0
אחרי שילה פרבר ורונה קינן (שאגב, אתמול קניתי את אלבומה החדש. דיעה מוצקה טרם גובשה) - נמשיך עם המין הנשי. והפעם: קרן אן. האמת שאני לא איזה מעריץ גדול של הישראלית-צרפתית הזו. את Not Going Anywhere אהבתי (ובמיוחד שיר מדליק אחד במיוחד מתוכו: Sailor & Widow), אבל זה לא מהאלבומים שאקח איתי לאי בודד. כשהיא הגיעה לכאן בתחילת 2004 לביקור מולדת קצר, והחליטה לתת איזו הופעה קטנה (כמעט רק למוזמנים) על הדרך, הצלחתי להתקמבן על הזמנה ולהגיע לקאמל קומדי קלאב (שאז ישב באיזור התחנה המרכזית, ונוהל ע"י אחיה של אן) כדי לראות אותה. היה יפה מאוד. מסוג ההופעות שאתה זוכר גם הרבה זמן אחרי זה. |