איך מביאים ילד לעשות מה שאתה כהורה/מחנך/מאמן רוצה שיעשה במינימום מאמץ מבחינתך.
איך לגרום לו לעשות דברים שהוא לא כל כך אוהב?
מה עושים עם ילד קטן שנשכב בקניון ולא זז עד שיקנו לו צעצוע מסוים ומה לעשות ששבת וכל החנויות סגורות....
על השאלות האלה אנסה לענות מניסיון של שמונה שנים בתור מאמן של מאות ילדים בין גילאי גן ועד כיתה יב'.
אני אתן חוקים פשוטים עם דוגמאות משלי ומשם כל אחד יילך לכיוון היצירתי שלו . כמובן שאין בדברים האלה אמת מוחלטת,
וחינוך הינו תחום רחב יריעה ונושא שנידון הרבה שנים, אך מתוך ניסיון אישי הדברים לרוב מוכיחים את עצמם. ולהלן
החוקים-
1.הבדל בין הגילאים השונים והתייחס לצרכי הילד על פיהם- בד"כ ילדים עד גיל 12 מה שמעניין אותם בגדול זו טובתם האישית, פחות העיניין החברתי -קבוצתי ולכן עליך לחשוב בכיוון זה, מגיל 12-15 הילד הופך לנער מתבגר המחפש דמות חיקוי ומתחיל להעריץ אותך, אתה יכול (אם תעשה זאת נכון) לשמש לו מודל וחיקוי, אין מדובר פה על תוכחה אלא יותר על דוגמא אישית. מגיל 16-17 התחום הקבוצתי מתפתח מאד, הנער מחפש את "הקבוצה" הוא הופך לסגוד לקבוצה ואף לעיתים מעריך אותה יותר מאשר את עצמו (אנו רואים זאת בקטע הצבאי, בגאוות יחידה למיניהם, אני רואה זאת בקבוצות הנוער שלי), לכן הקטע החברתי צריך להיות המוביל בעניין החינוכי.
2. ילדים עד גיל 12 לערך לא מבינים "עתידות"- ילדים לא מבינים טווח רחוק. בתחילת דרכי החינוכית הייתי מרצה רבות לילדים על המשמעות של אימון אקסטרה, ובכך שזה יביא אותם לקבוצות רציניות בעתיד והם יהיו מוכרים בליגת העל- ילדים לא מבינים מעבר ליום -יומיים הקרובים. זו היתה טעות מבחינתי ולא השיגה מטרתה.
3.תהיה חבר אבל עם גבולות- אני פוגש הורים/מורים רבים שאומרים לי- "אני לא חבר של הבן שלי-אני אבא שלו", ויש שאומרים "אני חבר של הבן שלי, הכל הוא מספר לי" , אני חושב ששני הגישות הינן טעויות ביסודם. דור הילדים של היום אינו דומה לפעם ואת ה"יראה" מההורים יהיה אפשר להשיג רק במאה שערים... לדעתי השילוב המנצח הוא תהיה חבר אך שהילד ידע שיש דברים שאצלך הם יהרג ובל יעבור. אתה כמחנך חייב ללכת עם העקרונות שלך עד הסוף ולהזכיר אותם שוב ושוב.
4. תשחק במגרש שלו- שאני מביט על ההיסטוריה, אני מבחין שכל דור "התלונן" על הדור שלפניו, מעין "ירידת הדורות" אמנם הילדים אכן הפכו וצפנים יותר ונועזים יותר, אך עם זאת חכמים הרבה יותר ופתוחים לעולם . אל תתעלם מהעולם הפנימי שלהם גם אם הוא זר לך. רדרך משחק במגרש שלהם תוכל "לשים להם גול" אם תשחק רק במגרש שלך תפסיד טכני.
5. הילד זקוק לחום, ותעסוקה קבוצתית הרבה יותר מפעם- הפיתויים החיצוניים שלוחצים את הילדים הינם כבדים, וההורים עובדים שעות נוספות על מנת לספק לילדים את אותם פיתויים...כך שהילד אמנם נראה עסוק, מבין בהרבה דברים, חכם, אך הנשמה שלו צועקת. אני רואה את זה במיוחד אצל גילאי 14-18 שלא נמנים עם קבוצה כלשהיא (קבוצת ספורט, תנועת נוער, התנדבותי וכ"ו) אותם ילדים משתעממים מחייהם, שותים, ועוסקים בדברי הבל. אין להאשים אותם כלל. שיש חלל בבטן משהו אחר צריך למלא אותו, ואם אין בו מים נחשים ועקרבים יהיו בו.... הורים שקונים לילד שלהם פליי סטיישן חדש במקום לשלוח אותו לאיזה חוג עושים את טעות חייהם.
ולהלן דוגמאות לטיפול במקרים מסויימים עפ"י החוקים שנתתי.
1. הילד המופרע- לפני כשנתיים הגיע אליי אבא שביקש לא לשלם מראש לחוג הכדורסל בשביל הילד שלו שלמד בבית ספר יסודי. שאלתי אותו לפשר הדבר והוא ענה שזורקים אחרי חודש את הילד מכל חוג אפשרי. הגעתי איתו לאיזו הבנה כספית וחיפשתי דרך להשאיר את הילד הזה הפעם שנה שלמה בחוג שלי... ההתחלה לא היתה קלה, הילד היה מגיע לאימון חוזר כמנטרה על משפט מסויים ורץ במגרש ורוקד. כנראה שבשעה הזו הריטלין הפסיק להשפיע....אבל אני חיפשתי את הדרך שלי. בשבוע הראשון התעלמתי, בשבוע השני זה היה בלתי אפשרי כי הצטרפו אליו עוד 3 ילדים שהשתעשעו מהבלגן וכאן הייתי חייב לעשות מעשה. אם כן החלטתי "לשחק במשחק שלו" שהוא הגיע לאימון הבא, התחלתי אני להשתולל ראשון, עליתי על ספסלים והתחלתי לצעוק, הבאתי גם שקיות מים וזרקתי על כולם. כל הקבוצה היתה בהלם ובראשם אותו ילד... כך עשיתי כ4 דקות, כולם הצטרפו והשתוללו איתי. ואז בבת אחת אמרתי. "די,אני עייף, יאאלה בואו ננקה פה ונתחיל באימון". האימון עבר על מי מנוחות, כך עשיתי עוד פעם או פעמיים ושוב הבעיה לא חזרה על עצמה. מדוע הוא הפסיק להפריע? יש לכך כמה סיבות, אך לא אאריך בדבריי בפוסט זה, אך שימו לב לחוקים. הלכתי על פיהם.
2. הילדים העצלנים- תחום הכדורסל נראה משחק כיפי ומהנה, אך יש יסודות כדורסל שמעצבן ללמוד, תרגילים סיזיפיים שדורשים תרגול שוב ושוב על אותה תנועה. בעבר, השחקנים שלי לא רצו להשקיע וללמוד אותה, הייתי מתעצבן, לא מעלה לשחק במשחק את מי שלא למד (צעד וחצי שמאל לצורך העיניין) . החלטתי שאני חייב למצוא פתרון יצירתי- וכך עשיתי. החלטתי לשחק במשחק שלהם, במגרש שלהם-האינטרנט, וכן לספק להם צורך מידיי ולא עתידי. פתחתי אתר אינטרנט לקבוצה WWW.EINAV.INFO ושם בניתי קטגוריה שנקרא- "מלך החודש" בכל חודש אני נותן משימה, השחקן שעומד בה הכי טוב, נעשה מלך החודש, ועושים עליו כתבה גדולה וצבעונית שכל השחקנים רואים את "מהללים" את שמו. כמובן ש99 אחוז עושים היום צעד וחצי שמאל מעולה, כי מי לא רוצה להיות מלך הכיתה? יש שיגידו ש"מתנות" זה לא לעניין, והילד צריך לדעת שיש מטרה לכל דבר- קשקוש בלבוש. דבר עם הילדים בשפה שלהם. בזמן הווה, אם בתימן לפני מאות שנים היו נותנים לתינוקות ללקק דבש מאותיות התורה שעל לוח על מנת שתתחבב עליהם שפת הקודש מי אנחנו?
כמובן שיש עוד עשרות דוגמאות רבות. בשמחה אתן רעיונות לכל מי שיפנה אליי.
אפשרי גם במסנג'ר:
בהצלחה
עינב
|