מול הבית שלי עמד ערבי וצעק. אני לא הבנתי מילה כ מ ו ב ן. בתיכון, בחרתי ללמוד צרפתית. הגשם שטף סביבו נהר צהוב של עלים יבשים ונמלים טובעות, בבריכה מעופשת הוא עמד יחף ורועד מקור. בידיים מגואלות מבוץ וציפורניים שחורות החזיק שלט מקרטון. "תנו לחיות לחיות" היה כתוב שם. בצרפתית.
*
8:10 בבוקר, יום רביעי
האריה שלי שונא ריח של צעקות. במיוחד בבוקר. זה מסריח לו מהצורך לקום לעבודה ושמישהו שכח להדליק את הדוד. השאגות שלו כמעט החרישו את הרעש הערבי, אבל לא לגמרי. אף פעם לא לגמרי. אפילו שהן היו במלוא הגרון. "רוצה אקמול?", שאלתי אותו. "גגררררעעעההההררררר", הוא נהם ורקע בכף רגלו. הציפורניים הארוכות שרטו את הפרקט ובמבט מזועזע פתחתי את דלת הכלוב ושחררתי אותו. עד הפרקט, יו נואו.
*
המרפסת שמשקיפה קדימה על הרחוב היא בזווית מצוינת לאלו שיוצאים לציד.
*
8:13 בבוקר, יום רביעי
האריה שלי לקח תנופה וזינק קדימה, הרוח עזרה והרימה אותו אל על. כמו כלב שוחה הוא דרבן עם הרגליים, התקדם באוויר למעלה והלאה. שיער הרעמה התבדר ברוח, זהוב ואדיר, התנופף כעטרת מלוכה. לרקע הצווחות, השאגות והגשם – התפוצץ לו בנחת הפופקורן במיקרוגל.
*
זה כבר קרה בחורף שעבר, אני לא יודעת איך שכחתי. הכול נשאר תמיד אותו דבר?
*
8:21 בבוקר, יום רביעי
זרם אדיר של מזג אוויר כוחני הגיע משמאל, ארבעה כיוונים ומערבולת נוצרה, לאריה שלי לא היה סיכוי. מצד לצד הטלטל ונסחף, נחבט חמש פעמים בקיר הבניין וכמעט הסתבך בחוטי הכביסה. כבלי החשמל שהשתחררו מהעמודים המסוכנים השליכו זרמים של אנרגיה בפרצים צהובים זוהרים. לרגע, הוא נעלם – פתאום הופיע מרוט – ושוב התחשמל.מוזר, בלימבו שנוצר מחוץ לחלון האריה שלי הפך ליונת שלום.
*
8:24 בבוקר, יום רביעי
"רוצה אקמול?" שאלתי את הערבי הרטוב. זו לא הייתה התחנפות, אבל מה אני צריכה שהוא ילשין עלי לצער בעלי חיים?! הוא צעק בחזרה, מחוות ותנועות ידיים מוגזמות. דרך אגב, הוא גם צעק. בערבית. וצעק. יונת השלום עפה במעגלים סביבנו, אף פעם לא ראיתי יונה כל כך צחורה, גם הוא כנראה. בפליאה, הביט למעלה, וכך זו חלפה מעליו ולשלשת לבנה וצחורה על אפו נחתה. ברקע הגשם פסק וכך גם המיקרוגל, הפופקורן שלי היה מוכן. נכנסתי פנימה וסגרתי את החלון. אני סופר מבסוטה מהגימור הצרפתי שמעטר אותו.
*
הדרך לעבודה לקחה לי היום 24 דקות. במשך הזמן הזה הודיעו בגלי צה"ל שלוש פעמים על אזעקת "צבע אדום" לתושבי שדרות. |
עמי100
בתגובה על הגהנום לא קפא, אבל אני פה.
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צודק, הן רעה חולה.
השכנים אצלך, והשכנים אצלי. גם.
http://www.youtube.com/watch?v=6UQTdp2wMpM
http://www.youtube.com/watch?v=solO8qMK4fw&NR=1
מרשם הרופא;
משקפיים יותר גדולים
כדורים יותר חזקים
סה טו
24 דקות לעבודה- אשרייך וטוב לך.
אין ספק שמה שאת רואה, הרבה לא רואים. ואקמול, אם לוקחים, לוקחים שניים ביחד.
סה לה וי
שוויצר.
שבוע הבא אני אבדוק את זה...
ו וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ, אֶת-חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה. ז וַיְשַׁלַּח, אֶת-הָעֹרֵב; וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב, עַד-יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. ח וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מֵאִתּוֹ--לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ט וְלֹא-מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה--כִּי-מַיִם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה. י וַיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מִן-הַתֵּבָה. יא וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. יב וַיִּיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; וַיְשַׁלַּח, אֶת-הַיּוֹנָה, וְלֹא-יָסְפָה שׁוּב-אֵלָיו, עוֹד. יג וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם, מֵעַל הָאָרֶץ; וַיָּסַר נֹחַ, אֶת-מִכְסֵה הַתֵּבָה, וַיַּרְא, וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה. יד וּבַחֹדֶשׁ, הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, לַחֹדֶשׁ--יָבְשָׁה, הָאָרֶץ. {ס}
בראשית, פרק ח'
איפה.. קראתי היום שאופטלגין, אדוויל, נורופן ושאר החברים עושים כשל בכבד.
לא נשארה ברירה. ישר לחומרים הכבדים.
אם כבר, אז שהצניחה למטה תהיה נעימה.
ואני לא מבין למה אומרים שהיונה היא זו מה שמביאה את השלום
בקרוב נשתמש באופטלגין, את יודעת, משהו חזק כזה.
הרבה זיעה תצא, אבל זה בטח יעזור (לפחות לתקופה קצרה)
תודה, ובכלל נעים להכיר.
השיר שכתבת הוא בול פגיעה לרגש.
בדידים לא יעזרו
המקרה אבוד
אחד ועוד שנים ועוד אחד
תמיד אצלי יתפקשש
כתוב מרתק ויפה
חשבתי לכתוב על אריה או על יונה
חשבתי איך לטפל בבעיה
בסוף נראה לי שהכי טוב שתגדלי פיל
כך את עורו לא ישיל
מפגעי מזג אויר
ואת בעיית הצעקות בערבית אפשר לפתור בקלות
קחי מג"ב והכי בו עד שיהיה מרוט
אם יצעק שוב שוב
קחי את המתרגמת לשפת חירשים
והדביקי עליו על הגוף
או אז תוכלי לאכול פופקורן בלי רעשי סביבה
להתאמן על לוח בדידים בפעולות חשבון בסיסיות
כי אני הייתי אז בבוקר ההוא בדרום בדיוק אכלתי לביבה
וספרתי ארבעה. אחד בשטח פתוח. שלוש על דירות.