אומץ תביאו מהבית כי לא נראה לי שאני אוכל לטעת אותו בכם בכמה שורות. על קצה המזלג- כולנו בני אדם, אין לחשוש מגישה אל אדם שנמצא 'מעלינו' כי אין כזה דבר. כולם עומדים על אותה מדרגה או מתחתינו. אם תפגוש בילד של השכנים, לא תשפיל מבט כשתשאל אותו לשלומו, נכון? תאר לעצמך שבאותה נינוחות היית שואל את הבחורה הזרה שלידך לשלומה. והיה ואותה בחורה לא תגיב? תנו לזה להטריד אתכם באותה מידה בה תפריע לכם התעלמות מצד ילדם של השכנים. הקלישאות אומרות- 'אם לא תנסה, איך תדע?' ו 'רק המעז מנצח' ועל כך אין לי להוסיף. בצורה מודעת יש להחליט כי לא הפחדים שלנו יכוונו אותנו (בכלל, בחיים).

כמו בכל דבר מרתיע בחיינו, הדילמה מתנקזת לשאלה אחת- האם אני מתגבר וקופץ למים או שה'סיכון' גדול מידי ואני אבחר שלא לקחת אותו ואשאר במצבי הנוכחי (שאותו אני רוצה לשנות...)

3 הדיברות-

לא תחשוש ליזום

לא  תפחד  להידחות

לא תוריד עינייך לשווא

כל טוב, שלום