"שיניתי רק דבר אחד, את גישתי, ואז הכול השתנה" אחד המוטיבים הבולטים לאורך ספר בראשית הוא העדפת הבחירה על הבכורה, אם תרצו העדפת הגישה של אחריות אישית ואקטיביות על פני הרגשת הקורבן והאשמת הנסיבות. הבל הועדף על קין, יצחק על ישמעאל, יעקב על עשיו ,ויהודה (וגם יוסף) על ראובן, מכיוון שהם הוכיחו במעשיהם שהם ראויים לבכורה, הם בחרו לפעול במציאות ולשנות אותה הם לא נכנעו לנסיבות. המודעות שהעתיד וההווה שלנו תלויים בנו ובבחירות שלנו נותנת כוח, אין לנו שליטה על הנסיבות שמזמנים לנו החיים, יש לנו %001 שליטה על הגישה שלנו אליהם. "אנחנו לא יכולים לשנות את הקלפים שחולקו לנו, אלא את רק את אופן המשחק שלנו" (בלשונו של רנדי פאוש), תחשבו על הגישה כמעיין שער עם 2 מעברים: אנחנו מחליטים מה יכנס, ומה יישאר מחוץ לשער (מחוץ לתחום ההתייחסות שלנו), וגם מה שהעברנו את המעבר הראשון והחלטנו שזה נוגע אלינו, אנחנו מחליטים מה הפרשנות שלנו אליו חיובית או שלילית (מהפרשנות שלנו ייגזר הרגש שלנו והתגובה שלנו) . יעקב בכיר האבות שאנו נקראים על שמו "בני ישראל" התמודד בחיים, מול אנשים, רמאים ומלאכים, סבל מסכסוכים משפחתיים וטרגדיות אישיות, והמשיך לפעול ולעצב את גורלו ועתידו, הוא ידע שהקב"ה לא מעמיד את האדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו. ושמטרת כל האתגרים שעומדים בפנינו הם לפתח יכולות וכישרונות שבמצב רגיל לא היו באים לידי ביטוי, ושמשיגים כוח בזה שמתגברים... האושר וההצלחה בחיים אינן עניין של מזל או גורל אלא של בחירה, הם אינם קשורים לנסיבות כאלה או אחרות אלא לצורת ההתמודדות שלנו איתם כאחראים יוזמים ואקטיביים, או חלילה כקורבנות מאשימים ונסחפים... השיטה הנכונה היא לא רק לצעוד לעבר היעד והחלומות אלא גם להפיק מהדרך והאתגרים את המיטב, "המאושרים ביותר אינם בהכרח אלו שהשיגו הכי טוב מהכול, אלו הם האנשים שפשוט מעריכים את הדברים שהם מצאו בדרך" (וורן באפט), או בלשונו של רבי מנחם מנדל מקוצק "אל תאמין למי שאומר שיגע ולא מצא, מפני שהיגיעה בעצמה היא מציאה גדולה". לכן זכרו ליהנות מהטיפוס במעלה ההר, אולם לעולם אל תסיטו את עיניכם מהפסגה. אגב, שמתם לב ש"אהבה" בגימטרייה שווה "חי"? – כנראה שהדרך לחיות זה פשוט לאהוב... באהבה, שימי |