חאלאס חאמאס!!!

281 תגובות   יום חמישי, 25/12/08, 11:58

  

"ארדוף אויביי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם.."

"תהילים" מזמור י"ח, פסוק ל"ט.

"ארדוף אויביי ואשיגם,-

-ולא אשוב עד כלותם.."

http://cafe.themarker.com/view.php?t=798306

"ה' עוז לעמו יתן"
"ה' יברך את עמו לשלום"

"לאחי גיבורי התהילה"

רכוביי מרכבות הפלדה.

*

ידועי קרבות ומלחמה ,

לשלום כמהים בערגה רבה.

*

דור הולך ודור בא,

אך המלחמה לא נגמרה.

*

לכם בניי ניתנה המיצווה ,

עומדים אתם ביפני יום פקודה.!!!

*

ליפיי התואר, על משמר הטוהר,

שחררו עמנו מן הצוהר.

*

על במות ארצנו לשמור,

ואל לנו להביט לאחור.

*

קדימה בעוז פיתחו אשנב לחלום ,

בו כולנו נפריח יונים של שלום.

*

אליי חופש רכובי מרכבות פלדה,

צאו הביאו לנו הבשורה.

*

זו המרחפת על כנפיי השכינה,

 כבר למעלה מ 2000 שנה.

*

כי לנו הארץ ואין אחרת ,

רוויה בדם אחינו,

"המולדת"  

 

שדוד היה נזהר ומנקה עצמו נקיון גמור

 מכל אלה ועל כן היה הולך למלחמה

בבטחון חזק והיה שואל (תהלים י"ח לח'):

"ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם",

מה שלא שאלו יהושפט, אסא וחזקיה,

לפי שלא היה מנוקים כל כך והוא מה שאמר.

 הוא עצמו בתוך דבריו (שם כ"א):

 "יגמלני ד' כצדקי כבור ידי ישיב לי"

ואמר עוד (שם):

"וישב ה' לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו",

והוא הבור והנקיון הזה שזכרנו,

ואז חזר ואמר עוד (שם כ"ט):

"כי בך ארוץ גדוד וגו' ארדוף אויבי ואשיגם"

 והוא עצמו אמר עוד (שם כ"ד ג'):

"מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב

"חאלאס חאמאס" 

הפוסט ה-1 שלי

שני אחים יצאו לטייל,

אחד עם יונה -השני עם אבן ומקל.

  

-עם עלה של זיית ?- אביא לך שי.!

השיב המקל-- לא בחיי.!

   

אמרה היונה אביא לך שלום.!

ענה המקל -אפילו לא בחלום.!

   

הלכו והלכו ולא מצאו מנוחה ,

עד אשר באו בשערי השכינה.

   

וכאן סוף סוף מצאו השלווה,

ואוליי ישארו כך עוד אלפיים שנה.

   

היונה עפה לה לאופק רחוק.

מפאת אינתיפדה שלא ניתן למחוק.

   

וכך נותרו להם שניי האחים,

שרועים פרקדן.- ומכוסים רגבים....

   

....רגבים,.....

.... רגבים,......

 לעוד אלפיים שנים   !!!!!!!!

המשך - או התחלה...!!!

*

מעשה ביהודי ושמו אברהם.

את ישמעאל ויצחק הוא אהב גם.

*

על אחד הניף מאכלת.

ואת השני השליך ללא תועלת...

*

ושרל'ה זאת המפורסמת.

לא נתנה לשיפחתה האומנת.

*

את המעט שבליבה המוזר.

ושלחה את הגר אל תוך המדבר.

*

ועל שום מה צחקה שרה?

שמכל זה נותרה לבדה !

*

בלי שיפחה ובלי הגר.

ואין יודע מה יביא המחר.

*

כאן אנו אחים יקרים.

כבר אלפים של שנים,

*

מבזבזים דמנו במרחץ דמים.

כי לא למדנו מלאכתם של יונים,

*

ומי ייתן, את ידינו נחזק.

ליום שבו ישבו -

*

"ישמעאל ויצחק"

*

באוהל אחד בנווה דקלים,

באמצע המדבר לעוד...

אלפים של שנים...

 

 

לחץ על התמונה : הפתעה!
 
שאול נמרי. גיב אה-קווטצ'- אוף דים פונים! "התורה"
"HOW we should all live TOGETHER"

 
 

"חאלאס חאמאס"

http://cafe.themarker.com/view.php?t=798306

דרג את התוכן: