כותרות TheMarker >
    ';

    תאמינו לי "בובות" אל תאמינו לאף אחד

    פאטה מורגנה, חזיון תעתועים, אשליה, חלום בהקיץ, למראית עין, פוזה, מסכה, שקר עצמי, הונאה עצמית, חיים בסרט.

    למצוא שאת איתי

    29 תגובות   יום שישי , 26/12/08, 17:12
    לא יכול להסביר במילים למה אני כל כך אוהב את השיר.
    אני פשוט מכיר את ההרגשה.
    רואים רחוק רואים שקוף 
    צר היה כל כך
    הייתי אז מוכרח
    לפרוש כנפיים ולעוף
    אל מקום שבו
    אולי כמו הר נבו
    רואים רחוק רואים שקוף.

    בן אדם כעץ שתול על מים
    שורש מבקש
    בן אדם כסנה מול השמיים
    בו בוערת אש.

    אז דרכי אבדה
    חיי היו חידה
    צמא כמו הלך במדבר
    אל מילת אמת
    שכוח בה לתת
    לשאת פנים אל המחר.

    בן אדם...

    בערה בי אש
    יצאתי לבקש
    ימים סערתי כסופה
    שבתי אל ביתי
    למצוא שאת איתי
    עד בוא הדרך אל סופה.

    בן אדם...

    ביצוע: שמוליק קראוס
    מילים: יענקל'ה רוטבליט
    לחן: שמוליק קראוס
    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/08 11:42:


      בהשראת התגובה מעוררת המחשבות של רוזמונד:

       

      נבו = נמצא בו :)

       

        30/12/08 08:39:

      צטט: רוזמונד 2008-12-30 08:17:23

      סנה,

      אני אוהבת את השיר.

      גם את הפרשנויות שנתת,

      וגם הנוספות של אנשים כאן.

      בשבילי הסנה הבוער הוא הגילוי של אדם את עצמו, את הבערה הפנימית שלו.

      משה פגש בו כדרך בה גילה את אלוהים, או אלוהים גילה אותו, ובכל מקרה זוהי חווית הגילוי.

      .

      והר נבו, הוא לא רק הר גבוה המאפשר לראות רחוק פיזית, אלא, כשמו כן הוא: נבו = נבואה.

      לראות רחוק, מהמצוקה של העכשיו, לראות כיצד בעתיד זה הולך להסתדר.

      לראות שקוף - לראות ללא הכאב והסבל המפריעים והמסתירים עכשיו לראות רחוק, כלומר, תקווה.

      .

      מיכל

       

      תודה רוזמונד :)

      ההדגשות שלך מוסיפות ומעשירות.

      לא חשבתי על רעיון הנבואה שמקופל בתוך הר נבו.

      תודה.

        30/12/08 08:17:

      סנה,

      אני אוהבת את השיר.

      גם את הפרשנויות שנתת,

      וגם הנוספות של אנשים כאן.

      בשבילי הסנה הבוער הוא הגילוי של אדם את עצמו, את הבערה הפנימית שלו.

      משה פגש בו כדרך בה גילה את אלוהים, או אלוהים גילה אותו, ובכל מקרה זוהי חווית הגילוי.

      .

      והר נבו, הוא לא רק הר גבוה המאפשר לראות רחוק פיזית, אלא, כשמו כן הוא: נבו = נבואה.

      לראות רחוק, מהמצוקה של העכשיו, לראות כיצד בעתיד זה הולך להסתדר.

      לראות שקוף - לראות ללא הכאב והסבל המפריעים והמסתירים עכשיו לראות רחוק, כלומר, תקווה.

      .

      מיכל

        30/12/08 06:18:

      צטט: דרך הצבע 2008-12-29 21:47:53

       

      בן אדם כעץ שתול על מים
      שורש מבקש
      בן אדם כסנה מול השמיים
      בו בוערת אש.


      כל כך יפה השיר,

      והעיקר שבוערת האש

      שעוזרת להתחבר לעצמו ולמצוא את השורש....

       

      אסתי

       

       

      שכחתי לצרף אזהרת תוכן פוגעני...

      השיר מדבק ונדבק.

      כבר כמה ימים שהוא לא יוצא לי מהפה.

      הלך עלייך :)

        29/12/08 21:47:

       

      בן אדם כעץ שתול על מים
      שורש מבקש
      בן אדם כסנה מול השמיים
      בו בוערת אש.


      כל כך יפה השיר,

      והעיקר שבוערת האש

      שעוזרת להתחבר לעצמו ולמצוא את השורש....

       

      אסתי

       

        28/12/08 13:19:

      צטט: pegasos10 2008-12-27 16:19:01


       

       

      שיר שיש בו מוטיבים עצמתיים למרות המלודיה המינורית משהו.

      סנה בוער, סופה בדרך, לפרוש כנפיים ולעוף- זה מה שבא לי עכשיו...

       

      בילדותי היו לי חלומות תעופה. ככה בלי כנפיים.

      הייתה לי מין טכניקה כזו שבה אני הופך עצמי למספיק קל כדי לעוף עם הרוח.

      עד היום אני זוכר את ההרגשה.

        28/12/08 13:17:

      צטט: א י ל ה 2008-12-27 23:45:22


      נהדר הפרשנות שפירטת לשיר...

      :)

        

       

       

      תודה :)
        27/12/08 23:45:


      נהדר הפרשנות שפירטת לשיר...

      :)

        

        27/12/08 22:01:

      צטט: אלת האש 2008-12-27 21:37:15


      ואני דווקא חושבת שהאש שבוערת בנו היא כן בשליטתנו, היא מיוצרת מהכוח לחיים, לאהבה, לחוסר אדישות, לאכפתיות.

      לצורך להשתייך.

      ביום בו האש מתה בבן אדם זה היום בו הוא הופך לאדם מת מהלך.

       

      השיר מקסים.

      הרבה תשוקה יש בשיר הזה.

      תשוקה לחיים, לבית, לאדמה, לאהבה, למצוא את הקול היחודי שלנו.

       

      אני רואה את זה כך:

      כל אחד נולד עם מידת אש שונה.

      יש כאלה שקיבלו יותר ויש שפחות.

      זה נתון.

      אחר כך, השאלה מה כל אחד עושה עם מה שניתן לו, עם הפוטנציאל.

      ופה אני מסכים איתך לגמרי שזה בשליטתנו.

       

       

       

       

        27/12/08 21:37:


      ואני דווקא חושבת שהאש שבוערת בנו היא כן בשליטתנו, היא מיוצרת מהכוח לחיים, לאהבה, לחוסר אדישות, לאכפתיות.

      לצורך להשתייך.

      ביום בו האש מתה בבן אדם זה היום בו הוא הופך לאדם מת מהלך.

       

      השיר מקסים.

      הרבה תשוקה יש בשיר הזה.

      תשוקה לחיים, לבית, לאדמה, לאהבה, למצוא את הקול היחודי שלנו.

        27/12/08 16:19:


       

       

      שיר שיש בו מוטיבים עצמתיים למרות המלודיה המינורית משהו.

      סנה בוער, סופה בדרך, לפרוש כנפיים ולעוף- זה מה שבא לי עכשיו...

        27/12/08 14:07:

      צטט: מירב שביט 2008-12-26 20:11:50

      חזרתי.

      השיר הזה מתאר בדיוק את חיי האדם.

      יותר את אלו שמעיזים והולכים עם האש שבהם עם התעוזה! לעיתים גם שוכחים שהם בשר ודם, לעיתים שוכחים שהם בוערים למוות וחייבים להתסכל למקום יציב, שמים , אמונה, משפחה, כל מה שמחזיר אותנו להרגיש את כוח הגרביטציה.

       

      בשיר הזה יש ענווה גדולה בעיקר, כי רק אדם חזק יכול להודות שהאש שבו היא משהו שלא תלוי בו.

       

       

       

      אהבתי את התגובה שלך, מירב.

      גם אני ראיתי בשיר הזה הרבה ענווה.

        27/12/08 12:43:

      צטט: ענת** 2008-12-27 12:29:08

      צטט: סנה בוער 2008-12-27 11:30:50

      צטט: ענת** 2008-12-27 10:02:25


      הבאת את השיר הזה בדיוק בזמן עבורי.

      אצלי הוא מתחבר בימים האחרונים בנושא מצור האנשים עלי.

      מרגישה שאני כבר לא יכולה עם הבקשות, הדרישות והרצונות של כולם ממני. נעשה צר ואני ממש מרגישה על סף ניפוץ הקירות.

      תמיד חשבתי שזה אחד השירים  המדהימים ביותר שנכתבו.

       

       

      אז תפרסי כנפיים ותנהגי

      לחמם את המיים?

       

      היום כבר לא. קשה לו לצאת מתחת לשמיכות. האמת שאני קצת מבינה אותו. גם אני עדיין עם בגדי השינה שלי צוחק

       

      חחחחח שיבוא עם השמיכות.

      כך גם לא ירגיש פה חריג :))

        27/12/08 12:29:

      צטט: סנה בוער 2008-12-27 11:30:50

      צטט: ענת** 2008-12-27 10:02:25


      הבאת את השיר הזה בדיוק בזמן עבורי.

      אצלי הוא מתחבר בימים האחרונים בנושא מצור האנשים עלי.

      מרגישה שאני כבר לא יכולה עם הבקשות, הדרישות והרצונות של כולם ממני. נעשה צר ואני ממש מרגישה על סף ניפוץ הקירות.

      תמיד חשבתי שזה אחד השירים  המדהימים ביותר שנכתבו.

       

       

      אז תפרסי כנפיים ותנהגי

      לחמם את המיים?

       

      היום כבר לא. קשה לו לצאת מתחת לשמיכות. האמת שאני קצת מבינה אותו. גם אני עדיין עם בגדי השינה שלי צוחק

        27/12/08 11:30:

      צטט: ענת** 2008-12-27 10:02:25


      הבאת את השיר הזה בדיוק בזמן עבורי.

      אצלי הוא מתחבר בימים האחרונים בנושא מצור האנשים עלי.

      מרגישה שאני כבר לא יכולה עם הבקשות, הדרישות והרצונות של כולם ממני. נעשה צר ואני ממש מרגישה על סף ניפוץ הקירות.

      תמיד חשבתי שזה אחד השירים  המדהימים ביותר שנכתבו.

       

       

      אז תפרסי כנפיים ותנהגי

      לחמם את המיים?

        27/12/08 11:27:

      צטט: רוח גלילית 2008-12-27 10:54:18

      שמת לב, אגב, איזו כותרת נתת לפוסט הזה? חיוך

       

       


      תמים
        27/12/08 10:54:
      שמת לב, אגב, איזו כותרת נתת לפוסט הזה? חיוך
        27/12/08 10:02:


      הבאת את השיר הזה בדיוק בזמן עבורי.

      אצלי הוא מתחבר בימים האחרונים בנושא מצור האנשים עלי.

      מרגישה שאני כבר לא יכולה עם הבקשות, הדרישות והרצונות של כולם ממני. נעשה צר ואני ממש מרגישה על סף ניפוץ הקירות.

      תמיד חשבתי שזה אחד השירים  המדהימים ביותר שנכתבו.

        27/12/08 09:53:

      נקודת המבט של מירב והתכליתיות של רוח גלילית, עזרו לי

      לנסח במילים את מה שהרגשתי מהשיר.

      ועל כך, תודה רבה רבה.

      אז ככה אני מבין את השיר:


      צר היה כל כך
      הייתי אז מוכרח
      לפרוש כנפיים ולעוף
      אל מקום שבו
      אולי כמו הר נבו
      רואים רחוק רואים שקוף.

      הבית הזה מתאר את ההרגשה שהכול סוגר עליך,

      ואת הרצון, ההכרח, להשתחרר ולעלות מעל הקושי, במנותק ממנו

      על מנת לקבל נקודת מבט גבוהה יותר, רחבה יותר, מובנת וברורה יותר.

      "הר נבו" לא רק מספיק גבוה, אלא גם משקיף אל הארץ המובטחת,

      אל המוצא מהמקום הצר.


      בן אדם כעץ שתול על מים
      שורש מבקש
      בן אדם כסנה מול השמיים
      בו בוערת אש.

      אל הבית הזה אני מתייחס כאילו הוא בתוך סוגריים,

      כאל הערת המספר, נותן רקע.

      הוא אומר, שבן האדם מבקש, מחפש ביטחון ומשמעות

      בדיוק כמו שעץ שתול על מים מחפש שורשים שייצבו ויחברו אותו לאדמה.

      מצד אחד. 

      ומהצד השני, בן אדם מחובר וקשור לרוח, לשמיים, קשר שמיוצג ע"י

      הסנה הבוער. בוער באש שלא מכלה, אש פנימית שהיא הנשמה שדוחפת

      ומניעה אותו לחיפוש.


      אז דרכי אבדה
      חיי היו חידה
      צמא כמו הלך במדבר
      אל מילת אמת
      שכוח בה לתת
      לשאת פנים אל המחר.

      הבית הזה מתאר את תהליך החיפוש, הבלבול, הספקות

      ואת הצמא הגדול למצוא ולגלות מילה, רמז לאמת.

      כמעין סימן, אות להמחפש, שהוא עדיין נמצא על הדרך, עדיין בכיוון הנכון,

      אל העתיד. 

      בן אדם...

      בערה בי אש
      יצאתי לבקש
      ימים סערתי כסופה
      שבתי אל ביתי
      למצוא שאת איתי
      עד בוא הדרך אל סופה.


      סיכום וסיום החיפוש.

      בער בי, חיפשתי, סערתי

      והבנתי שהארץ המובטחת היא כאן, בתוכי, בביתי,

      איתי.

      שהחיפוש האמיתי הוא פנימה.

      ושהשורש והבסיס הם האהבה שנותנת משמעות.

        26/12/08 23:06:

      צטט: סנה בוער 2008-12-26 18:53:18

      צטט: רוח גלילית 2008-12-26 18:27:37

       שיר משובח. מהמקום שאני נמצאת בו היום המילים האלה מקבלות משמעות אחרת לגמרי.  פעם השיר הזה היה עובר לי ליד האוזן. תרתי :))

       

       

      היי רוח :)

      אל תהיי קמצנית, איזו משמעות?

      יש לך כישרון להביא שירים שבכמה בתים אומרים בעצם הכל. פוסטים ארוכים ומתישים נכתבים על סיבובים וטיולים ברחבי החיפושים. מעט מאוד מהם יודעים גם לציין כמה התשובה פשוטה. כמו שנכתב פה: שורש מבקש  - ?

      שבתי אל ביתי
      למצוא שאת איתי
      עד בוא הדרך אל סופה

      אלה העיניים שמהן אני מביטה בשיר הזה, שהן שונות מאוד משהיו לי כשהשיר יצא לאור. עיניים שעברו חוויה או שתיים :)

      זו לא פעם ראשונה שרוטבליט עושה את זה. יש לו שירים נוספים שפוגעים בול בנקודה

       

        26/12/08 23:00:

      צטט: מירב שביט 2008-12-26 20:11:50

      חזרתי.

      השיר הזה מתאר בדיוק את חיי האדם.

      יותר את אלו שמעיזים והולכים עם האש שבהם עם התעוזה! לעיתים גם שוכחים שהם בשר ודם, לעיתים שוכחים שהם בוערים למוות וחייבים להתסכל למקום יציב, שמים , אמונה, משפחה, כל מה שמחזיר אותנו להרגיש את כוח הגרביטציה.

       

      בשיר הזה יש ענווה גדולה בעיקר, כי רק אדם חזק יכול להודות שהאש שבו היא משהו שלא תלוי בו.

       

       

       

      הפירוש שלך עורר בי משהו.

      הבאת נקודת מבט חדשה ומעניינת בשבילי.

      תודה!

      נשיקה

       

        26/12/08 20:11:

      חזרתי.

      השיר הזה מתאר בדיוק את חיי האדם.

      יותר את אלו שמעיזים והולכים עם האש שבהם עם התעוזה! לעיתים גם שוכחים שהם בשר ודם, לעיתים שוכחים שהם בוערים למוות וחייבים להתסכל למקום יציב, שמים , אמונה, משפחה, כל מה שמחזיר אותנו להרגיש את כוח הגרביטציה.

       

      בשיר הזה יש ענווה גדולה בעיקר, כי רק אדם חזק יכול להודות שהאש שבו היא משהו שלא תלוי בו.

       

       

        26/12/08 19:32:

      אני מבינה למה.

      אני אפרט בהמשך.

      :)

        26/12/08 18:53:

      צטט: רוח גלילית 2008-12-26 18:27:37

       שיר משובח. מהמקום שאני נמצאת בו היום המילים האלה מקבלות משמעות אחרת לגמרי.  פעם השיר הזה היה עובר לי ליד האוזן. תרתי :))

       

       

      היי רוח :)

      אל תהיי קמצנית, איזו משמעות?

        26/12/08 18:27:

       שיר משובח. מהמקום שאני נמצאת בו היום המילים האלה מקבלות משמעות אחרת לגמרי.  פעם השיר הזה היה עובר לי ליד האוזן. תרתי :))

       

      ארכיון

      פרופיל

      סנה בוער
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין