המיתון הוא בלתי נמנע - צריך לקבל אותו באהבה
למעשה, אם להתבונן על מה שקורה בעולם בעיניים מפוקחות, המיתון הוא בלתי נמנע.
אין אפשרות שיצור כלשהו - מתוחכם ככל שיהיה, יוכל לנצל את משאבי הסביבה ללא אבחנה וללא שום הגבלה. זה בדיוק מה שהאדם מנסה לעשות מאז ראשית המהפיכה התעשייתית, וזו הטעות הגורלית שמובילה להתמוטטות של מערכות סביבתיות, אקולוגיות וכלכליות. האדם כבעל יכולות תכנון וייצור מרחיקות לכת, חייב היה לשים גבולות לעד כמה שיוכל להשתמש במשאבים, על מנת לאפשר למערכת הסביבתית העדינה להישאר באיזון ברמה שתאפשר את המשכיותו, אלא שגורמים - ממסדיים ותעשייתיים בעיקר, מחנכים לערכים מעוותים ומובילים לחשיבה מופקרת שהכל אפשרי מתוך אינטרסים הנובעים מן השאיפה להתעשרות חסרת מעצורים. בדרך זו, בשלב כלשהו נהיה חייבים להתמודד עם התוצאות. המיתון בא למנוע מאיתנו לצרוך משאבים ולזהם בכמויות שאנחנו רגילים ולבלום את הצמיחה הפרועה - ובכך הוא בעצם לטובתנו.
לי תמיד היה ברור שאם לא נמתן את התנהגותנו בתקופת שפע, הסביבה, בשלב כלשהו תמתן אותנו. אלא שבעוד מיתון מתוך רצון והכרה בשלב מוקדם (חיים המבוססים על ערכים אמיתיים של צניעות והסתפקות במועט), היה מותיר אותנו עם סביבה שתאפשר לנו לחיות בכבוד לאורך שנים רבות ואף תאפשר את קיומם של דורות רבים אחרינו, כשהסביבה גורמת למיתון בלתי נשלט, אנו כבר נותרים עם סביבה מזוהמת ודלת משאבים ועם תנאי קיום קשים.
למעשה, על מנת לעשות שינוי תפיסתי והתנהגותי בעל משמעות, חייב להתקיים שינוי יסודי בתפיסת העולם של אנושות שלמה, שחלק גדול ממנה התחנך על מסורת ועל דתות המובילות לאבדון : משימה כמעט בלתי אפשרית.
כשהולכים על סף תהום - חשוב לפקוח את העיניים גם אם זה כואב, כיוון שרק כך אפשר להימנע מהתרסקות.
הדתות המונותיאיסטיות - ערש התרבות : האם אי פעם העזת לפקפק בקדושתן??? המושג "קדוש" שמתקשר לדת, בא לאפיין את מה שחיוני לקיום ולהמשכיות. שלושת הדתות המובילות את האנושות, נשענות על בסיס משותף - והוא ספר בראשית. סיפור בריאת העולם וההבטחה האלוהית. הבה ונבחן את הבסיס בעיניים פקוחות, על מנת להבין יותר טוב כיצד הגענו למצב שבו אנו מצויים היום, ולאן מובילה אותנו הדרך בהמשך. בראשית פרק אא בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ. ב והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום; ורוח אלוהים, מרחפת על-פני המים. ג ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור. ד וירא אלוהים את-האור, כי-טוב; ויבדל אלוהים, בין האור ובין החושך. ה ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד. {פ} ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- כו ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת הים ובעוף השמיים, ובבהמה ובכל-הארץ, ובכל-הרמש, הרומש על-הארץ. כז ויברא אלוהים את-האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו: זכר ונקבה, ברא אותם. כח ויברך אותם, אלוהים, ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את-הארץ, וכבשוה; ורדו בדגת הים, ובעוף השמיים, ובכל-חיה, הרומשת על-הארץ. כט ויאמר אלוהים, הנה נתתי לכם את-כל-עשב זורע זרע אשר על-פני כל-הארץ, ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ, זורע זרע: לכם יהיה, לאוכלה. ל ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמיים ולכול רומש על-הארץ, אשר-בו נפש חיה, את-כל-ירק עשב, לאוכלה; ויהי-כן. לא וירא אלוהים את-כל-אשר עשה, והנה-טוב מאוד; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום השישי. {פ} בפסוק כ"ח : "פרו ורבו ומלאו את הארץ, וכבשוה, ורדו בדגת הים, ובעוף השמיים, ובכל-חיה, הרומשת על-הארץ", האלוהים - שהוא אדון הארץ ויוצרה, מצווה על האדם להתרבות, לכבוש את הארץ ולנצל את בעלי החיים ככל שביכולתו. בכך נותנת התורה למאמין הרשאה אלוהית - ואפילו ציווי להתרבות ולנצל את בעלי החיים ללא אבחנה. בכך, הדת מנטרלת את האדם המאמין מאחריות למעשי הביזה של הטבע. התוצאה של ציווי זה היא שהאדם מחסל משאבים החיוניים לקיומו ומחריב ללא מעצורים את הבסיס האורגאני בפירמידה החיונית לקיום היצורים המפותחים. יצור החי במציאות שכזו מפעיל שעון עצר, המוביל את עצמו אל אל סוף הקיום בנקודה מדויקת על ציר הזמן. ששת אלפים שנה נתנה התורה לעולם להתקיים, עד שלפי האמונה, ייחרב במלחמת גוג ומגוג. מה שמרכך את סוף העולם - הוא תחיית המתים (כאשר בפועל מה שמתקיים הוא מיתת החיים). המפחיד הוא, שהתורה, שירתה את יריית הפתיחה למרוץ הטירוף של המין האנושי בספר בראשית, ידעה להגיד כמה זמן בדיוק תתקיים התרבות, עד לשלב שבו היא תשמיד את עצמה. כאילו ידעה על ההתפתחות הטכנולוגית, על יכולתו הפנטסטית של האדם המודרני לנצל את הסביבה, על התפתחות הרפואה, התעשיה, התזונה, התברואה - והעלייה ברמת החיים שהובילה לשינויים בתוחלת החיים, כתוצאה מן השילוב של גורמים אלו.
על פי היהדות, היום אנו מצויים 5765 שנה למניין בריאת העולם. ב"מניין בריאת העולם" - הכוונה היא לספירת השנים מיום שבו נוצר העולם על פי בריאת העולם בספר בראשית.
האם הגיוני לקבל דת שמצווה להפרת איזון כל כך חמורה כאורים ותומים - או כבסיס לאמונה? אני מתייחס לתורה כספר היסטוריה של העם היהודי. כשמדובר בבריאת העולם ובהתפתחות החיים, יש לי תיאוריה משלי שיודעת להסביר תופעות בריאותיות וקיומיות רבות מספור באופר ברור והגיוני!
הצפיפות משנה את ההתנהגות. ככל שהצפיפות גדלה, האנרגיות הדומיננטיות, שבתרבות השפע (עד שנת 2000) היו אהבה ואחווה, הופכות להיות קנאה, צרות עין, חשדנות, שנאה ואחרות הנובעות מסטרס וממצוקה, וגורמות ירידה באיכות החיים ולעלייה בתחלואים. כך, אנו עדים לעלייה מתמדת במחלות כמו סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, ועוד. ככל שהסביבה צפופה ומידלדלת, האדם הופך לחיות פחות במצב של רווחה ויותר במצב של הישרדות. מכאן, שצרכנות האדם, שבתרבות השפע כללה תרבות, אמנות ומותרות, יורדת אל הצרכים הבסיסיים הנחוצים לקיום ולמחייה וכלכלה בסיסית. ככל שמצב זה מתמשך, יותר בני האדם הופכים להיות עניים, לחוצים, פחות סובלניים, יותר סובלים ממחלות - ואיכות החיים של המין האנושי כולו נפגעת קשות. היחידים שמרוויחים הם חברות התרופות, שמוצריהן גורמים לתופעות לוואי ולהחלשת האדם בהתמדה...
מהי אם כן הגאולה ? : על אדם שנפטר בסבל ממחלה כלשהי, אומרים שהמוות גאל אותו מייסוריו. כשם שהמוות גואל את האדם הסובל מייסוריו, ככל שהמין האנושי בדרכו המעוותת יהפוך את חייו לסבל שיגרום לו למאוס בחיים, יגיע שלב הגאולה. כאשר האדם יגיע לסוף דרכו בדרך ללא מוצא תבוא הגאולה. הרס העולם והשינויים הסביבתיים מביאים לידי כך שאדם מאבד את ההתאמה לעולם - ובעקבות כך, משלב לשלב החיים הופכים קשים, חולים ואומללים. יש הטוענים שיש להביא את העולם לתוהו ובוהו על מנת לזרז את הגאולה. זה אכן מה שעושה האדם.
עם כל זה שבממד החומרי אנו חיים במערכת לכאורה של חוק וסדר, הרי שבממד האנרגטי - שהוא למעשה יסוד הקיום שממנו התרבו שלנו מתעלמת, שוררים בעולמנו תוהו ובוהו, אנרכיה וחשיכה מוחלטת. בשלב שבתוהו ובוהו המתעצם האדם לא יוכל להתקיים עוד, אז יבוא משיח צדקנו - ויעשה צדק אחרון עם המין האנושי. יביא סוף לסבלם. אתם מבינים על מה אני מדבר. אני מדבר על הכחדה! אם זו הגאולה - אני מעדיף ללכת בדרך אחרת!!!
אנו חרדים מרעידות אדמה, מפגיעת מטאורים, מחייזרים ומגורמים דמיוניים אחרים הקשורים באפוקליפסה, בזמן שכולנו שותפים פעילים בהרס התשתית החיונית להישרדותנו ולמשך קיומם של הדורות הבאים. סכנה ממשית יש בעובדה שככל שהמצב הכלכלי הופך קשה, יותר בני אדם פונים לדת ולאמונה באלוהים על מנת להתחזק, בחיפוש אחר התשובות לשאלותיהם והמזור לסבלם. המחסור והמצוקות והסבל הנובעים מן הצפיפות ההולכת וגדלה, מהווים מצע פורה לדתות שונות, המצוות על מאמיניהן לריבוי ילודה כמצוות יסוד. לא זו בלבד שאף אחד מן הממסדים השונים אינו מעז "לחלל קודש" ולדבר על הגבלת הילודה בקרב בני האדם, במצבו העגום של העולם, בחלק גדול מן המדינות הממסד עדיין מעודד ילודה באמצעות קצבאות ומענקים. ארגונים שונים, בעיקר לאומיים, דתיים - או פוליטיים, מטפחים את הגברת הילודה בתואנה של "הצלה", בזמן שמעשיהם מביאים לחורבן, לעוני, לאלימות, לאומללות ולתחלואים. לא פעם אני שואל את עצמי : אם אנחנו יצורים נבונים, אחראיים, בעלי ראייה לעתיד, כיצד קורה שאיננו מודעים למצב??? התשובה העיקרית שאני מוצא לכך, היא שכל זמן שאנו מונהגים על ידי תפיסות עולם והשקפות חשוכות המוטמעות בנו על ידי בעלי אינטרסים משוללי יסוד רוחני אמיתי, אין באמת סיבה לצפות לשינוי חיוני שיתמוך בהמשך קיומנו. |
