גבר אחד רואה אותך הולכת
והסרעפת שלו - מתכווצת - בקול -
כשהוא רואה אותך הולכת, והוא מגרגר - ונוהם
הגבר הזה, כשאת הולכת,
וממסמר את רגליו אל הקרקע
כדי שתעצורנה בעדו מלהתנפל עלייך -
מלכופף אותך על המעקה -
כ--------------- ----------------ן
והוא מאגרף את כפות ידיו, הגבר הזה,
כדי שלא תתפוסנה את שיער ראשך הכבד בקצותיו
ותמשוכנה אותן, מטות את ראשך לאחור, חושפות את צווארך,
פטמות מצביעות אל השמיים
ומתבונן בשפעת ישבנייך
הגבר הזה נדרך, כמו רובה ציד גדול
צ'אק- -צ'אק- -צ'אק
ורואה איך הפנים שלך צלחות חרס
את תזוזי ותתחנחני ותתגרי, את תשחקי, את משחקת
ברק מחשבתי לקשט בו כל הרמון, אביונה רמוזה בכל תנועה, נאפופים שזורים בכל קפל עור,
הגבר הזה, כשאת הולכת, כמו צינור שמים זורמים בו חזק
אבל אף
יד
לא
מחזיקה -
הגרילה של הנשמה של הגוף של הגבר הזה משתגעת להשתחרר בך,
לתקוע בך דגל, לפרקך מנשקך, מעצמאותך, מחולצתך, ממכנסייך,
ממשקפייך, מנעלייך, מבגדייך התחתונים
להטות ולקרב, לטלטל ולסרהב
והגבר הזה, הקצף שבתוך הראש שלו שוקע קצת - לא לגמרי - רק מספיק כדי שיכולת ראשונית לקשר בין עצמים לייצוגיהם הלשוניים תחזור אליו
והעיניים הפתוחות שלו חוזרות לראות והוא רואה אותך, הגבר הזה,
רואה אותך
הולכת - -
|
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם הייתי מאמינה במשהו אחר חוץ מ-התפרצות הרגש והתודעה
בשיאה... לא הייתי כאן. אני כאן!
זה מתפרץ!
נסיכה, איזו תגובה עתירת השראה - -
תודה }{
"עוד יבערון, יניפון פטישים שיגדלו"
כמה כוח יש למילים להעביר בסלסול הליקופטר נעיצת מבט.
אחד היפים שלך.
אני חושב שיש לי מושג (:
תודה יעלי
תקשיב..זה,זה פשוט זה!
מבין למה אני מתכוונת? (:
מעורר.
תגובה. השראה.
איזו דרך מהממת לקבל ביקורת.
מלא חמלה
ואת מזכירה לי ימים רחוקים רחוקים יסמין. תודה.יש מצב, שנתת לי השראה לכתוב משהו עכשיו.
בנשימה קצרה, כמו לפני, כמו תוך כדי, כמו הנה זה מגיע.
תודה סטריאה.
את בסדר גמור את, בחיי.
אני איתה.
וארגמן זה הכי אחי!
לפעמים צריך ככה - -
שיסעת את מוחי לפירורים! בשם האינטנסיביות, הרוק לא יורד לי במורד הגרון.
לא תמיד זה חשוב.
אוי!
אסור להגיד לי דברים כאלו. זה רק מעודד אותי.
ובמחשבה שנייה... כן.. זה ממש הגיוני... במיוחד לאור הטקסט שלמעלה...
חחחחח. כמעט האמנתי , לרגע
שותה הפוך עם שלוש סוכר. שנלך לקפה?
בסיסי ואמיתי.
בלי צעיפים של "בואי נלך לשתות כוס קפה..."
כמו שצריך .
דרך אגב,אני שותה אספרסו כפול בלי סוכר...
מבין מה את אומרת, רחלי, לגמרי.
אני חושב, בכל זאת, שחלק מהבעייתיות בקריאה של הטקסט נובעת מזה שיש לי כבר פרסונה, אונליין: חושב שהיה יותר קל לקרוא את זה ממישהו אלמוני, כטקסט בפני עצמו. אחת הסיבות ששקלתי להישאר מכוסה לחלוטין כאן.אבל עשיתי את זה הרבה שנים וקצת הספיק לי. אז קצת מהקושי עובר לקוראים (-:
היה לי קצת קשה עם הטקסט החזק הזה בהתחלה, קשה, אפילו אלים.
כשכתבת שזה נכתב על מישהי שהיה לך קשר איתה הוקל לי, אני חיבת להודות.
חוץ מזה שככה אני מרגיש דברים, המשחק הזה, ההליכה על הקו הזאת, היא אחד הדברים הכי נפיציםועתירי אפשרויות בעיניי (בלי להתקרב למקום הרע שאת רומזת אליו, כמובן).
ואולי אפילו בליבו
"תשוקה חוגגת" - כן (-:
כלכך הרבה יצר, עד כדי אלימות.
והרסן כאילו נשבר בעוד רגע.
קראתי ופחדתי. בחיי.
בסיטואציה אחרת, עם בחורה אחרת וגבר אחר - זה פרלוד לאונס..
הרחק מהמון מתהולל
"...והגבר הזה, הקצף שבתוך הראש שלו שוקע קצת -
לא לגמרי, רק מספיק כדי שיכולת ראשונית לקשר בין עצמים לייצוגיהם הלשוניים
תחזור אליו
והעיניים הפתוחות שלו נפקחות והוא רואה אותך, הגבר האחד הזה,
רואה אותך
הולכת - - "
נו,
מה עוד לא אמרו - או שאמרו כבר הכל.....
הגבריות הממוסמרת בעיצומה,
התשוקה החוגגת
שמפעילה את הארוטיקה הכי משובחת -
שיכולה לשמש דוגמה (אולי חיה)!!!
אהבתי כל מילה. וקינאתי.
מירה
כשאני מסמיק אני נהיה ארגמן (-:
תודה, פגה דוש.
(וכל הדיבורים האלה על סקס מביכים אותי, בחיי (-:)
ואו!!!
אתה ממש וילדע-חייה!
יותר נכון - א-מחייה
מדליק!!!! (אני לא אשתמש כאן במילה הרגילה שלי, "מחרמן" עלול להשמע לא טוב, כאן)
כנראה שכן...
אחרת אין הסבר אחר.
תודה תודה אריאדנה, ההסמקה שלך היא קלס מהמובחרים.
אולי הולך ביחד...אולי.
או שכן.
מדהים, מדהים מה שכתבת,
הסמקתי משורה לשורה...
שיר הלל לתשוקה
יצריות מתפרצת של גבר יצירתי מאוד בעיני*
זה הולך ביחד?
למה לא..? בסופו של דבר זה טקסט מחמיא מאוד..
בעיקר כשיודעים מיהו הכותב. (הלוואי עלי להיות מושא..)
כמו שכבר הסברתי לך - התגובה שלי הייתה נסיון ציני
(שלא הצליח כנראה..) לנחש איך זה נראה מבחוץ.
כוכבים על ראשך יקירי.
ואת יודעת - היא אפילו קראה את זה בזמנו. וגם הגיבה לא רע (:
תודה על זה, מירבי.
"והעיניים הפתוחות שלו נפקחות והוא רואה אותך, הגבר האחד הזה,
רואה אותך
הולכת "
יקירי, כך נראית אמנות. מילים מעלפות
(שלא לומר - מאלפות..)
ומה חושבת אותה הבחורה (הדומה,
כל כך דומה לזו שבאמת...) כשהיא
רואה את אותו גבר גבר נועץ בה מבטו,
והיא כמעט ויכולה להריח את זיעת
הפרומונים שעולים מצווארו כמו אד.
מה היא חושבת? או אולי מספרת בפון לחברהשלה..?
אולי - אוףף, בזמן האחרון המקום שורץ
ערסים חרמנים ואפילו אי אפשר ללכת ללמוד
בשקט מבלי שאחד מהם ינעץ מבט....
ואם הייתי אומר לך שהשיר הזה ביוגרפי - דהיינו שהייתה מישהי ספציפית כזאת, ושהיה לי איתה סיפור מסויים ומשוגע ושהשיר הזה נכתב בעקבות צפיה בה הולכת בשדירת החנויות שבכניסה לאוניברסיטת חיפה?
(אגב, כל כך דומה לזאת מהתמונה שזה עשה לי ברררר).
ועם זאת, אני מבין לחלוטין את מה שסמדר ואת אומרות, ולגמרי פתוח לנקודת המבט הזאת. חוץ מזה, אני חושב שיש לך עין לטקסט שאלוהים ישמור. יום אחד את תהיי העורכת שלי, חכי תראי.
היי גיברת, לאן את חושבת שאת הולכת?
ואתה יודע מה, זה כתוב י פ ה פ ה, אבל גם אני חושבת כמו סמדר.
בעיניו שלו הגבר רואה אותה; וכל מה שקורה, קורה אך ורק לו.
היא המושא, הפנטזיה, האנימה. דמות האישה הגדולה מן החלומות.
הן תמיד 'הולכות' הנשים האלה. אולי בגלל שהן לא באמת קיימות.
רק בחלומות.
ומותק, אתה לא חייב להסכים.
זוכר? מרגע ששיחררת את הטקסט לאוויר העולם,
כל אחד יכול לקרוא אותו אחרת, לעשות בו כבשלו.
נשיקות כפרה.
לא בטוח שאני מסכים, אבל האינטרפטציה שלך תמיד מתקבלת בברכה ובעניין. תודה סמדר.
הגבר הזה, לא רואה אותך אפילו לשניה:
את עצמו הוא רואה, מרגיש וחושק,
לא אותך.
אתה לוקח בהליכה את ענן במכנסיים שלו הגדול בפני עצמו.
את מזהה יפה את האמביציות שלנו, פשקדית.