אני מוחה . אני מוחה על אותה מחאה שהיתה אתמול בלילה מול שערי הקריה.כי גם לי בא למחות . ולא רק שבא לי , גם מותר לי .ולא רק בגלל שאני חיה במדינה דמוקרטית , שמאפשרת לי למחות , אלא בגלל שאני ביליתי את השבת שלי בממ"ד , יחד עם המשפחה שלי . והם , המוחים , בילו את השבת בבית קפה , על הכורסה בסלון או בהליכה בטיילת . מה שמבחינתי מבטל להם את היכולת למחות . אין לי בעיה עם דעות אחרות ושונות משלי , אני לא באה ממקום של לשפוט , אני רק רוצה להבין . איפה הייתם בשמונה שנים האחרונות ? למה לא באתם למחות על ירי הטילים על שדרות , אשקלון וישובי עוטף עזה ? נורא חשוב לכם להגן על זכויות אדם , וזה בסדר, זה אפילו יותר מבסדר. מה שלא בסדר, זה שאנחנו , תושבי הדרום , לא נחשבים לבני אדם לפי המשוואה הזאת. כואב לי על עם שלם שצריך לסבול בגלל ארגון טרוריסטי ששולט בו , למרות שהוא עצמו בחר בו בבחירות דמוקרטיות . אבל עוד יותר כואב לי על ההרוג אתמול בנתיבות , על אותו ילד שאיבד את רגליו בשדרות , על אמא של חברה שלי שנפצעה קשה כשגראד עף ישר אל תוך הקליניקה שלה , וגם על ההורים שלי שצריכים לישון על מיטת נוער בממ"ד. מוזר לי שאחרי יום שלם שעברתי בין אזעקה לנפילה לאזעקה לנפילה אני רואה שמארגנים מחאה נגד הפיתרון היחידי שהממשלה יכולה לתת כדי להגן על המשפחה שלי , על החברים שלי , על העיר שלי כי אם היה ניתן לפתור משהו בדרכי נועם ובעזרת דיאלוג, זה כבר היה קורה ב 8 שנים האחרונות. אני מזמינה את אותם מוחים , לבוא ולעשות את אותה מחאה , אבל הפעם לעשות את זה קרוב לעם הפלשתיני הסובל .בואו אלינו , לאשקלון , תמחו שם . רק תשתדלו להיות קרובים למרחב מוגן . או שאולי לא , אני לא בטוחה שתחסרו לי אם יפול גראד באמצע המחאה שלכם . אני בטוחה שאתם ישנים הלילה טוב . ושאתם ישנים טוב , גם בשאר הלילות שלכם.אני לעומת זאת לא ישנה כל כך טוב בימים האחרונים . האמת ? אני גם לא ישנה כל כך טוב בשנה האחרונה . ההבדל בהרגלי השינה הוא שכשאתם שומעים אופנוע או אמבולנס באמצע הלילה , אתם מתעצבנים על הרעש וממשיכים לישון. אני מחפשת לאן לברוח כי אני בטוחה שהטיל בדרך למרות שכבר יותר מ 4 חודשים אני גרה ברמת גן . |