עופרת יצוקה

היום יצא צה"ל למערכה נוספת ושמה עופרת יצוקה. כביכול עוד מבצע, למרות שראינו כבר לאן יכולים להוביל מבצעים כאלו. מתחילים בהפגזות מהאוויר, עוברים לארטילריה ובסוף נכנסים עם גדוד טנקים ועם צנחנים. מפגיזים להם ת'אמא, מפתיעים אותם והורגים הרבה מחבלים... התקשורת מאושרת שקיבלה עוד קצת דם, והציבור מבסוט שהמשוואה התאזנה.

אלא שהמשוואה לא התאזנה, אנחנו כמעט תמיד הורגים להם הרבה יותר אנשים (מחבלים, חיילים, שוטרים – הם עדיין אנשים אגב)... ובשלב כלשהו בעתיד המשוואה באמת תצטרך להתאזן. כלומר כל ההרג שאנחנו הורגים שם עשוי לחזור אלינו בעתיד הבינוני-רחוק כמו בומרנג . כך לימדה אותנו ההיסטוריה.

גם תוך כדי מבצע כמו עופרת יצוקה, המשוואה בד"כ מתחילה כבר לאזן את עצמה. לאחר 5 ימים פתאום כח שלנו עולה על איזה מטען, או שמים לו מארב ומתים לנו כמה חיילים. כל כך עצוב אבל כל זה ידוע מראש, הלוויות, משפחות שבורות ותמונות של גיבורים בכל העיתונים. ואז אנחנו כבר באמת מתעצבנים – אז אנחנו מפציצים לא רק את האמא אלא גם את הסבתא – ביום ובלילה ולא איכפת לנו אפילו מהתקשורת הזרה העוינת. אבל אז, מרוב עצבים אנחנו כבר עושים טעויות, מפציצים בטעות איזה גן ילדים או איזה מועדון של נשים – ואז באמת כבר מציירים אותנו כמו השטן בכל העולם.

עופרת יצוקה – שם קשה. נראה כאילו מי שבחר את השם הזה ידע למה הוא בחר אותו, לפי השם זה הולך להיות מבצע אגרסיבי ביותר, והוא באמת התחיל ככה. מבצע עופרת יצוקה התחיל בהפצצה של חיל האויר שהרגה 150-160 אנשי חמאס... בכל האתרים רצים כבר סרטונים שמראים עשרות גופות זרוקות על הרצפה... עם התחלה כזאת, מפחיד לחשוב לאן מבצע כזה ייקח אותנו.

הרי למה זה טוב כל המבצע הזה? מה ישתנה? הגבולות ישתנו? נשמיד את כל הטילים של החמאס? נהרוג את כל המחבלים? נפיל את הממשלה? אין לנו סיכוי להשיג רבע מן הדברים הללו. במהלך עופרת יצוקה נהרוג הרבה מחבלים, אלא שכל מחבל כזה הוא אבא לעוד 8 ילדים – שכל אחד מהם יהפוך אוטומאטית למחבל נוסף, כמו גרורות של סרטן... נפיל את הממשלה? הסבל, העוני והמוות רק מקצינים את הדעות של הציבור עוד ועוד, גם מי שלא אוהב את החמאס – אוהב אותו מאד בזמן שצהל הורג בהם כמו זבובים... נשמיד את כל הטילים שלהם? נו באמת, תסתכלו רק על החיזבאללה שנתיים אחרי מלחמת לבנון. הערכות המודיעין מדברות על כך שהחיזבאללה התחזק בצורה משמעותית מאז המלחמה – כלומר כעת הם יותר חזקים מאשר לפני המלחמה. וכך כמובן יקרה גם בעזה. עופרת יצוקה גם לא תשנה את הגבולות של עזה. יש לנו צלקות מן הכיבוש ומעזה, ולכן אף פוליטיקאי שפוי לא יעיז להחזיר אותנו לתוך עזה – נכה בהם ואז נצא חזרה, אין שינוי... נפיל את הממשלה? תבוא ממשלה חדשה, למרות שחמאס מביאים סבל גדול לעם שלהם ולנו, הם נבחרו בעזה בצורה דמוקרטית – והם הרוב בעזה, נקודה. ממשלה אחת תיפול – וממשלה חדשה תקום. בכיר אחד ימות, ויבואו עוד שלושה במקומו. מי בכלל זוכר היום את השיח' יאסין... באו עוד 10 אחריו...

בקיצור, עופרת יצוקה יוצקת עבורנו מציאות שחוזרת חלילה של אלימות ותוקפנות כלפי האויב. האם לא שמנו לב שהדינאמיקה חוזרת על עצמה בצורה מדויקת לאורך כל שנות קיומה של המדינה? האם לא קיימים פתרונות יצירתיים אחרים בקרב מנהיגינו? כנראה שזה המחיר שגובה מאיתנו מערכת הבחירות הנוכחית. נקווה שהצבא בפיקודו של אשכנזי ידע לצמצם עבורנו את האבידות ושאלוהים ישמור על חיילינו.