ValueBlog
פוסטים פופולאריים
-
הפונדמנטאליסט הטכני
26/10/08 | 707 צפיות
-
אסטרטגיית לונג-שורט: מוצרי צריכה
17/10/08 | 900 צפיות
-
ההימור הכי טוב של דוד סם
4/1/09 | 1204 צפיות
-
זמן הסלולר?
29/10/08 | 597 צפיות
-
האם מישהו ילמד לקח?
26/12/08 | 789 צפיות
-
על חשיבות ניתוח המלאים ו"חשבונות לקבל"
9/1/09 | 1133 צפיות
פוסטים אחרונים
- דילמת המשקיע 9/2/09
- תחבושת על תיק ההשקעות 4/2/09
- על חשיבות ניתוח המלאים ו"חשבונות לקבל" 9/1/09
- ההימור הכי טוב של דוד סם 4/1/09
- האם מישהו ילמד לקח? 26/12/08
- מדוע איננו משקיעים בשוק ההון הישראלי? 21/12/08
האם מישהו ילמד לקח?
האם מישהו ילמד לקח?
הקדמה וושינגטון מצחצחת את הרחובות, מאווררת את הבמות ומגהצת את הדגלים. 20 בינואר 2009 עומד להיות חתיכת היסטוריה ולמעלה מ-2 מליון איש צפויים לחוות את החוויה בשדרת פנסילבניה והרחובות הקרובים. אובאמה כנשיא כבר הצהיר, מאז היבחרו, כי הטיפול במשבר הכלכלי החריף עומד להיות בראש מעייניו והוא בהחלט לא מבזבז זמן: החל מעדכונים שבועיים וכלה בבחירת "צוות חלומות" (וזו אינה ציניות) דוגמת סאמרס, גייטנר ורבים וטובים אחרים. עיני כל העולם, הכלכלי ושאינו כלכלי, נשואות לראות כיצד תנווט הספינה האמריקאית תחת ההגה של רב החובל החדש. אומרים שישנם 100 ימי חסד. אנחנו מאמינים שלאובאמה יהיו לא יותר מ-30. אם השווקים לא יראו שורת צעדים משמעותיים בשבועות הקרובים של אחרי סוף ינואר 09, הם יגיבו.
רגולציה – מילה גסה? המשבר הנוכחי סדק, אולי באופן פרמננטי, את הגישה של "שוק חופשי" ("לסה פר"), שכלכלנים רבים, דוגמת מילטון פרידמן, תמכו בה במשך עשורים רבים. התערבות בשוק נחשבה עד לא מזמן כמוקצית מחמת מיאוס. ספרו את זה עכשיו לראשי AIG לדוגמה. ההכרה מתחילה לחלחל: השווקים אינם יודעים לרסן את עצמם במצבי קיצון והם עלולים להיכנס לסחרור מסוכן מאוד ללא התערבות חיצונית של ממשלות ומדינות. השאלה הגדולה לדעתנו, והיא לא מקבלת מספיק תשומת לב, אינה מה הצעד הבא מבחינה כלכלית (לדוגמה האם יש לחלץ את תעשיית הרכב ובאיזה מחיר או האם יש להנפיק אג"ח אוצריות נוספות על מנת לממן גרעון) אלא האם יש לפקח על השווקים, מעתה ואילך, ואם כן, באיזו צורה?
פרצופו של פיקוח וזכרון אנושי רופף הקפיטליזם האמריקאי, שרוב העולם העריץ, התגלה במלוא מערומיו בקיץ 2007. פרשת ברנרד מאדוף, שהלוואי שהיא האחרונה, אינה מוסיפה כבוד בלשון המעטה ל-SEC ולגורמים נוספים, שאמונים על פיקוח השווקים. אומנם נכון שנשמעים קולות, ואנו תומכים בזה, שאין לפקח, בוודאי לא בצורה הדוקה, על שוק קרנות הגידור וכי אין אפשרות לחסום פרצות לחלוטין, אולם אם שמים כבר לפתחו של ה-SEC חשדות כבדים להתנהלותו של מאדוף, ראוי היה שההונאה, שלדעתנו קל היה לאתר אותה יחסית, תתגלה הרבה קודם לכן. אולם זו איננה הנקודה: הסכנה הגדולה ביותר היא הזכרון האנושי הרופף. אנקדוטה קטנה: מספרים על אחד, האנס מאגנסון, שהיה לו דוכן שתילים בעיירה בינונית ליד אמסטרדם. בשנת 1642, רק חמש שנים לאחר המשבר המפורסם של הצבעוניים ההולנדיים, הוא סיפר בפגישת רוכלים במרכז העיר כי הוא מזהה התעוררות מחודשת בענף, שהכניס כה רבים לצרות צרורות. איננו משלים את עצמנו: בועות תמיד היו ותמיד תהיינה כי הזכרון האנושי הקולקטיבי קצר מהיסוד. זה מנגנון פנימי של המוח, ש"רוצה" לזכור את הטוב ולשכוח את הרע. ובכן, עכשיו רע. מחר יהיה טוב וכולנו נצהל ונדחיק את יום האתמול.
להקשיח את הרגולציה קברניטי המדינות, ואין זה משנה אם מדובר באמריקה, אירופה, אסיה או המזרח התיכון, חייבים להפנים את העובדה כי חייבים להקשיח את הרגולציה, בצורה כזו או אחרת, כל משק על פי מאפייניו ועל פי "יכולת הספיגה" שלו. תפקידו העיקרי של רגולטור הוא הכוונת התנהגות. כמו שבחברות פרימיטיביות ופראיות היה נהוג לשדוד או לרצוח ללא סנקציות, בא הרגולטור המודרני וקבע, בשורת חוקים ותקנות, איסורים דוגמת "לא תרצח" או "לא תגנוב" עם סנקציות עונשיות בצידם. הרגולטורים גם הבינו כי על שוק ההון יש לפקח וכך קמו מוסדות כמו רשויות ניירות ערך, הוראות על פרסום תשקיף ושקיפות והסדרה של שוקי המסחר. כעת, יש לעלות שלב כי אסור לרגולציה לקפוא על שמריה. המשבר הנוכחי, כמו רבים לפניו, נגרם רבות בשל תאוות בצע אנושית וחזירות לשמה (סליחה על הביטוי) ולכן גם בנקודה קשה וחשופה זו יש להכווין התנהגות. אנחנו חושבים על כמה צעדים, שיכולים להיות אפקטיביים לדוגמה (הופעת הצעדים אקראית לגמרי):
א. הגבלת שכר בכירים – אין מנוס מזה. הרדיפה אחר העושר האישי, היכולת לקחת סיכונים בלתי נתפסים על מנת להגדיל רווחים ומזה לגזור בונוסים וחוסר היכולת האישית להתרסן ללא מנגנון חיצוני מחייבים, ללא שום עוררין לדעתנו, הגבלה בחוק של שכר בכירים כנגזרת של שכר נמוך בחברה פלונית או כנגזרת מפרמטרים "שפויים" של יעדי החברה. ברור לנו כי זה נשמע אוטופי לחלוטין, ובוודאי ייתקל בחומות של התנגדות, אולם זה צעד הכרחי. ב. פיקוח על שוקי החוב – שוקי החוב מתגלים כחרב פיפיות בימים אלה ומהווים משקולת כבדה על כתפיהן של החברות השונות. לולא החובות האסטרונומיים שנצברו, אולי הנחיתה והיציאה לדרך חדשה הייתה קלה יותר. יש ליצור מעין "מדרגות חוב" וסקאלת חוב- חברה, אשר יאפשרו לחברה לגייס כדי צורכה ללא הגזמות פרועות, שעלולות להוביל לחדלות פירעון ולשאר התוצאות הקשות. ג. הגבלת האשראי שיכולים ליטול משקי בית – הקטר הצרכני האמריקאי, שאהב כל כך לבזבז, למעשה בזבז אוויר ומחזר חובות. שיעור החסכון האפסי התגלה בעוכרי הכלכלה וממשיך להעיק עליה. ברור עם זאת, כי בשעה קשה זאת, התבצרות של הצרכן והפסקת הצריכה תוביל לקטסטרופה.
סיכום אנחנו בהחלט לא מאמינים בתרחישים אפוקליפטיים של "גוג ומגוג". שקיעת האימפריה האמריקאית אינה קרובה כל כך. נכון שבמזרח צומחים להם כמה ענקים אולם אלו תהליכים שייקחו עוד עשורים וגם אז בכלל לא בטוח שלא יכולים להיווצר כמה גושי עושר והשפעה, שיחיו בסינרגיה כלכלית ומדינית. עם זאת, ראוי שהלקחים שיילמדו ממשבר זה ייושמו בכל הרצינות. זה לא ימנע כמובן את היצר האנושי ליצור בועות נוספות אבל אופטימיות היא תמיד דבר חשוב...
|
תגובות אחרונות
-
יוני-ל
בתגובה על מדוע איננו משקיעים בשוק ההון הישראלי?
-
משה נקש
בתגובה על דילמת המשקיע
-
ofer309
בתגובה על תחבושת על תיק ההשקעות
-
ofer309
בתגובה על על חשיבות ניתוח המלאים ו"חשבונות לקבל"
-
איתמר פרחי
בתגובה על ההימור הכי טוב של דוד סם
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כדאי שתחקור מעט יותר לעומק.
ההלוואות שנתנו פאני ופרדי לא היו בעייתיות - לא מבחינת יכולת ההחזר של הלווים וכן מבחינת גובה ההלוואות שניתנו (הלוואות בסכומים נמוכים יחסית).
הבעיה עם פאני ופרדי הייתה שהם רכשו עבור המאזן שלהם כל מיני אג"ח מגובה משכנתאות באיכות זבל (מתוך מחשבה ששום דבר רע לא יקרה וככה רק יגדל הרווח).
לכן הבעיה עם פאני ופרדי היא לא ההלוואות שהן נתנו אלא האג"ח שהן רכשו.
חוסר רגולציה זה מה שגרם למשבר?!
מה שגרם למשבר הוא שער רבית מלאכותי נמוך מדי שהוכתב על ידי מנגנון הרגולציה מספר אחת בבנק העולמי, הפדרל רזרב. מה שניפח את שוק המשכנתאות הן שתי הסוכנויות הממשלתיות פאני ופרדי שנהנו מדירוג אשראי של AAA והחזיקו הלוואות D.
כלומר הממשלה היא זו שהכניסה אותנו לבלאגן, אבל עכשיו פתאום מאשימים את משכורות הבכירים... ג'ורג' אורוול מתהפך בקברו.
כנראה שלא ממש שונה מאיך שזה קורה בכל מקום אחר - המפקח מתחתן עם הבת של....
איך בשוק המפוקח בעולם קורית הונאה של 50 מיליארד דולר?
שוק ההון האמריקאי הוא המפוקח והמוסדר בכיותר מכל מקביליו בעולם. יש הרבה ביקורת על הרגולציה של שוק המשכנתאות שלאט לאט הוסרה עד לאסון הנוכחי ושל בנקאות הצללים (בנקי השקעות וחלק מקרנות הגידור) שאיננה מפוקחת מספיק.
גם כתבתם באיחור, לא מדוייק וגם חטאתם ביוהרה גדולה....
מכיוון שההיסטוריה היא בסופו של דבר גלגל החוזר על עצמו בווריאציות שונות ומכיוון שבני אדם הם בני אדם הם בני אדם, אז: בשלב א' - המדינות השונות יבנו מערכי רגולציה ופיקוח הדוקשלב ב' - השוק יתאושש [לא בגלל הרגולציה, אלא בגלל המעגליות הכלכלית] והשוק יצעק כנגד הרגולציה שחונקת אותו מלרוץ קדימה והמדינות אמנם לא ישנו את החוקים אבל יעלימו עין.שלב ג' – השוק השוורי יהיה במלוא הקיטור שלו כשהוא מובל ע"י סקטור חדש ומבטיח [בנקים איזוריים, קרנות פרטיות, סקטור הבריאות או כל בסיס חדש לבועה] ומהנדסי שוק ההון החדשים - שהיום מפוצצים חצ'קונים כמתבגרים במכללות היוקרתיות - ימצאו את הדרכים והשיטות לעקוף את הרגולציה ולהמציא המצאות חדשות שכל החכמים לכאורה בבנקים, בחברות הביטוח ובשאר המקומות המפולצנים – יקנו בלי להבין לעומק וימלאו את תיקי הנוסטרו ותיקי הלקוחות בזבל החדש והמבטיח.שלב ד' – בוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!וחוזר חלילה. ובתווך, בין רגולציה לדה-רגולציה, אנחנו, המשקיעים/סוחרים שאינם "כסף חכם" [מסתבר שהוא לא כל-כך חכם הכסף הזה...] אבל גם אינם "הגב' כהן מחדרה", ננסה לעשות כסף, או לפחות לשמר את הכסף שאנחנו מנתבים לפנסיה שלנו.חלק יעשו זאת דרך חוזים ע סחורות, חלק דרך מסחר באופציות, מניות או אג"ח. חלק יהיו פונדמנטליסטים וחלק טכנאים. שוק שוורים נולד בפסימיות, גדל על ספקנות,מתבגר באופטימיות ומת בתנאי אופוריה[ג'ון טמפלטון]
מה ששורץ בארה"ב בשנים האחרונות זה לא קפיטליזם.
האמת לא רק שם זה תופס בכל העולם.
כאשר בעל שליטה הוא בעל 5% או 11% ממניות החברה
אין זה קפיטל,זהו מסחר בגדול.
הרי מרגע שאדם רכש מניה אשר משכה את תשומת ליבו
היא הופכת בידיו לגחל רותח.
כל רצונו לממשה ברווח נאה יותר או פחות ולשכוח מאחותה.
כך גם אלה ,חברה עוברת ידיים בצורה מלאכותית שכזו שכל
עניינו של רוכש השליטה לעשות סיבוב טוב ולהימלט.
מצב זה רק מגביר את הצורך בפיקוח.
מה שנעשה בשנים האחרונות עם הניירת הפורחת,רק מוכיח
את העניין.
אם היו מבחינים בבלגאן לפני 5 שנים לא היינו צריכים לעבור
משבר שכזה וכו'וכו'.
אם מישהו ילמד משהו?
אין ספק.
אני משוכנע שבמקום שהמציאו את הצנרת ימציאו את השרברב.
דוקא מאמריקה יבואו שינויים לא ביום או יומיים אך כאלה שיחולו
על העולם בכללותו.
ביי
נש נש,
אנחנו בהחלט חושבים כמוך, שצעדים קיצוניים מדי (כפי שנקט ממשל בוש וכי שככל הנראה ינקוט ממשל אובאמה) זורעים את זרעי המשבר הבא אולם אין מנוס מהתערבות רגולטורית גסה בנקודות מסויימות כפי שציינו. המשבר הוכיח כי ליצורי אנוש קשה לרסן את עצמם בכל הנוגע לכסף (ואנחנו לא אופטימיים במיוחד שמישהו יצליח "להנדס" עובדה זו). יש פה גם סוגיות עמוקות נוספות, נניח תקשורת, שמאדירה סלב'ס "עשירים", מעודדת תרבות צריכה בזבזנית וצובעת את המילים "עושר ויוקרה" במרקר זרחני ולא מציאותי.
קודם כל יופי של פוסט
לגביי הדברים
אני חושב שמה שהוכיח לנו המשבר הזה
זה שיקצוניות מובילה לתהום,
לא שוק נשלט
ולא שוק חופשי בלי גבולות,
האיזון בינהם הוא זה שיוביל לשיגשוג אמתי,
ולאורך זמן,
וזה לצערי לא נראה שאובמה מנסה לעשות,
לכן צריך להתיחס לפעולה שלו כבניית היסודות
למשבר הבא שיבוא בעוצמה יותר גדולה
עוד דבר מוכיח לנו המשבר הנוכחי
כלכלה פועלת עם זמני גאות ושפל
לנסות לרסן את הנקודות הללו או לשפר
את המצב זה טוב וחובה לעשות זאת,
אבל לנסות לשלוט בזמן הזה ולהכתיב
לו מתי הוא יגיע ומתיהוא יסתיים
יוביל לאסון כלכלי,
ואת זה הפד עדיין לא הפנים
וגם ממשלת ישראל שמתהלכת
כ... כבש ללא רועה
רעיון מצוין! השאלה הגדולה היא מידת השקיפות של החברות הפרטיות שתוכלנה לקבל השקעות, שהרי הרגולטור לא יסכים השקעה ללא שקיפות ואם כבר שקיפות, באיזו רמה?
אני מאמין שהלקח יילמד רק מפני עוצמת המשבר והרגולציה תתעורר אבל לא בטוח באיזו רמה, אני מניח שדרגתה תקבע ע"י חוזק הגופים המשפיעים של הממשל.
כל מילה בסלע.
לא יכולה להיות חיה כזו של העדר מוחלט של רגולציה ופיקוח.
עוד מהתלמוד נאמר ש
אלמלא יראת מלכות זה את זה בני אדם חיים בלעו.
וחייב אדם להתפלל לשלומה של מלכות.
אבל החובה המוטלת על הריבון בכל הקשור לשו ההון היא חובת הרגולציה והפיקוח.
הייתי מוסיף להמלצה שלך המלצה נוספת
ד. עידוד ההשקעות בחברות הפרטיות.
עם מנגנון רגולציה יעיל יותר מהרשות לני"ע SEC
של רשמי החברות במדינות השונות עם פיקוח מרכזי ממשלתי ומשפטי כאחד.
כל מילה בסלע
מה שיצר את הבועה בשווקי הנלן והאשראי היה שילוב של ריבית נמוכה מאוד וחוסר רגולציה. היום הריבית חזרה להיות נמוכה (אפס למעשה) אך אני בטוח שהרגולציה לא תיתן למוסדות הפיננסיים להשתולל, בטח כשהממשל מחזיק בנתחים גדולים מהחברות האלו
שבת שלום
חג שמח