הרבה יותר מקובל לבוא ולצעוק "זכויות אדם זכויות אדם" במחאה פוליטית. לדבר רק על צד אחד של המתרס בהתעלמות מוחלטת ממציאות יום יומית שאנשים סובלים (משני הצדדים לא רק הפלשתינים) מקווה לימים רגועים יותר. בשבילך ובשביל כולנו.

כתבתי תגובה כל כך ארוכה ומפורטת והיא נמחקה (מעצבן!)

אשתדל לחזור עליה, אם כי בתמצות הפעם...

קודם כל, אני מסכימה עם כל מילה שכתבת.

כל מילה, כאילו יצאה מגרוני.

פעם אחת בחיי, חשתי את אותו הפחד ואותה מצוקה שאת מדברת עליהם, וזה הספיק לי לכח החיים.

אין לי מושג איך אנשים מסוגלים לחיות עם זה כל יום. אין לי מושג איך אפשר להתמודד עם מצב כזה.

הרשי לחזק בזאת את אנשי שדרות ואשקלון והצפון, וכל אותם אנשים שנאלצים לשהות במקלטים רוב היום,

אתם אנשים חזקים! ומי ייתן והמצב הזה ייגמר כבר, ויהיו לנו ימים טובים יותר.

בנוגע ל"מוחים",

כמו שאומרים: "עניי ביתך קודמים לעניי העיר, ועניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת".

אז שכל ה"מוחים" המזוייפים האלה יידחפו את המחאות שלהם לאנשהו (אני לא רוצה להיות ממש בוטה).

שיבינו שקודם כל הם צריכים לדאוג לעניי עירם.

באמת, דואגים כל כך לילדי הפלסטינים? דואגים כל כך לילדים שהפלסטינים עצמם לא דואגים להם? שהפלסטינים עצמם הופכים אותם לרוצחים ושונאים מגיל צעיר? שהפלסטינים עצמם משתמשים בגופם כבמגן אנושי מפני אש החיילים?!

זה לא מגוחך??!

זה מגוחך, ושפל, ועלוב.

אני מתמלאת בושה כשאני שומעת על האנשים האלה, שדואגים כל כך ל"זכויות אדם". יש לי רק דבר אחד לומר על זה. מי שמתנהג כחיה, מסתכן בכך שיתחסו אליו כאל אחת.

אנשים שרוקדים ברחובות כשאנשים אחרים מתים בייסורים? זה חולני. זה פראי. זה חייתי.

אנשים ששולחים את ילדיהם להתפוצץ בכדי לרצוח אנשים? זה חייתי.

אנשים ש"נלחמים" באזרחים, בנשים, בילדים? זה חייתי.

הם לא אנשים. הם חיות.

ואני לא מאשימה את הילדים שלהם, וגם לי כואב לדעת שילדים פלסטינים נהרגים שם, אבל אין דרך אחרת, הם הרי עושים את זה בכוונה, רק כדי שהעולם יפנה אלינו אצבע מאשימה. הם משתמשים בילדים שלהם בעצמם, אז אנחנו צריכים לדאוג להם?......

אין דרך אחרת.

אני אסיים בתפילה ובתקווה שיגיעו סוף כל סוף ימים טובים ושקטים יותר.

שאנשים ינהגו כאנשים.

מאחלת לך חיים יפים.

לך ולכולנו.

חזקי ואמצי.