למצוא את עצמך במפתן הדלת לא יוצא ולא בא, פשוט קפוא כמו שני תהומות מכל צד בוחן, מרחרח, מנתח, מלטף חששות, מנשק מזוזות ומבין שאין מנוסה מקבלת החלטה כי מגיעה השעה לעשות מעשה להמר מול כל מה שמוכר לעשות את הצעד אחת ולתמיד - להיכנס או ללכת, לכאן או לכאן... את החלטת כבר? |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ראה נא את הפוסט שכתבתי. תמיד אנחנו מחליטות. אם נרצה - יהיה, ואם לא - אז לא. עצוב שלא השכלתם להבין את זה. אתה לא חושב?
האמת שכן!!! החלטתי כבר מזמן...:))
מר קפוא יקר,
שתפשיר אתה תדע!
אז תהיה בטוח ותחצה את הסף בביטחה
לא תחכה לאישור
אתה פשוט תדע
זה יכה בך בתדהמה- ותהיה בטוח
רק תשתדל להיות בטוח במהירות
הקיפאון שלך והחשש יכולים לגרום לעצב רב
אם להמר או לא, אז אולי עוד לא..
כשיורד מפלס הפחד אפשר לדעת יותר טוב את הלב
ואין תהום משני הצדדים..אין תהום כלל..
אתה החלטת?!
שמח שקיבלת את ההחלטה הזו.... רבים וטובים עודם עומדים במפתן
מאחל דמעות של אושר
ותודה לך :)
אני כן. זה הוא שהיסס. וככה זה גם נגמר.
הסיטואציות האלה תמיד מחזירות אותי למשחק שהיינו עושים בתנועת הנוער של תיאום ציפיות.
לפני זמן לא רב קבלתי החלטה לחיות
היינו לקחת סיכונים גם אם יהיו שברוני לב
בטח שתכנס, ללא פחד.
מה יכול להיות?
כתבת נפלא
דמעה
האמת, אני לא החלטתי...
יפה אמוד, אהבתי לקרוא.