא מפסיקה להחמיא לי ולומר לי כמה שכיף לה איתי וכמה שהיא נמשכת אלי. לכן ברור לי שיש כאן קשר חזק. יחד עם זאת ממש מת מפחד להיות נודניק. לאחר הניסיון הכושל הזה ליצור קשר (שהיא לא ענתה) שוב פרצתי בבכי. לא על כך שהיא לא ענתה אלא על התסביכים שלי. איך לעזזל יוצאים מהתסביכים האלו? עדיין נראה שאני קרוב ליציאה גם מהתסביך הזה. אבל איך יוצאים מזה? בכל זאת אני עדיין אופטימי. הצלחתי להתגבר על תסביכים גדולים פי כמה מזה.
|
תגובות אחרונות
-
מצב זמני
בתגובה על עוד ילד, שמחה או עצב?
-
הכי הכי
בתגובה על יום הולדת
-
לאה'לה Lea
בתגובה על בריאות הנפש לעשירים בלבד
-
כמעט בת 30
בתגובה על עוד חג בבדידות
-
+גבריאל
בתגובה על שאלה תמימה
-
כמעט בת 30
בתגובה על רשימת התסביכים שלי
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז מההבנה שלך מהיא זוגיות, את בעצם רומזת שהיא לא ממש מתיחסת אלי?
אני לא באמת יודע. למרות גילי, בנושא מערכות יחסים אני תמים בצורה בלתי רגילה. מעולם ואני מדגיש, מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים נורמלית.
כל מערכות היחסים שלי או שנסתיימו בשלב מאד מוקדם (בדרך כלל כי היא סיימה) או שהיו משלב די מוקדם כל מני מתיחויות שבסופו של דבר הביאו לפרידה.
כאן סוף סוף יש לי קשר כנראה סביר. אני אומר כנראה כי לפי מה שאת אומרת זה לא סביר.
מצד שני, היא כן חוזרת. עדיין לא היה מקרה שהיא התעלמה משיחה שלי.
גם כל פגישה שאנחנו קובעים תמיד התקיימה, לכל היותר התאחרה בחצי שעה אבל מעולם לא בוטלה פגישה.
הסקס מעולה ויש משיכה ללא ספק. היא גם אומרת את זה.
היא גם שאלה "אתה אוהב אותי?" תגובתי הייתה מיד "בוודאי" והתגובה שלה "גם אני אוהבת אותך".
בשבילי זה המון. שאשה תגיד שהיא אוהבת אותי זה מדהים.
מרבית חיי חשבתי שזה בעצם בלתי אפשרי שנשים או לא באמת אוהבות גברים או לא אוהבות אותי.
כמובן שהיה לי יותר נוח להאמין בחלק הראשון שהוא ללא ספק שגוי.
המציאות הייתה עד היום שנשים לא אוהבות אותי ולא נמשכות אלי. כאן יש משהו אחר. הרי המשפט הזה פירושו שהיא אוהבת אותי. היא גם אמרה מספר פעמים שהיא נמשכת אלי.
הי
קראתי שוב ושוב מה שכתבת
ונכון, יש לך המון חרדות בקשר לקשר הזוגי בו אתה נמצא
אך יש גם את הצד שלה
נכון שיש לנו תסביכים משל עצמנו, אבל הם מתגברים כשמישהו גורם להם להתגבר
למשל, אם אתה מתקשר אליה והיא לא עונה, זה בסדר
אבל למה לחזור רק אחרי מספר שעות, למה לא לשלוח סמס למשל גם אם היא נורא עסוקה
כלומר, הבן זוג שלנו, לא צריך להיכנס איתנו לסרטים שלנו, מצד אחד
אולם מצד שני הוא לא אמור להגביר אותם
מקווה שלא מסבכת אותך, פשוט מדברת מניסיון ומהבנה מה זו זוגיות
בהצלחה
כן, גם היא מתקשרת, הנקודה היא שאני בדרך כלל מתקשר כי אני רוצה לשמוע את קולה. אם אני לא אתקשר היא תתקשר את זה כבר ראיתי. הבעיה היא שאני כל הזמן חושב עליה, אולי יותר ממה שהיא חושבת עלי. כנראה גם בגלל שיש לי יותר זמן פנוי.
בעקרון אני מרוצה מהקשר, הוא הדדי.
אבל מאחר שהיו לנו כבר חיכוחים על רקע זה שהיא הרגישה שאין לה מספיק זמן לעצמה אני מפחד להתקשר.
עקרונית קל נורא להגיד "אז אל תתקשר" זה כנראה הדבר הנכון לעשות. אך כאן מגיעים התסביכים שלי. היא מן הסתם תתקשר אבל בשעה הרבה יותר מאוחרת או בכלל למחרת ואני כל הזמן צריך אישור שהקשר נמשך. חרדת נטישה ברמות על.
אני מודע לכך שזה מטומטם לחלוטין, למשל אתמול בערב, הרי רק באותו בוקר נפרדנו, כבר קבענו שאני בא אליה ביום שלישי, כבר קבענו אפילו מה עושים בסוף שבוע. כך שבעקרון אין לי מה להיות חרד לגבי המשך הקשר.
אבל לא. כל פעם שמגיע הערב, פתאום אני נתקף געגועים ורצון עז לשוחח איתה. אז אני חושב עשר פעמים אם להתקשר או לא. בדרך כלל אני לא עומד בהחלטה שלי שהיום אני לא מתקשר. אז אני מתקשר. לא תמיד היא עונה מיד. זה כמובן מכניס אותי לסרטים. בדרך כלל היא מתקשרת אחרי מספר שעות אבל עד אז אני בסרטים.
זה כרגע התסביך האחרון שלי בעניין הקשר. זה מטריד מאד. כי בעצם אשרי נתון בידיה. אסור שכך יהיה.
איני יודע כרגע מה לעשות בנדון. אני מחפש כיצד להתגבר על זה. ברגע שאתגבר על זה, התחושה שלי שהקשר יעלה סוף סוף על פסים של שגרה.
מבחינתה הקשר כבר עלה על פסים של שגרה, נפגשים בתדירות די קבועה ולפעמים יותר כך שלמסתכל מבחוץ נראה שיש קשר טוב והכל בסדר.
זה רק החרדות שלי. שום דבר אחר.
האמת היא שמאוד מסכימה עם מה שכתב ז'אנדרק
השאלה היא כמה זה יותר מדי
האם היא גם מתקשרת, גם מחזרת
או שרק אתה?
לא בריא להיות במצב כזה, כי זה לא הכי נעים
וקשר אמור לעשות לנו טוב ולגרום לנו להרגיש טוב
תבדוק האם זה נובע מחוסר ביטחון שלך
תודה לך על התגובה.
בסופו של דבר היא חזרה אלי, מה שכמובן העלה גל של אושר בליבי.
הסיבה שאני חושש מכל שיחת טלפון היא שכבר הייתה לנו מתיחות קלה לפני כשבוע שהיא טענה שאני מתקשר יותר מדי. לכן מת מפחד.
למרות שאין ממש חשש ליציבות הקשר, יש כבר תכניות קבועות לבילויים עד סוף שבוע הבא, שאחד מהם הוא צימר בצפון. מה שמראה לדעתי ללא ספק שאין חשש.
יחד עך זאת אחרי המתיחות שהייתה שבוע שעבר אני מפחד.
מה ככה זה קשר? אף פעם זה לא נגמר?
מפחיד אותי להמשיך להיות במצב הזה.
כן אני שואל ברצינות אם ככה זה קשר. אני באמת תמים וחסר ניסיון למרות גילי.
בקשרים אחרים לפעמים זה היה ולפעמים לא. כשזה לא היה, היו אלו קשרים שלא ממש רציתי.
פעם ראשונה שמבקרת....
ריגשת אותי *
קודם כל, לנשום עמוק
"התסביכים" האלה שאתה מדבר עליהם עוברים על הרבה מאוד אנשים
נכון, זה לא מנחם, אבל שלא תחשוב שאתה "חריג"
ואחרי שנרגעת :)
אנחנו נכנסים ל"תסביכים" כשאנו לא מרגישים בטוחים
נסה לבדוק מה גורם לך בקשר הזה להרגיש לא בטוח
אם היא מראה לך שהיא מעוניינת בך ואף אומרת לך ומחזרת אחריך כמו שאתה אחריך
אז אין סיבה להרגיש לא בטוח ואז זה רק עבודה פנימית
שמפעם לפעם תפחית את החרדה
אם לעומת זאת היא גורמת לך להיות לא בטוח
אז תנסה להבין למה אתה שם
מקווה שעזרתי :)
בהצלחה