טוב הנה זה מגיע

צחוק בלתי מוסבר

חשבתי לעצמי

אולי אסע מחר

לחו"ל, כן קצת להודו,

חודשיים זה מספיק,

שני תחתונים בתיק

וסומק שיסמיק.

חשבתי וחשבתי

נו מה כבר לעשות,

שבועיים לא עובדת

צריך קצת לנסות

לחוות אני אוהבת

כל מה שטוב, ברור.

אז יאללה, סעי להודו

גמרי כבר ת'סיפור.

ואז פתאום הגיע שליח עם סלט

נו זה מספגטים

שכחתי טיפ, כמעט...

פתחתי ת'שקית,

טחנתי בלי בושה

מצבור של עלי חסה

שעל הכל כיסה.

ואז כשהבטן עיכלה את הסיפור,

חשבתי לתומי-

נו, מה, מה הסיפור?

תסעי עכשיו להודו, עם אלף מולהבים,

שחקי איתם בקקה, עם ג'וינטים מענגים.

דפקי שינה בג'יפה,

שמעי תנחירות

תאכלי "שלום למלכה"

ארמון של קלוריות.

אז,הבטתי לי סביב,

ראיתי תמזגן,

זה מהפוסט האחרון

בן השמונה, כמובן...

כשפפסי מקס ליד,

סלט טחון דק דק

החלטתי שמספיק

אלך לי אל הפארק,

אקח שמיכה דקה

וספר מענג

מחברת לכתיבה

ומשהו ללחך...

אשב לי בירקון, בשקט ושלווה

ושם ארגיש כמו הודו

בשאנטי אהבה.

אז הנה כבר הוצאתי

שמיכה מהארון

סו היר איי קאם טומורו!!!

אליך-

הירקון...!!!