שיטות חברתיות פועלות באותה אבולוציה של כל אורגניזם.

רק מה שחזק ונכון שורד.

בגלל זה הקומוניזם קרס. וגם הקיבוצים. אין התאמה בין האידיאלים הנכונים שבבסיס לבין הנטיה האנושית לנצל את עבודתו של אחר כשאתה יכול להתפשח.

אף על פי כן, זה לא אומר שלא ניתן לקחת משם גם קטעי DNA ולשתול אותם בתוך החברות הקפטיליסטיות שלנו. מיד לאחר שנוציא אנחנו את הזבל הגנטי הביבילוגי שלנו.

פשוט אנשי הכבשים צריכים מקורות סמכות שיגידו להם קומוניזם - רע קפיטליזם - טוב.

לעשות חשיבה אמיתית וספקנית שמבצעת סינרגיה בין החלקים הטובים שבכל שיטה לוקחת הרבה יותר זמן ומציבה בפניהם את הסכנה ממנה הם הכי חוששים. בילבול. (בילבובליל. סתם קפץ לי לראש. מענין עוד כמה זמן יוולדו להם לידת עכוז כל מיני משחקי מילים חסרי טעם כאלה עד לשם הריאליטי המככב הבא)

לנו כחברה החובה המוסרית לספק לכל פרט מרגע לידתו עד רגע מותו שידחה עד כמה שניתן זכויות של תזונה מלאה ובריאה, קורת גג מספקת ובריאה וחינוך וגישה לאמצעי מידע ככל שיצטרך.

זה בטוח היה אפשרי כלכלית אם לא היה מושקע סנט אחד בעולם בכל מה שקשור לכלי זין.

אני מאמין שזה אפשרי גם היום.

אבל מצב כזה לא משרת את המיעוט המיליארדרי. שרק אלוהים יודע מה משנה להם עוד או פחות מיליארד בחשבון בנק. זה רק עוד פאקינג סיפרה חסרת משמעות. ואיך הם בכלל חיים עם עצמם כשזקנים מוותרים על תרופות בשביל שיהיה להם כסף לאוכל.

כל החברה שלנו בנויה כדי להחזיק אותנו בתנאי עבדות מודרניים. כדי לשמור עלינו מודאגים מדי, מותשים מדי, מפחדים מדי, בורים מדי וכנועים מדי מכדי לעשות משהו.

מגיל 0 מאלפים אותנו להיות מסוגלים להחזיק ביום עבודה של שמונה שעות כדי שנהיה מותשים מדי בסופו מכדי לעשות משהו.

 הכל מכוון מטרה למבחנים מבחנים מבחנים. מסרסים את חדוות הידע והיצירתיות כדי שחס וחלילה אפחד מהעבדים לא יזקוף את הראש. רק זה מה שחסר לורטהיים, דנקנר, אריסון ושות'. איזה ספרטקוס אינטלקטואלי כזה. וגם עליו יריצו עשרות משרדי חקירות וכתבות תחקיר בעיתונים של חברים שלהם. עד שיפוררו את אמינותם לגמרי.

איפה החינוך לתשוקת הידע? לספקנות, לסקרנות, להגינות. למה לא מלמדים בבית הספר שלא לשלם מיסים זה לגנוב כסף ממועדון של נשים מוכות. מזקן חולה. כנ"ל לגבי הנוהג של לעבוד בשחור ולא לשלם לבעלי מקצוע בבית.

זה בטוח הרבה יותר חשוב מללמוד אינטגרלים. שמי שצריך אינטגרלים שילמד את זה.

שיתנו כלים משמעותיים להשיג ידע ולאבחן אותו. הידע זמין היום בכל מקום. מה שצריך זה לדעת לברור ולסנן מתוך הים.

זה טמטום מערכתי מקובע להמשיך לשפוך חומר לתוך מוחות משננים.

אבל לאפחד אין ביצים אינטלקטואליות.

גם פנים יפות כמו של יולי תמיר. יפות אקדמית אני מתכוון. היא לא הייתה יפה במובן המסורתי מאז תקופת הצילום המפורסם. עוד בלון קונבנציה :)

אפחד לא יכול להלחם בעוולות במדינה הזאת כי כביכול לכל אחד יש משפחה להחזיק ואין לו את הלוקסוס הזה.

וגם נעודד את הדחף המסורתי להקים משפחה ונהפוך את זה לערך כדי שגם אנשים שלא ממש רוצים ילדים בכל זאת ייצרו אותם ויתישו את עצמם. אם היה לאנשים קצת יותר חופש כלכלי אנשים היו מקימים לילונים (על משקל צהרונים) ואולי יוצאים מדי פעם להפגנות. אם הם לא היו מותשים מיום עבודה ארוך בהם הם היו שותקים מול עוד עוולה של חבר לעבודה או בוס כי צריך לפרנס. או שהם בכלל כוויים דרגה שלישית וזה כבר לא מזיז להם.

ויש תוכניות רדיו לרוב שבהם מקטרים ומוציאים קיטור אבל זה רק מגביר את היאוש ואת התחושה של "עזבו ממילא הכל פה דפוק ומושחת". נתן זהבי וגבי גזית למיניהם כאילו מכורים לכל הרע הזה. אני מרגיש איזו הנאה סמויה הזאת בכל אימרות ה-"הכל דרעק". למרות שלא ניתן להתעלם מהאקטיביזם הספוראדי שלהם לעתים.

אבל במקום באמת להריץ קמפיינים משמעותיים ולעשות משהו הם מתרכזים בלפזם הכל דרעק רק בשלל צורות ומבטאים.

והכל טיפה בים. כל עמותה וכל אורלי וילנאי וכל גיא מרוז רק מנציחים את המצב.

כי במצב צריך להלחם ע"י תפיסת מוקדי הכח. הרי למרבה האירוניה אורלי אמרה שמעולם לא היה לה חופש עיתונאי כמו ברדיו גידמאק. וזה רק בגלל שהוא ילדותי מדי, לא מעורה מספיק ולא חכם מספיק.

טוב יש שם עוד הרבה דיעות ותובנות ייחודיות שם בראש. פשוט אין לי את הפייגלין להכריח תצמי לשבת לכתוב. אני רוצה להאמין שזה בור סוד מה שיש שם מעל הצוואר. זה בטח יזלוג בהמשך בפוסטים נוספים. או בשידרוגים לנוכחי.