יש לי להגיד משו
פוסטים אחרונים
- ריח של חדש 8/10/13
- אין מעבר 7/9/13
- טעם של נייר 2/8/13
- אלוהים 25/6/13
- היה שלום ותודה על המילים 10/6/13
- זוכר הכל 7/4/13
0
את נוסעת
על רצפת השיש מזוודה קטנה ומגפיים שחורים, משופשפים עד הקצה.
העיניים שלך עצובות, השיער שלך יפה ויש לך טבעת כסף על הבוהן הימנית, "תראה", את אומרת לי, "זה רק לקצת" אבל אין דבר כזה קצת, אני כבר יודע.
כשהמטוס המריא, הסתכלתי, דרך החלון של המכונית. טיפות שקופות כבדות של גשם, רחצו את הבוקר העצוב הזה.
אני לא יודע איפה את, או איפה את מסתובבת עכשיו, אולי את מגישה בירה אמריקאית בטעם שתן לאיזה יאנקי מטומטם.
בשדה התעופה עוד נוחתים מטוסים והלילות עצובים כמו הבקרים, ואין דמעות, רק טיפות שקופות של גשם, שוטפות את הבוקר. ©כל הזכויות שמורות לאלעד אקרמן |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי, תודה רבה סמדר :)
תודה רבה זהר
גם אם היא נוסעת לקצת, לך אולי זה יותר מדי וגם כשהיא תחזור, דברים כבר לא יהיו כמו שהיו כי שניכם המשכתם למקומות אחרים.
יופי.
לפעמים זה מרגיש כמו עצר העולם לרגע
ושקט רועש מכסה את הכול
כל רגש מתחדד
כל הבעה מתעצמת
וכולם תזזיתים ורק גוף נשמתך
נעה לאט
כוכב ממני ליופי הגעגוע..
כל יום לומדים משו חדש.
תודה שלומצי :-)
ממש יכולתי לדמיין את הסיטואציה וכמעט להיות שם...
אהבתי
דרך אגב, יש חיה כזו - "לקצת".
אבל גם היא במגפיים.
כן, התיאור שלך מאד קרוב למציאות.
תודה לך.
אתה במגפיים, לה רואים את אצבעות הרגליים
הקיץ עזב.
תודה לך יקירתי.
היי, תודה רבה לך
עצוב מאוד, קצת הזכיר לי את הפרק האחרון של "חברים" בו רייצ"ל עוזבת ..
הלוואי וזה יגמר כפי שבסוף נגמר שם, היא תחזור בחיוך ובאהבה ענקית אליך!
אוףף נהייתי מושיי על הבוקר.