· איך הלך בחדר החקירות עם אחמד? · המפקד, ניסיתי הכל. מכות רצח. · נו? · הוא החמיא לשרירי הזרוע שלי. · צריך אמצעים קיצוניים. עברת לשלמה ארצי? · מה אתה חושב? 24 שעות רצוף. · נו? והוא נשבר? · הוא פיזם את הפזמון החוזר שוב ושוב ושוב... וביקש, אם לא קשה לי, להגביר עוד ולשים ריפליי... · העמדת אותו בדום מתוח 24 שעות רצוף? · מה אתה חושב? ברור. · וזה לא שבר אותו? · הוא התחיל לשיר "התקווה" ולא הפסיק. נאלצתי לעמוד דום עשרים וארבע שעות רצוף. אני מתחיל להרגיש אנטי-ציוני. · ביקשת שיעבור ל"בילאדי, בילאדי"? · הוא לא הסכים. והוא גם מזייף. אני אומר לך, הוא עשה את זה בכוונה. אין גבול לשטניות של הפלסטינים האלה... אני לא יכול יותר... תשאיל אותי למוסד, לחפש פושעים נאצים בני תשעים שמסתתרים באמזונס עם שנורקל בין דגי פיראנייה... הכל, רק לא אחמד... · מסתבר שהפלסטינים התחילו להנות מנוהל טלטול. צריך להגיש עתירה שתאסור עלינו להמשיך בנוהל הזה. · אבל ממילא לא נציית לאיסור. · אה, נכון. שכחתי. אז צריך להגיש עתירה לשב"כ... · התכוונת "בג"צ". · סליחה. פליטת כדור פרוידיאנית. · התכוונת "פליטת פה". · אתה מדבר עם המפקד שלך, אל תשכח. · סליחה. · צריך להגיש עתירה שתאסור על הפלסטינים להנות מהעינויים. · התכוונת "מהטלטולים". אצלנו לא מענים. · נכון. שכחתי. הקוראים מתבקשים לגזור את השורה הזו ממסך המחשב, לשים עליה טיפקס או לעבור בטוש שחור של צנזורים. תודה. סליחה על ההפרעה. איפה היינו? · באחמד. · באיזה חלק של אחמד? · חיברתי לו חוטי חשמל לפטמות. · נו? והוא לא דיבר? · לא. רק גנח. · מצוין. זה החלק שאחריו הם מתחילים לדבר ולא עוצרים עד שהם שופכים הכל. · יש בעיה, המפקד. · דבר. · אחרי הגניחות הוא התחיל לדבר. · או, סוף-סוף. רשמת? · כן. · ומה הוא מסר? מידע על מקומות המסתור של הנשק בג'נין? · לא בדיוק. זה מה שהוא אמר: "אח, אח, אח, עוד, עוד, אל תפסיק, זה טוב, עוד לפטמות, בבקשה..." · אתה יכול להפסיק. · אבל הוא לא הפסיק. · אני חושב שהבנתי את הנקודות העיקריות שלך, תודה. · גם אחמד הבין את הנקודות העיקריות שלו. זה הפטמות. · לפחות על מכות חשמל באשכים הוא הגיב יותר טוב? · כן, הוא התחיל לשפוך. · או, סוף-סוף אנחנו מתקדמים לאן שהוא. ספר, איזה מידע הוא שפך? · אז זהו, שהוא לא שפך מידע. הוא שפך... אה... משהו אחר... · מה זה הכתם הזה על הבגדים שלך? · לא הספקתי להתרחק ממנו בזמן. · שיט. שיט. שיט. · לא, זה עוד לא היה. |
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טראקבק לחג,
חופשה נעימה.
:)
אתה מתכוון משהו סטייל:
I did not have sex with that Ahmad
?
תתקעי, תתקעי. ממך אני מוכן לקבל הכל. ממי שכותבת משפטים כמו "חברים שלי הביאו ילדים. עד כאן בסדר. זכותם" - אני מוכן לבלוע הרבה. אפילו שלמה ארצי.(מה פתאום "אפילו"? אני הרי אפילו לא יודע מי זה. ע"ע כבדות שמיעה)
נאוה יקרה,ממך לא ציפיתי.
ואהוד היקר,זה לא תירוץ!ג'אז אתה אוהב!
אני מחפשת כבר יומיים לינק לשיר מוצלח לשלמה ארצי לתקוע לך כאן ממש באמצע הפוסט הזה.
כשאמצא אחזור...אולי מחר,אולי פתאום,מחר יהיה טוב....
חכי חכי. נחשוב על משהו. נביא את שלמה ארצי להופעה חיה אצלך בתא. 24 שעות רצוף. ועוד 24.
די, אני לא יכול להמשיך לכתוב את זה. הסבל רב מדי.
סדיסט של מלים אתה. לא מודה שנהניתי.
זהירות, ספוילר של תיאבון:
וגם אזהרת תוכן פוגעני:
כשהיה לבד בבית, הוא אונן לתוך הבשר שאמו עמדה לבשל באותו ערב.
גם אתה. הוא נבכה את אומללותנו תחת איזה גשר, בשלג, עטופים בעיתונים ומחזיקים בקבוק וודקה מסריח.
אני חושב שאני מכיר את האחמד הזה מימיי בקציעות לפני מס' שנים
אז הוא קרא לעצמו אמג'ד, אבל אתה יודע איך זה, קל לשנות שמות בימינו...
אתה גאון יקירי!
אולי אפשר להביא את שירי מיימון לאחמד? ככה ניפטר משתי ציפורים (?) במכה אחת.
ימצאו את גופתה בידיו כשהוא ממלמל: "לא יכולתי לשאת זאת" או משהו כזה.
(האתר) לשרותך תמיד.
במגוון תנוחות.
ועושר רוחני זה דבר חשוב.
כמעט כמו תכניו של האתר ההוא.
אה, אז אני מפסיד או לא מפסיד?
הגדה של פסח טחנת לנו.
יצירת אמנות.
אני חושב לנסות את זה על אחמד.
זה בטח ישבור אותו.
(שמענו, שמענו. אחמד הוא חסין אמנות מודרנית)
מרחתי טיפקס על השורה של השפיכה ( "ג'ורג' ,ג'ורג ' ! תוציא את האלה !)
תמיד שמח לשרת...
לא.
דה-ויצ'י יקירי,
תודה שפתחת בפני את דלתות האתר המיוחד והאנין הזה.
אין ספק בכך שעולמי הרוחני התעשר באחת.
אהוד יקר,
שזה (שירי שלמה ארצי) יהיה הדבר האחרון שמצער אותך.
אה, ואחלה פוסט.
אחמד היום מנהל את אתר "הכלוב"
ויש לו שם כמה לקוחות מבכירי השב"כ. מאוד מרוצים ממנו החבר'ה
אני חושש שהוא עסוק כרגע. ובכלל. לא היית רוצה לדעת במה.
ואם היית רוצה לדעת במה, אז אני חושש שאני לא רוצה לדעת במה.
תתפלאו, אני לא מכיר שיר אחד של שלמה ארצי.
אני ניזון רק מדימויים.
ככה זה כשכבדי שמיעה.
לקראת סוף הדיאלוג נשאלה השאלה:"רשמת"? ואני פיזמתי כהד: "רושם רושם".
אכן, שלמה ארצי יכול להוציא ממך כל דבר.
אם כך, המצב באמת אבוד.
נקסט.
לא אמין .
אף אחד , לא כולל סינגולדה, לא יכול לעמוד ב24 שעות רצוף של שלמה ארצי .
איפה הדור ההוא, שיכול לצטט גשש על עיוור...
נשמע מדליק.
רק שאני ירושלמי, עכבר בית.
אותי זה היה שובר. את אחמד לא.
אוהו, ועוד איך הוא יזמר.
ריה"ל וכו'.
הבעייה היא שהוא יהנה מזה.
"האיש הזה הוא כמו חוח צחוק בין שושני הבכי "....
שלח אותו אלי, לשיעור על שירת ימי הביניים.
נראה אם לא יתחיל לזמר.
וחוצמיזה: מדליק. כמו תמיד.
אין בררה.
צריך לעבור לאקסטרים.
תנסה מסיבה אצל ר. גלילי.
אם זה לא עובד, תנסה פסטיגל.
אבל שלוש הופעות ברצף כולל כניסה ויציאה מחניונים.
אוי ואבוי...
נזכרתי בטעם של ארוחת הערב כך לפתע.