כותרות TheMarker >
    ';

    תראו לאן הגענו

    להוציא קיטור, להתחבר לעולם, לאמץ גישה פרדוקסאלית לחיים, ולנסות לראות את נקודות העיוורון הרבות ביקום הזה, כדי שנוכל לשפר אותו ביחד ולהתאשר בדרך לשם.

    מדי פעם גם אפרסם פה מאמרים מקצועיים יותר ודעה אישית בנושאי יעוץ, שיווק, פמיניזם, יזמות בתחילת דרכה, צרכנות, אחריות חברתית, איכות סביבה ומה שביניהם.

    תבורכנה תגובותיכם/ן ...

    תגיות

    האם אחריות חברתית מכבידה על הארגון? (היתרונות והחסרונות של אחריות חברתית)

    14 תגובות   יום שבת, 14/7/07, 23:50

    כבר מימיו של צ'ארלס דארווין, קיים עיסוק הולך וגובר בשאלות האבולוציוניות: מדוע יש לצמחים או לבעלי חיים או בני אדם איברים שאין להם תרומה משמעותית או פונקציונליות ברורה? איך יכול להיות שתהליך של ברירה טבעית הותיר בעינן תכונות שרק מכבידות על סיכויי ההישרדות של אותו בעל חיים?

    באופן דומה, יש שמתייחסים לאחריות חברתית כדבר שמכביד על הארגון. מדוע שבנק, חברת אנרגיה או כל מפעל יצור יאמצו ערכים שלכאורה פוגעים להם ברווחיות? מדוע שכל ארגון עסקי ישקיע כסף וזמן בתרומה לקהילה? מדוע שיאפשר לעובדיו לתרום בכל תחום העולה על רוחם על חשבון 20% מזמן העבודה? למה שיאמץ קוד אתי ששם עליו מגבלות מתקדמות לעומת המקובל הנורמטיבי, יקדים את החקיקה, ועוד מבחירה? 

    לטווח הקצר, ארגון עסקי יכול לתרום לקהילה כסף, לממן פרויקטים חברתיים ייעודיים או אפילו לקיים פעילות ענפה של קשרי קהילה (ואני מברך על כל מקרה כזה). אבל אחריות חברתית אמיתית לא מסתיימת שם. ארגון לא יכול לזהם את הסביבה באופן שיטתי בלי לקחת אחריות על הזיהום ובלי לחפש פתרונות למנוע אותו בצורה פרו-אקטיבית. ארגון לא יכול לתרום לילדים נכים או נשים מוכות אבל להתעלם מחובתו לתת לעובדי הקבלן שתחת אחריותו תנאים מינימאליים עפ"י חוק או להרשות לעצמו לא לעשות כל שביכולתו למנוע הטרדה מינית במקום העבודה. ארגון לא יכול לתרום למלחמה בתאונות הדרכים ובמקביל להילחם ברפורמת מיסוי של רכבי הליסינג שמהווה את אחת התרומות העיקריות לגודש על הכבישים, זיהום אויר, ונסוּעה הולכת ועולה.

    אז אתם בטח אומרים: "מה לא יכול? עובדה!"

    ואני אומר: אתם צודקים, יכול... אבל...

    בסופו של דבר, אם יתגלה פער בין הערכים הממשיים של הארגון, היחס שלו לעובדיו, ללקוחותיו או לסביבה, לבין האחריות החברתית שעליה הצהיר, הרי שזה יכול לגרום לארגון ולמותגיו נזק רב ואין שבוע שעובר בלי דוגמה חייה לכך (ארומה, אסם, קסטרו ורבים אחרים). 

    אז איך כל זה קשור לביולוגיה ולאבולוציה?

    בהמשך לפוסט הקודם שכתבתי על אחריות חברתית כזהות רצויה של הארגון, אני שואב את הפרספקטיבה הבאה ממאמר שקראתי לאחרונה, ומציע להתייחס לרגע לאחריות חברתית של ארגונים במשקפיים אבולוציוניות בעזרת רדוקציה מוחלטת לעולם הטבע. במשך שנים רבות ניסו בתחום הביולוגיה והאבולוציה להסביר מדוע לטווס יש נוצות כ"כ בולטות וצבעוניות כאשר הדבר מקטין לכדי אפס את יכולת ההסוואה שלו ומושך אליו טורפים? כאשר עדר צבאים מזהה טורף בקרבתו, הצבאים מתחילים לקפוץ לגובה באופן הפגנתי בִמְקום לנסות לברוח. איך יכול להיות שבתהליך הברירה הטבעית שרדו, בניגוד לכל הגיון, הפרטים בעדר שלא ברחו אלא קפצו לגובה? למה אנו עדים לאלטרואיזם אצל בע"ח המקריבה את עצמה כדי להגן על צאצאיה? 

    בשנות השבעים טבע החוקר אמוץ זהבי את המונח "עקרון ההכבדה" במהלך מחקר שערך על זנבנים. עפ"י עקרון ההכבדה, התכונות, האיברים או ההתנהגות שנראים לנו על פניהם מכבידים מבחינה ביולוגית הם בדיוק אלה שהכרחיים מבחינה אבולוציונית למען הישרדות הקבוצה. עפ"י העיקרון, בעלי חיים משתמשים בהתנהגויות ובתכונות הללו כדי לאותת לסביבה על דברים שאין להם כל דרך אחרת להראות. כאשר הצבאים קופצים לגובה, הם מאותתים לטורף שהם כשירים וחזקים וכי ההחלטה לרדוף אחריהם תבזבז אנרגיה מיותרת לצבי ולטורף כאחד. כאשר בע"ח מקריבה את עצמה בהגנה על צאצאיה היא מאפשרת את המשך קיום הקבוצה והמין שלה. כאשר טווס מרשה לעצמו לגדל נוצות מרהיבות בצבעוניותן כנראה שהוא יכול להרשות לעצמו.

    ככל שהאיתות קיצוני יותר ומושקעת בו אנרגיה רבה יותר, כך יש סיכוי רב יותר שהוא מרמז על יכולת אמיתית וסביר שכך יתייחס לכך גם הטורף. הרי לא יהיה זה הגיוני שצבי חלש יקפוץ לגובה בפני טורף ויבזבז את מעט האנרגיה שיש לו בִמְקום לברוח.  

    בהשאלה, אחריות חברתית של ארגון מהווה איתות של הארגון לסביבתו על ערכי הארגון, חוזקו ויכולתו לשרוד לאורך זמן. קשרי קהילה בסיסיים ותרומה כספית לקהילה חשובים לחברה מאין כמוהם, אבל הם לא מכילים בחובם מידע יוצא דופן על החברה. הם לא מבדלים את החברה מסביבתה העסקית ולא הופכים את הארגון למוביל שוק, לא בארץ ובטח שלא בעולם. כאשר כל מה שהארגון עושה בתחום האחריות החברתית ממותג ומיוחצ"ן כלפי חוץ מבלי שנעשית עבודה אמיתית עם ההנהלה הבכירה באופן שמחלחל למטה עד אחרון נציגי הארגון, הארגון לוקח סיכון שמהימנות האיתותים שלו תיפגע כתוצאה מפער שייווצר בין מראית העין של האחריות החברתית לערכי הארגון האמיתיים כלפי פנים. 

    שילוב אחריות חברתית בתוך ערכי הליבה של העסק, מראש הפירמידה ועד אחרון העובדים דורשת השקעת אנרגיה ומשאבים רבים. עם זאת, שילוב מוצלח מהווה הזדמנות עבור הארגון לאותת על חוזקו לעובדים, לצרכנים, לספקים, למשקיעים ולמתחרים. ככל שהשקעת האנרגיה בנושא תהיה רצינית ומעמיקה יותר לתוך הליבה האסטרטגית העסקית, כך עוצמת האיתות תוכל להוביל לתוצאות עסקיות משמעותיות ומהימנות המידע בעיני הסביבה תגבר.

    בטווח הארוך הדבר יכול לאפשר, בניית מותג, שיפור היציבות של חברה, והפיכתה למובילה עסקית. אולם גם לטווח הקצר יכולים להיות לכך יתרונות רבים: ארגון בעל אחריות חברתית פנימית וחיצונית הוא ארגון שיותר אנשים רוצים לעבוד בו. יש בכך שיפור של תשתית הגיוס באמצעי "חבר מביא חבר", שימור עובדים והפחתת התחלופה. האחריות החברתית מאותתת גם ללקוחות, מגבירה את ההיקשרות הרגשית שלהם למותגים ומקטינה את אחוזי הנטישה. לבסוף, פיתוח אחריות חברתית וערכים ברמת ליבת הארגון מאותת לספקים על חוסנה של החברה וחשיבתה לטווח ארוך. בכך היא עשויה ליצור אווירה חיובית יותר במו"מ עם ספקים ולאפשר הזדמנויות מרובות יותר של win win עם שותפיה העסקיים והאסטרטגים.  

    בסופו של דבר, מהרבה בחינות, ארגון דומה לעדר לביאות או להקת זנבנים. ככל שהוא יצליח לפתח יותר ערכים של ערבות הדדית, אלטרואיזם פנימי (בתרגום לארגונית: "ראש גדול" בין העובדים) כבוד לאדם ואחריות חברתית, כך שרידותו של הארגון תעלה והוא יתחזק לאורך זמן באבולוציה של הקהילה העסקית בארץ ובעולם. 

     

     

    נ.ב. אני מצרף דיון שהתנהל/מתנהל בהמשך לפוסט בקהילת אחריות חברתית - בלחיצה כאן

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/7/07 12:12:

      עדי תודה על התגובה.

       

      אני מכיר את נושא הליסינג מכמה כיוונים: כאיש איכ"ס, כעצמאי בעל הוצאות רכב וגם כפעיל בעמותת אור ירוק. אני לא מכיר את הנושא (בצ'קפוניט או בכלל) ולא נכנסתי אליו מספיק לעומק בכדי שאוכל להתייחס למורכבות שלו בפוסט. כמו שאמרת, אפשר למלא על זה כמות בלתי נדלית של גיגהבייטים.

       

      רכבים היברידים הם הפתרון הטוב ביותר שקיים היום ביצור המוני (אם אפשר לקרוא לזה כך) אבל אפילו על זה יש כבר ויכוחים. לדוגמה (ואין לי קישור לצערי), בארה"ב יש חברות שמוסיפות מצברים נטענים לרכבים ההיברידים שמעלים את יעילות הדלק מצריכה של 20+ ק"מ לליטר ועד מאות ק"מ לליטר. זה נעשה ע"י הטענה נוספת בלילה כאשר הרכב עומד. לפי מיטב ידיעתי, זה לא תופס תאוצה כי תהליכי המיתוג של טויוטה והונדה בראשית הדרך כללה פרסום שאומר כי "לא צריך לחבר את הרכב לשום מקור כוח לטעינה". הוספת מטען (אפילו כבחירה אופציונלית) פוגעת במסר שהם מיצבו לאורך השנים האחרונות ולכן הן לא משתפות עם הפתרון פעולה למרות שטכנולוגית הוא פשוט, זול, חסכוני והרבה יותר נקי.

       

      עוד אחד מהפרדוקסים של החיים.

       

      לסיום, אני תמיד אומר, יש לנו נטייה לומר שכדור הארץ בסכנה והאמת מעט שונה. הכדור שרד דברים רבים, מה שבסכנה זו רק הנוכחות שלנו עליו.

       

       

       

        18/7/07 07:37:

      בעז,

       

      אהבתי את הפוסט.

      רק שלא יתכן שאף אחד לא יגיב כאן בנושא הליסינג:-)

      בתנאים התרבותיים במדינת ישראל רב החברות לא יכולות להרשות לעצמן למשוך מועמדים ללא ליסינג אטרקטיבי (קטונתי מלהכנס לנושא הפגיעה של תכנית המיסוי החדשה בשכבות הביניים, אם אני אראה עוד מאמר בנושא אני אצרח).

      אני חושבת שצ'קפוינט היא חברת ההיי-טק היחידה (הידועה לפחות) שמרשה לעצמה את זה, ואני לא בטוחה שהמניעים שלה הם סביבתיים (אפילו שגיל שוויד מתגלגל ברכבי העיר על סאגווי:-) )

      הפתרון הבאמת מתקדם, כפי שאמר לי אחד העובדים אצלנו, הוא לעודד אנשים לנהוג על רכבי הייבריד.

      כמובן שיש פה עניין של עלות ורב החברות עדיין לא ערוכות לשינוי כזה.

      אני באופן אישי, על רכב כזה הייתי מוכנה לשלם יותר...

       

       

        17/7/07 23:00:

      הי מריאלה, תודה על הפרגון.

       

      אני חושב שזה בדיוק מה שמדד מעלה מנסה לעשות (כימות מדיד), ולמרות שאני מרגיש שיש הרבה ציניות סביבו (גם בדיון שהעליתי בנושא בקהילת אחריות חברתית) אם נכנסים אליו לעומק רואים שהוא עושה חלק ניכר ממה שהצעת.

      אם כל החברות במשק היו מקבלות אפילו 70-80 נקודות מתוך הניקוד של שאלון מעלה היינו במצב טוב מאוד היום.

       

        17/7/07 19:56:

      בועזף

      כרגיל תענוג לקרוא את מה שאתה כותב. אני מסכימה עם תגוובת קודמות שזוהי נקודת הסתכלות מאוד מסויימת...אבל מעניינת ומעשירה. אני רוצה להאיר נקודה נוספת: במגזר העסקי מה שלא מדיד וניתן לכימות אינו מנוהל עפ"י מנהלים רבים...לדעתי היה מעניין לראות איך אפשר לגבש כלים שיעזרו במדידית התרומה של ערכים חברתיים, חזון וקוד אתי לחברה. נראהא לי שכל עוד לא נשתמש בשפה של מספרים (למרות שאנו יודוים שזה ניתן לפרשנויות אינסופיות והמספרים לפעמים מטעים...) הפערים עדיין ימשיכו להיות גדולים בין האחריות החברתית השיווקית לזו המוטמעת בתוך ערכי הארגון...

        17/7/07 19:04:

      אוהד,

      אכן זהו מבחן רלוונטי וחשוב ומצביע בדיוק על הפער שניסיתי להציג בין עשיה אמיתית בליבה לבין מראית עין. מצד שני, אני מאמין שעם מלחמות אפשר להשיג פחות ממה שלפעמים משיגים בעזרת שיתוף פעולה. זה לא כדי לומר שהמאבק לא הכרחי, חיוני ומשיג תוצאות אלא כדי לומר שאני באופן אישי מעדיף את דרך השיתוף. מצד שלישי גם אני לא עובד עם כל ארגון כי אכן יש מינימום ערכי לדעתי רק שצריך לדעת להכיר במורכבות שלו.

      אני חושב שאינטל היא דוגמה טובה לפרו-אקטיביות שאפשר ללמוד ממנה למרות שמאוד אוהבים להתנגח בה.

      תודה על הקישור, אני בהחלט זוכר אותו.

       

      סתיו, תודה על התגובה. 

      לצערי הסטנדרט רחוק לדעתי מלהיות כמו שאת מתארת אבל איך אומרים: "מהפה שלך לאלוהים..." קורץ

       

        17/7/07 18:36:

      היי בעז,

      קצת מסורבל בעיני להסתכל על כך מנקודת מבט דרוויניסטית, שהיא לטעמי קצת צרה,

      למרות שהקישור חכם ומעניין.

      בכל מקרה במציאות של היום, הסטנדרט מכתיב שכל חברה שמכבדת את עצמה תפעל גם למען החברה, ובראש ובראשונה תהיה בעלת ערכים בסיסיים אותם רוצה לשקף לצרכן.

      הלקוח של היום הוא קפדן יותר ויש לו מבחר גדול יותר, אין ספק שעבור חברה שמשקיעה בפעילות למען, מדובר בWIN-WIN- כי זה פובליסיטי טוב, וזה משדר אמינות.

      דור אלון - דוגמה באמת מצויינת ומאוד אקטואלית לפער שבין הצהרות לעשייה, וברור מאוד שבסופו של דבר מה שהיה אמור למתג אותם כירוקים בסוף הפיל אותם.

      אנחנו כבר לא "פראיירים" כמו שהיינו פעם- ומחפשים גם אמינות וערכיות של החברה המספקת לנו מוצר. אני מסכימה איתך שחשוב באמת שחברה תתאים את הפעילות החברתית שלה לערכים שלה, ולא תנסה לייצר פאסון מזוייף- בסופו של יום זה עלול רק להזיק לה

        17/7/07 17:04:

       

      צטט: נובו-איש 2007-07-16 23:54:46

       

      צטט: בעז קפסוטו 2007-07-16 16:37:45


      לסיום, אני לא מכיר מספיק מחקרים אקדמיים על הקשר הזה כי נושא אחריות חברתית כמכלול הוא יחסית חדש. אבל, בארגונים שאיתם אני עובד, שיש להם אחריות חברתית/סביבתית בליבה, שמדווחת לבורסה ואשר מקיימים שקיפות לכך, לא פעם אני מגלה שהם גם ארגונים שעולים בסקרים כמקומות מועדפים לעבודה ע"י עובדים/מועמדים, שהם משלמים לספקים בזמן, שיש להם פחות תביעות בבתי משפט על הפרה של זכויות יוצרים, ניצול עובדים וכו'. הקשר לא נראה לי מקרי וגם לא מפתיע.

      השאלה היא מה הכיוון של הקשר. האם לא מדובר בחברות עשירות מספיק ושבעות שמסוגלות לעשות טוב לעובדיהן ולשלם קצת דמי ניקיון למצפון שלהן?

       

       לא לחינם בעשירייה הראשונה של מעלה מופיעים  3 בנקים. והעובדה שתעשיות מלח מופיעות שם הוא גם עניין משעשע, אפילו שהיא במקום האחרון.

       

      תנסה לברר בחברות האלו, האם הן מעסיקות עובדי קבלן והאם לפני שחוקקו את החוק שמטיל את האחריות לתנאי העסקה נאותים  עליהן הן התעניינו בהם.

       

      קוד אתי, בעיני, הוא ניסיון להפרטי הרבה עניינים שאמורים להיות מעוגנים בחקיקה. בעל חברה לא אמור לדבוק בקוד אתי שאומר שהוא צריך להתנהל ביושר מול בעלי המניות - הוא צריך להבין שזו חובתו ולא איזה מעשה חסד שהוא עושה מטוב ליבו. אחריות חברתית היא בעיני מפלט גורמים להיטיב עם התדמית שלהם, באופן שנוח להם,  ולהתחמק מבעיות שאולי קרובות יותר אליהם. 

       

      קח למשל את עניין עובדי קבלן. עד שלא התייחסו באופן משפטי לעניין עובדי הקבלן, אף גורם עסקי לא שקל לטפל במפגע האתי וחסר האחריות החברתית שקיים בחצר הקדמית והאחורית שלו. הסיבה פשוטה - זה עולה כסף.

       

      לכן, הציפייה שקוד אתי ומדד אחריות חברתית יגרום לגופים עיסקיים לנהוג שלא כדרבם היא  נאיבית במקצת.

       

       

      תרשו לי להפנות אתכם לדיון דומה בנושא שהתנהל בפורום.

       

       

      ואכן, לדעתי המבחן הוא באמת מבחן המאבטח בכניסה. מבחינתי, כל עוד במשרדי הנהלת החברה נמצא מאבטח עשוק, שום דבר שאותה חברה תגיד או תעשה לא שווה כלום.

       

      ד"א, דווקא בחברות אמריקאיות (ובראשן אינטל!) מקפידים שעובדי הקבלן יקבלו את מלוא זכויותיהם, אולי בכל זאת יש לנו מה ללמוד מערש הקפיטליזם?! 

        16/7/07 23:54:

       

      צטט: בעז קפסוטו 2007-07-16 16:37:45


      לסיום, אני לא מכיר מספיק מחקרים אקדמיים על הקשר הזה כי נושא אחריות חברתית כמכלול הוא יחסית חדש. אבל, בארגונים שאיתם אני עובד, שיש להם אחריות חברתית/סביבתית בליבה, שמדווחת לבורסה ואשר מקיימים שקיפות לכך, לא פעם אני מגלה שהם גם ארגונים שעולים בסקרים כמקומות מועדפים לעבודה ע"י עובדים/מועמדים, שהם משלמים לספקים בזמן, שיש להם פחות תביעות בבתי משפט על הפרה של זכויות יוצרים, ניצול עובדים וכו'. הקשר לא נראה לי מקרי וגם לא מפתיע.

      השאלה היא מה הכיוון של הקשר. האם לא מדובר בחברות עשירות מספיק ושבעות שמסוגלות לעשות טוב לעובדיהן ולשלם קצת דמי ניקיון למצפון שלהן?

       

       לא לחינם בעשירייה הראשונה של מעלה מופיעים  3 בנקים. והעובדה שתעשיות מלח מופיעות שם הוא גם עניין משעשע, אפילו שהיא במקום האחרון.

       

      תנסה לברר בחברות האלו, האם הן מעסיקות עובדי קבלן והאם לפני שחוקקו את החוק שמטיל את האחריות לתנאי העסקה נאותים  עליהן הן התעניינו בהם.

       

      קוד אתי, בעיני, הוא ניסיון להפרטי הרבה עניינים שאמורים להיות מעוגנים בחקיקה. בעל חברה לא אמור לדבוק בקוד אתי שאומר שהוא צריך להתנהל ביושר מול בעלי המניות - הוא צריך להבין שזו חובתו ולא איזה מעשה חסד שהוא עושה מטוב ליבו. אחריות חברתית היא בעיני מפלט גורמים להיטיב עם התדמית שלהם, באופן שנוח להם,  ולהתחמק מבעיות שאולי קרובות יותר אליהם. 

       

      קח למשל את עניין עובדי קבלן. עד שלא התייחסו באופן משפטי לעניין עובדי הקבלן, אף גורם עסקי לא שקל לטפל במפגע האתי וחסר האחריות החברתית שקיים בחצר הקדמית והאחורית שלו. הסיבה פשוטה - זה עולה כסף.

       

      לכן, הציפייה שקוד אתי ומדד אחריות חברתית יגרום לגופים עיסקיים לנהוג שלא כדרבם היא  נאיבית במקצת.

        16/7/07 16:37:

      נובו-איש שלום ותודה על התגובה.

       

      אני חושב שיש ארגונים שמשלבים את זה בליבה האסטרטגית של הארגון בצורה רצינית ומתוך כוונה אמיתית של אחריות חברתית/סביבתית, ומצד שני יש ארגונים שאומרים שיש להם אחריות חברתית מהפה אל החוץ למען יחסי הציבור בלי שעומד מאחורי זה תוכן או שינוי אמיתי.

       

      כשאני אומר שיש לעשות עבודה אמיתית בליבה גם פנימה מראש הפרמידה ועד אחרון העובדים זה מתוך הכוונה לומר שאם משאירים את זה על פניו ורק כלפי חוץ אין בכך פיתוח אמיתי וכנה של אחריות חברתית אלא רק מעשה יחצנות.

       

      אם דור אלון אומרת שיש לה אחריות חברתית היא צריכה לעמוד מאחורי האמירה במעשים. מתפתחים היום יותר כלים לדיווח מסודר של זה כגון מדדים בורסאיים ודיוחות חברתיים שבהם כל אזרח מהישוב יוכל לבדוק "מה אפשר להבין מזה".

       

      אם חברה מנצלת את ה"ממבו ג'מבו" לקידום עסקים משתמע מדבריך שהיא עושה את זה על פניו בלבד. לעומת זאת, ממש אין לי בעיה (להיפך) שארגונים יפתחו אחריות חברתית אמיתית וכנה (ובכלל זה קוד אתי וערכים) בגלל וכדי לקדם את המטרות העסקיות ושורת הרווח לטווח הארוך.

       

      לסיום, אני לא מכיר מספיק מחקרים אקדמיים על הקשר הזה כי נושא אחריות חברתית כמכלול הוא יחסית חדש. אבל, בארגונים שאיתם אני עובד, שיש להם אחריות חברתית/סביבתית בליבה, שמדווחת לבורסה ואשר מקיימים שקיפות לכך, לא פעם אני מגלה שהם גם ארגונים שעולים בסקרים כמקומות מועדפים לעבודה ע"י עובדים/מועמדים, שהם משלמים לספקים בזמן, שיש להם פחות תביעות בבתי משפט על הפרה של זכויות יוצרים, ניצול עובדים וכו'. הקשר לא נראה לי מקרי וגם לא מפתיע.

        16/7/07 10:29:

      ולא נראה לך שארגונים עושים שימוש ציני פשוט בעניין הזה?

       

      בעיני האנקדוטה שמסכמת את העניין הזה מגיע דווקא ממלכ"ר, קרן גייטס. לפני כמה חודשים היו כותרות על זה שאותו ארגון שפועל למען רווחת אוכלוסיות חלשות בעולם, משקיע בחברות שמנצלות אותם. גייטס, ואולי גם באפט,טענו שאין להתערב בשיקולים העיסקיים של השקעות הקרן. ואת זה שמענו מקרן צדקה.

       

      חברות, והייטק באופו מפתיע נמצא פה דווקא בקצה הפחות ציני של הספקטרום, מנצלות את כל הממבו-ג'מבו של קוד אתי ואחריות חברתית כדי לקדם את עניינהן העסקיים ותו לא. כשדור-אלון מדברת על אחריות חברתית ירוקה, מה אפשר להבין מזה? האם היא תורמת למחקרים על תחליפים לנפט? 

       

       אני גם  סקפטי אם השינוי הזה יחלחל בלי שישימו לב לתוך קוד החברות. המשחק הכלכלי מונע ע"י השאיפה לרווח מחד והמגבלות החוקיות מאידך. 

       

      אגב, יש לך הפנייה למחקר שמצא שאנשים מעדיפים לעבוד בארגונים שמפגינים אחריות חברתית?

        15/7/07 14:22:

      חברת טימברלנד מוכיחה שאחריות חברתית וסביבתית אכן תורמת לחברה, גם בשורת המספרים.

        15/7/07 00:02:

      תודה על התגובה.

       

      הכוונה היא ל- gazelles

       

      הצבי הא"י הוא רק אחד מיני רבים ואכן יש בהם כאלה שרצים.

       

        14/7/07 23:57:

      אני סקפטית לגבי שינוי התנהלותם של התאגידים.

       

      לעומת זאת, אהבתי מ-א-ו-ד את האנלוגיה שלך לאבולוציה.

       

      חכם.

       

      אפרופו, לא ידעתי שצבאים קופצים לגובה שהם בסכנה, הייתי בטוחה שהם רצים.

      ארכיון