מלים ארוגות
בשירים שאותם אנחנו שרים
חליל,
ובחליל ששוכן בנו
אש,
ובאש אותה אנו מבעירים
עוף חול ירוק
ובקינת עוף החול
לא הבחנתי
בין אפרי
לבין אבקך
מחמוד דרוויש
ותודה ליואב ששלח לי...
פוסטים אחרונים
- yoaview 20/12/15
- אפרת חברתי 17/10/15
- לאורך עמק רפאים - 4 12/1/14
- לאורך עמק רפאים - 3 28/12/13
- לאורך עמק רפאים - 2 22/12/13
- לאורך עמק רפאים - 1 18/12/13
ארכיון
בשביל מה זה טוב?
| אני לא רוצה לכתוב פוליטיקה. יש הרבה אחרים שעושים את זה הרבה יותר טוב ממני. אבל בשקט ששורר כרגע ביני לבין המסך שלי, שלא מטיח בי טיעונים שכנגד, ולא גורם לי להתבלבל בוויכוח, יש לי צורך לכתוב משהו דחוף.
ידיד מרמאללה שלח לי לפני כמה ימים מייל עם קובץ צילומים מצורף. לקח לי כמה ימים לפתוח אותו, לא רציתי לראות את התמונות. יש דברים שעובדים עלי יותר חזק מדיווחים חמים ומידיעות בוערות בכותרות הראשיות של החדשות. עצי זית למשל.
גזע של עץ זית זה הדבר הכי אנושי שאני מכירה. רואים עליו את השנים, צומחות עליו יבלות, הוא מתפתל ותופח ומעוות עצמו לכיוונים אבסורדיים. הוא זקן וצעיר בגזע אחד. מצד אחד מציץ ממנו הפרצוף של השכנה שגרה ממול, ומסביב הוא משוויץ בגוף של בחור שרירי. הוא כסוף ושחור וחום וירוק ולבן ואפל וזורח - בגזע אחד. הוא מתכופף לרוח, וגמיש, ונושם ויציב וחם ומחבק וכועס ורוצה ומתחמק - בגזע אחד. הוא גבוה נורא, ונמוך נורא. ויציב נורא ורך ומערסל נורא - והכול בגזע אחד. והוא תמיד חם.
כל ההתלבטות שלי מול קובץ הצילומים שלא פתחתי יכולה הייתה להיראות טיפשית ומיותרת, סופסוף לא מדובר בחיי אדם אלא רק בעצים. אף אחד לא נפגע באמת, זה רק רכוש. לא? אבל בסוף פתחתי.
כבר כמה ימים אני מסתכלת על התמונות האלה וחושבת - איזו צורה יש לנו. עד כמה הכיבוש הזה כבש אותנו מבפנים, והרקיב לנו את הערכים הכי בסיסיים. ואני מזכירה לעצמי שהיונה שחזרה אל נוח בתיבה אחזה במקורה ענף של זית.
מלה על אלוהים. החבר'ה האלה, שעשו מה שעשו למטע עצי הזית של כפריים ליד רמאללה הם יהודים כמוני, ישראלים כמוני, מדברים עברית כמוני, מתפללים לגשם כמוני. אבל האלוהים שלהם הוא לא האלוהים שלי.
© כל הזכויות שמורות |
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עידית יקרה
מסכימה מהרציונאל.....שמזמן הפסיק לעבוד אצל מנהיגינו
ומהלב...שגם הוא פועם באטימות
אכן, מתקשר בדיוק להקשר של השיר שלי
ומדוע את מקדימה מעין התנצלו על עמדה פוליטית???
אם בהקשרים אלה לא נביע עמדה ...אז היכן כן?????????????????.
בקרוב אכתוב מאמר בנושא הכיבוד והשלכותיו המשחיתות על החברה הישראלית.
חנה
פגשתי אותו פעם אחת, הוא פנה אלי וביקש את עזרתי בשיווק שמן זית של כפריים מסביבת רמאללה שאינם מצליחים למכור את התוצרת שלהם. הכרתי איש שקט, ביישן, עדין. כל משפחתי וחברי הקרובים קיבלו שמן זית מעולה... כמה ימים אחר כך הוא שלח לי את התמונות הללו.
אחת התמונות הקשות שראיתי לאחרונה. ואני ראיתי. כמה אמון יש לו בך, שהוא שלח לך.
כל כך צדקת!
זה לא קשור לשום פוליטיקה,
רק להומניזם טהור.*
"האלוהים שלהם הוא לא האלוהים שלי"
בדיוק
מושלם?
אני לא שוכחת את הקטע ההוא.
האלוהים ההוא, העתיק, היהודי - אליו התכוונתי.
שלי הפרטי - קטן הרבה יותר. אם בכלל. אבל הוא לא כזה -
ממש לא.
אז זהו, שאנחנו חולקים את אותם האלוהים.
הוא פשוט לא כזה מושלם כמו שכולם עושים אותו.
לפעמים, כשאת מסובבת לרגע את הגב, הוא חרא לא קטן.
תראי מה שזמן עושה, אנשים נוטים לשכוח לו את הקטע מ 39.
כל הכבוד,
ידי אינה במעל,
לכן עזבתי.
תודה על הביקור, איתן. וגם על התגובה.
אני אכנס ואקרא בשמחה.
וזה האלוהים שאין לי כל רצון לחלק בו.
תודה, שוקי.
זה עצוב, שעץ זית שמגדלים אותו שנים על גבי שנים, וביום אחד הורסים הכל.
זה מעיד על שנאה, ועל רוע, וזה רק משום שאדם נולד ערבי, גם אם הוא אדם טוב.
האנושות משחר ימיה, מחרחרת מלחמות.
לאן אנו בדיוק הולכים - מה יהיה ברבות השנים, הרי בקלות יכולים ללחוץ על ההדק של הפצצה האחרונה.
האם הדתות היטיבו עמנו ?
ואיך אנו יכולים כן להתקדם קדימה, כדי שכבר לא נצטרך כתבות על שנאה של לאום ?
כל זאת בבלוג,
http://cafe.themarker.com/view.php?t=781297
ואשמח לתגובות.
אתר פמיר
למען השלום עולמי.
www.pamir-peace.org
איתן.
אין עליך, דניאלה, אין על השערות מראשו של אביך.ועל הרגישות שמאפשרת לראות דקויות של חוט השערה.
כי עצי זית הם כמו אנשים. תמיד כמו. ומה עם האנשים? אולי אנחנו כמו עצי הזית האלה, נשארנו גדומים ואובדים ואף אחד שכבר לא שומר, ואין דין ואין דיין.
עצים נושמים.
עצי זית זקנים הם כמו זקני-השבט.
אסור לפגוע בהם.
אסור להוריד להם שערה מהראש.
שומדבר מסביבנו לא ורוד, כבר זמן רב מאוד.
המצב האבסורדי שאנחנו מקיימים בכוח הזרוע במדינה המעונה שלנו - רק מנציח את הצבעים הכהים.
תודה, שקראת והגבת. גם לי עצוב.
תודה אורי,
כשאמונות ורעיונות מכתיבים מעשים כאלה - בעיני הם כבר אינם אמונות ורעיונות אלא סטיה מדרך הישר.
דני, דני....
זהו - שבדיוק. ממש בדיוק.
מה להגיד לך? תודה?
תודה.
עדית, יקרה מאד.
זה עתה נכנסתי.
דרך עינייך אני רואה את רוע הלב חסר התכלית,
עם אותה תחושת חרון אין אונים, כפי שחש ידידך הפלשתינאי,
עם המיאוס החד משמעי של המגיבים כאן -
וללא קשר אם העצים האלו ישובו ללבלב מחדש בעתיד.
וגם -
אני רואה את החוט המחבר בין אלה שאין מורא אלוהים על ראשם
לאלה המגרשים פעוטה בת שנה מהגנון במרחביה. ערביה כמובן.
כמה העציב אותי הפוסט שלך, נגע לליבי כל כך.
העוצמה של הסכסוך הפגיעה בטבע הרצון לפגוע הם נוראיים
עץ זיית הוא סמל החיים השפע הישראליות ולפגוע בו זה כמו סכין בלב
ובכלל מאיפה לוקחים האנשים את עוצמות הרוע האלו מאיפה?
זה מעציב מאוד , אבל הכל מסביבינו כבר לא ורוד וזה רק עוד מאותו דבר
קשה.
אלהים שינה תפקיד
מעתה הוא חית המחמד של הימין הדתי הקיצוני.
יקרא מי שרוצה את פרק א' בספר ישעיהו ומשם יבין מה קורה עכשיו.
אפי איתם ציוני דתי חובש כיפת ענק מתנהג כזונה במתחם הבורסה...
שוקי
http://www.youtube.com/watch?v=nH5JOtFt80E
ומה שאתה עושה נראה ככה בארצנו,
אה, גבירתי. אינני יודע....
מנסים לשכנעני שכבר היו דברים מעולם, דברים שאותם אינני יכול לבדוק...
ושזה עוד אחד מהם...
והנה התמונות אינן... מתאימות.
ואף אינני נוטה לסמוך על מקור יחיד...
ואין לי שום דרך לוודא.
כך ששאלתך, יתכן ואינה רלבאנטית...
אינני יודע.
אני שמחה לשמוע שהם ימשיכו לחיות, העצים האלה.
ובכל זאת - בשביל מה זה היה טוב???
ממממ. טעם חדש ומרנין... הזאת היא השפעתו של הקור הירושלמי? :-})
התיאותי, גבירתי, להחליף את שלוש האזכרות האחרונות של "אלוהים" במילה "יהדות"?
זה לא יפגע בעוצמת האמירה, וכך נימנע מהצורך בפוסטולאט שהאל החי, האל שלנו, הוא מרובה - ושאנחנו יכולים להבחין מי הוא הנכון...
כך אוכל גם אני להצטרף לאלו שמריעים לך על דברייך...
וגם אתן לך פרס...
:-})
אגב, למיטב הבנתי בגננות, הנזק שנגרם לעצים המצולמים הוא זניח עד אפסי. כדי להרוג עץ זיית יש לכרות
בצורה לגמרי שונה. אל דאגה - עצים אלה עוד ישאו יבולים נהדרים במשך שנים רבות.
גם אני. מאוד.
תודה, נרי. רשמתי. אני מעבירה הלאה.
פשוט מתבייש שיש בינינו כאלו
(לינקים מעודכנים)
עידית,
mepeace.org היא רשת חברתית רב-פוליטית" של פעילים פלסטינים ישראלים ו"אנשי העולם" שפועלת כבר שנתיים ומתרכזת בעשייה משותפת. ביום שישי 2 הינואר יש מפגש בבית ג'אלה "קפה שלום". אם את מעוניינת למצוא שותפים ישראלים פלסטינים לעשייה או לפעול עם ארגונים שפועלים בשטח זאת יכולה להיות הזדמנות נהדרת (וגם להזמין את החבר מבית ג'אלה.)
Peace Cafe השלישי שמאורגן על ידי חברים ב mepeace.org
עידית,
mepeace.org היא רשת חברתית רב-פוליטית" של פעילים פלסטינים ישראלים ו"אנשי העולם" שפועלת כבר שנתיים ומתרכזת בעשייה משותפת. ביום שישי 2 הינואר יש מפגש בבית ג'אלה "קפה שלום". אם את מעוניינת למצוא שותפים ישראלים פלסטינים לעשייה או לפעול עם ארגונים שפועלים בשטח זאת יכולה להיות הזדמנות נהדרת (וגם להזמין את החבר מבית ג'אלה.)
Peace Cafe השלישי שמאורגן על ידי חברים ב mepeace.org
נכון. את כל כך צודקת. אנושי שייך לבני אדם. לא לכולם.
נכון.
לו יהי!
תמונות חזקות ממילים; מתחברות לאלוהים האחר שיש לנו כנראה.
ורק הערה אחת.. לגבי "גזע של עץ זית זה הדבר הכי אנושי שאני מכירה"
עץ שייך לצומח. אנושי- שייך לבני אדם; לא לכולם.
ידית יקרה
עצוב לי לראות עצים פצועים
כואב להם.
הם חיים וכשכורתים אותם
הם מתים.
הם בכלל לא רכוש של אף אחד.
הם חיים כאן על הפלנטה
הם חלק ממנה ובשבילנו-
הם
מתנה.
ואנחנו כאורחים כאן-
אויה!!!!!
לו יהי והאור הזה שכולם
כל כך מברכים עליו- אכן
יגיע לאותם לבבות של
אלה ששכחו...
אבשלום, מלחמה היא עסק מטונף, נכון.
אין כאן "אבל".
על עניין האלוהים אני מוכנה עדיין להתווכח.
תודה דינה, שקראת והוספת את המלים שלך.
נדב, אני מזדהה באופן מוחלט עם הקריטריון שבחרת לך. תודה על התגובה!
תודה, מיכאל,
הזדהות מוחלטת - זה הרבה מאוד. תודה.
עדית, מילותייך חזקות וברורות וכואבות את המצב בו אנו נתונים.
לראות עץ זית כרות זו עצבות גדולה. בסביבות ביתי ובאיזור בו אני גרה, מצויים עצי זית רבים, הם חלק מהנוף שלי וחלק מהקיום של תושבי הסביבה.
תודה לך על הבאת התמונות והשיתוף.
גם אני מזדהה באופן מוחלט עם דבריך, הכתובים כה ברור. לפחות דבר אחד קטן אני מתכוון לעשות- הקריטריון העיקרי שלי בהצבעה בבחירות הקרובות הוא הגישה של המפלגות לאנשים הרעים שכל קשר בינם לבין יהדות מקרי בהחלט. מקרי- מפני שלבושתנו הם חלק מן העם שלנו, חלק שאין לו צל של מושג בערכים יהודיים בסיסיים ביותר.
נכון לרגע זה בכוונתי להצביע, לראשונה בחיי, עבור מרצ.יישר כוחך!
נדב.
עדית
אנחנו נלחמים על הבית
מלחמה היא דבר מלוכלך
ויש יהודים רעים
אבשלום
נב
טרגדיה היא שהאלוהים של כולנו - יהודים טובים וערבים מתפוצצים - הוא אחד