כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מהשפה והחוצה

    \"אנחנו לא יודעים אם יש אלהים, אבל אין ספק שיש נשים\" (וודי אלן)

    ארכיון

    0

    אילו הנחש היה מפתה את חוה עם גויאבה

    68 תגובות   יום שני, 22/12/08, 18:07

    הייתי בדרכי מהשוק הביתה, כשפגשתי לראשונה את יריב. השקיות היו כבדות והתיישבתי לנוח על ספסל, לצד כלבתו נעימת הסבר. אחרי כמה דקות של שתיקה לא אופיינית לי, בהן ליטפתי את הכלבה לאורך גבה ודגדגתי אותה מאחורי אוזנה, סיפרתי לו שאני אשה של חתולים. שלא תחשוב שאני לא מחבבת כלבים, אבל לא הייתי מחליפה את קריוס ובקטוס העצבניים שלי בשום כלב בעולם.

    הוא אמר לי שאני חתלתולה בעצמי, ובגלל זה הוא סולח לי.

    הרעב תקף אותי, כמו שקורה לי תמיד כשאני מתרגשת. "פה גדול! פה גדול!" התגריתי בו כשהושטתי לו תפוח ששלפתי מאחת השקיות.

    "תארי לך שהנחש היה מפתה את חוה עם גויאבה?" לקח ביס.  

    "אנחנו לא היינו פה", חיקיתי את הבעת הגועל שעל פניו.

      

    היחסים שהחלו בזכות חיבתנו לפירות וירקות, למעט גויאבות, נסקו תוך תקופה קצרה לגבהים שרק אהבת בוסר יודעת, כשהלב עדיין בתולי. לא היתה מאושרת ממני, כשיריב הציע לי כעבור שבועיים שאבוא לגור איתו. למחרת התייצבתי בפתח דירתו עם שלושה תיקים עמוסי בגדים וספרים, מנורת לילה ושני חתולים.

      

    קריוס ובקטוס התמקמו זו בפרוות זה במיטה הרחבה, עדים למעשי אהבתנו הליליים, מדי פעם שורטים בציפורניהם את הגופות הלוהטים, או נוגסים בשיניהם החדות רגל שנשלחה לעברם מבלי משים. לעתים, כשגבר עליהם יצרם, היו מחקים את אדוניתם במידה לא פחותה של תאווה. אנסטסיה של יריב התפרקדה באחת הכורסאות בסלון. כלחמניה חומה-חמימה היתה מעוגלת ומכונסת בעצמה, מסמנת בזנבה לדיירי הבית את מצב רוחה.

      

    החלטנו לא למהר עם ילדים, התנהלנו בשגרת חיינו הנינוחה - לימודים, עבודה, משפחה, חברים, סרטים וערבי ג'אז (אהבתנו המשותפת), ובכל זאת, כאשר גילינו בתום השנה הראשונה להיותנו יחד כי אני בהריון, שמחנו בו.

      

    ככל שבטני גדלה, איברי תפחו ותנועותי נעשו מגושמות, ייחלתי לחזור לגיזרתי הנערית. נבהלתי מהעתיד שמתכננת לי האמהות. ראיתי בגופי הנושא את עוברי בית כלא, ואת יריב, אבי התינוק שעומד להיוולד, הסוהר.

       

    כשנולד אביתר גורשו קריוס ובקטוס מגן העדן אל אזור שליטתה של אנסטסיה, שלא התנגדה לסידור החדש, כל עוד לא תפסו את מקומה במרומי הכורסא. בעוד שלושת השעירים לומדים לחיות בדו-קיום בסלון המרוהט "איקיאה" ומרופד בשטיחים הצבעוניים שנקנו בטרק בטורקיה, יריב ואני הלכנו והתרחקנו.

    התינוק ששכב בינינו שימש לנו מחיצה אנושית. ביצעתי כאוטומט את מטלותי, נעניתי לצרכיו הפיזיים של אביתר, אך דברנותי נאלמה וזרם דמעותי לא פסק. יריב נותר חסר אונים, כועס ונעלב מול קיפאון הגוף והנפש שלי לנוכחותו.

      

    "דכאון אחרי לידה" איבחן הפסיכיאטר, אליו לקח אותי יריב, את התנודות הקיצוניות שלי בין התקפי בכי לאפטיה.

     

    לא סיפרתי לפסיכיאטר, מומחה ידוע בתחומו, על אותו ערב אחרי יום כיפור, כשיצאתי להתאוורר מיריב, והתיישבתי על ספסל שהכיל את גופי הכבד בחודש השמיני להריוני, אז פגשתי את האיש שהציע לי גויאבה.
    לא דיברתי איתו אודות זה שלקח את מחשבותי לפגישה הראשונה עם יריב, לזכרונות הימים בהם נשבענו האחד לשניה לאהוב לתמיד, להיות חברים ונאמנים ותומכים לנצח. לפני שההורמונים בילבלו לי את הלב, בטרם נרתעתי ממגעו ומילותיו. ידעתי כי יריב לא השתנה. זה לא הוא, זו הייתי אני.  
    שמרתי מפני הפסיכיאטר את סודי על הגבר האחר, שליטף בתשוקה את הבטן שנשאה תינוק לא לו, בשעות שחמקתי אליו כדי לקבל אישור מחודש לנשיותי. גבר שטרף את עולמי כאשר התחנן, עוד בטרם הוכנס בני בברית אברהם אבינו, כי אעבור אליו עם תינוקי ושני חתוליי.      

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (66)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/12/08 04:55:

      צטט: מיא 2008-12-22 23:18:53

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-22 21:45:47

      צטט: מיא 2008-12-22 21:43:26

      גם אני ידעתי את זה!

      אז למה נתת לי להתייגע,אני זקן ממך

       

       רציתי שתסבול

       

      כמה שאת רעה

      קשה להיות יפה וגם טובה,נכון?

        25/12/08 14:41:

      צטט: קנולר 2008-12-25 14:32:21

      שתהיי לי בריאה, מה זה עשית אותי עצובה. ריח גויאבות גורם לי בכי מידי.

      ריח הגויאבות הוא מקור להרבה עצב בעולם.

       

        25/12/08 14:40:

      צטט: הדב מהיער 2008-12-25 13:46:46

      סיפור עסיסי כמו אגס בשל.

      חששתי לשנייה כי אתה רוצה לומר כמו גויאבה בשלה.

      תודה.

       

        25/12/08 14:32:
      שתהיי לי בריאה, מה זה עשית אותי עצובה. ריח גויאבות גורם לי בכי מידי.
        25/12/08 13:46:
      סיפור עסיסי כמו אגס בשל.
        25/12/08 03:49:

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-12-25 03:41:39


      חזרתי עם באנו חושך לגרש בידי כוכב של אש

      קול אחד הוא קול קטן וביחד רעש רם

      סורה

      תודה למאחרת בנשף.

       


      חזרתי עם באנו חושך לגרש בידי כוכב של אש

      קול אחד הוא קול קטן וביחד רעש רם

      סורה

        25/12/08 02:51:

      צטט: אי שון 2008-12-24 22:16:43

      צטט: אירה ג 2008-12-22 21:42:44

      צטט: אישון 2008-12-22 21:33:21

      אתמול בהדלקת נרות (נעשה טרנד כזה להזמין להדלקת נרות.) אכלתי לביבות עם ריבת גויאבות .תוצרת בית.מעולה.
      אני אספר לפסיכיאטר שלי לקואצ'ר שלי למטפלת בתנועה ולמורה הרוחני שלי והנה גם לכם/ן סיפרתי

      איכס!!!

       

       

      איכס את ואל תשכחי ששם המשפחה שלי הוא נחש(ון)...

      תתביישי לך עוכרת שמחת חג !!!! (ארבעה סימני קריאה)!

      גם אם תלפף סביב צווארי נחש(ון) חנק במרתף חשוך לא תוציא ממני מילה אחרת על גויאבה ונגזרותיה!!!!!

       

        24/12/08 22:16:

      צטט: אירה ג 2008-12-22 21:42:44

      צטט: אישון 2008-12-22 21:33:21

      אתמול בהדלקת נרות (נעשה טרנד כזה להזמין להדלקת נרות.) אכלתי לביבות עם ריבת גויאבות .תוצרת בית.מעולה.
      אני אספר לפסיכיאטר שלי לקואצ'ר שלי למטפלת בתנועה ולמורה הרוחני שלי והנה גם לכם/ן סיפרתי

      איכס!!!

       

       

      איכס את ואל תשכחי ששם המשפחה שלי הוא נחש(ון)...

      תתביישי לך עוכרת שמחת חג !!!! (ארבעה סימני קריאה)!

        24/12/08 10:06:

      צטט: shulamit near 2008-12-24 07:56:01

      עשית לי אתנחתא מחויכת לגמרי

      ומפתיעה

      במעברי ניקיון הבית שלי

      שאפו יקירה

      אנחית עליך כוכב (5 קילו) מחר...

       

      תודה. שמחה שהדרמה קורעת הלב שלי מנעימה לך את הספונג'ה. שיהיה לך יום נהדר ונקי.

        24/12/08 09:58:

      צטט: bigson 2008-12-24 00:59:09

      אז חווה הייתה בורחת מהריח

      והינו נמצאים עדין בגן עדן (של מטומטמים) שלא יכולנו להבחין בין טוב ורע

      בין מציאות לדמיון

      אולי בכלל אנחנו בגן עדן (עדין)

      ורק ביקום המקביל שלנו הוא נראה כמו גהינום

      אולי

      אגב נהנתי לקרוא

      יישר כוח

      יש כאלה שמעולם לא עזבו אותו...

      תודה

        24/12/08 07:56:

      עשית לי אתנחתא מחויכת לגמרי

      ומפתיעה

      במעברי ניקיון הבית שלי

      שאפו יקירה

      אנחית עליך כוכב (5 קילו) מחר...

       

        24/12/08 00:59:

      אז חווה הייתה בורחת מהריח

      והינו נמצאים עדין בגן עדן (של מטומטמים) שלא יכולנו להבחין בין טוב ורע

      בין מציאות לדמיון

      אולי בכלל אנחנו בגן עדן (עדין)

      ורק ביקום המקביל שלנו הוא נראה כמו גהינום

      אולי

      אגב נהנתי לקרוא

      יישר כוח

        23/12/08 20:08:
      תגידו, נשיקה-סטירה עם גואיבה זה אותו משחק? (התכוונתי כמובן לאכילת הגואיבה לפני, אחרת זה נשמע ממש עצוב)
        23/12/08 17:11:

      צטט: אירה ג 2008-12-23 14:07:38

      צטט: פ. השקד 2008-12-23 13:48:34

      צטט: אירה ג 2008-12-23 01:12:22

      צטט: פ. השקד 2008-12-23 00:05:33

      יפה. מהורהר.

      אני חולה על גוייאבות..

      תודה, שקדיה.

      פרקתי פעם שותפות בדירה עם חברה טובה שהיתה חולה על גויאבות. לא יכולתי לשאת את הריח, והיא לא הסכימה להפרד מהמחלה.

       

      איזה מזל שבוירטואליה אין ריח...

       

      מבטיחה לך שאם ניפגש אני אוציא את כל הגוייאבות אל מחוץ לחוק...

       

      מה את עושה הערב? אני נפגשת עם הצד הגוייאבי שבי...

       

       

       

        23/12/08 16:56:

      צטט: אפרת lev 2008-12-23 15:14:11

      ושנו רבותינו:

      מה יותר גרוע מלמצוא תולעת בתפוח, אחרי נגיסה?

      למצוא חצי תולעת...

      חיוך

      ... בגויאבה!

       

        23/12/08 15:14:

      ושנו רבותינו:

      מה יותר גרוע מלמצוא תולעת בתפוח, אחרי נגיסה?

      למצוא חצי תולעת...

      חיוך

        23/12/08 14:07:

      צטט: פ. השקד 2008-12-23 13:48:34

      צטט: אירה ג 2008-12-23 01:12:22

      צטט: פ. השקד 2008-12-23 00:05:33

      יפה. מהורהר.

      אני חולה על גוייאבות..

      תודה, שקדיה.

      פרקתי פעם שותפות בדירה עם חברה טובה שהיתה חולה על גויאבות. לא יכולתי לשאת את הריח, והיא לא הסכימה להפרד מהמחלה.

       

      איזה מזל שבוירטואליה אין ריח...

       

      מבטיחה לך שאם ניפגש אני אוציא את כל הגוייאבות אל מחוץ לחוק...

       

      מה את עושה הערב?

       

        23/12/08 13:48:

      צטט: אירה ג 2008-12-23 01:12:22

      צטט: פ. השקד 2008-12-23 00:05:33

      יפה. מהורהר.

      אני חולה על גוייאבות..

      תודה, שקדיה.

      פרקתי פעם שותפות בדירה עם חברה טובה שהיתה חולה על גויאבות. לא יכולתי לשאת את הריח, והיא לא הסכימה להפרד מהמחלה.

       

      איזה מזל שבוירטואליה אין ריח...

       

      מבטיחה לך שאם ניפגש אני אוציא את כל הגוייאבות אל מחוץ לחוק...

       

        23/12/08 12:12:

      צטט: שושי פולטין 2008-12-23 11:16:33


      מתה על גויאבות!!!

      הריח ממכר, הטעם נהדר.

      אוהבת את כתיבתך, ריתקת!

      *

      חג אורים שמח.

       

      תודה שושי וחג שמח!

        23/12/08 12:12:

      צטט: ענת** 2008-12-23 11:06:37


      לסבי היתה חצר

      עם עץ אחד גויאבה

      אין כמוהו בעולם

      כך אמר לי סבא

      אמנם הפירות הם טעימים

      אבל הריח- מה הוא?

      אוי ואבוי לאפי הקטנטן,

      שסירחון כזה חווה הוא.

      __________________________

      פראפראזה כמובן על שיר עץ הכוכבים

      לסבי באמת היה עץ גויאבות בחצר.

      לשכן שלנו היה. כך שברתי אחד מצומות יום כיפור, כשעוד אהבתי להכניס את התועבה הזו לפי.

      והריח - בלתי נסלח ובלתי נשכח.

       

        23/12/08 12:08:

      צטט: ש.אקו 2008-12-23 07:22:52

      אירה! סיפור מקסים, כתוב נפלא

      אני אשמח אם תמשיכי לכתוב סיפורים כי את עושה את זה טוב.

      ולפי בקשת הקהל (לא רוצה להלחיץ) אבל אולי כדאי להמשיך עם המשפחה הזו

       לכדי סיפור בהמשכים או ספר?

      מאד רוצים לדעת מה קורה איתם?

      מאוהבת הגויבות וסיפורים,

      ש.אקו

      תודה מיוחדת לאוהבת הגויאבות והסיפורים.

      אשקול את בקשת הקהל.

       

       

        23/12/08 12:05:

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-12-23 02:40:23


      מה שעלה לי אחרי קריאת הסיפור היפה הזה, הייתה שאלה.

      איך זה להתעורר בבוקר הראשון בגן עדן עם גויבה? תלוי לאיזה מחנה את משתייכת - אוהבי או שונאי?

      בעיקרון, אני מאוד אוהבת סיפורים בגוף ראשון, ואת היטבת עם אהבתי.

      יש שיגעון בהריון, יש אהבות שצומחות על גדות הירקון, יש הבטחות שיורדות לטמיון ויש מציאות ללא היגיון.

      אבל יותר מכל אלה, אני מוצאת בסיפור שלך תשעה קבין של נשיות.

      ואת מצטיינת בעיני.

       

      תודה

       

       

      הרבה תודה לך.

        23/12/08 11:16:


      מתה על גויאבות!!!

      הריח ממכר, הטעם נהדר.

      אוהבת את כתיבתך, ריתקת!

      *

      חג אורים שמח.

        23/12/08 11:06:


      לסבי היתה חצר

      עם עץ אחד גויאבה

      אין כמוהו בעולם

      כך אמר לי סבא

      אמנם הפירות הם טעימים

      אבל הריח- מה הוא?

      אוי ואבוי לאפי הקטנטן,

      שסירחון כזה חווה הוא.

      __________________________

      פראפראזה כמובן על שיר עץ הכוכבים

      לסבי באמת היה עץ גויאבות בחצר.

        23/12/08 07:22:

      אירה! סיפור מקסים, כתוב נפלא

      אני אשמח אם תמשיכי לכתוב סיפורים כי את עושה את זה טוב.

      ולפי בקשת הקהל (לא רוצה להלחיץ) אבל אולי כדאי להמשיך עם המשפחה הזו

       לכדי סיפור בהמשכים או ספר?

      מאד רוצים לדעת מה קורה איתם?

      מאוהבת הגויבות וסיפורים,

      ש.אקו


      מה שעלה לי אחרי קריאת הסיפור היפה הזה, הייתה שאלה.

      איך זה להתעורר בבוקר הראשון בגן עדן עם גויבה?

      בעיקרון, אני מאוד אוהבת סיפורים בגוף ראשון, ואת היטבת עם אהבתי.

      יש שיגעון בהריון, יש אהבות שצומחות על גדות הירקון, יש הבטחות שיורדות לטמיון ויש מציאות ללא היגיון.

      אבל יותר מכל אלה, אני מוצאת בסיפור שלך תשעה קבין של נשיות.

      ואת מצטיינת בעיני.

       

      תודה

       

        23/12/08 01:12:

      צטט: פ. השקד 2008-12-23 00:05:33

      יפה. מהורהר.

      אני חולה על גוייאבות..

      תודה, שקדיה.

      פרקתי פעם שותפות בדירה עם חברה טובה שהיתה חולה על גויאבות. לא יכולתי לשאת את הריח, והיא לא הסכימה להפרד מהמחלה.

       

        23/12/08 01:09:

      צטט: yochi2323 2008-12-22 23:55:16

      גויאבה, תפוח או אפרסמון..פרט קטן

      היה או לא היה, זו השאלהמופתע

      בוודאי שהיה. הייתי ממציאה סיפור כזה?

       

        23/12/08 01:09:

      צטט: דניאלה לונ 2008-12-22 23:46:40

      מה אכפת לי הסיפור - מקסים. ברור. - אבל היה או לא היה?

      ברור שלא היה. לך לא הייתי מספרת?

      ותודה מתוקה.

       

        23/12/08 01:07:

      צטט: אינה בר 2008-12-22 23:06:01

      סיפור יפה

      וגם עצוב

      מסכנה

      *

      תודה. אכן סיפור עצוב.
        23/12/08 00:05:

      יפה. מהורהר.

      אני חולה על גוייאבות..

        22/12/08 23:55:

      גויאבה, תפוח או אפרסמון..פרט קטן

      היה או לא היה, זו השאלהמופתע

        22/12/08 23:46:

      מה אכפת לי הסיפור - מקסים. ברור. - אבל היה או לא היה?

        22/12/08 23:18:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-22 21:45:47

      צטט: מיא 2008-12-22 21:43:26

      גם אני ידעתי את זה!

      אז למה נתת לי להתייגע,אני זקן ממך

       

       רציתי שתסבול

       

        22/12/08 23:06:

      סיפור יפה

      וגם עצוב

      מסכנה

      *

        22/12/08 22:26:

      צטט: הדקדוק הפנימי 2008-12-22 21:50:50

      על אף סלידתי ממחשבה על גוייבה, נסחפתי בסיפור הנפלא שלך...

      כתוב לתפארת, עושה חשק לעוד :-)

      *  

       

      בלעדיה לא היה סיפור.

      תודה.

        22/12/08 21:50:

      על אף סלידתי ממחשבה על גוייבה, נסחפתי בסיפור הנפלא שלך...

      כתוב לתפארת, עושה חשק לעוד :-)

      *  

        22/12/08 21:45:

      צטט: מיא 2008-12-22 21:43:26

      גם אני ידעתי את זה!

      אז למה נתת לי להתייגע,אני זקן ממך

       

        22/12/08 21:45:

      צטט: ~s~ 2008-12-22 21:33:57

      אם זו היתה גויאבה, זה לא היה נחש... ואולי היינו מקימים את מדינת ישראל באוגנדה או באלסקה.

      בהיריון הראשון פיתחתי חיבה עזה לגויאבות, ועשיתי עסק עם השכן: אני יכולה לאכול כמה שאני רוצה מהעץ (המדהים) שלו כל עוד אני בהיריון.

      הוא שבר לעצמו את המילה כשטיילתי יום אחד עם הבנות שלי, וראיתי שהעץ נכרת.

      לפי הסיפור שלך אולי כדאי לרדת מעניין הפירות והירקות ולעבור לאמצעי שידול אחר...

      בהריון הכל אפשרי.

      פירות וירקות הם הכי זמינים. למה להחליף?

       

        22/12/08 21:43:
      על התפוח!
        22/12/08 21:43:
      גם אני ידעתי את זה!
        22/12/08 21:42:

      צטט: אישון 2008-12-22 21:33:21

      אתמול בהדלקת נרות (נעשה טרנד כזה להזמין להדלקת נרות.) אכלתי לביבות עם ריבת גויאבות .תוצרת בית.מעולה.
      אני אספר לפסיכיאטר שלי לקואצ'ר שלי למטפלת בתנועה ולמורה הרוחני שלי והנה גם לכם/ן סיפרתי

      איכס!!!

       

        22/12/08 21:41:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-22 21:37:47

      צטט: אירה ג 2008-12-22 19:07:42

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-22 18:23:59

      לו קצת תנ"כ ידעת

      ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
      אולי גויאבה,,,איך שלא יהיה, לא מצוין סוג הפרי או שמו,,,

       

      גויאבה זה בטוח לא היה. לטעמי לפחות.

      אולי תשכיל אותי איך הגענו לתפוח?

      בנצרות נוצר שיוכו של העץ עם התפוח, אולי עקב צבעו האדום, המזכיר תשוקה, ואולי בגלל שכך ציירוהו הציירים הראשונים. הקשר של עץ התפוח לחכמה מצד אחד ולחטא מצד שני, המשיך אחר כך גם באגדה המספרת שאייזק ניוטון גילה את חוקי המשיכה כתוצאה מתפוח שנפל על ראשו. בזמנו של ניוטון אמנם העריכו מאוד את תגליותיו, אך מצד שני הכנסייה ראתה בהם סוג של כפירה כיוון שהחוקים המקיפים את כל העולם לא השאירו מקום לאלוהים.

       

      תודה שהחכמתני.

       

        22/12/08 21:37:

      צטט: אירה ג 2008-12-22 19:07:42

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-22 18:23:59

      לו קצת תנ"כ ידעת

      ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
      אולי גויאבה,,,איך שלא יהיה, לא מצוין סוג הפרי או שמו,,,

       

      גויאבה זה בטוח לא היה. לטעמי לפחות.

      אולי תשכיל אותי איך הגענו לתפוח?

      בנצרות נוצר שיוכו של העץ עם התפוח, אולי עקב צבעו האדום, המזכיר תשוקה, ואולי בגלל שכך ציירוהו הציירים הראשונים. הקשר של עץ התפוח לחכמה מצד אחד ולחטא מצד שני, המשיך אחר כך גם באגדה המספרת שאייזק ניוטון גילה את חוקי המשיכה כתוצאה מתפוח שנפל על ראשו. בזמנו של ניוטון אמנם העריכו מאוד את תגליותיו, אך מצד שני הכנסייה ראתה בהם סוג של כפירה כיוון שהחוקים המקיפים את כל העולם לא השאירו מקום לאלוהים.

       

        22/12/08 21:36:

      צטט: ורד א. 2008-12-22 21:32:19


      סיפור נפלא!.

      אני מוקסמת מכתיבתך הנפלאה.

      תודה על העונג שהענקת לי בסיפורך.

      אם הנחש היה מציע גויבה לחווה, אז יתכן שעד היום הזה היינו תמימים ובורים...

       

      ואני לא הייתי בהריון.

      תודה.

       

        22/12/08 21:33:

      אם זו היתה גויאבה, זה לא היה נחש... ואולי היינו מקימים את מדינת ישראל באוגנדה או באלסקה.

      בהיריון הראשון פיתחתי חיבה עזה לגויאבות, ועשיתי עסק עם השכן: אני יכולה לאכול כמה שאני רוצה מהעץ (המדהים) שלו כל עוד אני בהיריון.

      הוא שבר לעצמו את המילה כשטיילתי יום אחד עם הבנות שלי, וראיתי שהעץ נכרת.

      לפי הסיפור שלך אולי כדאי לרדת מעניין הפירות והירקות ולעבור לאמצעי שידול אחר...

        22/12/08 21:33:
      אתמול בהדלקת נרות (נעשה טרנד כזה להזמין להדלקת נרות.) אכלתי לביבות עם ריבת גויאבות .תוצרת בית.מעולה.
      אני אספר לפסיכיאטר שלי לקואצ'ר שלי למטפלת בתנועה ולמורה הרוחני שלי והנה גם לכם/ן סיפרתי
        22/12/08 21:32:


      סיפור נפלא!.

      אני מוקסמת מכתיבתך הנפלאה.

      תודה על העונג שהענקת לי בסיפורך.

      אם הנחש היה מציע גויבה לחווה, אז יתכן שעד היום הזה היינו תמימים ובורים...

       

        22/12/08 21:29:

      צטט: מיא 2008-12-22 19:03:13

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-22 18:23:59

      לו קצת תנ"כ ידעת

      ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
      אולי גויאבה,,,איך שלא יהיה, לא מצוין סוג הפרי או שמו,,,

       

       מרדכי, אילו היית בעלי ומדקדק איתי בקוצו של ז' - הייתי מתאבדת!

      למה להרחיק לכת-בסך הכל היית גרושה,,,

       

        22/12/08 21:23:

      צטט: ערסאל 2008-12-22 20:42:43


      אחלה סיפור קצר. מן הטובים שקראתי בדה מרקר.

      תודה גם לך ערסאל.

       

        22/12/08 20:42:

      אחלה סיפור קצר. מן הטובים שקראתי בדה מרקר.
        22/12/08 20:00:

      צטט: אישה1 2008-12-22 19:38:54

      אין כמו תפוח עסיסי לעורר את נקטר ההשראה לסיפור משובח...(עם גוייבה זה לא היה קורה!קריצה).

      תודה דינה.

       

        22/12/08 19:39:

      צטט: *עדינה* 2008-12-22 18:25:15

       

      נו?????????? השארת אותי במתח ...

      את כותבת מדהים וסוחף.

      דמעתי, בשביל שלושתכם

      נשיקה

       

      תודה עדינה.

      ואת תמיד מספרת לי הכל?

       

        22/12/08 19:38:
      אין כמו תפוח עסיסי לעורר את נקטר ההשראה לסיפור משובח...(עם גוייבה זה לא היה קורה!קריצה).
        22/12/08 19:34:
      את מוכנה להרחיב ויקיפדיה שלי, או שזה "קצרצר"?
        22/12/08 19:23:

      צטט: אירה ג 2008-12-22 19:07:42

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-22 18:23:59

      לו קצת תנ"כ ידעת

      ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
      אולי גויאבה,,,איך שלא יהיה, לא מצוין סוג הפרי או שמו,,,

       

      גויאבה זה בטוח לא היה. לטעמי לפחות.

      אולי תשכיל אותי איך הגענו לתפוח?

       זה קטע של התרגום הנוצרי

       

        22/12/08 19:10:

      צטט: מיא 2008-12-22 19:02:01

      צטט: אירה ג 2008-12-22 18:53:30

      צטט: מיא 2008-12-22 18:12:59

      וואו - אז את גם כותבת סיפורים קצרים? יפה לך! ממש דרמה ישראלית! אהבה, סקס, פרי העונה, כלבים וחתולים, שני גברים ואשה (ז'יל וז'ים?), הריון, ילודה - זה סיפור בהמשכים? זו טלנובלה שבועית? בכל מקרה מקסים!

      נראה לך שיקבלו אותי לעכבר?

      זיל וז'ים הוא סרט הפולחן שלי.

      תודה.

       

      1.אם את נכנסת מאחורי גבי - אני מתאבדת!

      2. של איזה בנאדם שפוי לא?

      3. עכשיו ה-100 שקל שהבטחת לי.

       

      1. את לא הולכת לשומקום.

      3. סגרנו על חמישים.

       

        22/12/08 19:07:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-22 18:23:59

      לו קצת תנ"כ ידעת

      ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
      אולי גויאבה,,,איך שלא יהיה, לא מצוין סוג הפרי או שמו,,,

       

      גויאבה זה בטוח לא היה. לטעמי לפחות.

      אולי תשכיל אותי איך הגענו לתפוח?

        22/12/08 19:03:
      אופס - יש לי המון סיבות להתאבדות.
        22/12/08 19:03:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-22 18:23:59

      לו קצת תנ"כ ידעת

      ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
      אולי גויאבה,,,איך שלא יהיה, לא מצוין סוג הפרי או שמו,,,

       

       מרדכי, אילו היית בעלי ומדקדק איתי בקוצו של ז' - הייתי מתאבדת!

        22/12/08 19:02:

      צטט: אירה ג 2008-12-22 18:53:30

      צטט: מיא 2008-12-22 18:12:59

      וואו - אז את גם כותבת סיפורים קצרים? יפה לך! ממש דרמה ישראלית! אהבה, סקס, פרי העונה, כלבים וחתולים, שני גברים ואשה (ז'יל וז'ים?), הריון, ילודה - זה סיפור בהמשכים? זו טלנובלה שבועית? בכל מקרה מקסים!

      נראה לך שיקבלו אותי לעכבר?

      זיל וז'ים הוא סרט הפולחן שלי.

      תודה.

       

      1.אם את נכנסת מאחורי גבי - אני מתאבדת!

      2. של איזה בנאדם שפוי לא?

      3. עכשיו ה-100 שקל שהבטחת לי.

       

        22/12/08 18:53:

      צטט: מיא 2008-12-22 18:12:59

      וואו - אז את גם כותבת סיפורים קצרים? יפה לך! ממש דרמה ישראלית! אהבה, סקס, פרי העונה, כלבים וחתולים, שני גברים ואשה (ז'יל וז'ים?), הריון, ילודה - זה סיפור בהמשכים? זו טלנובלה שבועית? בכל מקרה מקסים!

      נראה לך שיקבלו אותי לעכבר?

      זיל וז'ים הוא סרט הפולחן שלי.

      תודה.

       

        22/12/08 18:25:

       

      נו?????????? השארת אותי במתח ...

      את כותבת מדהים וסוחף.

      דמעתי, בשביל שלושתכם

      נשיקה

       

        22/12/08 18:23:

      לו קצת תנ"כ ידעת

      ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
      אולי גויאבה,,,איך שלא יהיה, לא מצוין סוג הפרי או שמו,,,

        22/12/08 18:12:
      וואו - אז את גם כותבת סיפורים קצרים? יפה לך! ממש דרמה ישראלית! אהבה, סקס, פרי העונה, כלבים וחתולים, שני גברים ואשה (ז'יל וז'ים?), הריון, ילודה - זה סיפור בהמשכים? זו טלנובלה שבועית? בכל מקרה מקסים!

      פרופיל

      אירה ג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      קהילת משפחה וילדים

      קהילת משפחה וילדים

      אירה ג