צעקה אילמת

כזו שמסתתרת בחלל הבטן

שורפת את הקרביים

קורעת לגזרים את תוך תוכי

על כל הטעויות שעשיתי

על כל ה"טעויות" שפחדתי לעשות

על כל ההחלטות שלא היה לי אומץ לקבל

על חוסר היכולת להשתחרר מאחיזתם של אנשים מסוימים או כללים מסוימים, מעשה ידי אדם

על היכולת המופלאה למחוק מחיי וזכרוני כל מי שהיה בעבר ולא יהיה יותר

על האובדן שאני חווה כל יום מחדש כאשר מתברר שעוד יום בא אל סיומו ושום דבר לא השתנה והעולם כמנהגו נוהג

ואני אינני חכמה יותר או טובה יותר....

על שנאת וקנאת חינם

על כל החומות והמגדלים שבניתי סביבי כל כך הרבה שנים עד שאיש אינו יודע עוד היכן נמצאת הדרך אל ליבי

על חלומות שלא ישובו עוד

על כך שביהירותי נשללה ממני אהבתך