הבלוג הזה נועד בין השאר לייצר אג'נדה נגדית לאג'נדה השלטת במדינה כבר מספר שנים, שעיקריה צמצום מדינת הרווחה, הפרטה בכל מחיר וביסוס כלכלת שוק חסרת פשרות ועכבות, במודל האמריקאי הישן והרע. חלק מהעניין הוא להבין מה קורה לנו, וזה לא קל. זמינות הנתונים לא אידיאלית בישראל - יש המון נתונים, אבל חלק גדול מהם לא רלבנטי, וחלק מהדברים הכי מעניינים אינם בנמצא. למשל, כל מה שקשור להכנסות מהון הוא קופסה שחורה (מעניין למה...).

אבל בכל זאת, מאחורי בעיית הנתונים והדוחות החשובים אך לא תמיד קריאים מסתתרת מציאות פשוטה למדי: הפערים מתרחבים, ומדיניות הממשלה מרחיבה אותם עוד יותר. מאחר שבכל פעם שתגידו את זה יקום מישהו מחסידי נתניהו ויזרה לכם חול בעיניים, אני נותן כשירות לציבור כמה נתונים זמינים מתוך דוחות הביטוח הלאומי:

ראשית, ומאוד מאיר עיניים, הגידול הריאלי בהכנסה הפנויה לנפש לפי חמישונים (מתוך דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2007, עמ' 20). הכנסה פנויה היא ההכנסה לאחר מסים ותשלומי העברה, כלומר מה שיש לנו ביד אחרי ששילמנו מס הכנסה, בריאות וביטוח לאומי, ואחרי שקיבלנו את כל הקצבאות שמגיעות לנו (זקנה, ילדים אבטלה, וכדומה).  אז ככה: בין 2002 ל-2007, ההכנסה הפנויה גדלה בממוצע ב-17%. אבל בעוד שהחמישון העליון נהנה מעליה של 18.6%, החמישונים שאחריו נהנו קצת פחות. החמישון הרביעי זכה לגידול של 14.8% בלבד, ואילו החמישון התחתון רק 8.5%, כלומר חצי מהממוצע! וזה באחוזים, אבסולוטית כמובן שהמספרים מרשימים בהרבה.

עוד נתון מעניין, הפער בהכנסה הפנויה בין משפחה בעשירון העליון לתחתון (שוב מנתוני הביטוח הלאומי, הפעם עם קצת חישובים שלי): ב-2001 משפחה בעשירון העליון הכניסה פי 7.2 ממשפחה בעשירון התחתון. בשנת 2006: פי 10.

זה מוכיח את החלק הראשון - הפערים מתרחבים. עכשיו לעניין המדיניות.

הביטוח הלאומי מפרסם בדו"ח העוני את תרומת המסים ותשלומי ההעברה לצמצום אי-השוויון. הוא מחשב את מדד ג'יני (מדד מקובל לאי-שוויון, לא ממש חשוב ההסבר) לפני תשלומי העברה ומסים ואחרי. מובן שהפערים מצטמצמים בעקבות זאת - זו הרי אחת הפונקציות המרכזיות גם של מסים וגם של תשלומי העברה. אבל בעוד שבשנת 2002 הם הקטינו את אי-השוויון ב-31.5%, בשנת 2007 השפעתם הצטמצמה (או צומצמה אם נדייק) ל-25.4%. הפחתת מסים ופגיעה בקצבאות - ברור כשמש.

אז שלא ינסו לבלבל אתכם עם מספרים - המהפכה החברתית יצאה לדרך, אבל היא שלילית. באופן עקבי וברור, הפערים בהכנסה הפנויה עולים, וזה לא קורה לבד. וזה, כמו שאמרתי בפוסטים הקודמים, לא הכל - עם ההכנסה הפנויה המצומצמת יותר, השכבות החלשות צריכות לשלם יותר על שירותים שפעם ניתנו ע"י הממשלה. את הפער האמיתי, בין עשיר ובריא לעני וחולה, אפילו לא מנסים למדוד.