כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יום בחייו של Head Hunter

    חיי היום יום מנקודת המבט היחודית של Head Hunter מקצועי

    \"I'm the Bear, The Bounty Bear. I find them here. I find them there. I find them, anywhere. I'm searching... I'm searching... give me a minute... I've got him! This is your guy.\"
    Wim Wenders
    Until the End of the World

    0

    הקשר בין המצב למיצ"ב

    55 תגובות   יום שלישי, 23/12/08, 08:02

     

    לא פעם אני חושב על התנאים הנוחים להיות פטריוט ישראלי בגולה. כמי שעשה תקופה בארץ

    המגף אני מודה שהייתי שם פטריוט הרבה יותר גדול מאשר כאן.

    לא תמיד זה היה כך, כילד גם אני נשאתי בגאון ובאון את דגל העצמאות ועמדתי דום בטקסים,

    שרתי את התקווה בכוונה מלאה וכנער חלמתי לשרת בצבא, פרק זמן זה נשאר חרוט

    בלבי גם היום.

    אבל כשבני יונתן נולד, הבטתי בו בתקווה שלא יצטרך לשרת בצה"ל ולא יצטרך לצאת למילואים, אלא אם יהפוך הצבא שלנו לחיקוי מוצלח של הצבא השוויצרי.

    ככל שחולפים הימים ויונתן כבר הולך לגן, אני מלאה את מחשבותי יותר ויותר בסוגיה הזאת.

    - האם אני שוגה באוטופיה בלתי מושגת?

    *

    לפטריוטיות יש בעיניי ערך מוסף לקיום המדינה שהורי לקחו חלק בהקמתה. גדלתי על

    חשיבותם של ערכי הדמוקרטיה והחוקים, על ערכי תנועת נוער, על גאווה שבטית,

    בית ספרית ועירונית. הייתי חלק מכל זה והאמנתי שכך צריך לחיות ולהיות.

     

    *

    בשבוע שעבר שיחקו ילדי בגן הציבורי ואני שוחחתי שם עם ילד שגר בשכונה שלנו, תלמיד כיתה

    ה' כבן 11 שנראה בוגר לגילו, ילד נחמד מבית טוב.

    הסתקרנתי לדעת על בחינות המיצ"ב ושאלתי האם נערכו בכיתתו. 

    הוא אישר.

    שאלתי, במתמטיקה?

    הוא אישר שוב.

    שאלתי, האם המבחן היה קשה.

    הוא גיחך. לא יודע, אמר לי.

    מה זאת אומרת? התפלאתי וקיבלתי ממנו הסבר מאלף.

    הוא הציץ במבחן, לא בא לו לענות, הוא סימן תשובות ללא התייחסות לשאלות ויצא מהכיתה.

    למה? שאלתי.

    כי המבחן אינו משפיע על הציון שלו, המבחן מוגש בעילום שם ובשביל מה לו להתאמץ. כך הילד.

    למותר לציין שהייתי המום.

    שאלתי, האם גם החברים שלך בכיתה נהגו כמוך?

    מסתבר על פי דבריו שחלק גדול מחבריו נהג כמוהו.

    *

    אספתי את ילדי והלכתי הביתה.

    מצד אחד שמחתי לדעת שאולי התדמית הישראלית על רמתם של התלמידים אינה אמיתית.

    מצד שני הייתי מתוסכל מהעצלות, מההשתמטות, מחוסר הרצינות והזלזול בערכה של הבחינה

    לבדיקת הידע של התלמידים ולתדמיתה של מדינת ישראל.

    * 

    בעקבות הסיפור הזה, אני מבין שצריך לעשות הרבה עבודה בתחום החינוך. 

    איני יכול שלא להקיש מהסיפור הזה להשלכות לאומיות.

    אני סבור שאיבדנו משהו חשוב שמגדיר את הזהות שלנו כפטריוטים למען המדינה ולמען עצמנו.

    אני חושש שרבים וטובים מבני הנוער שלנו יהגרו בעתיד לניכר.

    שאלתי את עצמי אם ככה זה גם בארצות הברית  ואני סבור שלא. מנערים יהודים אמריקניים

    שפגשתי בקיץ האחרון שמעתי על אהבת המולדת שלהם. וכך, תוך כדי הכתיבה אני מביט על

    עצמי ורואה איך עורי הופך לירוק מקנאה.

    *  

    לפני יומיים (21.12 )  קראתי מאמר שכתב סטף ורטהיימר בדמארקר. 

    סטף אופטימי, למרות המשבר, אבל הוא יורה בליסטראות בכל הסטודנטים המציפים את השוק בסיום לימודיהם במקצועות הרוויים ממילא.

     

    "אלפים מסיימים את לימודיהם במינהל עסקים. מעולם לא הבנתי כיצד יכול אדם לנהל בלי שעבד

    ולו יום אחד בחייו. בעיני, לימודי ניהול נועדו למי שהתקדם בעבודתו עד לעמדת ניהול. למנהלי

    הצעצוע של הפקולטות לניהול, הצצות חדשות לבקרים, אין מה להציע באמת לשום מקום עבודה."

     

    הוא מדבר על עורכי הדין המונפקים באלפים ללא קשר לצרכי השוק , למכללות הגדושות 

    בתלמידים במקצועות התקשורת ללא סיכוי למציאת מקום עבודה הולם בעתיד, לאנשי שוק ההון

    שנכשלו במכירות והאכילו את הציבור בקש, ואומר שכל אלה "...המסתובבים באפס מעשה 

    יצטרכו למצוא לעצמם בסופו של דבר תעסוקה חלופית ולייצר משהו חדש...  

    אולי זה הזמן המתאים, דווקא עכשיו, להפנות את הכוחות הללו לתחומים שיתרמו להם

    ולחברה שבה הם חיים?  או, במלים פשוטות, אולי זה הזמן המתאים ללמד אותם

    לייצר או למכור?"

     

    האם יש דרך להקטין את ממדי התופעה?

    סטף סבור שכן. הוא מדבר על הגדרה ומטרות של תחומי התפתחות, על הסבה מקצועית ומלגות

    במקום דמי אבטלה, על התעשייה המסורתית שהוכיחה את יציבותה, ובעיקר הוא פונה אל

    הממשלה ומשרדי החינוך והתמ"ת לחבר בין משאבים אנושיים לצרכים לאומיים.

    *

    אני צעיר ממך מר ורטהיימר, ואני נוטה להסכים אתך.

    יותר מזה, אני רוצה להאמין לדברים שאתה אומר.

    אבל אם לא יקרה משהו דרמטי בבחירות הקרובות ואם לא נקים מתוכינו שר חינוך שיטפל בחינוך

    ילדינו בהיבטים של אחריות לאומית ועל פי ערכים של אהבת הארץ והעצמת הפטריוטיות, 

    אני חושש שאין לנו סיכוי.

     

     

     

     

     

    ותודה שקראתם,

     

    משה
    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/09 14:38:

      צטט: שושי פולטין 2008-12-26 15:11:53

      נדמה מכמה תגובות כאן שהאלטרנטיבה המקצועית בעיני אחדים מהמגיבים היא או להיות 'פועל שחור' או להיות 'עורך דין'.

      מה שלא השכלנו לעשות זה לרומם את מצב התעשייה המסורתית ולפתח אותה לא לרמה של 'פועלים שחורים', אלא לרתום את ה'הון האנושי' ו'להמציא לנו פטנטים' (זה רק בהשאלה)

       

       

      הכל יכול להיות נכון בעיני הקורא. אני לא יכול להכפיף את דיעותיי על איש. שמח שאת חושבת כמוני, שאין לקטלג לשני קצוות אלה יש הרבה בתפר שבין המקצועות הניהוליים והאחרים שהמשק זקוק להם. תמיד יהיה צורך בידיים עובדות. גם הראש היצירתי והחכם ביותר זקוק לכך.

      תודה שושי.

        2/1/09 14:35:

      צטט: מולי בנטמן 2008-12-26 12:17:01

      בין ההעצות הפרקטיות של סטף לבין המפגש מעורר המחשבה שהיה לך עם הילד בן ה-11 הנקודה החשובה העולה מן הדברים שלך, קשורה לכך שהבעיה שלנו היא בהגדרת הערכים שלנו, בהגדרת המטרות הלאומיות. הבעיה שלנו היא בהגדרת הזהות והתרבות המשותפת שלנו.

      בדיוק.

      אם הערך המרכזי השולט בחיינו הוא התועלת, הרי סטף והילד צודקים, כל אחד בדרכו. אך אם הערכים שלנו היו פונים קצת פחות לשאלת הרווח והתועלת האישית אולי היינו מצליחים לראות מעבר לקופת המצלצלים ומעבר לכתף שלנו. 

       

      בדיוק לכך כיוונתי. בדיוק לכך קיוויתי שהדברים שכתבתי יובילו.

      אני רואה את הקשר בין הדברים. לא הסקתי מסקנות, חשבתי שהן ברורות.

      תודה שאתה מבהיר זאת מוליק.

       

       

        26/12/08 15:11:

      נדמה מכמה תגובות כאן שהאלטרנטיבה המקצועית בעיני אחדים מהמגיבים היא או להיות 'פועל שחור' או להיות 'עורך דין'.

      מה שלא השכלנו לעשות זה לרומם את מצב התעשייה המסורתית ולפתח אותה לא לרמה של 'פועלים שחורים', אלא לרתום את ה'הון האנושי' ו'להמציא לנו פטנטים' (זה רק בהשאלה)

       

        26/12/08 14:59:

      צטט: moshe sidon 2008-12-25 22:03:50


      היי,

      אני אשנה, אין בעיה. למה את מתכוונת - לחאקי או ללבן? או לרקע החרדל?

      תודה. האפור הבהיר שעליו הטקסט, זה כבר שיפור. לא הייתי בוחרת בכתום-חרדל כצבע משני, אך לפחות לקריאה זה לא מפריע, כי הטקסט לא עליו. אני תמיד הולכת על ברירת מחדל של הפלטפורמה, כי זה בדרך כלל הכי נוח לקריאה - שחור על גבי לבן/בז'. בקטע הזה, לא ממש מתחכמת (לפחות במשהו 

      לשון בחוץ )

       

       

        26/12/08 12:17:

      בין ההעצות הפרקטיות של סטף לבין המפגש מעורר המחשבה שהיה לך עם הילד בן ה-11 הנקודה החשובה העולה מן הדברים שלך, קשורה לכך שהבעיה שלנו היא בהגדרת הערכים שלנו, בהגדרת המטרות הלאומיות. הבעיה שלנו היא בהגדרת הזהות והתרבות המשותפת שלנו.

       

      אם הערך המרכזי השולט בחיינו הוא התועלת, הרי סטף והילד צודקים, כל אחד בדרכו. אך אם הערכים שלנו היו פונים קצת פחות לשאלת הרווח והתועלת האישית אולי היינו מצליחים לראות מעבר לקופת המצלצלים ומעבר לכתף שלנו. 

       

       

        25/12/08 22:09:

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-12-25 04:33:56

      לא ייאמן הסיפור הזה עם המבחנים. אני זוכרת עדיין את חרדת הקודש מהסקר בכיתה ח'. מבחן ארצי להתאמה לפני תיכון, עם זיהוי מלא וקרדיט לבית הספר. אולי צריך לחזור למאפיינים קטגוריים כאלה בכדי להחדיר מוטיבציה. אולי אין טעם לקיים את המבחנים הארציים באנונימיות.

      קראתי את המאמר של סטף ורטהיימר לפני שהצגת אותו כאן. הוא אינו פוסל את האקדמיה כמו שאולי היה ניתן להבין מהפסקאות שהעלית. הוא שואל - מה הטעם להפציץ בתוארים אם אין להם ביקוש, הוא מלגלג על הברוקרים ויועצי ההשקעות. מצד שני, ללא תואר קשה מאוד להתקדם ורק מעטים מאלה שלא חבשו את ספסלי האוניברסיטה הגיעו למעמד, הכרה ורווחה כלכלית, אלא אם ירשו הון משפחתי והמשיכו שושלת מבוססת. לא בכדי פנה סטף לקדם את הגליל, עם כל הכוונות הכי טהורות והרצון לייהד את הגליל במשכילים יהודים, הוא ידע שיהיה לו  שם גם שפע של כוח לעבודה שחורה.

      מה שכתבת לגבי בני הנוער היהודי האמריקאי, נכון. ויותר מזה, הם אוהבים שם,( ולא רק הם, גם האמריקאים הגויים) את המנהיגים שלהם, זה נוגע ללב וזה מביע סוג של פטריוטיות. לצערי , הדברים קשורים זה בזה ולא באים לכדי ביטוי אצלנו.

       

      מעניין, לא כתבתי כסנגור של סטף וכולם חושבים שאני מוחא לו כפיים כל בוקר. אמת. אני מעריך את האיש ואת פועלו. הוא עשה הרבה יותר מאחרים, אבל גם הוא לא חף מאי אלו כשלים. ברור לי שהוא תוגמל היטב על ידי המדינה. זה בסדר, הוא עשה משהו בשביל לקבל זאת.

      מלבד זאת, ניצה, טוב שמישהו חשב שצריך גם לפרנס את הגליל הערבי והדרוזי, בדיוק כמו לאוטמן שהקים בין השאר את דלתא עבור כרמיאל- יהודים ועבור הכפרים העוטפים. כשיש עבודה יש פרנסה יש הרבה יותר שקט וההסתה , לידיעתך אינה מרימה ראש בגלל ובזכות זאת.

      בכל מקרה, שמח שהגעת להביע ואפשרת גם לי להשיב (:-

        25/12/08 22:03:


      היי,

      אני אשנה, אין בעיה. למה את מתכוונת - לחאקי או ללבן? או לרקע החרדל?

        25/12/08 10:49:

      משה,

       

      סתם בקשה - אנא שנה את צבע הרקע בפוסט שלך, כי זה מאוד מקשה על העיניים: אם לא עושים בולד, זה מאמץ לקרוא, ואם עושים צבע זוהר, אז גם זה לא ממש בריא.

        25/12/08 10:44:

      צטט: moshe sidon 2008-12-24 18:24:01

      אם זה מעיד על הכלל זה מאוד עצוב. אני יודע שיש חוגים "קלים" שבהם מתקבלים גם סטודנטים בעלי חסך תרבותי וסביבתי , עם זאת אני לא בוטח שהאנשים האלה מועסקים בחינוך.

       ועוד איך. יש שני מסלולים להגיע להוראה: לימודים מתמחים - נניח אנגלית, היסטוריה, ספרות - ואז תעודת הוראה; או חוג לחינוך. במקרה הראשון, אכן מתקבל כ"א איכותי יותר. הפרדוקס הוא שהרבה מאוד אנשים מעולים בעלי כושר הוראה טוב, אך ללא תעודה מנועים מלהכנס לבית הספר. נניח  כימאי בעל תואר שני, ללא תעודת הוראה. גם אם הוא היה עוזר הוראה באוניברסיטה.  ואילו בררה מסמינר הכפר האדום עם תעודה, נקרא מורה. הגיוני, לא?


       

      אין ספק שתרומתה של העלייה הרוסית בהרבה מאוד תחומים תרמה גם בגלל מוסר העבודה וגם בזכות הידע המקצועי שהאנשים האלה הביאו עמם.  

      תקרא לזה תרבות אחרת. והיא לא אופנתית היום. היום אנו בטרנד אוריאנטלי אוטנטי, כנראה בכל התחומים.

       

      מסתבר שסטף חכם גם לאור יום. הוא מטיף למה שהוא מאמין. ראשית גם למצועות יצרניים צריך להיות קייס כלכלי. מי לדעתך יעבוד במפעלים?  עדיף לעבוד במפעל ולא להיות מובטל.

       אתה מערבב שני דברים. כפי שאני הבנתי את הטרוניה של סטף, הכוונה היא לא להיות מובטל חסר השכלה לעומת עבודה מקצועית יצרנית, אלא בטלה אקדמית בעקבות פנייה למסלול לא נכון. אז ככה: 1. מי שהולך למשפטים וכו', לא בטוח שיש לו כישורים טכניים כדי להיות פועל יצרני במפעל. תחשוב, שהיום זה לא מה שהיה פעם והמון תהליכים רובוטיים ואלקטרוניים ברמה שאני נניח - בתור אדם לחלוטין לא טכנולוגי - לא הייתי מוסגלת ללמוד (אלא אם כן היתה לי הכוונה מגיל מאוד צעיר). אני יודעת שיבואני רכב משוועים לכ"א מקצועי למוסכים שלהם.  היום מערכות מכוניות זה הרבה אלקטרוניקה ומחשוב. ועדיין יש מחסור. היתה להם לפני כמה שנים תוכנית מיועדת עם הסוכנות היהודית שחפשה אנשים בחמ"ע וכשהגיעו לארץ, ישר התשלבו בהכשרה ועבודה. להבדיל, כמו שחברות היי-טק חיפשו לפתוח מרכזים במזרח מאירופה.

       

      בנוסף, אדם שיש לו יכולת אקדמית כלשהי - אפילו לרמת המכללות - לא רוצה לזרוק אותה לפח. הרי לכל תחום יש שני הבטים: יכול השתכרות (כסף) ותדמית (יוקרה). עו"דים היום אולי לא מרוויחים הרבה כסף, אך עדיין יש להם איזו תדמית מסויימת. בחורה עם תואר במשפטים או מנהל עסקים, לכל הגרוע יכולה להיות מזכירת מנכ"ל, עם משכורת הוגנת. ומהצד השני, יש לך את פועלי תברואה בעיריות שמרווחים יפה, אך היוקרה בזבל. ואין נהירה למקצוע. ומה קורה עם המגזר היצרני? לא תדמית ולא כסף - אז למה שילכו לזה? בחור בינוני, בעל יכולות טכניות, יעדיף לסיים בקושי מכללה עם תואר במנהל עסקים עם תקווה להתברג איפהשהו ושלפחות יוקרה תהיה לו.

       

      אז עם כל הכבוד לסטף, ואני לא מגיעה לקרסוליו בקטע של השגים ותרומה לישראל - בנושא הזה הוא די עייצ'ה גיבער. שיצא עם תוכנית לשיפור לפחות אחד הפרמטרים האלה, כדי לשנות את המצב.

       

      אבל, פיתחנו עולם שלישי מבלי משים של עובדים זרים בני מיעוטים שעושים את העבודה הזאת ואת צודקת, זו עבודה שמרוויחים בה פחות. את ואני יודעים שעדיין צריך לקטוף את הפירות והירקות באופון ידני, צריך להלחים ולצבוע ולתקן מכוניות. לא כל אחד בעל אדמות, מפעל או מוסך, אבל כל עסק כזה צריך עובדים.

       דבר שני, היית ממליץ לבן שלך לעבוד בזה? נניח, אם היית מבין באופן אובייקטיבי, שהילד לא ממש מתאים להשכלה גבוהה אמיתית? או שהיית חורק שניים, מושך אותו כמה שיותר כדי שיסיים לפחות איזו מכללה וימצא עבודה אחרת? סלח לי, אבל עצות כאלה נורא קל לתת לאחרים, עד שזה מגיע אליך, חלילה.

       

      ואם ללכת עם סטף, אז לקהל עבודות מזדמנות, עדיף באמת לתת הכשרה מקצועית כדי שישתלבו בעבודה יותר קבועה ומכניסה , אך בשביל זה צריך להחיות את הפריפריה וחזק. לא רואה שזה קורה בקרוב מעבר להצהרות לפני הבחירות.

       

      שלישית, זה דרכו של העולם - תמיד תהיה לך קבוצה של עבודות מזדמנות עונתיות. זה תמיד היה ותמיד יהיה. אני מניחה, שגם בתסריט האופטימי ביותר, אם תוכניתו של סטף תממומש על ידי מישהוא, הרי שהקטגוריה הנמוכה ביותר הזאת תשאר. תמיד יהיו הכי פחות מוצלחים שזו הברירה היחידה שלהם לשרוד. 

       

      מסכים איתך. ומעבר לזה, האונברסיטאות עצמן יצאו במבצע של מלגות מיוחד למקצועות חשובים שאינם פופולריים כמו פיזיקה וכימייה.

      ה"מבצע", כפי שאתה קורא לו, קיים כבר שנים. תנאי כניסה לפיזיקה ומתימטיקה באוניברסיטה העברית נמוכים מאוד כבר לפחות 20 שנה - בגלל חוסר דרישה. וגם נותנים מלגה בגובה שכר לימוד מלא לשנה הראשונה. זה לא ממש עזר עד עכשיו, כי רוצים משהו "פרקטי". אז אלה שיכולים ובנויים לזה, בוחרים במדעי המחשב או הולכים להנדסות באוניברסיטאות אחרות. אני חושבת שעניין הוא שיפור תדמית של המדעים הבסיסיים - והמצב לא מיוחד לארץ - גם בחו"ל קיימת אותה הבעיה.

      תודה רבה ויקי, נהניתי לקרוא את התגובה המושקעת שלך.

        תודה על המחמאה והלוואי והמצב היה אחר ואז כל הדיון הזה היה נחסך.

       

       

       

       

       

      לא ייאמן הסיפור הזה עם המבחנים. אני זוכרת עדיין את חרדת הקודש מהסקר בכיתה ח'. מבחן ארצי להתאמה לפני תיכון, עם זיהוי מלא וקרדיט לבית הספר. אולי צריך לחזור למאפיינים קטגוריים כאלה בכדי להחדיר מוטיבציה. אולי אין טעם לקיים את המבחנים הארציים באנונימיות.

      קראתי את המאמר של סטף ורטהיימר לפני שהצגת אותו כאן. הוא אינו פוסל את האקדמיה כמו שאולי היה ניתן להבין מהפסקאות שהעלית. הוא שואל - מה הטעם להפציץ בתוארים אם אין להם ביקוש, הוא מלגלג על הברוקרים ויועצי ההשקעות. מצד שני, ללא תואר קשה מאוד להתקדם ורק מעטים מאלה שלא חבשו את ספסלי האוניברסיטה הגיעו למעמד, הכרה ורווחה כלכלית, אלא אם ירשו הון משפחתי והמשיכו שושלת מבוססת. לא בכדי פנה סטף לקדם את הגליל, עם כל הכוונות הכי טהורות והרצון לייהד את הגליל במשכילים יהודים, הוא ידע שיהיה לו  שם גם שפע של כוח לעבודה שחורה.

      מה שכתבת לגבי בני הנוער היהודי האמריקאי, נכון. ויותר מזה, הם אוהבים שם,( ולא רק הם, גם האמריקאים הגויים) את המנהיגים שלהם, זה נוגע ללב וזה מביע סוג של פטריוטיות. לצערי , הדברים קשורים זה בזה ולא באים לכדי ביטוי אצלנו.

        25/12/08 01:49:

      צטט: גנאדי 2008-12-23 23:49:48


      קשור ועוד איך קשור, וגם המאמר של סטף וורטהיימר מאוד נכון. בכיתות הנמוכות מלמדים לעצלנו.

      באוניברסיטאות (בעיקר בת"א) מלמדים הישגיות ללא גבולות. חבל.

       

      אחרי שהתנצלתי אני אמור לחזור בי? כמו שאני ראיתי את ההקשרים וגם אתהיש מי שלא הבין או חש אחרת לגביהם. תודה לאל שאנחנו חיים תחת שלטון דמוקרטי ואפשר להביע דעות באופן חופשי. ותודה לך שאתה מסכים אתי.

        25/12/08 01:46:

      צטט: צמודקרקע 2008-12-23 20:26:31

      מה שכתבת לקורע ברך:

      ולא היית מציע לי להמשיך בטון זה!!!  וואוו!!!

       

      תקף מבחינתי לגביך

      ולא הייתי מציע לך להמשיך בקינטור הזה כאן.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        25/12/08 01:43:

      צטט: yoram marcus 2008-12-23 19:38:12

      משה, לכל שכתבת אני מסכים, החשיבות של להיות פטריוט ואוהב מדינתו ועושה למענה, ובצדו השני של הפוסט שלך או המדוכה שהצגת הערך הרב של רמת לימודים ולימוד ממוקד והשכלה בכלל, רק שלא הבנתי איזה קשר יש בין זה לזה. יכול להיות יורד, חדור באהבת עצמו והקריירה שלו (מותר לא להיות 'פטריוט' זה לגיטימי) - שיישם את כל ההמלצות שציטטת של סטף ורטהיימר איך מקנים ורוכשים השכלה ומקצוע והפך מבריק ומצליח בתחומו. 'גאוות ורטהיימר' ומופת לה - אך לא בארץ (על פי האידיאל שהצגת), בעמק הסיליקון בארה"ב.

      הקשר הוא אסוציאטיבי , אני מצטער אם לא הולכתי את החוט כנדרש. אני איש הייטק לא פובליציסט.

      עוגמת הנפש שהייתה לי מדברי הילדון הזה, הביאה אותי למחשבה שהוא לא אוהב את המערכת הבית ספרית ואינו מוכן להשקיע בה ללא תמורה והכרה. מכאן זלגתי לעניין הציונות שדורשת מכולנו מחוות לאומניות פשוטות לכאורה וברורות , כמו שירות של שלוש שנים בצה"ל שהוא סוג של התנדבות מרצון ומאהבת מולדת. אני רואה בכך חובה. אני רואה גם בחינוך לאהבת הארץ חובה. את דברי סטף הבאתי כהשלמה לתפיסת עולמי. אי אפשר להגיע ליש מאין. והיש הזה מצריך לא פעם גם עבודה שחורה ויצרנית. הן בחקלאות, הן בתעשייה והן בשירותים.

       

      אגב, עוד מכשלה קטנה: היום אני כבר 'לא יודע' מה זה פטריוטיות: מי שבעד לוותר על כל הישגינו, להחזיר את כל שהוסף לשטחה של המדינה אחרי מלחמת 67', להתיר שיבת הפליטים של 48' (במלים אחרות: חיסול דמוגראפי של המדינה) - הוא פטריוט?

       

       אתה מתכוון לשמאל הישראלי ואני לא הייתי רוצה לתייג את עצמי פוליטית בפוסט הזה.

      ועוד הערה: יש אחד מאלה שקראו את הפוסט, שיודע מה זה מיצ"ב? היות שגם אני לא, העתקתי ממקור באינטרנט: "מבחני ההישגים הארציים מיצ"ב - "מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית" - מבטיח, אחרי דקה וחצי לכל היותר, לשכוח ולא לזכור את שממילא לא אטרח לשנן .

       

      גם אני לא ידעתי מה זה. אבל דובר על כך בתקשורת בחוד שעבר ללא אפשרות לשכוח או להתעלם. מותר לך לכטוח, מחר ימציאו שם מפוצץ אחר וגם אותו נזכור כל עוד ידובר בו.  תודה יורם שנתת את שימת לבך לביאור ראשי התיבות.

       

      משה, פוסט מצוין, על שני נושאים שאין - לטעמי - קשר ביניהם. מותר...

      יורם, בברכה

       

      וכבר הסברתי והתנצלתי על כישוריי הדלים. ותודה על המחמאות.

       

       

        25/12/08 01:31:

      צטט: taya1 2008-12-23 17:51:48

      תענוג לקרוא אותך . באמת. בעיקר כשאני גם מסכימה איתך ועם סטף וורטהיימר. החברה הישראלית הפכה לחברה נהנתנית , הכסף הוא היום חזות הכל. יצרנות ? מילה הס מלהזכיר. בקיצור - שילמדו הנדסת מכונות במקום משפטים וקלקלה !

       

      אז גם את וגם מיכל וצביק ושושי ואבי ובחלק מהדברים אבי ומחוללת, נוטים להסכים למחשבות שהבאתי בשמי ומפי סטף ורטהיימר. אני לא יכול לכעוס על נהנתנות, יש מצבים שבהם היא מתבקשת בחברות מסוימות. אני סבור שאנחנו כמדינה צעירה לא יכולים לנהוג כך, יש לנו עוד הרבה ללמוד ולעשות. החינוך הוא דוגמא לקלקול שלא מצליח להתרומם. אבל אחרי יום מלא קסמים בדרום, אני מתלבט בשאלה, מה צריך לעשות גם בעניין הביטחון. ובכלל, למה אנחנו נרפים כל כך בדברים שחשובים לקיום שלנו.

      תודה טל.

        25/12/08 01:24:

      צטט: מחוללת עם צעיף 2008-12-23 17:50:06

      נאה דרשת ונאה דרש סטף.

      מעריכה מאד את מפעליו ופועלו.

      זכיתי לקחת חלק ביצוא שלו בעברי הרחוק במ סגרת תפקידי והשורה התחתונה היא הכנסת מטבע זר בזמנו הדולר היה המטבע המוביל אכן יש צורך מיידי ודחוף בשינוי מהותי במערכת החינוך.

      זכור לי שלא רציתי ללמוד בבי"ס ספר תיכון מקצועי לפחיתות כבוד היה לי אבל  מה ידעתי אז

      אך בראותי את המצב כעת ויש לי בן שעומד לסיים תיכון מקצועי אני רואה את הדברים אחרים

      אנחנו צריכים לייצר עבודה הדור החדש שלומד תעשייה ונהול בהחלט יוכל להועיל בשיפור המצב במשק אם ישתמש נכונה בכלים.

      היינו ההורים בהרצאה על המגמה - תעשייה ונהול . בהחלט תחום רחב ומועיל לתחומיםרבים אחרים

      ולך בת יונה - הילדים שלנו משועממים ממערכת החינוך אשר עייפה ולא כל כך מצליחה לחדש

      זה כבר שנים שמערכת החינוך מתנהלת בעצלתיים בעיקר מחוסר מוטיבציה של מורים שנובעת מחוסר תקציב נאות לגמולם ובעיקר בשל משאבים אשר יכולים לקדם את המערכת לשנותה ולהמריצה

      אבל למזלם של הילדים לפחות אלה שלי ושל ילדי בית הספר שלו שיש להם מורים מדהימים שמאד משתדלים להקנות להם את ההשכלה הראויה ואת כרטיס היציאה לחיים האמיתיים, ואין מורה יותר טוב מהחיים עצמם.

      גם אני צפיתי באח הגדול וכן ראיתי חתך של אנשים שחיים פה כי הרי בתוך עמי אני חיה.

      אין כל פסול בלקחים מן האח הגדול וזה היה עבורי נסוי מעניין.

      וכן בובליל וחבריו יכולים לחיות בשלום בצד התרבות האחרת שגם אותה אני אוהבת.

      וכן אנחנו יכולים לשנות בבחירות שלנו ולהאמין שיש לנו הכח לעשות זאת .

      אולי לשם שינוי נבחר במישהו חדש שיש לו הכישורים ולא אלה שאנו מכירים כבר ושום דבר חדש אין תחת השמש?

      היש לנו כאלה?

      היה לי עצוב לראות בחדשות מבוגרים בגיל הורי שהם מבולבלים ואינם רוצים להצביע גם עבור נציג המפלגה שלהם מזה כבר, ואולי זו לא אותה מפלגה לא אותו האידאל? לא אותו הבית?

      אם ננסה אנו להזיז דברים לשנות אתה ואני והוא מלבד להצביע, זה עשוי לעבוד ,צריך רק להאמין .

       

      שלום מחוללת עם צעיף,

      כמעט על כל הדברים החשובים שהעלית כבר כתבו והגבתי, זה רק מחזק בי את ההרגשה שאנחנו חרדים לגורל העתי, רוצים לחייות כאן, מקווים שאפשר לשנות ויודעים שהרבה בידיים של הבוחרים אף כי בסופו של דבר האחראים לביצוע ולהעברות תקציבים על פי סדרי עדיפויות אחרים - הם הפוליטיקאים. ועכשיו עם האיום שמסתובב באוויר על סגירת תיק החינוך בין הליכוד לש"ס ועם הסקרים שצופים לליכוד ולקדימה זוגיות בממשלה, אני יותר ממודאג.  הן מאורך חייה של ממשלה כזו והן מאורח חייה וההשלכות על אורח חינו.

        25/12/08 01:06:

      צטט: קורע ברך 2008-12-23 17:35:23

      צטט: קורע ברך 2008-12-23 17:10:38

      צטט: moshe sidon 2008-12-23 12:18:29

      צטט: קורע ברך 2008-12-23 10:47:33


      קודם כל, אחלה כתיבה.

       

      שנית כל, אני קורא כאן, מהפוסט שלך, לסטף.

       

      "הרף. לט מיי פיפל גו."

       

      יחד איתו אני גם קורא לכל החתיארים שלא מפסיקים לנסות ללמד אותי מה טוב לי בחיים,

      ומנסים להחזיר אותי, שוב ושוב, אל ימי הקומוניזם העליזים.

       

      "די!!! מספיק. לא שבניתם כאן מדינה מי יודע מה. או שתקחו אחריות, או שתסתמו".

       

      וזה לא נגמר.

      הם חוזרים ומספרים כמה חרא זה האח הגדול, וכמה חשוב "החינוך".

       

      ומה שחזק באמת בחיים, אלו הם החיים עצמם.

       

       

      לו הייתי סטודנט הייתי לומד דווקא משפטים ולא שואל אף אחד.

      ברוך השם שלא צריך לשאול אף אחד.

       

      משפטים יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      לימודי המנהל יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      סטף יקירי. שכב על זרי הדפנה שלך, ועזוב אותנו במנוחה, פליזזזזז?

       

      באשר לתלמידים.

       

      אין. לא יעזור כלום. התלמידים שלנו גרועים, כי המורים שלהם גרועים כל כך.

      בהרבה מקומות בעולם, מפתים את מיטב הנוער להיות מורים.

      והרמה עולה.

       

      אצלנו, עדיין, המורים הם יוצאי סמינר לווינסקי

      ואולפנה למורות, ששם הבורות של המורות לעתיד מדהימה.

       

       

       

       

       

      אתה אומר שסטף צריך לקחת אחריות? סטף עשה מעשים שצריך להגיד לו תודה.

       לא סתם לינקקתי לערךשלו בוויקפדיה.

      אני לא הייתי פונה לאיש מעשה כזה ואומר לו לסתום.

      אני לא הייתי אומר לו לשתוק. בשום פנים ואופן לא.

      אבל , סידי, אני מכבד את דעתך בהקשר שרבים מבני דורו של סטף כשלו.

      אם היית צעיר היית פונה למקצועות כמו משפטים וניהול, למרות הסחף?

      אני לא בטוח שזה היה נבון מצדך. מ

      תמחים ועו"ד צעירים עובדים בהקלדות. השוק מוצף ללא צורך בשירותיהם.

      ובקשר למורים, זה כבר לא מקצוע מוערך,

      זו בעיה בפני עצמה של חומר אנושי שגם החלקים הטובים שבו ויש כאלה לא מעטים,

      מתביישים בתלוש השכר שלהם.

      ישנם מגזרים טובים וישנם פחות טובים. מסכים אתך.

       

       

       

       

      אנחנו מדינה של פוליטיקאים.

      עם שלם עוסק בפוליטיקה יום וליל.

       

      כפוליטיקאים טובים והרוב הם מהדור הישן,

      יש לעם תכונה להפוך כל דבר לקדושה.

      בחינת, אם האיש שלי קדוש גם אני קדוש.

       

      זה התחיל בגנרלים, "שתרמו מדמם למען המולדת" והם היו בסך הכל חיילים מקצועיים

      עם משכורת טובה וראינו לאן מובילה הקדושה  של הגנרלים,

      דרך סטף ועד חברי כנסת ששרדו תקופה ארוכה בכנסת וכל מה שעשו עשו לביתם.

       

      סטף לא שונה. גם הוא זוכה לכבוד מיוחד של אדם שעשה למען המדינה.

      ססטף בנה בית חרושת אותו מכר במחיר מצוין.

      הלוואי עלי.

       

      הצלחתו האישית של סטף לא מוטלת בספק.

      הצלחת בית החרושת שלו הביאה פרנסה לאלפי עובדים.

       

      הוא גם תרם מכיסו. גם זה ברור.

       

      גם שרי הריסון תורמת וגם מפעלי שטראוס תורמים ודי הרבה עשירים גם הם.

       

      מכאן, להפכם לקדושים המרחק הוא גדול.

       

      המדינה הזאת נבנתה על ידי בני אדם, לא על ידי מלאכים.

      בני אדם חיו כאן בדרגות שונות של הצלחה.

      גם סטף חי כאן.

      כל אחד ואחד, כולל אני. אני חוזר כולל אני, בנינו משהו,

      שבדיעבד התברר כלא משהו. 

       

      כולנו חייבים לקחת אחריות על מה שנעשה כאן, לטוב או לרע.

       

      לא ייתכן שכל יום, כל יום, קם חתיאר ויספר לנו העם, "לאן היגענו"

      ויוציא את עצמו מהכלל בגלל היותו בתחום הקדושה.

       

      זה קורה אגב, גם  עם פרופסורים שיורקים קיא על העם ורבב לא דבק בהם.

       

      לכן, אני אומר לסטף, או שתיקח אחריות ותנסה לשפר, ולא תנתח מצב כמו כל פוליטיקאי טוב, או שתסתום.

       

      ואני באמת מצטער מר סידון אם פגעתי בציפור נפשך.

       

      באשר לבחירת המקצוע אותו אלמד.

      הוא אשר אמרתי.

      החיים חזקים מכל דבר.

       

      לומדים את מה שנוטה הלב, או על פי הצרכים הפופולריים.

      אשרי האדם שיכול להרשות לעצמו לבחור מקצוע ככל אשר יחפוץ לבו ולהתפרנס ממנו. 

       

      לא מסכים בשום אופן להכריח צעירים שילמדו את מה שדורשת המדינה שילמדו.

      גם אם, הפקידים המחליטים יהיו נקיים ללא פניות.

       

       

      אני מצטער שאני חוזר אליך אחרי יממה, בגלל נסיבות אישיות. אתה כועס וזכותך לכעוס, זה לא עושה אותי למר סידון, אנחנו בווירטואליה אבל אנחנו יכולים להישאר עם הטייטל האישי לצורך העניין. ולעניין, סטף כתב מאמר ואני מצאתי לנכון להסכים עם חלק ניכר מדבריו. הוא לא צדיק. אף אחד לא צדיק ואם יש מישהו כזה שאני לא יודע עליו, אני מתנצל מראש. ברור לגמרי שהוא לא היחיד שעשה בשביל מדינה, כמו שפלאטו היה אומר בהפוכה, יש עוד, גם אתה וגם אני. אם אני מעיז לכתוב כך, זה אומר שאני מודע ליכולת שלי לעשות ולדברים שעשיתי ואין לי במה להתבייש גם אם אני לא מליונר, לא גנראל ולא פוליטיקאי. האם אני צודק בכך שלתחושה הזו גם אתה מתכוון ?

       

       החיים חזקים מהכל ולכן הפרנסה היא הכרח.לא תמיד אפשר ללמוד על פי נטיית הלב, לא תמיד יש בפופולאריות הבטחה להצלחה וכן, נכון מאוד, אשרי האדם שיכול להרשות לעצמו לבחור מקצוע ככל אשר יחפוץ לבו ולהתפרנס ממנו. 

       

      אני כן חושב שאפשר לכוון ללימודים ולתגמל לומדים במקצועות נדרשים. לא אמרתי להכריח. וזה לא קשור לפקידים ישרים או עקומים. הזכרתי כאן בתגובה אחרת שהמדינה / האונברסיטאות נותנים מלגות נדיבות לסטודנטים שפונים לכימייה ולפיזיקה. יש במקצועות הללו צורך והם אינם פופולריים. עידוד ותגמול בזמן הלימודים אינו מתקרב לדעתי למושגים של אילוץ או הכרחה.

       

      אם יש עוד עניינים שאנחנו מסכימים או לא מסכימים עליהם, אפשר להעלות אותם בהמשך. אני מקווה שזה בסדר מצדך.

       

        25/12/08 00:49:

       

       בתגובה לצמודקרקע 2008-12-23 15:43:28

       

      צטט: קורע ברך 2008-12-23 17:08:51

       

      בגלל ניסוחים כמו שלך ודיבור של ביבים וראש צמוד קרקע,

      נשפך דם רב בקפה בקפה דה מרקר.

       

      אני מציע לך לנסח שוב את התגובה לכאחד האדם,

      ותתחיל ללמוד נימוס אלמנטרי. 

      אחרת תלמד אותו בדרך הקשה,

      כמו רבים מטופשים לפניך.

       

      לא הייתי מציע לך להמשיך בטון הזה.

       

       

       

       

       

      תודה סידי,

      גם אני חושב כמוך, אין למילים הללו מקום, לא בגישה ולא בתוכן. ואני מצטער.

        25/12/08 00:46:

      צטט: gil kerbs 2008-12-23 16:44:14


      סטף מאוד קיצוני. הוא גם חושב שכל ההייטק זה חרטא ברטא.

      לא מסכים איתו - צריך גם מנהלים וגם עורכי דין והם תורמים הרבה מאוד.

      הבעיה , ופה אני מאוד מסכים איתו - שיש יותר מדי מנהלים ועו"ד ופחות מדי אנשים שממש עושים את העבודה.

      אבל בחברה נורמאלית , כל אותם מנהלים מיותרים יושבים בבית מחוסרי עבודה ורק הטובים עובדים.

      בחברה נורמאלית , לא נותנים קצבאות למישהו שלא באמת זקוק להם ועורך דין מובטל בלית ברירה יעשה משהו שנחוץ, לדוגמה מורה לאזרחות בבית ספר תיכון ...

       

      ולגבי הבחינות - אף פעם לא חשבתי על זה , אבל אני מקווה שאפשר לצאת מזה ... 

       

      אולי סטף מקצין, גם הוא יודע שאנו זקוקים להייטק ושזהו ענף ייצוא חשוב של מדינת ישראל. הוא אינו נגד מנהלים ועורכי דין, הוא מציין שיש עודף של עורכי דין ומעלה על נס את הגיחוך על טירונים בוגרי תעשייה וניהול שמצפים למשרת ניהול. זכור לי שכאשר עומרי פדן החל את הרומן שלו עם מקדונלד, הוא סיפר שחלק מההתלמדות לקבלת הזיכיון היה בניקוי חדרי שירותים של הסניפים בארה"ב. אתה יכול , גיל, לומר לי שזה עניין קצר מועד וגימיק אבל אני רואה בכך קונספט להכשרה ניהולית.

      תודה גיל, וגם אני לא חדבתי על עניין הבחינות עד ששמעתי במו אוזניי. אפשר לצאת מזה? ללא ספק. עם הסברה וגאוות יחידה בית ספרית וארצית כמטרה.

        24/12/08 18:36:

      צטט: שושי פולטין 2008-12-23 16:29:52

      למשה,

      1.  מסכימה עם דבריך.

      תודה שושי

      2.  אותו ילד משקף את מה שחונך אליו  - תועלתיות. עושה מה שמועיל לי.

      בהחלט. אבל קשה לי להבין מאיפה זה נובע. ילד ממשפחה פעילה גם בתחומים של התנדבות לשמה. ובמיוחד קשה לי להבין את העובדה שאמר, שמרבית חבריו לכיתה נהגו כמוהו.

      3.  כדי לשנות את פני מערכת החינוך כיום לא מספיק שר חינוך חזק אלא גם ראש ממשלה שיחליט לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות.

      אני מסכים איתך. צריכה להיות מדיניות שתקדם את נושא החינוך וההעשרה בבתי הספר. צריך לשלם למורים שכר ראוי וצריך לקדם גם אותם בשיטת תגמול ראויה.

      4.  מסכימה עם סטף ורטהיימר - היום מערכת החינוך מכוונת ל'בגרות לכל' כאשר החינוך המקצועי הוזנח לחלוטין.

       חלק ניכר מהדברים שביטא ברשומה שלו, מתאים לתפיסתי. אין לי השגות שליליות על לימודים מקצועיים, להיפך. הרי אנחנו יודעים שמכונות לא יכולות לעשות הכל ויש מקום לידיים עובדות במשק. 

       

      הגיע הזמן לשנות כיוון.  מזמינה אותך לפוסט "אילו הייתי שרת חינוך"

       

      מתחייב לבקר ולקרוא בעיון. תודה רבה

      *

       

       

        24/12/08 18:29:

      צטט: צמודקרקע 2008-12-23 15:43:28

      מדהים כמה רדידות ועליבות הצלחת להכניס לתגובה אחת.  בנוסף לנסיון פתטי לצייר את עצמך כ"צעיר" (ואתה ממש, אבל ממש לא) בעזרת ביטויים כמו "פליזזזז". הסתכלת במראה לאחרונה?

      וסטף צודק. אנשים כמוך שמדברים על "יפתחו לי דלתות" הם אבי כל חטאת.

       

       

      למרות שאתה צמוד קרקע, למרות שאתה בעד סטף ולמרות שאני שמח שקראת אצלי, אתה בחזקת אורח.

      מי שמתארח כאן , לא יכול להשמיץ אורח אחר. זה לא הסגנון שלי.

       

        24/12/08 18:24:

      צטט: janedo 2008-12-23 14:59:52

      משה, הניתוח שלך נכון, אך המסקנה האופרטיבית לגבי מה לעשות, קצת כללית מדי. מה זה לשפר את רמת המורים? בוא, אתן לך דוגמא.

      1. כשלמדתי באוניברסיטה, היו איתי במעונות בחורות שהלכו ללמוד חינוך. אחרי שראיתי אותן, פשוט התפללתי לשני דברים: 1. שהם לא ילמדו בבית ספר של ילדיי, 2. שיהיה לי מספיק כסף לשיעורים פרטיים אם הילד שלי יצטרך תגבור. עליבות כזאת לא ראית בחיים שלך. אלה היו בחורות שלא התקבלו לשום חוג אחר באוניברסיטה (ומודבר על האוניברסיטה העברית ולא מכללת תזל אוחט בנגב המערבי), לקחו חוג שני לשון עברית ועברו את מבחן הנקוד מהפעם השלישית או הרביעית (בלי זה אי אפשר היה לעבור שנה, וציון עובר היה 85 - גבוה!!!). היתה להן שפה של שוק באר-שבע והיחס לכל הלימודים בהתאם.

      אם זה מעיד על הכלל זה מאוד עצוב. אני יודע שיש חוגים "קלים" שבהם מתקבלים גם סטודנטים בעלי חסך תרבותי וסביבתי , עם זאת אני לא בוטח שהאנשים האלה מועסקים בחינוך. לא שמעתי מזמן מורה שהביכה אותי בשפתה העילגת, להיפך. אני לא מדבר על מורים מ"אליאנס" וכו', אלא על אנשים שמקורבים אליי ברמה החברתית.

      לא נכנס לעניין שוק באר שבע או שוק מחנה יהודה, שוק הוא מקום צבעוני עם באסטונרים ופולקלור, לדעתי לכל פריפריה יש זכויות שוות להתבטא.

      2. כשהגיעו הרוסים וניסו להשתלב במערכת החינוך,  אז כולם לעגו למבטא שלהם ולשיטות הוראה ומשמעת של סטאלין ופגיעה בנפשו הרכה של הילד. אחייניי לומדים בתיכון מעולה, וכל המורים למקצועות הריאליים שם מדברים במבטא רוסי כבד, אך הילדים יוצאים עם ידע.

      אין ספק שתרומתה של העלייה הרוסית בהרבה מאוד תחומים תרמה גם בגלל מוסר העבודה וגם בזכות הידע המקצועי שהאנשים האלה הביאו עמם.  

      3.  סטף חכם בלילה להטיף למקצועות יצרניים לא אקדמיים. לך תתקיים בארץ על המשכורת שמציעים לרתח, מסגר או הנדסאי בתעשיה. בחו"ל אתה אכן יכול להתפרנס מזה בכבוד. בארץ משמלמים משכורות רעב ועוד לא מבינים מה לא בסדר בזה. שמעתי לא פעם בבוקר ברדיו בעלי מפעלים בכיינים שמתרעמים שלא מסוגלים למצוא אנשים לעבודות האלה, למרות שהצהירו שהם משלמים "הרבה מעל למשכורת מינימום" ובתרגום חופשי - 5,000 או 6,000 ש"ח. עוזרת בית מרוויחה יותר. אז כפי שאומרים שכדי להעלות את קרנו של מקצוע ההוראה יש להעלות משכורת כדי למשוך כוחות יותר טובים,  אולי כדאי להמליץ לתעשיה שמבכה העדר כוח אדם מיומן לנהוג באופן דומה.

      מסתבר שסטף חכם גם לאור יום. הוא מטיף למה שהוא מאמין. ראשית גם למצועות יצרניים צריך להיות קייס כלכלי. מי לדעתך יעבוד במפעלים?  עדיף לעבוד במפעל ולא להיות מובטל. אבל, פיתחנו עולם שלישי מבלי משים של עובדים זרים בני מיעוטים שעושים את העבודה הזאת ואת צודקת, זו עבודה שמרוויחים בה פחות. את ואני יודעים שעדיין צריך לקטוף את הפירות והירקות באופון ידני, צריך להלחים ולצבוע ולתקן מכוניות. לא כל אחד בעל אדמות, מפעל או מוסך, אבל כל עסק כזה צריך עובדים.

      4. להלחם בתקינות פוליטית של הליברליזם המודרני שגורס שכל אחד צריך לעשות מה שבא לו ומוכר אשלייה של הצלחה. המציאות מתפוצצת אחר כך בפרצוף, ולאנשים אומרים שאלה הם החיים והם על אחריותם. אם ניתן היה לכוון  בחינוך ללימוד מקצועות ריאליים מגיל הגן למשל, אולי הבעיה לא היתה כל כך חריפה בהמשך. אך אני חוששת שיזדעקו עלי אבירי השמאל קיצוני. ישנם שני תקדימים לדברים כאלה:

      1. ארה"ב בשנות ה-60 בעקבות המלחמה עם רוסיה, יצאה בתוכנית עידוד בתי ספר ללימוד מדעים וכיבוש החלל. שנות ה-70 וה-80 היו שנות פריחה מדעית ומסחרית אדירה וחלק מההשגים של אז מזינים עוד היום חברות היי-טק ותעשיה. 

      2. לפני כשנתיים פורסם בגלובס שחברות גדולות כמו HP מתכוננות למחסור צפוי במהנדסים בתיד הקרוב ופתחו תוכנית לעידוד והכוונה למדעים לילדי גן מגיל 3, עם דגש מיוחד על בנות. הייתי מתה שבארץ יאמצו תוכנית פעולה כזאת.

      כדי לשפר את החינוך, צריך לשבור הרבה מאוד מוסכמות אופנתיות ולא רק להעלות את המשכורת. החלק הראשון קשה יותר.

      מסכים איתך. ומעבר לזה, האונברסיטאות עצמן יצאו במבצע של מלגות מיוחד למקצועות חשובים שאינם פופולריים כמו פיזיקה וכימייה.

      תודה רבה ויקי, נהניתי לקרוא את התגובה המושקעת שלך.

       

       

       

       

        24/12/08 18:05:

      צטט: michal carmi 2008-12-23 13:51:35

      מסכימה עם סטף ורטהיימר לחלוטין!!!!

      היי מיכל,

      הולכים להקים מפלגה?

       

        23/12/08 23:49:


      קשור ועוד איך קשור, וגם המאמר של סטף וורטהיימר מאוד נכון. בכיתות הנמוכות מלמדים לעצלנו.

      באוניברסיטאות (בעיקר בת"א) מלמדים הישגיות ללא גבולות. חבל.

        23/12/08 19:38:

      משה, לכל שכתבת אני מסכים, החשיבות של להיות פטריוט ואוהב מדינתו ועושה למענה, ובצדו השני של הפוסט שלך או המדוכה שהצגת הערך הרב של רמת לימודים ולימוד ממוקד והשכלה בכלל, רק שלא הבנתי איזה קשר יש בין זה לזה. יכול להיות יורד, חדור באהבת עצמו והקריירה שלו (מותר לא להיות 'פטריוט' זה לגיטימי) - שיישם את כל ההמלצות שציטטת של סטף ורטהיימר איך מקנים ורוכשים השכלה ומקצוע והפך מבריק ומצליח בתחומו. 'גאוות ורטהיימר' ומופת לה - אך לא בארץ (על פי האידיאל שהצגת), בעמק הסיליקון בארה"ב.

       

      אגב, עוד מכשלה קטנה: היום אני כבר 'לא יודע' מה זה פטריוטיות: מי שבעד לוותר על כל הישגינו, להחזיר את כל שהוסף לשטחה של המדינה אחרי מלחמת 67', להתיר שיבת הפליטים של 48' (במלים אחרות: חיסול דמוגראפי של המדינה) - הוא פטריוט? ועוד הערה: יש אחד מאלה שקראו את הפוסט, שיודע מה זה מיצ"ב? היות שגם אני לא, העתקתי ממקור באינטרנט: "מבחני ההישגים הארציים מיצ"ב - "מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית" - מבטיח, אחרי דקה וחצי לכל היותר, לשכוח ולא לזכור את שממילא לא אטרח לשנן

      משה, פוסט מצוין, על שני נושאים שאין - לטעמי - קשר ביניהם. מותר...

      יורם, בברכה

        23/12/08 17:51:
      תענוג לקרוא אותך . באמת. בעיקר כשאני גם מסכימה איתך ועם סטף וורטהיימר. החברה הישראלית הפכה לחברה נהנתנית , הכסף הוא היום חזות הכל. יצרנות ? מילה הס מלהזכיר. בקיצור - שילמדו הנדסת מכונות במקום משפטים וקלקלה !
        23/12/08 17:50:

      נאה דרשת ונאה דרש סטף.

      מעריכה מאד את מפעליו ופועלו.

      זכיתי לקחת חלק ביצוא שלו בעברי הרחוק במ סגרת תפקידי

      והשורה התחתונה היא הכנסת מטבע זר בזמנו הדולר היה המטבע המוביל

      אכן יש צורך מיידי ודחוף בשינוי מהותי במערכת החינוך.

      זכור לי שלא רציתי ללמוד בבי"ס ספר תיכון מקצועי

      לפחיתות כבוד היה לי אבל  מה ידעתי אז

      אך בראותי את המצב כעת ויש לי בן שעומד לסיים תיכון מקצועי אני רואה את הדברים אחרים

      אנחנו צריכים לייצר עבודה

      הדור החדש שלומד תעשייה ונהול בהחלט יוכל להועיל בשיפור המצב במשק אם ישתמש נכונה בכלים

      היינו ההורים בהרצאה על המגמה - תעשייה ונהול

      בהחלט תחום רחב ומועיל לתחומיםרבים אחרים

      ולך בת יונה - הילדים שלנו משועממים ממערכת החינוך אשר עייפה ולא כל כך מצליחה לחדש

      זה כבר שנים שמערכת החינוך מתנהלת בעצלתיים

      בעיקר מחוסר מוטיבציה של מורים שנובעת מחוסר תקציב נאות לגמולם

      ובעיקר בשל משאבים אשר יכולים לקדם את המערכת לשנותה ולהמריצה

      אבל למזלם של הילדים לפחות אלה שלי ושל ילדי בית הספר שלו

      שיש להם מורים מדהימים שמאד משתדלים להקנות להם את ההשכלה הראויה ואת כרטיס היציאה לחיים האמיתיים

      ואין מורה יותר טוב מהחיים עצמם.

      גם אני צפיתי באח הגדול וכן ראיתי חתך של אנשים שחיים פה

      כי הרי בתוך עמי אני חיה.

      אין כל פסול בלקחים מן האח הגדול וזה היה עבורי נסוי מעניין.

      וכן בובליל וחבריו יכולים לחיות בשלום בצד התרבות האחרת שגם אותה אני אוהבת.

      וכן אנחנו יכולים לשנות בבחירות שלנו

      ולהאמין שיש לנו הכח לעשות זאת

      אולי לשם שינוי נבחר במישהו חדש שיש לו הכישורים

      ולא אלה שאנו מכירים כבר ושום דבר חדש אין תחת השמש?

      היש לנו כאלה?

      היה לי עצוב לראות בחדשות מבוגרים בגיל הורי שהם מבולבלים

      ואינם רוצים להצביע גם עבור נציג המפלגה שלהם מזה כבר

      ואולי זו לא אותה מפלגה לא אותו האידאל? לא אותו הבית?

      אם ננסה אנו להזיז דברים לשנות אתה ואני והוא מלבד להצביע,

      זה עשוי לעבוד

      צריך רק להאמין

        23/12/08 17:35:

      צטט: קורע ברך 2008-12-23 17:10:38

       

       

       

      צטט: moshe sidon 2008-12-23 12:18:29

      צטט: קורע ברך 2008-12-23 10:47:33


      קודם כל, אחלה כתיבה.

       

      שנית כל, אני קורא כאן, מהפוסט שלך, לסטף.

       

      "הרף. לט מיי פיפל גו."

       

      יחד איתו אני גם קורא לכל החתיארים שלא מפסיקים לנסות ללמד אותי מה טוב לי בחיים,

      ומנסים להחזיר אותי, שוב ושוב, אל ימי הקומוניזם העליזים.

       

      "די!!! מספיק. לא שבניתם כאן מדינה מי יודע מה. או שתקחו אחריות, או שתסתמו".

       

      וזה לא נגמר.

      הם חוזרים ומספרים כמה חרא זה האח הגדול, וכמה חשוב "החינוך".

       

      ומה שחזק באמת בחיים, אלו הם החיים עצמם.

       

       

      לו הייתי סטודנט הייתי לומד דווקא משפטים ולא שואל אף אחד.

      ברוך השם שלא צריך לשאול אף אחד.

       

      משפטים יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      לימודי המנהל יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      סטף יקירי. שכב על זרי הדפנה שלך, ועזוב אותנו במנוחה, פליזזזזז?

       

      באשר לתלמידים.

       

      אין. לא יעזור כלום. התלמידים שלנו גרועים, כי המורים שלהם גרועים כל כך.

      בהרבה מקומות בעולם, מפתים את מיטב הנוער להיות מורים.

      והרמה עולה.

       

      אצלנו, עדיין, המורים הם יוצאי סמינר לווינסקי

      ואולפנה למורות, ששם הבורות של המורות לעתיד מדהימה.

       

       

       

       

       

      אתה אומר שסטף צריך לקחת אחריות? סטף עשה מעשים שצריך להגיד לו תודה.

       לא סתם לינקקתי לערךשלו בוויקפדיה.

      אני לא הייתי פונה לאיש מעשה כזה ואומר לו לסתום.

      אני לא הייתי אומר לו לשתוק. בשום פנים ואופן לא.

      אבל , סידי, אני מכבד את דעתך בהקשר שרבים מבני דורו של סטף כשלו.

      אם היית צעיר היית פונה למקצועות כמו משפטים וניהול, למרות הסחף?

      אני לא בטוח שזה היה נבון מצדך. מ

      תמחים ועו"ד צעירים עובדים בהקלדות. השוק מוצף ללא צורך בשירותיהם.

      ובקשר למורים, זה כבר לא מקצוע מוערך,

      זו בעיה בפני עצמה של חומר אנושי שגם החלקים הטובים שבו ויש כאלה לא מעטים,

      מתביישים בתלוש השכר שלהם.

      ישנם מגזרים טובים וישנם פחות טובים. מסכים אתך.

       

       

       

       

      אנחנו מדינה של פוליטיקאים.

      עם שלם עוסק בפוליטיקה יום וליל.

       

      כפוליטיקאים טובים והרוב הם מהדור הישן,

      יש לעם תכונה להפוך כל דבר לקדושה.

      בחינת, אם האיש שלי קדוש גם אני קדוש.

       

      זה התחיל בגנרלים, "שתרמו מדמם למען המולדת" והם היו בסך הכל חיילים מקצועיים

      עם משכורת טובה וראינו לאן מובילה הקדושה  של הגנרלים,

      דרך סטף ועד חברי כנסת ששרדו תקופה ארוכה בכנסת וכל מה שעשו עשו לביתם.

       

      סטף לא שונה. גם הוא זוכה לכבוד מיוחד של אדם שעשה למען המדינה.

      ססטף בנה בית חרושת אותו מכר במחיר מצוין.

      הלוואי עלי.

       

      הצלחתו האישית של סטף לא מוטלת בספק.

      הצלחת בית החרושת שלו הביאה פרנסה לאלפי עובדים.

       

      הוא גם תרם מכיסו. גם זה ברור.

       

      גם שרי הריסון תורמת וגם מפעלי שטראוס תורמים ודי הרבה עשירים גם הם.

       

      מכאן, להפכם לקדושים המרחק הוא גדול.

       

      המדינה הזאת נבנתה על ידי בני אדם, לא על ידי מלאכים.

      בני אדם חיו כאן בדרגות שונות של הצלחה.

      גם סטף חי כאן.

      כל אחד ואחד, כולל אני. אני חוזר כולל אני, בנינו משהו,

      שבדיעבד התברר כלא משהו. 

       

      כולנו חייבים לקחת אחריות על מה שנעשה כאן, לטוב או לרע.

       

      לא ייתכן שכל יום, כל יום, קם חתיאר ויספר לנו העם, "לאן היגענו"

      ויוציא את עצמו מהכלל בגלל היותו בתחום הקדושה.

       

      זה קורה אגב, גם  עם פרופסורים שיורקים קיא על העם ורבב לא דבק בהם.

       

      לכן, אני אומר לסטף, או שתיקח אחריות ותנסה לשפר, ולא תנתח מצב כמו כל פוליטיקאי טוב, או שתסתום.

       

      ואני באמת מצטער מר סידון אם פגעתי בציפור נפשך.

       

      באשר לבחירת המקצוע אותו אלמד.

      הוא אשר אמרתי.

      החיים חזקים מכל דבר.

       

      לומדים את מה שנוטה הלב, או על פי הצרכים הפופולריים.

      אשרי האדם שיכול להרשות לעצמו לבחור מקצוע ככל אשר יחפוץ לבו ולהתפרנס ממנו. 

       

      לא מסכים בשום אופן להכריח צעירים שילמדו את מה שדורשת המדינה שילמדו.

      גם אם, הפקידים המחליטים יהיו נקיים ללא פניות.

       

       

       

       

       

        23/12/08 17:08:
      בגלל ניסוחים כמו שלך ודיבור של ביבים וראש צמוד קרקע,

      נשפך דם רב בקפה בקפה דה מרקר.

       

      אני מציע לך לנסח שוב את התגובה לכאחד האדם,

      ותתחיל ללמוד נימוס אלמנטרי. 

      אחרת תלמד אותו בדרך הקשה,

      כמו רבים מטופשים לפניך.

       

      לא הייתי מציע לך להמשיך בטון הזה.

       

      צטט: צמודקרקע 2008-12-23 15:43:28

      צטט: קורע ברך 2008-12-23 10:47:33

       

      מדהים כמה רדידות ועליבות הצלחת להכניס לתגובה אחת.  בנוסף לנסיון פתטי לצייר את עצמך כ"צעיר" (ואתה ממש, אבל ממש לא) בעזרת ביטויים כמו "פליזזזז". הסתכלת במראה לאחרונה?

      וסטף צודק. אנשים כמוך שמדברים על "יפתחו לי דלתות" הם אבי כל חטאת.

       

       

       

       

       

       

       

       

       


      קודם כל, אחלה כתיבה.

       

      שנית כל, אני קורא כאן, מהפוסט שלך, לסטף.

       

      "הרף. לט מיי פיפל גו."

       

      יחד איתו אני גם קורא לכל החתיארים שלא מפסיקים לנסות ללמד אותי מה טוב לי בחיים,

      ומנסים להחזיר אותי, שוב ושוב, אל ימי הקומוניזם העליזים.

       

      "די!!! מספיק. לא שבניתם כאן מדינה מי יודע מה. או שתקחו אחריות, או שתסתמו".

       

      וזה לא נגמר.

      הם חוזרים ומספרים כמה חרא זה האח הגדול, וכמה חשוב "החינוך".

       

      ומה שחזק באמת בחיים, אלו הם החיים עצמם.

       

       

      לו הייתי סטודנט הייתי לומד דווקא משפטים ולא שואל אף אחד.

      ברוך השם שלא צריך לשאול אף אחד.

       

      משפטים יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      לימודי המנהל יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      סטף יקירי. שכב על זרי הדפנה שלך, ועזוב אותנו במנוחה, פליזזזזז?

       

      באשר לתלמידים.

       

      אין. לא יעזור כלום. התלמידים שלנו גרועים, כי המורים שלהם גרועים כל כך.

      בהרבה מקומות בעולם, מפתים את מיטב הנוער להיות מורים.

      והרמה עולה.

       

      אצלנו, עדיין, המורים הם יוצאי סמינר לווינסקי

      ואולפנה למורות, ששם הבורות של המורות לעתיד מדהימה.

       

       

       

       

       

       

       

       

        23/12/08 16:44:


      סטף מאוד קיצוני. הוא גם חושב שכל ההייטק זה חרטא ברטא.

      לא מסכים איתו - צריך גם מנהלים וגם עורכי דין והם תורמים הרבה מאוד.

      הבעיה , ופה אני מאוד מסכים איתו - שיש יותר מדי מנהלים ועו"ד ופחות מדי אנשים שממש עושים את העבודה.

      אבל בחברה נורמאלית , כל אותם מנהלים מיותרים יושבים בבית מחוסרי עבודה ורק הטובים עובדים.

      בחברה נורמאלית , לא נותנים קצבאות למישהו שלא באמת זקוק להם ועורך דין מובטל בלית ברירה יעשה משהו שנחוץ, לדוגמה מורה לאזרחות בבית ספר תיכון ...

       

      ולגבי הבחינות - אף פעם לא חשבתי על זה , אבל אני מקווה שאפשר לצאת מזה ... 

        23/12/08 16:29:

      למשה,

      1.  מסכימה עם דבריך.

      2.  אותו ילד משקף את מה שחונך אליו  - תועלתיות. עושה מה שמועיל לי.

      3.  כדי לשנות את פני מערכת החינוך כיום לא מספיק שר חינוך חזק אלא גם ראש ממשלה שיחליט לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות.

      4.  מסכימה עם סטף ורטהיימר - היום מערכת החינוך מכוונת ל'בגרות לכל' כאשר החינוך המקצועי הוזנח לחלוטין.

      הגיע הזמן לשנות כיוון.  מזמינה אותך לפוסט "אילו הייתי שרת חינוך"

      *

        23/12/08 15:43:

      צטט: קורע ברך 2008-12-23 10:47:33

       

      מדהים כמה רדידות ועליבות הצלחת להכניס לתגובה אחת.  בנוסף לנסיון פתטי לצייר את עצמך כ"צעיר" (ואתה ממש, אבל ממש לא) בעזרת ביטויים כמו "פליזזזז". הסתכלת במראה לאחרונה?

      וסטף צודק. אנשים כמוך שמדברים על "יפתחו לי דלתות" הם אבי כל חטאת.

       

       

       

       

       

       

       

       

       


      קודם כל, אחלה כתיבה.

       

      שנית כל, אני קורא כאן, מהפוסט שלך, לסטף.

       

      "הרף. לט מיי פיפל גו."

       

      יחד איתו אני גם קורא לכל החתיארים שלא מפסיקים לנסות ללמד אותי מה טוב לי בחיים,

      ומנסים להחזיר אותי, שוב ושוב, אל ימי הקומוניזם העליזים.

       

      "די!!! מספיק. לא שבניתם כאן מדינה מי יודע מה. או שתקחו אחריות, או שתסתמו".

       

      וזה לא נגמר.

      הם חוזרים ומספרים כמה חרא זה האח הגדול, וכמה חשוב "החינוך".

       

      ומה שחזק באמת בחיים, אלו הם החיים עצמם.

       

       

      לו הייתי סטודנט הייתי לומד דווקא משפטים ולא שואל אף אחד.

      ברוך השם שלא צריך לשאול אף אחד.

       

      משפטים יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      לימודי המנהל יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      סטף יקירי. שכב על זרי הדפנה שלך, ועזוב אותנו במנוחה, פליזזזזז?

       

      באשר לתלמידים.

       

      אין. לא יעזור כלום. התלמידים שלנו גרועים, כי המורים שלהם גרועים כל כך.

      בהרבה מקומות בעולם, מפתים את מיטב הנוער להיות מורים.

      והרמה עולה.

       

      אצלנו, עדיין, המורים הם יוצאי סמינר לווינסקי

      ואולפנה למורות, ששם הבורות של המורות לעתיד מדהימה.

       

       

       

       

       

       

        23/12/08 14:59:

      משה, הניתוח שלך נכון, אך המסקנה האופרטיבית לגבי מה לעשות, קצת כללית מדי. מה זה לשפר את רמת המורים? בוא, אתן לך דוגמא.

       

      1. כשלמדתי באוניברסיטה, היו איתי במעונות בחורות שהלכו ללמוד חינוך. אחרי שראיתי אותן, פשוט התפללתי לשני דברים: 1. שהם לא ילמדו בבית ספר של ילדיי, 2. שיהיה לי מספיק כסף לשיעורים פרטיים אם הילד שלי יצטרך תגבור. עליבות כזאת לא ראית בחיים שלך. אלה היו בחורות שלא התקבלו לשום חוג אחר באוניברסיטה (ומודבר על האוניברסיטה העברית ולא מכללת תזל אוחט בנגב המערבי), לקחו חוג שני לשון עברית ועברו את מבחן הנקוד מהפעם השלישית או הרביעית (בלי זה אי אפשר היה לעבור שנה, וציון עובר היה 85 - גבוה!!!). היתה להן שפה של שוק באר-שבע והיחס לכל הלימודים בהתאם.

       

      2. כשהגיעו הרוסים וניסו להשתלב במערכת החינוך,  אז כולם לעגו למבטא שלהם ולשיטות הוראה ומשמעת של סטאלין ופגיעה בנפשו הרכה של הילד. אחייניי לומדים בתיכון מעולה, וכל המורים למקצועות הריאליים שם מדברים במבטא רוסי כבד, אך הילדים יוצאים עם ידע.

       

      3.  סטף חכם בלילה להטיף למקצועות יצרניים לא אקדמיים. לך תתקיים בארץ על המשכורת שמציעים לרתח, מסגר או הנדסאי בתעשיה. בחו"ל אתה אכן יכול להתפרנס מזה בכבוד. בארץ משמלמים משכורות רעב ועוד לא מבינים מה לא בסדר בזה. שמעתי לא פעם בבוקר ברדיו בעלי מפעלים בכיינים שמתרעמים שלא מסוגלים למצוא אנשים לעבודות האלה, למרות שהצהירו שהם משלמים "הרבה מעל למשכורת מינימום" ובתרגום חופשי - 5,000 או 6,000 ש"ח. עוזרת בית מרוויחה יותר. אז כפי שאומרים שכדי להעלות את קרנו של מקצוע ההוראה יש להעלות משכורת כדי למשוך כוחות יותר טובים,  אולי כדאי להמליץ לתעשיה שמבכה העדר כוח אדם מיומן לנהוג באופן דומה.

       

      4. להלחם בתקינות פוליטית של הליברליזם המודרני שגורס שכל אחד צריך לעשות מה שבא לו ומוכר אשלייה של הצלחה. המציאות מתפוצצת אחר כך בפרצוף, ולאנשים אומרים שאלה הם החיים והם על אחריותם. אם ניתן היה לכוון  בחינוך ללימוד מקצועות ריאליים מגיל הגן למשל, אולי הבעיה לא היתה כל כך חריפה בהמשך. אך אני חוששת שיזדעקו עלי אבירי השמאל קיצוני. ישנם שני תקדימים לדברים כאלה:

       

      1. ארה"ב בשנות ה-60 בעקבות המלחמה עם רוסיה, יצאה בתוכנית עידוד בתי ספר ללימוד מדעים וכיבוש החלל. שנות ה-70 וה-80 היו שנות פריחה מדעית ומסחרית אדירה וחלק מההשגים של אז מזינים עוד היום חברות היי-טק ותעשיה. 

       

      2. לפני כשנתיים פורסם בגלובס שחברות גדולות כמו HP מתכוננות למחסור צפוי במהנדסים בתיד הקרוב ופתחו תוכנית לעידוד והכוונה למדעים לילדי גן מגיל 3, עם דגש מיוחד על בנות. הייתי מתה שבארץ יאמצו תוכנית פעולה כזאת.

       

      כדי לשפר את החינוך, צריך לשבור הרבה מאוד מוסכמות אופנתיות ולא רק להעלות את המשכורת. החלק הראשון קשה יותר.

        23/12/08 13:51:
      מסכימה עם סטף ורטהיימר לחלוטין!!!!
        23/12/08 12:20:

      צטט: צביקס 2008-12-23 12:00:21

      נגעת בלב הבעיה

       

      נכון מאוד וכתוב היטב

       

       

      תודה צביקה,

      אני שמח שכיוונתי לדעתך

        23/12/08 12:19:

      צטט: amnonti 2008-12-23 10:51:10

      אני מסכים עם דעותיו של סטף ורטהיימר.

      בברכה

      דר' אמנון טיל

       

       

      אי אפשר שלא להסכים עם ערכים ותבונה.

      בהחלט.

      תודה אמנון.

        23/12/08 12:18:

      צטט: קורע ברך 2008-12-23 10:47:33


      קודם כל, אחלה כתיבה.

       

      שנית כל, אני קורא כאן, מהפוסט שלך, לסטף.

       

      "הרף. לט מיי פיפל גו."

       

      יחד איתו אני גם קורא לכל החתיארים שלא מפסיקים לנסות ללמד אותי מה טוב לי בחיים,

      ומנסים להחזיר אותי, שוב ושוב, אל ימי הקומוניזם העליזים.

       

      "די!!! מספיק. לא שבניתם כאן מדינה מי יודע מה. או שתקחו אחריות, או שתסתמו".

       

      וזה לא נגמר.

      הם חוזרים ומספרים כמה חרא זה האח הגדול, וכמה חשוב "החינוך".

       

      ומה שחזק באמת בחיים, אלו הם החיים עצמם.

       

       

      לו הייתי סטודנט הייתי לומד דווקא משפטים ולא שואל אף אחד.

      ברוך השם שלא צריך לשאול אף אחד.

       

      משפטים יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      לימודי המנהל יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      סטף יקירי. שכב על זרי הדפנה שלך, ועזוב אותנו במנוחה, פליזזזזז?

       

      באשר לתלמידים.

       

      אין. לא יעזור כלום. התלמידים שלנו גרועים, כי המורים שלהם גרועים כל כך.

      בהרבה מקומות בעולם, מפתים את מיטב הנוער להיות מורים.

      והרמה עולה.

       

      אצלנו, עדיין, המורים הם יוצאי סמינר לווינסקי

      ואולפנה למורות, ששם הבורות של המורות לעתיד מדהימה.

       

       

       

       

       

      אתה אומר שסטף צריך לקחת אחריות? סטף עשה מעשים שצריך להגיד לו תודה.

       לא סתם לינקקתי לערךשלו בוויקפדיה.

      אני לא הייתי פונה לאיש מעשה כזה ואומר לו לסתום.

      אני לא הייתי אומר לו לשתוק. בשום פנים ואופן לא.

      אבל , סידי, אני מכבד את דעתך בהקשר שרבים מבני דורו של סטף כשלו.

      אם היית צעיר היית פונה למקצועות כמו משפטים וניהול, למרות הסחף?

      אני לא בטוח שזה היה נבון מצדך. מ

      תמחים ועו"ד צעירים עובדים בהקלדות. השוק מוצף ללא צורך בשירותיהם.

      ובקשר למורים, זה כבר לא מקצוע מוערך,

      זו בעיה בפני עצמה של חומר אנושי שגם החלקים הטובים שבו ויש כאלה לא מעטים,

      מתביישים בתלוש השכר שלהם.

      ישנם מגזרים טובים וישנם פחות טובים. מסכים אתך.

        23/12/08 12:03:

      צטט: mixthenet 2008-12-23 10:14:21

      חייתי שנים בחו"ל כדי  להבין שיש לי רק מקום אחד להיות בו

      לדעתי אין מה לפחד מירידה של צעירים מהארץ ובמצב היום,  הם יבינו שחוץ מכסף אין שם כלום שיקדם/ויחזק אותם

      כיהודים , הבום הזה מגיע בד"כ עם הקמת המשפחה והרצון החזק לגדל ילדים רק בארץ-המחשבה שעברה בראשך על עתיד ילדך משותפת לכולם וחזקה יותר לאלה שאין בקרבתם את החממה המשפחתית הדרושה כדי להקים בית

      בצורה בה גדלו וברובם הם יחזרו.-שים לב שבשנים האחרונות כל עוד יש פרנסה אף צעיר לא מראה סימני בריחה

      אני מאמין שרוב הצעירים היום פטריוטים-זה העוני והאשליה שמתפוצצת להם בפנים שגורמת להם לחשוב שלא יצליחו כאן.

      אני מסכים עם דבריו של מר ורטהימר-אני זוכר בתקופה שלמדתי באונ' בתחילת ה90,  כמו כולם.

      רצים למנהל עסקים מי שלא באונ' לומד במכללות. כולם עם חזון ההתברגות במערכת הניהולית במשק.

      מי יעבוד?  מי יבנה? את מי ננהל?

      אני מבין את ההרגשה של להיות בעל ידע, השכלה וסמכות, מה שמאפיל על הצורך ללכלך את הידיים אבל צריך לזכור את דבריו של הרצל:

      אם תרצו? - אין! - זו אגדה - !    וצריך לעבוד

      במאמר שלו, אם קראת, (הכנסתי לינק לקריאה) הוא שואל הרבה שאלות של טעם.

      בעיקרון מהיוצא לנו מעודף מקצועות יוקרתיים?

      הצפה של השוק המקצועי, ירידה בשכר ובינוניות. מנהלים עם תואר ובלי ניסיון יכולים ללכלך את הידיים לדעתו. ואני מסכים איתו.

      הצעירים של היום מחפשים לדעתי הצלחה וכסף מהיר, את זה אין בארץ.

      אני מקווה שאני טועה לגביהם.

      תודה נימי

       

        23/12/08 12:00:

      נגעת בלב הבעיה

       

      נכון מאוד וכתוב היטב

        23/12/08 11:58:

      צטט: רונן מאיר 2008-12-23 09:53:40

      בהחלט מעורר מחשבה.

       

      אפשר להסביר גם את מצב הכדורגל בישראל לפי 'תרבות המצוינות' המתוארת בפוסט המטריד הזה.

       

      "תרבות המצוינות" בישראל? בדיחה עצובה.

      תודה רונן, הפוסט מטריד כי אני מוטרד.

        23/12/08 11:56:

      צטט: צביקה עמית 2008-12-23 09:39:53

      המחשבה שהרמה במתמטיקה גבוהה יותר ממה שהשתקף בבחינות, אינה מרגיעה אותי.

      הפוסט מתאר את תרבות ה"חפיפניקיות" בצורתה הגרועה ביותר

      וזה מעורר דאגה רבה.

      ציונים אפשר לשפר בקלות יחסית, לשנות תרבות קשה הרבה יותר

       

       

      התוצאות לא מרגיעות  אותך ולא מרגיעות  אותי. אני באמת דואג. יש לי שני עוללים טרום בית ספר. אני מאוד מקווה שיהיה שינוי ולא רק בתחום הלימודי, אלא בכלל בגישה, בנורמות ובחברה שלנו.

      תודה לך צביקה

      אגב, איך הולך עם הספר? אני מקווה שתהיה לרב מכר. בהצלחה

        23/12/08 11:50:

      צטט: אביאן 2008-12-23 09:26:54

      משה, אני אוהב את הכתיבה שלך. היא קולחת רציפה ומעניינת.

      לגופו של עניין, נכון לחלוטין מה שאתה אומר. צר עולמנו כעולם נמלה. אנחנו ברוב המקרים מסתכלים על מה שקורה מתוך אנטרס עצמי צר ולא מתוך ראיית טובת הכלל. לא יודע למה זה. כנראה בגלל כשלון חינוכי או אולי בגלל שבובליל הפך להיות לגיבור תרבות שלנו ולא סטף ורטהיימר. תשאל ילד בן 10 מי זה בובליל - הוא ידע מייד. ומי זה סטף וורטהימר - הוא יחשוב שאתה מקלל אותו.

      סטף מייצג גם עבורי את ארץ ישראל הטובה. אני מתנחם בתופעה שהולכת ורווחת בארץ של עזרה לזולת. יש יותר ויותר עמותות, קבוצות, התגייסות רבים לטובת עזרה לחלשים, לילדים בודדים וכו'.

      אולי התובנות הללו באות כשמתבגרים....

       

      היי אבי, תודה רבה. הפוסט הזה מדלג קצת בין מחשבות קיומיות כלליות. לאו דווקא מתוך שמחה לאיד על מצבינו. אני עגמומי כמוך. גם אני שואל שאלות, גם אני מתפלא וכועס אפילו.

      סטף הוא אדם משכמו ומעלה. אני חושב שהוא שייך לזן של אנשים שייעלמו מהנוף שלנו ונוכל רק להתגעגע אליהם. אתה ואני ועוד רבים. אבל אתה צודק, הילדים לא יבינו על מה אנחנו מדברים בכלל.

      וכן, התרחבות גלי העזרה והתמיכה מרגשת גם אותי.

       

        23/12/08 11:45:

      צטט: יגאל שתיים 2008-12-23 09:19:45

       צריך לערוך גם מבחנים ארציים בתחמנות.  

       

      בישראל זה ממש לא נחוץ, ממילא השיטה הזו קיימת בגדול.

      תודה יגאל

        23/12/08 11:44:

      צטט: orbach coaching 2008-12-23 09:13:39


      פוסט נכון מאוד.

      אני אשתף אותך במה שעבר בי , כשקראתי את הדברים ובייחוד את השיחה שלך עם אותו ילד, שלא התחשק לו לענות, האם המשהו המטעה הזה בנו.... שמלמד , שכאשר אנו מגיעים לרגע האמת ולא משנה במה, אנחנו עושים את הדברים ובגדול.... אולי זאת העוצמה שלנו.

      הילד בעצם אמר, אם זה היה הציון שלי, הייתי עושה את המבחן במלוא הרצינות ואני אף מאמין, שהוא היה מקבל בין 90-100.

      מה אתה אומר?

      יניב, תודה לך על האופטימיות.

      זה אף פעם לא מזיק.

      הילד הזה חיפף. אנחנו מחפפים הרבה מאוד פעמים ולא נותנים את הדעת לתוצאות.

      שיטת "הסמוך" הידועה קיימת בישראל לשמצה.

      אם הילד יודע את החומר, אם היו מסבירים לו שהמבחן חשוב, אם היו מאתגרים אותו באופן כלשהו - הכל היה אחרת.

      צריך להיבחן גם במעשים ללא תמורה וציון.

      אני מקווה שמישהו יודע להסביר זאת טוב מממני.

       

      אני רוצה לקוות שבשני המקרים הוא היה מוציא 100 גם אם למען עצמו וגם אם למען התדמית הלאומית שלנו.

       

        23/12/08 11:38:

      צטט: בת יונה 2008-12-23 08:25:24


      עכשיו אני מבינה הרבה יותר את הקשר בין הילדים הגאונים שלנו שפשוט מרמים את המערכת כולה לבין מבחן המיצ"ב, זה שהם מטומטמים זה אנחנו הגדולים מטומטמים.

       

       

       

      אני יכול רק לספר מה ששמעתי. אני גם מקווה שזה לא נכון, מצד שני אם רוב התוצאות של המבחנים הן אמיתיות בהמשך לידע, הרי שגם זה עצוב. איך שלא מסתכלים על זה  -  זה רע.

      תודה

       

        23/12/08 10:51:

      אני מסכים עם דעותיו של סטף ורטהיימר.

      בברכה

      דר' אמנון טיל

        23/12/08 10:47:


      קודם כל, אחלה כתיבה.

       

      שנית כל, אני קורא כאן, מהפוסט שלך, לסטף.

       

      "הרף. לט מיי פיפל גו."

       

      יחד איתו אני גם קורא לכל החתיארים שלא מפסיקים לנסות ללמד אותי מה טוב לי בחיים,

      ומנסים להחזיר אותי, שוב ושוב, אל ימי הקומוניזם העליזים.

       

      "די!!! מספיק. לא שבניתם כאן מדינה מי יודע מה. או שתקחו אחריות, או שתסתמו".

       

      וזה לא נגמר.

      הם חוזרים ומספרים כמה חרא זה האח הגדול, וכמה חשוב "החינוך".

       

      ומה שחזק באמת בחיים, אלו הם החיים עצמם.

       

       

      לו הייתי סטודנט הייתי לומד דווקא משפטים ולא שואל אף אחד.

      ברוך השם שלא צריך לשאול אף אחד.

       

      משפטים יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      לימודי המנהל יפתחו לי דלתות באלפים.

       

      סטף יקירי. שכב על זרי הדפנה שלך, ועזוב אותנו במנוחה, פליזזזזז?

       

      באשר לתלמידים.

       

      אין. לא יעזור כלום. התלמידים שלנו גרועים, כי המורים שלהם גרועים כל כך.

      בהרבה מקומות בעולם, מפתים את מיטב הנוער להיות מורים.

      והרמה עולה.

       

      אצלנו, עדיין, המורים הם יוצאי סמינר לווינסקי

      ואולפנה למורות, ששם הבורות של המורות לעתיד מדהימה.

       

       

       

       

        23/12/08 10:14:

      חייתי שנים בחו"ל כדי  להבין שיש לי רק מקום אחד להיות בו

      לדעתי אין מה לפחד מירידה של צעירים מהארץ ובמצב היום,  הם יבינו שחוץ מכסף אין שם כלום שיקדם/ויחזק אותם

      כיהודים , הבום הזה מגיע בד"כ עם הקמת המשפחה והרצון החזק לגדל ילדים רק בארץ-המחשבה שעברה בראשך על עתיד ילדך משותפת לכולם וחזקה יותר לאלה שאין בקרבתם את החממה המשפחתית הדרושה כדי להקים בית

      בצורה בה גדלו וברובם הם יחזרו.-שים לב שבשנים האחרונות כל עוד יש פרנסה אף צעיר לא מראה סימני בריחה

      אני מאמין שרוב הצעירים היום פטריוטים-זה העוני והאשליה שמתפוצצת להם בפנים שגורמת להם לחשוב שלא יצליחו כאן.

      אני מסכים עם דבריו של מר ורטהימר-אני זוכר בתקופה שלמדתי באונ' בתחילת ה90,  כמו כולם.

      רצים למנהל עסקים מי שלא באונ' לומד במכללות. כולם עם חזון ההתברגות במערכת הניהולית במשק.

      מי יעבוד?  מי יבנה? את מי ננהל?

      אני מבין את ההרגשה של להיות בעל ידע, השכלה וסמכות, מה שמאפיל על הצורך ללכלך את הידיים אבל צריך לזכור את דבריו של הרצל:

      אם תרצו? - אין! - זו אגדה - !    וצריך לעבוד

        23/12/08 09:53:

      בהחלט מעורר מחשבה.

       

      אפשר להסביר גם את מצב הכדורגל בישראל לפי 'תרבות המצוינות' המתוארת בפוסט המטריד הזה.

        23/12/08 09:39:

      המחשבה שהרמה במתמטיקה גבוהה יותר ממה שהשתקף בבחינות, אינה מרגיעה אותי.

      הפוסט מתאר את תרבות ה"חפיפניקיות" בצורתה הגרועה ביותר

      וזה מעורר דאגה רבה.

      ציונים אפשר לשפר בקלות יחסית, לשנות תרבות קשה הרבה יותר

        23/12/08 09:26:

      משה, אני אוהב את הכתיבה שלך. היא קולחת רציפה ומעניינת.

      לגופו של עניין, נכון לחלוטין מה שאתה אומר. צר עולמנו כעולם נמלה. אנחנו ברוב המקרים מסתכלים על מה שקורה מתוך אנטרס עצמי צר ולא מתוך ראיית טובת הכלל. לא יודע למה זה. כנראה בגלל כשלון חינוכי או אולי בגלל שבובליל הפך להיות לגיבור תרבות שלנו ולא סטף ורטהיימר. תשאל ילד בן 10 מי זה בובליל - הוא ידע מייד. ומי זה סטף וורטהימר - הוא יחשוב שאתה מקלל אותו.

      סטף מייצג גם עבורי את ארץ ישראל הטובה. אני מתנחם בתופעה שהולכת ורווחת בארץ של עזרה לזולת. יש יותר ויותר עמותות, קבוצות, התגייסות רבים לטובת עזרה לחלשים, לילדים בודדים וכו'.

      אולי התובנות הללו באות כשמתבגרים....

       

        23/12/08 09:19:
       צריך לערוך גם מבחנים ארציים בתחמנות.  
        23/12/08 09:13:


      פוסט נכון מאוד.

      אני אשתף אותך במה שעבר בי , כשקראתי את הדברים ובייחוד את השיחה שלך עם אותו ילד, שלא התחשק לו לענות, האם המשהו המטעה הזה בנו.... שמלמד , שכאשר אנו מגיעים לרגע האמת ולא משנה במה, אנחנו עושים את הדברים ובגדול.... אולי זאת העוצמה שלנו.

      הילד בעצם אמר, אם זה היה הציון שלי, הייתי עושה את המבחן במלוא הרצינות ואני אף מאמין, שהוא היה מקבל בין 90-100.

      מה אתה אומר?

        23/12/08 08:25:


      עכשיו אני מבינה הרבה יותר את הקשר בין הילדים הגאונים שלנו שפשוט מרמים את המערכת כולה לבין מבחן המיצ"ב, זה שהם מטומטמים זה אנחנו הגדולים מטומטמים.

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      moshe sidon
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין