החיים היקום וכל השאר
פוסטים פופולאריים
-
גרורות מהאח הגדול – מה זה השטויות האלה "עדות"?!
27/12/08 | 381 צפיות
-
גרורות מהאח הגדול- מה זה השטויות האלה "עדות"?!
27/12/08 | 447 צפיות
פוסטים אחרונים
גרורות מהאח הגדול- מה זה השטויות האלה "עדות"?!
| למה אנשים צריכים לדעת, ולפעמים די מהר אחרי שפוגשים מישהו אחר, מה המוצא שלו?כשחשבתי אם מישהו חדש ישאל אותי מה המוצא שלי, אז מיד אתקומם מול אותו צורך חברתי לשים אנשים תחת קטגוריות. אבל אז חשבתי שבשלב מסוים של היכרות, גם אותי זה מעניין. אז אני חושבת מאיפה זה בא.כרגע עולים לי בראש שני מניעים. הראשון (המקומם) הוא היצר העדתי ששולט כנראה בחלק מהבריות, ורוצה להכניס את האדם העומד מנגד לקטגוריה, כדי שיהיה יותר קל לממש את הדעות הקדומות שיש לנו, על כל מוצא. להרגיע את המחשבות המתרוצצות בנוגע למהות של הבן אדם, לחשיבה השיבטית שלו, למניעים הבסיסיים שלו ולהתכונן להתקפת נגד למקרה הצורך.השני, המובן לי יותר, הוא הרצון להכיר עוד נדבך של אדם שהכרת, לדעת מאיפה הוא בא, ואיזה תסביכים הוא אולי סוחב איתו, ולהזדהות איתם (ובודאי שיש לו תסביכים, הרי הוא אדם). וגם אם יש השקה בין המניע הראשון לשני, השוני הוא בכוונה.בסה"כ כולנו פגשנו בחיינו אנשים ממוצאים שונים, וכל אחד יכול להבחין שאנשים שהוא הכיר מקרוב, וללא דעות קדומות, בשלב מסוים לא משנה מאיזה מוצא הם. או שדרכם התאימה לשני ומצאו שפה משותפת, או שלא.החמור יותר הוא השיפוט המהיר שחלקנו עושים כאשר אנו מראש מייחסים תכונות כאלה ואחרות לאנשים ע"פ מוצאם. והחמור עוד יותר, הוא שכאשר אנחנו לא מסתדרים עם האחר, יש כאלה המתרצים זאת בניגוד העדתי, אם קיים כזה.תוך כדי כתיבה התחלתי לחשוב שמי שיקרא את זה (אם בכלל) מיד יהמר מאיזה מוצא אני כותבת את הדברים. ואני חייבת לציין, שבמשך די הרבה זמן לא ידעתי, ועדיין אני לא בטוחה, מאיזה מוצא אני. מעבר לידיעת הארצות שבהן גדלו הורי.בתור ילדה צחקו עלי שאני רומנייה (אז זה הי תחליף למונח העכשוי "פרידמנים"), והדבר שהכי רציתי להיות זה מרוקאית קולית, שזופה, יפה, נדיבה, חזקה. זו הייתה התגלמות האושר הנכסף . כשקצת גדלתי, גיליתי שיש אנשים ממוצא רומני-פרידמני (אותו כל כך תיעבתי), שהם נחמדים וכאשר גילתי שהם כאלה, כאילו אבן נגולה מליבי, ושמחתי שהייחוס שקיבלתי כילדה בעצם לא נורא בכלל.בבגרותי, המשכתי להבין שללא קשר לפולניות מצד משפחתי, יש לי אמא יותר פולנייה מפולנייה, ומה זה אומר בעצם. שאני עושה את אותו קיטלוג עדתי שנוח לכולם, כלפי אמא שלי? לא ממש. לפעמים זה פשוט עוזר לשים במילה אחת את מכלול התכונות שהחברה כבר גיבשה לעדה, במקום לפרוט לפרטים, יחד עם הסיכון שכל אחד מבין דברים אחרת, ותקשורת זה כבר נושא אחר.גם כאן זה פשוט נוח, לקחת את כל התכונות הדוגמטית שמיוחסות לעדה מסוימת, לזהות אותן תוך כדי החיים כמתממשות בתכונות של אמי, ואז לשים אותה בקופסא הזו, אבל במקרה זה, לא מדובר , מן הסתם, בדעה קדומה, אלא במשפט תיאורטי שהוכח. הרי אני גדלתי עם אמא שלי. ואולי ככה מתחילות דעות קדומות – ניסיון פרטי שהופך לכללי בגלל תקשורת לקויה.אז גם אם אני מסתכנת באי הבנה מחוסר תקשורת, אני לא אפרוט כאן את התכונות אליהן אני מתכוונת באומרי "פולנייה", אבל אני כן יכולה להגיד שהפולניות כמו גם תכונות עדתיות לכאורה אחרות, נמצאת בכולנו, ובזה אין לי ספק (כרגע). חלקנו, פשוט יכולים להתאפק ולהדחיק את הצורך הפולני שמקנן בנו, ומידי פעם מתפרץ.בעצם, כל מכלול התכונות המיוחסות לכלל העדות נמצאות בכל אחד מאיתנו, מה שקובע זה המינון שבו זה מתפרץ אצל כל אחד, והיכולת להבחין מתי זה נכון ומתי זה מטריד להשתמש בתכונות הללו, וללא קשר למאיפה הגעת, המינונים משתנים, אם בגלל איך שחונכת, או את מי הערצת, או מי השפיע עליך, מי הפחיד אותך, איזה חוויות חווית, ואיך פורשו החוויות האלה, ואיך עזרו לך, אם עזרו לך, להתגבר על קשיים, ולקבל עידוד ברגעים קשים ותשבחות ברגעים טובים, ובכל המצבים האלה הכל מסתכם לצורך אחד שלנו - לדעת שאוהבים אותי כפי שאני. ואם אנחנו לא גדלים עם האהבה הבסיסית הזאת, נולד תסביך לעולם. אותו אנו מגדלים ומטפחים, והוא החבר הכי נאמן שנשאר איתנו לאורך כל הדרך. אם מידת המוסר של הפרט היא גבוהה יותר, אז כל אחד צריך לזהות את התסביך של עצמו ולא להשליכו על תסביכים, כן עדתיים או לא עדתיים, של אחרים. |
תגובות אחרונות
אין רשומות לתצוגה
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה