להלן אחד הדברים שהכי הצחיקו אותי מאז ומעולם באינטרנט. זה אמנם ישן, אבל מצאתי את זה תמיד כמתכון בטוח לשיפור המצב רוח.

כך שברתי

ידיים, רגליים וקרסוליים

הסיפור המובא כאן על תאונת עבודה של בנאי, התפרסם

בעיתונות האמריקנית ובעיתון צה"לי לבטיחות וגיהות.

כך לא מעלים חבית מלאה לבנים לקומה שישית.

אתה חושב שלך יש בעיות? קרא את המכתב הבא שנשלח

לחברת ביטוח, כחלק מתביעת נזיקין.

"אני כותב בתגובה למכתבכם בו ביקשתם ממני פירוט על נסיבות התאונה, שבגינה הגשתי את תביעת הנזיקין. אני מקווה שהפירוט להלן יספק אתכם.

במקצועי אני בנאי, מניח לבנים. ביום התאונה עבדתי לבדי על גג בינין בן 6 קומות נמצא בבניה. כאשר סיימתי את עבודתי גיליתי שנותרו לי לבנים במשקל קרוב ל- 250 ק"ג על הגג, שאיני זקוק להם. במקום להוריד את הלבנים בידים, החלטתי להיעזר במנוף ובחבית, שלמרבה המזל הייתה מחוברת לחבל בקומה השישית. ירדתי למטה, אבטחתי את החבל בקומת הקרקע, עליתי למעלה, הוצאתי את החבית אל מחוץ לביניין, והעמסתי אותה בלבנים. לאחר שהעמסתי, ירדתי למטה להתיר את החבל, בעודי מחזיק את החבל כדי לבלום את ירידת החבית, שכאמור שקלה 250 ק"ג.

בנקודה זו אני מבקש לציין את העובדה שמשקלי הוא 70 ק"ג. עקב הפתעתי הרבה מכך שנמשכתי למעלה במהירות כה רבה, איבדתי את צלילות מחשבתי, ולא הרפתי מהחבל. מיותר לציין שהמשכתי בשיעור נסיקה גבוה במעלה הקיר החיצוני של הביניין. בערך באזור קומה ג' נפגשתי בחבית שהייתה בדרכה מטה. מכאן נבעו הסדק בגולגולת ועצם הבריח השבורה. האטתי רק במקצת, והמשכתי מעלה, כאשר אני נעצר רק כשאצבעות ידי נמעכו במנוף. למרבה המזל, בשלב זה חזרה אלי צלילותי ולא הרפתי מהחבל, למרות הכאבים העזים.

בערך בזמן זה, פגעה החבית עם הלבנים בקרקע, וקרקעית החבית נשברה. ללא הלבנים שקלה החבית רק 25 ק"ג. אני מפנה אתכם שוב למשקלי, שצוין כאמור בתחילת הפסקה. כפי שניתן להניח, התחלתי בצניחה מהירה מטה, לאורך הקיר החיצוני של הבניין. בערך באזור קומה ג' פגשתי בחבית, בדרכה למעלה. זה מסביר את שני הקרסוליים השבורים, והחבטות ברגליים ובחלקי הגוף התחתון. למרבה המזל, האיטה הפגיעה בחבית את נפילתי, ומנעה ממני פציעה חמורה בעת הנחיתה על הקרקע. נפלתי על ערימת הלבנים, ולמרבה המזל רק 3 חוליות נסדקו.

עלי לציין בצער שעת ששכבתי על ערימת הלבנים, נאנק מכאבים ללא יכולת תנועה, וראיתי את החבית תלויה 6 קומות מעלי, שוב איבדתי רגעית את צלילות דעתי, ועזבתי את החבל. החבית שקלה יותר מהחבל, צנחה עלי, ושברה את שתי רגלי.

אני מקווה שסיפקתי את המידע אותו רציתם לקבל."