כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עולם אחר הוא אפשרי !

    תשאירו את הציניות בחוץ (מי שמסוגל) אני באמת אכתוב כאן על דברים שנראים לי חשובים. חברה וסביבה, מאבקים ואלטרנטיבות ...
    והרבה שמחה (אם לא ברור מה זה קשור, קיראו את הפוסט הראשון)

    אדום ירוק זה לא רק "פאשן סטייטמנט"

    8 תגובות   יום חמישי, 25/12/08, 14:16

    הסיפור הסביבתי-חברתי שונה מהותית מהסיפור הירוק הליברלי, חשוב שנחדד את ההבדלים האלו ואת האבחנות הנובעות מהן דווקא כדי שנוכל להמשיך לפעול- יחד בכל מקום שניתן, ולחוד, תוך הכרה מכבדת בהבדלים היכן שאלו גוברים על המשותף.

    כמו בין תיאוריות מדעיות גם כאן ביכולתנו לגזור משתי הגישות ניבויים שונים ותשובות שונות לשאלה "מה עומד להתרחש" בזירה הסביבתית- ובעקבותיהם: אם נפתח את הראש , גם להבין בסופו של דבר "מי צודק?" 

    הצטרפו לקבוצת "שינוי אדום ירוק"

    קיים לא מעט בלבול בהגדרות של התפיסה הסביבתית-חברתית, ובישראל- מסיבות שדורשות עיון והסבר נוסף, בלבול זה עמוק וחודר עד לליבה של העיסוק בצדק סביבתי, עיסוק הנוטה לעיתים לתחומים של פוליטיקת זכויות ליברלית וקיים חשש כי הוא מתרחק מניתוח עומק של השורש החברתי כלכלי למשבר הסביבתי. 

    כדי להיות ברור בדברי אגדיר, על פי דעתי והשקפתי שלי, את החשיבה הסביבתית חברתית המובהקת כזו היונקת את מקורותיה גם ממסורת המחשבה הסוציאל דמוקרטית והסוציאליסטית, וכמובן גם מהגישות החדשות יותר של כלכלה אקולוגית וביקורת על תרבות הצריכה ומהחזון לקיימות אמיתית. ניתוח חברתי סביבתי כזה הוא אם כך, כזה הנוגע לשאלות מקרו של אינטרסים כלכליים ופוליטיים והולך מעבר לדיון משפטני ליברלי בסימפטומים של השיטה הכלכלית והפוליטית הבעייתית המקיימת אותם. 

    אל מול תפיסה זו עומדת, ולמרבה הצער גם צוברת תאוצה, הגישה הסביבתית "נטו"- זו המפרידה את הערכים הסביבתיים במוצהר או במשתמע מאבחנות כלכליות ופוליטיות. גישה זו, אותה אני מכנה סביבתנות ליברלית(כאשר אשתמש בביטוי ליברלי אני מתכוון להקשר בן ימינו של תפיסה ניאו ליברלית קיצונית כפי שמקובלת בישראל בשנים האחרונות למשל) - או אפילו "קוסמטית", רואה בערכי סביבה וטבע ערכים בדידים, מדגישה את המאבק לאיכות חיים וכל זאת תוך התעלמות ולעיתים אף פגיעה בסיכוי לשנות הקשרים פוליטיים וכלכליים רחבים.  

    סביבתנות ליברלית חייה ומנהלת דיון בתוך הפרמטרים הניאו ליברליים של "שוק חופשי" ,ממשלה קטנה ונמנעת מאחריות והתערבות ותנאי משחק תחרותיים גלובליים,  אנשי סביבה מסוג זה יזעקו כנגד "הון ושלטון" בהתנגדם לתוכנית בנייה, אבל לא ישתפו פעולה עם קריאה רחבה לאלטרנטיבה כלכלית ופוליטית.  בהעדר הקשר לסיבות ראשוניות במבנה הכוח החברתי כלכלי, הסביבתנות הליברלית מובילה לא אחת לקונפליקטים מדומים בתוך התנועה הסביבתית, כפי שקורה למשל בשאלות של ערכי טבע ושטחים פתוחים אל מול שאלות צדק סביבתי ובריאות (דוגמאות של ימים אלו אפשר למצוא באזור ערד ובפרוזדור ירושלים).  

    אם אכן יש כאן שתי גישות תיאורטית וערכיות מובחנות, ניתן לגזור מהן ניבויים שונים לעתיד בנושאים שונים המעסיקים אותנו כיום ולאמוד את מידת האפקטיביות של גישות אלו הן ככלי ניתוח והן כיסודות לאלטרנטיבות ציבוריות ופוליטיות, אציג כאן תרגיל בניבויים כאלו בשלוש דוגמאות מרכזיות בתקווה שהדבר יציע פתח לדיון רחב שיגע גם בדוגמאות נוספות. 

     פתרונות שוק לבעיות סביבה:

    הגישה הליברלית מתאפיינת במחויבות עמוקה לעקרונות של "שוק חופשי", כך מאמינים אנשי סביבה ליברליים בפתרונות שיוכל לייצר השוק החופשי לבעיות סביבה- הדוגמה הבוטה ביותר לנושא זה הוא שלל המוצרים ה"ירוקים" המציפים בימים אלו את השוק הישראלי, ולצידם יוזמות ענק מטרידות ושנויות במחלוקת ערה כמו מיזם המכוניות החשמליות של שי אגסי.

    הגישה הסביבתית חברתית רואה באופן סקפטי את יכולתו של מנגנון השוק התחרותי לענות על בעיות סביבתיות באמת- ובוודאי שאינו יכול לעשות זאת ללא רגולציה חזקה של הרשויות. לכן אני יכול להציע את הניבוי שמוצרי צריכה "ירוקים" יתגלו ברובם כתכסיסים ביחסי ציבור ויוזמות כלכליות כמו זו של שי אגסי יתגלו כמזיקות לסביבה יותר משהן תורמות.  

    פרוטוקול קיוטו ותהליכי ההמשך:

    התפיסה הסביבתית ליברלית יכולה בהחלט לצפות שתהליכי קיוטו ובאלי אכן מהווים מענה בינלאומי הולם למשבר האקלים ולאיומים סביבתיים גלובליים, ניתוח סביבתי-חברתי יזמין ניבוי קודר יותר, לפיו- הצלחתן של מדינות בריסון פליטות גזי החממה בשטחן תהא נגזרת של משטר כלכלי-פוליטי בו איזון סביר בין האינטרס הציבורי ומוסדות השלטון לבין כוחות כלכליים ואינטרסים פרטיים. בהינתן ההגמוניה הניאו ליברלית המשטר ברוב המדינות כיום – תנבא גישה זו כשלון של פרוטוקול קיוטו הן בעמידה ביעדיו המוצהרים והן כמסגרת עבודה יעילה להמשך מאמצי הבלימה של משבר האקלים.ניבוי נוסף שניתן לחקור את תוצאותיו במציאות יהיה כי מידת ההצלחה של מדינות לבלום את פליטת גזי החממה תהא ביחס ישר למשטר הקרוב למודל סוציאל דמוקרטי חזק ובשל.

     הפוזיציה של התנועה הסביבתית ביחס להתארגנויות חברתיות וקהילתיות:

    שדה רחב כזה של יחסים בין התנועה הסביבתית להתארגנויות חברתיות וקהילתיות מזמין מגוון רחב של ניבויים סותרים בבואנו לבחון אותו משתי הגישות.  בעוד שסביבתנות ליברלית מובילה להבנתי להתנגשות בין התנועה הסביבתית ושאלות של קידמה חברתית. כפי שהדבר מתבטא במאבק על הקצאת משאבים ציבוריים מתדלדלים (בהעדר, רחמנא לצלן, מדיניות תקציבית מרחיבה) , בראיית כוחות קהילתיים וחברתיים כאיום אפשרי (האם תמיד מגיע להם שנקרא להם ( NIMBY? ובגישה אינסטרומנטאלית לטיעונים חברתיים , הרי שאג'נדה סביבתית חברתית מזמינה מאבק משותף. מאבק שיהיה רחב הן מבחינת האתגרים העומדים בפניו והן מבחינת הכוחות שיכולים להיות שותפים אמיתיים בו.

     לסיכום

    מבט טוב על העובדות בהווה ובעתיד הקרוב יכול לגלות לנו איזו גישה מציעה כלי שלם יותר לניתוח המציאות הסביבתית, כמו גם תשתית טובה יותר לאסטרטגיות וחלופות פוליטיות לטובת הסביבה והאדם כאחד. אנו יכולים לחכות לכך ששינוי תודעה וכוחות השוק יפתרו לבדם את בעיות הסביבה, אבל לא סביר שזה יצלח, ניתן לקוות שתהליך קיוטו יצליח, אבל לא ניתן להתעלם מהסימנים לכישלונו, אפשר להוביל מאבקים סביבתיים תוך ניכור למאבקים חברתיים ולקהילה ואף התנגשות איתם- אולם קל לראות שזו שגיאה אסטרטגית חמורה.  

    השקפה סביבתית חברתית עמוקה, המציעה אלטרנטיבות ברמת המאקרו הכלכלית והפוליטית היא לדידי הדרך היחידה להתמודדות עם המשבר הסביבתי ולהתקדמות לחברה משגשגת ובת קיימא, גם אם לא כל פעיל סביבתי בישראל יקבל השקפה זו, בוודאי יסכימו רבים שדיון מעמיק בהבדלים בין הגישות בתוך המחשבה והפעולה הסביבתית הנו חשוב להצלחה של הגישות השונות, ביחד ולחוד.

     
    דיון זה מתנהל במקביל גם באתר "Green Change" רשת חברתית לפעילי סביבה- אשמח אם תלחצו פה ותבקרו גם שם
    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/12/08 15:56:

      צטט: חן. . 2008-12-25 15:15:27

      כבר שכחתי כמה שכתיבה אקדמית יכולה לבלבל אותי. מה עושים ברמת המאקרו?

      ברשותו של שי, אחי (המנטאלי, לא הביולוגי), אענה:

      אה, זה די פשוט. מצטרפים לתכנית הסודית למלחמה בשחיתות.

        26/12/08 17:48:


      תגובות מהדיון בקהילת איכות הסביבה:

       


      היום 11:22
      0
      דרג את התוכן:
      0
      לא מומלץ

      אנגל

      דירוג:


      כתבת יפה.

      (זה מה שאתה עושה שאתה חולה?)


      --
      יאיר אנגל
      מנהל משותף - קהילת סביבה
      עיצוב וייעוץ לקיימות היום 14:04
      0
      דרג את התוכן:
      0
      לא מומלץ

      גיל_82

      דירוג:

      חבל (לדעתי) שאתה מפזר את הדיון בשלושה אתרים שונים, דבר המונע מהמגיבים להגיב בהתאמה לקודמיהם.

       

      אשר לתוכן אוסיף שתי דוגמאות ישראליות:

      אחת, שזכתה לפני שנתיים לכתבה ב'הארץ', אודות בית הספר בהר חומה שביקש לקבל ממשרד החינוך תו תקן ירוק, והמנהלת לא הבינה מה הבעיה.

      שניה, היא החברה להגנת הטבע, גוף נתמך בידי המדינה, שמראשית שנות השבעים פועל באופן אינטנסיבי בשטחים הכבושים. בהצהרה קושרת החברה בין חינוך סביבתי לבין חינוך לאומי. ואף אחד לא קם!

       

      לאור דוגמאות אלה אני שואל - כיצד נסביר שיש אנשים המתרגשים באהבה גדולה מכל פרח ופרפר, בעוד שיחסם אל האדם, באשר הוא אדם, הוא קר ומנוכר במקרה הטוב?

      ההסבר האפשרי הוא שהירוק הליברלי, כפי שאתה מכנה אותו, מציב את האדם מחוץ ומעל המערכת האקולוגית. הוא אכפתי למערכת הטבעית כי הוא מבין שהיא המסד לקיום האדם. ומכיוון שאין הוא מכליל את כל האנשים כמין (species) טבעי במערכת, אין לו קושי להתעלם מחלק מהאוכלוסייה. כך יש לתפיסתו שלושה מרכיבים נפרדים: מערכת טבעית שמשרתת את האדם, האדם הנבחר מקבל השירות מהטבע, ואנשים אחרים שהם לא במערכת נותנת השירותים ולא בקבוצת מקבלי השירות.לכן הם שקופים.

       

      מאוד מזכיר את הדמוקרטים של יוון העתיקה, שהעניקו זכות בחירה רק לאלה שהיו: זכרים, תושבי העיר, בנים של אזרחים וחופשיים (להבדיל מעבדים). כל השאר היו שקופים.

      הם לא טעו לתפיסתם, כי לא הייתה להם יכולת להכליל את כל בני האדם כקבוצה אחת. גם המנהלת המכובדת מהר חומה, שלא מבינה מה הבעיה, לא טועה. היא פשוט לא יכולה לראות את מה שאינה יכולה לראות.

       

      המשימה שלנו היא לשבור את תפיסתם השגויה ולהראות להם שכולנו (וכולם) הם פרטים שווי חשיבות פוטנציאלית במערכת אחת.

      גיל

       

       


      תגובות מ Green Change


       
      הערה מ יצחק ג'קי אדרי לפני 23 שעות
      מחק הערה שי ידידי אני מצטרף לדברים שכתבתה
      "השקפה סביבתית חברתית עמוקה, המציעה אלטרנטיבות ברמת המאקרו הכלכלית והפוליטית היא לדידי הדרך היחידה להתמודדות עם המשבר הסביבתי ולהתקדמות לחברה משגשגת ובת קיימא, גם אם לא כל פעיל סביבתי בישראל יקבל השקפה זו, בוודאי יסכימו רבים שדיון מעמיק בהבדלים בין הגישות בתוך המחשבה והפעולה הסביבתית הנו חשוב להצלחה של הגישות השונות, ביחד ולחוד."

      ןאני רוצה להוסיף:
      גם אם לא כל פעיל חברתי בישראל יקבל השקפה זו

      חיבורים בין מאבקים חברתיים למאבקים ירוקים יצליחו להתניע מאבק רחב שישא פירות מעצם החיבורים של אוכלוסיות בעלות נטייה אקטביסטית.

      ותסלח לי שי שאני גם מכניס נטיה פוליטית לתגובה:

      הערה מ גל זונשיין לפני 23 שעות
      מחק הערה מפנה אתכם למאמר של Bjorn Lomborg משנת 2002 שבדיוק מדבר על הנושא הזה http://www.guardian.co.uk/environment/2002/aug/22/worldsummit2002.earth7 . הוא טוען כי לעולם אין פריבלגיה להשקיע אל כל הכספים רב בתחום הסביבתי ולהתעלם מהנושאים החברתיים. תואם את גישתך (וגם גישתי) שי.
      הערה מ טל ירון לפני 21 שעות
      מחק הערה קודם כל שי, אני חושב שאכן השאלה שאתה מעלה היא מצויינת.

      ירוק ליברלי, מול ירוק סוציאל-(בשאיפה)-דמוקרטי. לפני שניכנס לעומק הדיון, כמתחייב, אני צריך להבין מספר דברים אשמח אם תסביר לי אותם.

      הסוציאל-דמוקרטים הקלאסים שאני מכיר, טוענים שצריך לחזק את כוח הציבור כדי לכפות על הממשל להענות לציבור. במקרה הזה, חיזוק כוח הציבור, אמור ליצור השפעה על הכנסת שתעביר יותר תקציבים ותמנע ממפעלים לפגוע בסביבה. האם אתה מסכים?

      על פי התפיסה שאתה מציג לליברליזם-ירוק, הרי שעסקים שירצו להציג את עצמם באופן חיובי, יתיגו את עצמם (בעיקר יח"צ) כירוקים.

      אם אני מבין אותך נכון, הדרך הנכונה לירוק-סוציאל-דמוקרט, היא על ידי בחירה של מפלגה כזאת לכנסת, ויציאה להפגנות.

      איך שהוא, כמו שזה נראה כרגע, אינני רואה את אזרחי ישראל יוצאים להפגנות, או מעלים את הירוק לראש שמחתנו.

      אני חושב שהכיוון שהוא יותר דמוקרטיה השתתפותית. שבה, כמו שאובמה עשה אנו יוצרים קהילות ירוקות. אנשים שמטיילים בטבע, אנשים שמחוברים לטבע, יוצרים הפנינגים בטבע. חברים בקהילות וירטואליות של חובבי סביבה. עובדים ביחד כקהילות. משפיעים על האירוגנים הירוקים. מצביעים לבחירות בארגונים. יוצרים קונצנזוס. בונים תמיכה רחבה. ואז יוצרים כל לחץ שיהיה נחוץ: הפגנות, מסעי יח"צ (עם יחצ"נים מתנדבים), מסעי הסברה ממוקדים ןהפגנות ממוקדות (כמו במהלך צבאי, בו אתה מרכז את כל הכוח שלך כנגד הנקודה החלשה של היריב. למשל תוקף איזה החלטת מועצה, שרוצה להפוך איזור ירוק לחניון... ברגע שאתה מביא לשם חצי מדינת ישראל, משמיץ את ראש המועצה, ומפעיל רעש מהומה אמיתי, הפעילים שלך מרגישים את העוצמה שלהם.. ויש להם תאבון לעוד קרב ולעוד קרב....). כך אתה בונה את העוצמה של התנועה הירוקה. כל הזמן שומר אותה על ידי דמוקרטיה השתתפותית טובה, בה נשמרת רמת דמוקרטית גבוהה מאד בתוך האירגונים. כך אני רואה בנייה של כוח ציבורי.

      כדי לעשות את זה, אינך נדרש לסוציאל דמוקרטיה, אלא קודם כל לליברליזם, או יותר נכון ללברליזם-חברתי. כדי לשמר דמוקרטיה השתתפותית, אתה צריך להעמיד את חרות האדם במרכז, ולהבין שהוא לא יצטרף אליך לארגון, אלא אם כן הארגון שלך יפעל טוב, לא יהיה מושחת, ויתן לאדם יכולת ביטוי והשפעה. לעומת זאת סוציאל-דמוקרטיה-קלאסית (אם אני מבין נכון), אינה מעמיד את חרות האדם במרכז. היא מאמינה באירגונים כיוצרי כוח, ונותנת עדיפות לאירגון על פני האדם. זאת לדעתי הסיבה שמפלגת העבודה, שהעדיפה את הארגון על פני האדם, קרסה, וזאת הסיבה שמק"י, אולי מדברת ירוק-דמוקרטי, אבל בפועל אינה ארגון דמוקרטי כלל.

      אשמח לשמוע את דעתך.
      הערה מ Shay לפני 17 שעות
      מחק הערה תודה על התגובות

      טל- ראשית אני מקבל את הטענה- באמרי ליבראלי התכוונתי כמובן להקשר בן ימינו של תפיסה ניאו ליברלית קיצונית כפי שמקובלת בישראל בשנים האחרונות למשל...
      לא התכוונתי לעמדות שהיו פרוגרסיביות לפני כמאה ויותר של זכות הצבעה שווה, דיוויון בפני החוק וכהנה- שלפחות מבחינה פורמאלית כבר הושגו (כמובן שלא בכל מקום ואתר, ועדיין לא בעבור כל אדם- כפי שאתה בוודאי יודע)

      לגבי הדמוקרטיה ההשתתפותית אני בודאי מסכים- הרי בדיוק בפעולות מהסוג שאתה מתאר אני עוסק

      אולם כמדומני שהבנת לא כהלכה את יסודות התפיסה הסוציאל-דמוקרטית. בוודאי שאין כוונה לקדש ארגונים (לרבות המדינה) על חשבון הפרט- אלא לוותר רק על חירויות מדומות וכוזבות, וחירויות שיש למעטים על חשבון הרוב
      הגישה הליברלית הבסיסית מחייבת זכויות רבות לכולם, אולם יישומה, ובעיקר במשטר ההפרטה הניאו ליברלי סופו להעדיף את זכויות הקניין והפרוגרטיבות של בעל ההון על חשבון זכות הציבור לאוויר נקי למשל, לבריאות, לבטחון חברתי על כל מרכיביו ולחירויות רבות נוספות
      הערה מ טל ירון לפני 17 שעות
      מחק הערה טוב, תודה על ההבהרה. אני חושב שאנחנו מיושרים בעניין הזה.

      בל מקרה אני מבין שלשנינו נראה שהפתרון הנכון הוא לנסות לגייס את כוח הציבור.

      אולי ההבדל בין אנשים שאני רואה כסוציאל דמוקרטים לבין הסוציאל-דמוקרטיה הליברלית שלי, היא האסטרטגיה.

      סוציאליסטים רבים רואים בארגון "כוח לוחם" ולכן הם חשים שהאירגון צירך להיות היררכי וממושמע. אני חש שכדי שאירגון יהיה חזק, הוא צריך להבנות על תרבות דמוקרטית עמוקה. אולי זה ההבדל שאני חש לפעמים.

      בקיצור... מסכים איתך (במיוחד כי אתה חבר פעיל מאד באירגון שמנסה ליצור תרבות דמוקרטית עמוקה בין שורותיו).

      נ.ב
      כן, אני בהחלט מודע לכך שיש במדינה הזאת בני אדם משוללי זכויות. זה עוד פרויקט שבבוא הזמן נצטרך להתגייס למענו. אני לא יודע אם זה יפתיע אותך, אבל ביהדות יש לדעתי את כל הכלים הדרושים ליצור כאן חברה שיוויונית מלאה. אני מאד מקווה שגם באיסלאם יש את הכלים הללו.
        26/12/08 00:08:


      תודה על התגובות

       

      בעקבות ההערה שלך, והערה של טל ירון באתר Green Change

      הוספתי הערה לטקסט אחרי הביטוי סביבתנות ליברלית (כאשר אשתמש בביטוי ליברלי אני מתכוון להקשר בן ימינו של תפיסה ניאו ליברלית קיצונית כפי שמקובלת בישראל בשנים האחרונות למשל),

        25/12/08 23:00:

      שי יקירי

       

      אני חש אי נוחות מסוימת עם השימוש שלך במושג "ליברלי". בסופו של יום גם אתה תסכים כי חברה סוציאליסטית ללא אלמנט מובנה של הגנה על זכויות הפרט הינה חברה מסוכנת בפוטנציה.

      אני כמובן מסכים איתך לגבי הבעייתיות בניסיון לנתק את השיח הסביבתי מהשיח החברתי, כפי שכל ניסיון מקביל לנתק סוגיות חברתיות (המיעוט הפלסטיני, מגדר וכיו"ב) מההקשר החברתי הרחב הוא בעייתי ומועד להוביל בטווח הרחב לכישלון או להצלחות חלקיות בלבד.

      קיימת נטייה בקרב פעילים נישתיים (מלשון נישה) רבים לנסות לברוח מהשיח החברתי או כפי שאתה מגדיר אותו בצדק הסוציאליסטי / סוציאל-דמוקרטי, כיוון שאלו נתפסים כמושגים שנויים במחלוקת ואף מנכרים לחלק מהאוכלוסיה ובוודאי לנותני הטון בתקשורת.

      הנתיב לשינוי מצוי בהבהרת ההקשר, כפי שפעילים ירוקים ואדומים רבים השכילו לעשות במספר הזדמנויות בשנים האחרונות. צריך לחדד ולהבהיר את ההשפעות הסביבתיות של סוגיות כלכליות ואת ההשפעות הכלכליות של סוגיות אקולוגיות. אחרת מי שמפחד מהצבע האדום ימשיך להירתע מהתיוג המשותף ירוק-אדום או שיירתע, כפי שמתחיל כבר לקרות לאחרונה, גם מסדר היום הירוק.

      אשר לשיח הליברלי, (בניגוד לזרם הניאו-ליברלי שאומנם יצא מתוכו אך אינו מעיד בהכרח על הכלל) אני חושב - ונצטרך עוד לדון בכך בפורומים כאלו ואחרים - שהוא פתוח לשמוע כי קיים קשר בין בריאות ושלמות הסביבה למבנים וההסדרים הכלכליים המצויים, ואם ישתכנע בהקשר הוא גם יתגייס למאבק המשותף. ההיסטוריה של הליברליזם השמאלי מראה שתהליכים כאלו בדיוק - של הפנמת הקשרים בין תחומים חברתיים שונים - הובילה ליברלים לאמץ סדר יום קרוב מאוד מאוד לסדר היום הסוציאל-דמוקרטי. ראה ג'ון סטיוארט מיל בנושא נשים ופרטים מוחלשים בכלל ולהבדיל את מרתין לות'ר קינג אשר בשלב מאוחר בפעילותו למען זכויות פרט לאזרחים השחורים הבין את הקשר בין המבנה הכלכלי והפוליטי, מלחמת וייטנאם ודיכוי השחורים בארה"ב.

      בכל מקרה, ברכות על היוזמה והיוזמות השונות בתחום הסביבתי והחברתי.

        25/12/08 16:56:

      אני יותר אופטימי ממך

      אם בעבר רוב אנשי הסביבה בארץ היו "בגל השני" (סביבתנו ללא היבט חברתי) היום רובם בגל השלישי (סביבה וחברה) -

       

      מה שקרה הוא שבאמצע נכנס קהל גדול שרק החל לגעת בנושאים האלה בשנה האחרונה - שכרגע חלק גדול ממנו עוד בגל השני - אבל מהר עובר לגל השלישי. 

       

      ככה שלא נראה לי שהסביבה נטו צוברת תאוצה

       

      ואגב גל שלישי - סרט מעולה ששלח אלי איש יקר היום

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=798598

       

      איך ייצור הכסף גורם לשעבוד של כולנו (אלא אם אתם בנק)

      איך כסף נוצר מכלום?

      ווידוי של מתנקש כלכלי - איך ארה"ב משתמשת במערכת הכספית כדי ליצור עוני ולשעבד אומות

      מה החלק של פוליטקאים בזה?

      מה אפשר לעשות (עוד לא הספקתי לראות - ראיתי רק את השעה הראשונה ) סרט מעולה

        25/12/08 15:30:


      אני מצטער אם זה יצא "אקדמי" מדי... באמת לא התכוונתי...נבוך

       

      אם לתת את תמצית הדברים בצורה פשוטה- השקפה ירוקה אדומה מחייבת מאבק משותף עם מי שאכפת לו מנושאים חברתיים וקהילה ליצירת חברה סוציאל דמוקרטית עם מדיניות ציבורית של דאגה לכלל רווחה והגנה על הסביבה- והגבלת הכוח הבלתי נסבל של ההון והשוק התחרותי.

       

      ירוקים "ליברליים" חושבים שאפשר לדאוג לסביבה בלי לחשוב על סוגיות חברתיות

        25/12/08 15:15:

      כבר שכחתי כמה שכתיבה אקדמית יכולה לבלבל אותי. מה עושים ברמת המאקרו?

      ברשותך, אני אתמקד בינתיים בארגז קומפוסט לחצר של הבית המשותף בו אני גרה.

       

      ארכיון

      פרופיל

      שי-כהן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין