לפני מספר שנים פגשתי מישהו שלמד איתי בכיתה בבית ספר קשקשנו דיברנו ושאלתי אותו אם הוא בקשר עם מישהו מהכיתה הוא אמר לי כן אני בקשר עם x והוא אמר לי ש-y- מת. אמרתי לו מה למה איך. והוא אמר לי אני לא יודע זה מה ששמעתי.
הסתובבתי בבטן עם הידיעה הזאת מספר שנים.
לפני כמה חודשים באחת מהבקשות שלי מהיקום חשבתי שאני רוצה לפגוש אנשים מהעבר וגם אנשים שלמדו איתי באותה כיתה.
אחרי כחודש הייתי בפסטיבל סגול (שהיה מדהים וזה כבר עניין לפוסט אחר....)
ביום האחרון לפסטיבל בצהריים כשתפסתי קטע של ריקוד מדהים על החוף במקביל לשקיעה
ראיתי בזווית העין את אח של -y- ,זכרתי אותו הוא היה גדול מאיתנו במספר שנים, והיה איתנו בתנועת נוער
רציתי לגשת אליו לשאול אותו מה קרה לאחיך ומה היה שם אבל הוא היה עם ילד קטן שגם לא הפסיק לרקוד למוזיקה המדהימה שהייתה שם ועזבתי את זה והמשכתי לרקוד לי.
הפסטיבל היה אמור להינעל בערב בטקס נעילה. שעה לפני, הסבלנות שלי הגיעה לקיצה. אחרי שלושה ימים מדהימים רציתי כבר להגיע הביתה.
הייתי עם חברה אמרתי לה בואי נלך היא אמרה לי עוד קצת , בואי נשאר עוד קצת לפני שנחזור לציוויליזציה , לפני הטקס נלך.
ניסיתי להתווכח איתה קצת, אבל בסוף הרמתי ידיים ,ואמרתי לה אני הולכת לעשות סיבוב והלכתי והתיישבתי על אחד הכסאות בהמשך .
אנשים עברו חייכו הייתה שם אוירה מדהימה, ואז אני מסתכלת סביבי ושוב רואה את האח שראיתי בצהריים מזיזה טיפה את העיניים ימינה ובום כמעט נפלתי מהכסא אני רואה את אחיו. את -y- שלמד איתי בכיתה כאילו לא עברו 26 שנה מהיום שראיתי אותו לאחרונה הסתכלתי עליו, כמעט שפשפתי עיניים , הוא הסתכל עלי ,העיף מבט והחזיר את המבט לכוון השני אמרתי לעצמי רגע רגע אני מקווה שזה הוא , ולא אולי בטעות אח אחר שלהם ואני עוד אעשה פדיחה של החיים אני יודעת ממה שנאמר לי שהוא אמור להיות מת, לא עלינו.
באיזשהו מצאתי את עצמי יושבת על הכסא מולו ולוטשת עיניים. בשלב הזה הגיעה בחורה מדהימה יש לציין והתיישבה לו על הברכיים מיודעינו מסתכל עלי במבט תראי אני לא לבד תחזרי לענייניך ואז לאחר כמה שניות הוא מרים את הבחורה באויר עושה איתה סיבוב כשהיא בזרועותיו ומתיישב חזרה כשהיא עליו ומחבק אותה חזק ואני בשלי ממשיכה להסתכל עליו. נו מה לעשות לא בכל יום רואים את תחיית המתים ולך תספר שאין לך אחות.....
בסוף היא קמה ממנו ואז אזרתי אומץ ועשיתי לו תנועה עם האצבע שיתקרב אלי הוא כמובן ניגש אליי מחייך ועוד לפני שהוא התחיל להגיד מילה שהוא תפוס וכאלה שאלתי אותו אם זה שלידו זה אחיו ואם קוראים לו .. הוא חייך ואמר לי כן זה אחי וכן זה אני , ואת? בשלב הזה נשמתי לרווחה
אם הייתי יכולה הייתי צורחת ישששששש אתה חי
והזכרתי לו שלמדנו יחד בכיתה.
כמובן שבת זוגתו ניגשה בשלב הזה עם ידיים על המותן, מה פה קורה פה הרגענו אותה שנינו, שאנחנו מעלים זכרונות ולמדנו יחד מיותר לציין שלא אמרתי לו מילה. נו באמת... ישבנו יחד ודיברנו כמעט שעה, העלנו זכרונות ובלה בלה בלה
ואז שאלתי אותו אם הוא בקשר עם מישהו מהכיתה ואם עד עכשיו לא נפלתי מהכסא אז הוא אמר לי כן אני בקשר עם X ואפילו בקשר טוב בלב אמרתי אח אם היית יודע.... נפרדנו בחיבוק וכל אחד הלך לדרכו.
יצאתי משם עם חיוך ענק ועם המחשבה שביקשתי מהיקום לפגוש אנשים מהכיתה והבן אדם היחיד שפגשתי היה מי שקבלתי מידע עליו שהוא מת מסקנה מתבקשת היתה לא להאמין לשמועות ולא כל רכילות שמגיעה אלינו היא נכונה.
ועל זה נאמר החיים יפים
|