בוקר מתוק ונימוח. אחרי יום שלם בספא בשבת עם אלונה אין שום עולמות מקבילים שיכולים להתנגש ולהחריב את הבוקר הזה. לא הדמיקולו ששייט בכביש משל הקווי הפרדה היו אינדיקציה לסלאלום ולא אחותי ל DNA שנוסעת 80 על המסלול המהיר.
אחרי 6 שעות בספא, 1 שעה עם בועד המסז'יסט שנשבעת שיש לו 20 אצבעות בכל יד, 1 שעה בחמאם המדהים (לא רוצה להישמע גזענית אבל כל השחורים הושמדו) ועוד 4 שעות של בטן גב ליד הבריכה - כדרכן של נשים לקחנו את חפירה והתחלנו לחפור. האדמה הידידותית ביותר לחפירות מין הסתם היא הגבר (ולא מרמזת על אדמה כמשטח לדרוך עליו. נ-ה-פ-ו-כ-ו. חומר לצמוח ממנו. נשים, נשים - אבל לא כלבות).
אלונה מקבלת היום גט בשעה טובה ואני סתם נטולת אדמה ורבה עם האו"ם על גבולות 95 (כשהכל נראה פשוט יותר). ניסינו לברר את מי היינו מקבלות בברכה לחיים שלנו. הגדרה חייבת להיות של מילה אחת ואח"כ מוסיפים לה סעיפי הרחבה (החלטנו הפעם לוותר על פרצלאציה). שתינו בחרנו להגדיר אותו כגיבור. לפני שתתחילו לחצרץ לעברנו עם אנקדוטות על גברים בגרביונים ותחתונים מצחיקים, הרשו לי להסביר במטותא:
גיבור שותק ומסתכל הרבה יותר מבוהה ומקשקש גיבור יתן לנו להרגיש שאם יום אחד נחליט להישבר לכמה ימים (בצעד נדיר ולא אופייני לנו) הוא יעמוד שם בסבלנות אין קץ עם יעה ומטאטא עדין וישמור את כל מה שהוא אסף באומץ נזירי בכיס חולצתו, ליד החזה, עד שנחבר הכל בחזרה כמה ימים אח"כ. הגיבור יודע שאת כל זה גם אנחנו נעשה בשבילו, שמח על זה ולעולם לא ינצל את הידיעה הזו לרעה. גיבור אוהב בנחת ואף אחד לא מכתיב לו לוחות זמנים. הגיבור לגמרי חופשי לאהוב אותנו. ואין, אין על זה.
אז זהו. מישהו מכיר?
|