צילי רוקד על הקיר לאור נר

פתיל בוער

מביט באור הלהבה המרצד

שם מצאה נפשי מרגוע

התמזגו עניים בלהבה

דמעתך זלגה כמו חלב

בוערת על הלחי

דמעתך כמו תשוקתך

כאש דועכת

בתוך מסע ישן

מהעין אל הלחי

הלכתי לאיבוד

בתוך עינייך

את השבת אותי

לארץ אהובה

מתוך עשרות פרדות

שהפכו לאפר

אראה אהבתי

ואם כל הדמעות כולן

יהפכו למיים

אציף את העולם

בהרגשה