החושך עוטף אותנו כמסך תאטרון אנחנו הצגה אחרונה מחיאות כפיים אחרונות הפכנו להדרן אחד ארוך
פוסעים על במה כמו על קרח דק ניזהרים לא ליסדוק התחלה שבירה
רוקמים ריקמה עדינה משחילים חוט בחוט בסבלנות כבידיי אמן יוצרים כסות לאהבה ערומה
נולדים מחדש יחד נרווה צימאון נערבב צבעים של תשוקה אור וצל של זריחה ושקיעה נימרח על בד הבדידות נשקה אדמתנו בדמעות אהבה
לכל החברים רק אהבה לי אליכם לבוקר מקסים של שבוע ניפלא(תמונה שצילמתי אתמול ואני חושב שאין כמוה להתחיל שבוע בו השיא שלו הוא יום ההולדת שלי בראשון לראשון וסליחה שאני מזכיר את זה כל הזמן פשוט ניפלא לחשוב על זה ) כל הזכויות שמורות למרקוזין דב |