כותרות TheMarker >
    ';

    שירים

    המיות לבי

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    עופרת יצוקה

    27 תגובות   יום ראשון, 28/12/08, 12:00


    וכבד הצער

    ושותק הכאב

    בקו הדק המפריד

    בין חדרי הלב

     

    בקו האחד,

    הישר, השלם,

    המפריד בין לב

    הולם לדומם.

     

    בארץ הזו,

    הזבת חלב ודם,

    שבה משחקים

    בצעצועי אדם

     

    שבה חג העשן

    שבה נס חנוכה

    אינו סביבון

     

    - רק עופרת יצוקה.

     

     

    ["שופך דם האדם באדם דמו יישפך" (בראשית ט')]

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/2/09 13:03:

      צטט: שירק'ס 2008-12-30 09:38:28


      לא התכוונתי לפתוח כאן "פינת תרבות" - זו הצגה שעוסקת ביחסים המורכבים שבין אלוהים לבני ישראל, ובמציאות העגומה שלנו...

       

      הנה לך רעיון אופרטיבי:

      תדפיסי את השיר במספר מצומצם של עותקים, תכניסי למעטפות ושלחי אותם לראשי השמאל הישראלי. תתחילי מאלה שבאמת ובתמים מגדירים עצמם "נאורים" - ראשי מרצ, שלי יחימוביץ' ואחרים.

       

      נחמד יהיה לרענן את זכרונם מדי פעם ולהזכיר להם שהם באמת אמורים להציג עמדה, אג'נדה, אידיאולוגיה שהיא שונה לגמרי מזו שהציגו עד כה.

       

      צריכה עזרה?

       

       

        30/12/08 09:38:

      לא התכוונתי לפתוח כאן "פינת תרבות" - זו הצגה שעוסקת ביחסים המורכבים שבין אלוהים לבני ישראל, ובמציאות העגומה שלנו...
        29/12/08 21:57:

      הפרטים הקטנים מאירים את כל התמונה בצבע אחר.

       

      ומצאת לך אכן מקום להערת אגב על הצגה:)

        29/12/08 09:40:

      צטט: veronski 2008-12-28 23:51:29

      אהבתי מכל השיר את הפסוק מבראשית,שאין כמוהו לתאר את אותו מעגל שלא נגמר.

      נראה לי שהוא גם לא יגמר.

       

      שיעשה כבר שלום במרומיו,ויעשה כבר שלום עלינו ועל כל ישראל

      ונאמר אמן

       

       

      ורונסקי יקר -

      תמיד אפשר לסמוך עליך שתשים לב לפרטים הקטנים...

      הפסוק הזה (מהברית בין אלוהים לנוח אחרי המבול), מצביע בעיני גם על החיבור בין דת ואמונה דתית לבין מלחמה. אז אני לא חושבת שהוא יעשה כאן שלום. את זה אנחנו צריכים לעשות לבד. בעצמנו.

       

      ואגב, ברוח זו, ההצגה החדשה של ענת גוב בקאמרי - "אוי אלוהים" - מומלצת בחום!!...

       

        29/12/08 09:35:

      צטט: slartibartifast 2008-12-28 22:23:21


      חזק, ישר לפנים...

       

      ככה זה עובד אצלנו תמיד, לא?

      ביד חזקה ובזרוע נטויה...

      והפנים?

      קצת דמעות עוד לא הרגו אף אחד. או שכן.

       

        28/12/08 23:51:

      אהבתי מכל השיר את הפסוק מבראשית,שאין כמוהו לתאר את אותו מעגל שלא נגמר.

      נראה לי שהוא גם לא יגמר.

       

      שיעשה כבר שלום במרומיו,ויעשה כבר שלום עלינו ועל כל ישראל

      ונאמר אמן

       

        28/12/08 22:23:

      חזק, ישר לפנים...
        28/12/08 21:16:

      צטט: אורי כרמל 2008-12-28 20:34:19

      שיר- זה הטוב שלך עד כעת...ממש מצויין. ממש מכחה להלחנה!

      שיר מחאה אמיתי, כואב ונכון..

      *

      אורי

       

      תודה, אורי.

      אני מעריכה את דעתך. מאד.

      וזה מסוג השירים שאני שמחה במיוחד שאחרים קוראים,

      ועוד יותר במיוחד כשהם גם מקשיבים, מרגישים, מזדהים.

        28/12/08 20:34:

      שיר- זה הטוב שלך עד כעת...ממש מצויין. ממש מכחה להלחנה!

      שיר מחאה אמיתי, כואב ונכון..

      *

      אורי

        28/12/08 20:08:

      צטט: נ-ת-לי 2008-12-28 20:02:26

       

       "זבת חלב ודם"

      אוי כמה שצימררת אותי.

      כמה שכתוב נפלא, ככה עצוב נורא

       

      *

       

      תודה לך, נ-ת-לי.

      באמת עצוב. מאד.

      גם לי...

        28/12/08 20:02:

       

       "זבת חלב ודם"

      אוי כמה שצימררת אותי.

      כמה שכתוב נפלא, ככה עצוב נורא

       

      *

        28/12/08 18:31:

      צטט: צבע השרב 2008-12-28 18:07:20

      כן שירי... בקו הדק... המפריד

       

      כתבת ברגישות רבה.

       


      ["שופך דם האדם באדם דמו יישפך" (בראשית ט')]

      אשוב

       

      זהו באמת קו דק-דקיק.

      ונדרשת רגישות כדי לראותו...

      רציתי להראות באמצעותו כמה ההפרדה הזו מלאכותית בעצם.

      חיים ומוות, אויב ואוהב, בני אדם שצלמם - כולם - צלם אלוהים.

       

      תודה שהבחנת, שראית.

       

        28/12/08 18:28:

      צטט: דניאל - 2008-12-28 18:04:00

      הולכת ומשתפרת,

      משתפרת והולכת.

      והולכת והולכת 

      והולכת רחוק.

       

       

      תודה, דניאל.

      כל כך.

      באמת.

      הגעת קרוב.

        28/12/08 18:07:

      כן שירי... בקו הדק... המפריד

       

      כתבת ברגישות רבה.

       


      ["שופך דם האדם באדם דמו יישפך" (בראשית ט')]

      אשוב

        28/12/08 18:04:

      הולכת ומשתפרת,

      משתפרת והולכת.

      והולכת והולכת 

      והולכת רחוק.

       

        28/12/08 14:22:

      צטט: מלכוד22 2008-12-28 14:11:30


      ובכל זאת יש ילדים בשדרות היום בני 7 או 8 שלא יודעים שקט מהו וחופש ולהיות בלי מרחב מוגן כל שניה.

      לעיתים העופרת היצוקה נדרשת על מנת שנוכל, כולנו, גם בדרום, להפריח עשן של נרות חנוכה מבלי חשש.

      גם מילים יפות ככל שיהיו לא מספיקות לילד קטן ומפוחד.

      וגם אני חייל, וגם אותי שלחו וישלחו אני מניח אבל הרבה זמן זה לא היה צודק וגם חכם כמו בימים אלו.

       

      הרוח צריכה להיות זקופה בימים כאלה ולא שפופה. עם כל הפחד והדאגה. זקופה.

       

      ובכל זאת השיר הזה, המילים האלה, אינן מדברות על שלנו ושלהם, על שנאה, על זיקפה, על צדק.

      אלא על לבבות שהולמים בפחד, על חיים שאינם, על צער, על כאב, על הרס.

      גם במלחמות על צדק, ילדים מתים.

      זו אינה ביקורת על המלחמה הספציפית הזאת, אלא מבט עמוק, עצוב, לתוככי מלחמות באשר הן. צודקות וחכמות ככל שיהיו.  

       

      כמו שכתב עמיחי:

       

      "מהמקום בו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב.

      המקום בו אנו צודקים הוא רמוס וקשה, כמו חצר.

      אבל ספקות ואהבות עושים את העולם לתחוח,

      כמו חפרפרת, כמו חריש..." 

        28/12/08 14:11:


      ובכל זאת יש ילדים בשדרות היום בני 7 או 8 שלא יודעים שקט מהו וחופש ולהיות בלי מרחב מוגן כל שניה.

      לעיתים העופרת היצוקה נדרשת על מנת שנוכל, כולנו, גם בדרום, להפריח עשן של נרות חנוכה מבלי חשש.

      גם מילים יפות ככל שיהיו לא מספיקות לילד קטן ומפוחד.

      וגם אני חייל, וגם אותי שלחו וישלחו אני מניח אבל הרבה זמן זה לא היה צודק וגם חכם כמו בימים אלו.

       

      הרוח צריכה להיות זקופה בימים כאלה ולא שפופה. עם כל הפחד והדאגה. זקופה.

        28/12/08 14:02:

      צטט: e m a n u e l 2008-12-28 13:21:13

      ארץ אוכלת יושביה,

      אין גשם

      אין מים

      אז משקים את האדמה בדם.

      זה נורא.
      זה נורא ואיום.

       

      ואין עונים.

      ואין אונים.

        28/12/08 13:21:

      ארץ אוכלת יושביה,

      אין גשם

      אין מים

      אז משקים את האדמה בדם.

      זה נורא.
      זה נורא ואיום.

        28/12/08 12:56:

      צטט: האלטרנטיבה 2008-12-28 12:53:28

      כמה יפה, כמה עצוב, כמה נוגה וכמה נכון!!!

      הנה קמים לבוקר מאיר,

      בלי פצמ"רים שמפלחים את האוויר.

      כולם יושבים סביב השולחן ומדברים,

      משא ומתן, שלום, לא זזים עד שיזוזו ההרים...

       

      דווקא בשיר הזה,

      במיוחד למילים האלו,

      אני שמחה כל כך למצוא אזניים קשובות.

      ולב פתוח, והולם, וחם, ואוהב.

        28/12/08 12:53:

      כמה יפה, כמה עצוב, כמה נוגה וכמה נכון!!!

       

      הנה קמים לבוקר מאיר,

      בלי פצמ"רים שמפלחים את האוויר.

      כולם יושבים סביב השולחן ומדברים,

      משא ומתן, שלום, לא זזים עד שיזוזו ההרים...

        28/12/08 12:21:

      צטט: קוברלה 2008-12-28 12:11:09


      לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב 24 שעות. וכבר כיכבתי את גברת עם סלים 

      השיר הזה עשה לי צמרמורת.  

      ממש מתנת חג המלחמה הזו.

       

      ואח שלי עוד מעט מתגייס לקרבי.

      והשניים האחרים משתחרירים בדיוק בחודש גיוסו.

       

      מדינת הפחדה ומלחמה.

       

      תודה, קוברלה.

      ממילא זה לא נראה לי מתאים, למלא את השיר הזה בכוכבים מאירים.

      הצמרמורת יותר במקום...

      גם אני.

      רציתי להעלות שיר אחר, שכתבתי שלשום -

      על אהבה ואנשים ותקשורת פתוחה, אמיתית,

      אבל פתאום זה לא נראה לי מתאים.

       

        

       

        28/12/08 12:11:


      לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב 24 שעות. וכבר כיכבתי את גברת עם סלים 

      השיר הזה עשה לי צמרמורת.  

      ממש מתנת חג המלחמה הזו.

       

      ואח שלי עוד מעט מתגייס לקרבי.

      והשניים האחרים משתחרירים בדיוק בחודש גיוסו.

       

      מדינת הפחדה ומלחמה.