צטט: חיים של תקווה 2008-12-25 00:27:57

המועצה האזרחית-חברתית לישראל שע"י עמותת עושים את זה אחרת(ע"ר)

 

המסורת הדמוקרטית - מימוש זכויות אזרח בלימת מגמות ה"אי-שיתוף"

 

האמונה הזו שאזרחים תושבים צריכים להיות מעורבים ישירות בארגונים ובתהליכים סוציאליים שמשפיעים

על גורלם, הינה עיקרה של המסורת הדמוקרטית, ומחויבת המציאות לנוכח התנהלות  הפוליטיקאים,

שיתוף  יוצר אוירה חיובית,  בקרב התושבים,  מקרין לסביבה,  ותורם להתפתחותם האישית

שיתוף נכון ובונה מגביר את תמיכתם וסיועם של התושבים בתהליכי התכנון  ובשלבי הביצוע,  תורם להקמה הפעלה ופיתוחם של תוכניות ושירותים חברתיים קהילתיים, כמו גם מיזמים אזרחיים-חברתיים כלכליים

עידוד הרשות בשיתוף התושבים, יכול לשמש מנוף רב עוצמה לקידום פרוייקטים עירוניים בהאצת

רעיון הפתרונות המעשיים, ובעידוד תהליכים למימוש הקונקרטי. מימוש זכותם של התושבים וקבוצות באוכלוסייה להשפיע על החלטות הנוגעות לרווחתם, גורמות בעיקר ובכלל- לצמצום הניכור החברתי בקרב האנשים, לשיתוף כאמצעי לחינוכם, שיתוף כאמצעי לשינוי במצבם –ועתידם. הגברת כוחן של קבוצות אוכלוסייה חסרות השפעה (פוליטית בעיקר), ושיתופם בקבלת ההחלטות,  גיוס הידע המידע והניסיון העומדים לרשותם של התושבים, הרחבת בסיס הלגטימציה והתמיכה של הארגונים השונים בתושבים, פיקוח על התנהגותם והתפתחותם של האנשים

שינוי במדיניות ובדפוסי הפעולה של משרדי הרשויות השונות, להשגת מטרות של מתן מענה לצרכים האמיתיים, תוך בקורת על פעולות המשרדים השונים.

כל מטרות שיתוף אלו, מניעים להשתתפות כל קבוצות האוכלוסייה והשגת שינוי חברתי,  אישי  ושוויוני  וכן מעודדים פעולות התנדבותיות וכדומה...

יש לזכור שהעבודה הקהילתית היא הגורם העיקרי אשר מעורר התארגנויות עצמאיות של חברים,  ומעודד השתתפותם של תושבים ברשויות ובארגונים שונים, העבודה הקהילתית רואה בשיתוף התושבים בסיס לפיתוח מקומי  ולתכנון חברתי  לעתיד טוב יותר..

אין ספק שאזרח המקבל מהמדינה את מילוי צרכיו יחזיר כפל כפליים לחברה וזאת המטרה הלוא בעיקר להפיח תקווה מחודשת בקרב האזרחים ולגרום להם להרגיש שייכים, ולהחיות את הלבבות המתים. 

 זמן תחיית המתים הגיוני  יותר כשבני האדם יקומו לתחייה ממצוקותיהם.

 

לא התושבים קבעו גישה הרואה בהם אמצעי להשגת מטרות באמצעות "אי השיתוף"

בעידן בו אנו חיים ההתקדמות נעשית מהירה ביותר,  מגיע לנו פתרונות יצירתיים שיענו על צרכים מיידים ואכן נראה שיש בשורה לישראל,  וכן אנו מובילים תהליכים מעשיים במיוחד למעמד הביניים למימוש חלום הבעלות על דירה יוקרתית,  ללא צורך בכלום מהמדינה למען צדק חברתי זועק. רק שיתנו לחיות בשקט

כמובן שכל אלה, הם תנאים הכרחיים להשתלב בעשייה החברתית הבסיסית ליצירת השינוי והשוויון הדרושים, כדי להשתלב ולהצטרף לתחרות הגדלה והבלתי פוסקת בין כל תחומי התמודדויות החיים בארצנו. במיוחד לנוכח ההתנהלות השלטונית האנטי חברתית-דמוקרטית, משוללת זכויות יסוד רבים.

העידן הנוכחי, מציב בפנינו,  אתגרים חדשים שהולכים ונעשים מורכבים יותר ויותר,  תוך התקדמות מהירה.

התמודדות מוצלחת,  עם אתגרים אלו כך נראה, דורשת  יותר מאשר התמחות מקצועית  ויותר  מאשר הבנה וידע נרחבים בתחומים נוספים  ואפילו דורשת,  יותר מאשר ניסיון עשיר בניהול בתחומים החשובים של העשייה הציבורית, וזאת כדי להשתלב ולהצטרף לתחרות הגדלה, והבלתי פוסקת בין כל התמודדויות החיים בארץ.

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=797777

הדימוי הלא מהותי של המהות  האימפוטנטית של מדינה שלמה.. מהווה את אחד הכישלונות הגדולים של מערכת הישראלית בכללותה...

אין כאן כל כוונה להאשים באורח בלעדי את מערכת החינוך שלא השכילה להחדיר ערכים ונורמות מהותיים...

כמו גם אין כל כוונה להאשים את אמצעי התקשורת האלקטרוניים שמעבירים מסרים ברמה של טלה-נובלה בלתי נגמרת...

גם אין כל מטרה להאשים את המערכת הכלכלית יוצרת טיפוסים המחפשים פורקן רגעי בכל מיני תחליפי תרבות בלתי שגרתיים..

בעקרון, העובדה נותרה בעינה... המערכת החברתית הישראלית כשלה כשלון מהותי ולא כשל נקודתי...

הידיעות מורות על מבנה חברתי של חברה פאודלית הכוללת וסלים ובעלי אחוזות עשירים... מציגות מפלט רגעי של מעמד פועלים מתוסכל....

כאשר המהדירים את המסורת, רואים במצב מעין מסר אפוקליפטי על אחרית ימים קרבה.. וכל מחישי הקצים כבר טוענים שמשיח מגיע כי אלו חבליו...

עוד מבקשים הנביאים וההוזים לראות בחברה מעין "בבל הסובאת ואוכלת את ילדיה"... כך, שטבעי שיחפשו תשובות בזאנדר או בתרבות האשנטי...

מעין, חלופה תרבותית למבנה רקוב של חברה מערבית כביכול.. כמו זו שאנו מעריכים שקיימת אצלנו..

יתרה מזו, גם בצד האחר של תפיסת התרבות המעוותת מביאה הצגה נוספת לעיר ה"אורות החשוכים".. כאן נראה את אלו המתחפרים בתרבות הרבנית של הגישה היהודית העממית...

תפיסות שכאלו אינם התופעה עצמה..אלא התוצאה של חוסר הבנה מהותי ונטייה כמעט טבעית להאדיר את ההופעה ולא את המהות...האסנטיאלית עצמה...

וכי אין לנו מהות? האם אין לנו מבנה... גם בתקופות הקשות ביותר בחיי העם היהודי, התרבות הקהילתית היהודית הוכיחה עצמה והחזיקה מעמד...

חשוב לחקות זאת ומיד 

יש להקים מערך קהילתי תרבותי ולא בליל אזרחי מנוכר