הקטע הבא היה יכול להשתלב מצויין בסדרת המספרים היורדים שלי, איפושהו במספרים הקטנים (שאפשר לספור ביד אחת), אבל מקומו לא שם. כתבתי והקלטתי אותו ב-89 והתחשק לי להקליט אותו שוב. זה מעניין לראות איך שיר מתגלגל בראש ומחפש נקודות מגע עם האויר גם כמעט 20 שנה מאוחר יותר. הוא לא השתנה הרבה. רק מספר מעגלים יותר פנימה באותה נקודת אוריאנטציה יחסית, עמוק יותר בתוך הספירלה. 

חוצמזה, נעשה בו שימוש לא קונבנציונאלי בשורה שגזורה בכלל משיר דיסקו.

come to me

my lost love

you're a dream i dream on restless days

and sleepless nights

sometimes you wonder if you see me

it's fair to say it almost feels that way

sometimes we're blind

i think of you most all the time

and want to tell you how i feel

your image flickers and you're gone

you're so soft

playing hard with me

your eyes so wild and beautiful

take me in

sometimes i wonder if you see me

it's fair to say it almost feels that way

sometimes i'm blind

but i see you most all the time

but don't ask me how i feel

cuz everything is somehow wrong

it may take

many years from now

but i know we'll be together 

i'll get you somehow

(i love to love you baby)