גע בי, אני מבקשת ממנו. והוא נוגע. מעביר את ידיו בעדינות על עורי.

נשק אותי, אני אומרת. והוא מנשק. שפתיו הרכות על שפתיי.

חבק אותי, אני חושבת. והוא, כמו קורא מחשבות, מחבק אותי בחזקה. לא משחרר.

התגעגעתי, הוא לוחש לי. את מרגישה כמה התגעגעתי?

גם בי אחזו געגועים, אחרת לא הייתי באה.

הוא ממשיך להעביר אצבעות על גופי, נוגע-לא נוגע.

מפשיט אותי במבטים וידיים, ואני נותרת עירומה במרכז החדר.

הוא מנשק, בתאווה גדולה יותר, מחבק חזק יותר, נוגע עמוק יותר.

ואני נכנעת. נותנת לעצמי להתמסר למגע המוכר, לגוף שכה אהבתי לחוש מעליי.

אני עטופה בו, מנסה לעטוף אותו בי, בידיי, נשיקותיי.

והוא חודר אליי, מחזיר אליי זכרונות נשכחים של לילות ארוכים.

כשהכל נגמר אני מתלבשת וקמה ללכת.

אני רוצה להיות איתך, הוא אומר

ואני הולכת.

יוצאת ללילה הקר, צועדת לאיטי לדירתי.

נזכרת למה הלכתי מלכתחילה, למה זה היה טוב רק כזכרון מתוק-מר.