עוצמה מול רכות
איזה צד שבי עלי לקחת עימי לחיים, את העוצמה? את הרכות? את שתיהן?היא עוצמתית אבל השנייה רכה אז?
האן ההשוואה הזו נכונה? האם גם לכם יש חיבורים שהם כאילו ניגודים ויש מקשים רגעים בחיים ,עבודה,חברות,זוגיות,כמיהה,אהבה, מה לא הכול מכול בה באותה קלחת של עוצמה ורכות..
פוסטים אחרונים
- נמאס!!!! 16/3/12
- שלג שלג משמיים... 18/2/12
- קר יותר וצבעוני יותר.. 14/1/12
- The 1 2/1/12
- חוצפה נשית שכזו.. 19/12/11
- בעידן שכזה.. 2/12/11
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מאז פרץ המשבר הכלכלי האחרון אנחנו שומעים מדי יום ביומו על עוד ועוד מפוטרים, המצטרפים למעגל האבטלה. הדאגה במשק רבה. אין זאת רק שאנשים מפוטרים מעבודתם - התחום שבו עבדו מתכווץ כולו, יש צורך בפחות עובדים והסיכוי למצוא שוב עבודה באותו תחום קטן יותר. האם יש דרך להקטין את ממדי התופעה? אני סבור שכן.
המצב דומה בתחום התקשורת. המכללות גדושות במגמות לתקשורת המוציאות מתוכן עיתונאים הצמאים לעבודה, בזמן שהעיתונות הכתובה והאלקטרונית - המוכרת פחות ופחות זמן ושטחי פרסום - רק מצמצמת את שורות עובדיה.
אלפים אחרים מסיימים את לימודיהם במינהל עסקים. מעולם לא הבנתי כיצד יכול אדם לנהל בלי שעבד ולו יום אחד בחייו. בעיני, לימודי ניהול נועדו למי שהתקדם בעבודתו עד לעמדת ניהול. למנהלי הצעצוע של הפקולטות לניהול, הצצות חדשות לבקרים, אין מה להציע באמת לשום מקום עבודה.
גם לאנשי הבורסה, ש"מכרו" "מוצרים" כלכליים, נשאר מעט מאוד מה למכור. אני שמח שלחלק גדול ממרכולתם לא יימצאו קונים פתיים גם לאחר שהשווקים יתאוששו. גם האנשים הללו חייבים למצוא משהו חדש לעשות - לייצר או למכור משהו אמיתי לשם שינוי.
וכך מסתובבים להם באפס מעשה עורכי דין, מנהלים, עיתונאים, אנשי שוק ההון - ואפשר להמשיך ולמנות עוד כמה וכמה מקצועות, שגם במצב טוב השוק זקוק רק למעט מהם ואילו עתה מצטמצם הצורך בהם עוד יותר.
ומיהם אותם חסרי מעש? מיטב הנוער. אנשים צעירים ונמרצים, מוכשרים ובעלי יכולת, שמערכת ערכים מוטעית הנחתה אותם לבחור באפיק מקצועי שאין בו צורך, ושעלולים עקב כך לעזוב את הארץ ולהותיר אותנו ללא הטובים שבילדינו.
אולי זה הזמן המתאים, דווקא עכשיו, להפנות את הכוחות הללו לתחומים שיתרמו להם ולחברה שבה הם חיים? או, במלים פשוטות, אולי זה הזמן המתאים ללמד אותם לייצר או למכור?
המדינה צריכה להגדיר את תחומי ההתפתחות המקצועית החשובים לה, תחומים שיהיה בהם פוטנציאל אמיתי של הכנסה יציבה ואחראית ושילוב עובדים רבים ככל האפשר במקומות עבודה חדשים. בהתאם להגדרה הזאת עליה להקים מרכזי הסבה מקצועית איכותיים, מקצועיים וממוקדי מטרה בשביל האוכלוסיות שמצאו עצמן מחוץ למעגל העבודה.
לשם כך אין צורך בתואר או תעודה אלא בהכשרה אינטנסיווית המחוברת לשטח, לתעשייה, לצרכים האמיתיים. במרכזים הללו לא ילמדו מורים אלא אנשי מקצוע הבאים מהשטח, שיחנכו וידריכו את המשתלמים באופן ממוקד בתחומי המקצוע החדשים. לא תמיד הדבר אפשרי. עכשיו יש לנו הזדמנות נדירה, כשהשוק משחרר אנשים, להכשיר אותם כמורים ולזכות בכוחות הדרכה שבתנאים אחרים שום מפעל או חברה לא היו מסכימים להסתדר בלעדיהם.
במרכזים הללו יקבלו המשתלמים מלגת לימודים במקום דמי אבטלה - צורת תשלום ראויה ומכובדת הרבה יותר למי שמעוניין לחזור ולהיות מועיל ויצרני. אני אישית מוכן להיות מעורב בפעילותם של מרכזים כאלה ככל שיידרש.
אין זה סוד שאני חסיד גדול של התעשייה המסורתית. הייתי שמח לראות רבים מהמובטלים החדשים נקלטים בענפי התעשייה השונים. המלה מסורת משדרת גם סוג של יציבות. הענפים הבסיסיים של התעשייה יהיו אלו שיתחילו ראשונים בתהליך ההתאוששות והיציאה מן המשבר. יש תחומים שאינם מתפוגגים ברוח החולפת משום הם עונים על צרכים יסודיים ובלתי משתנים. אלה גם התחומים שלטווח הארוך יספקו את הביטחון והפרנסה באופן היציב ביותר.
לכן, על משרד החינוך, משרד התמ"ת והממשלה כולה להתעורר. זה הזמן שבו המדינה צריכה, בצורה מתוכננת ואחראית, לחבר בין המשאבים האנושיים העומדים לרשותה לבין ענפי התעסוקה היכולים לקלוט אותם ולבנות בעזרתם את יציבותה וחוסנה העתידי
אי אפשר להכנס למאמר..