להיות יותר מאושר
פוסטים פופולאריים
-
מטאטא להעלאת אושר
29/12/08 | 287 צפיות
פוסטים אחרונים
- מטאטא להעלאת אושר 29/12/08
מטאטא להעלאת אושר
רקע יש לי בית עם גינה וכלבה עם שיער. הספרות המדעית מכירה בכך שאלו משתנים בולטים המשפיעים על ניקיון הבית. תוסיפו לזה את רצפות הקרמיקה ותוכלו לשער את המצב. כל הזמן צריכים לנקות, וגם אז התוצאות מוגבלות. במחקר בינתחומי מתחבטים היסטוריונים בכירים בשאלה: איפה התחבא כל הלכלוך ברצפות האבן הישנות? ועמיתיהם הפיסיקאים בקושיה: מדוע נמשך הלכלוך לקרמיקות?. יש תיאוריה הגורסת שהצבע הוא המפתח, אם בוחרים צבע קרמיקה מתאים - כלומר מין בליל מעורבב ולא מוגדר שמבלבל את הלכלוך - זה עוזר. אני עוד לא ראיתי את הצבע הזה. אבל אני חושב שהכיוון נכון. המודל הוא תעשיית הטקסטיל. בימים עברו כל אימת שהתרפטו מכנסי נסעתי עם הורי לשמוליק בהרצלייה וקנינו זוג חדש. היום את הג'ינס קונים עם חורים. זה פטנט מצוין, הם אף פעם מתרפטים. לך תבדיל בין חור חדש לחור ישן. מסתבר שהעניין המוזר הזה הוא להיט עסקי. לכן אני חושב שזו תהיה השקעה סולידית לחלוטין לייצר קרמיקה שהלכלוך כבר עליה. כרגע אין קרמיקה כזו ולי יש בעיה. הצגת הבעיה בית, גינה, כלבה, קרמיקות כל אלו נכללים בקטגוריה של "נסיבות החיים" שהזכרנו בטורים הקודמים. אלו להזכירכם אחראיים על 10% בלבד מאושרנו. נסיבות החיים מאופיינות בכך שלא ניתן לשנות אותם בקלות. אפשר אומנם לספר את הכלבה ולהשקיע בגנן, אבל להחליף שוב קרמיקות?!. ולכן הטקטיקה הממוצעת הנכונה זה לקבל אותן, את נסיבות החיים ואיתן את הקרמיקות. אני כידוע לכם מובטל מעבודה סדירה בימים אלו ולמרות הכתיבה בבלוג עדיין נותר לי זמן לגוון את עיסוקי המסורתיים. עיסוק מעניין שלקחתי על עצמי הוא ניקיון הבית. ניגשתי למלאכה עם רצון נחוש והתלהבות ללא מידה, אלו תנאים הכרחיים לעניין אבל מסתבר שלגמרי לא מספיקים. מהר מאוד הבנתי שאני ואשתי חלוקים על שיטות העבודה. הסגנון שלי משכבר הימים הוא להתחיל בשאיבת אבק ואחר לעבור לשטיפת הרצפה. אשתי גורסת בתוקף שההליך היעיל הוא לטאטא בטרם השטיפה. כאמור בנסיבות החיים שלנו, קל מאוד אפילו למאותגר לכלוך כמוני לזהות אבק בבית בכל רגע נתון, כלומר גם בשיטה האחת וגם ברעותה. נוצר, עם כך, מצב בו לא מספיק שהניקוי יהיה יעיל, חשוב לא פחות שכולם יהיו משוכנעים שהושקעה מלוא התשומה האפשרית. במילים אחרת, הצדק צריך להיראות ולא רק להיעשות. ניתוח הבעיה לא היה טבעי יותר מאשר לשנות את הטכנולוגיה ולעבור מיידית למטאטא. אבל, לא היה לי קל, העדפה שלי לשואב האבק היא חזקה מאוד ולא השתכנעתי כי המטאטא עדיף (מטעמי זהירות מדעית אודה כי אין ממצאים התומכים דווקא בגישתי). הקמתי פורום חשיבה ושוחחתי עם חברי עופר. הסתבר להפתעתי שהתופעה מוכרת. מסתבר שגם אצלו ובת זוגו הנטייה היא ברורה: נשים למטאטא וגברים לשואב. הממצא המפתיע הוביל אותי להשערה כללית בדבר הקשר בין טכנולוגיות הניקיון למגדר. בדיעבד זה נראה ברור – שימוש בשואב אבק הוא למעשה מסע ציד של חלקיקי הלכלוך ואילו הטאטוא – הוא תהליך של טיפוח הברנשים הללו לכדי ערמה, ואידך זיל גמור. החקירות הללו הרחיבו את אופקי אבל לא סייעו בפתרון הבעיה. מבחינה טכנולוגית ישנן 2 אפשרויות ברורות: מטאטא או שואב אבק. אבל הטכנולוגיה, כדרכה, לא מציגה את המורכבות האנושית הנאותה. מרחב האפשרויות המשמעותי שעמד בפני באותו רגע היה (1) להחליף את השואב במטאטא ולצאת פרייר (2) להשתמש בשואב אבק ולהצהיר בריש גלי שטיאטאתי (3) להמשיך ולשאוב ולהכריז על העניין כמלחמה אידיאולוגית. האופציה ה- 3 נפסלה כמובן על הסף. אידיאולוגיה במערכת יחסים איננה טקטיקה נבונה בלשון המעטה. אופציית השקר עדיפה באופן בולט על האידיאולוגיה. למשל, אם חבר היה מספר לי שזו הטקטיקה שנקט בה הייתי תומך בו בחום - זה לא שקר באמת, זה רק שקר לבן, למען שלום בית, לא יגלו אותו (אין סיכוי! בודאי שיגלו) וכו' וכו'. הפעם, האופציה הזו לא התנגנה לי טוב. נשאר הפרייר. מצד אחד יש כאב גדול בלהיות פרייר מצד שני זאת לא תהיה הפעם הראשונה שלי, כך ששקלתי את האופציה ברצינות. אבל פה מדובר במערכת יחסים ומאוד לא בריא להיות פרייר בתוך מערכת יחסים, קל וחומר ביחס לאירוע שקורה מידי שבוע. קשה. סוף דבר |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שלום ד-ארט.
ראשית, מזל טוב לשואב. צירוף מקרים- לפני אך ימים מספר השתמשתי בשואב אבק במקום המטאטא לאחר אותו פוסט שכתבתי. הבלוג שלי יודע מורדות ועליות. אני לא מתמיד כמוך. כתבתי עוד כמה אבל לא בדהמרקר אלא בבלוג המקורי http://gilamit.blogspot.com/ בחודשים האחרונים עברתי לכתוב על התחום המקצועי שלי - טכנולוגיה בחינוך - וזה קהל אחר. בכל מקרה איך מתקדמת קריאתך בענין פרויקט האושר? שווה קריאה?
גיל
אבישי, ראשית הצדעה לאמך שעדיין משתמשת בגילה בשואב אבק. שתזכה לחיים ארוכים. בעקבות הבלוג קיבלתי עוד תגובות שסותרות לכאורה את הקשר בין המגדר לטכנולוגיה.חבל שזה מקלקל לי את התיאוריה. מצד שני- יש להניח שההנעה של אנשים עם מידע הסותר את התיאוריה גבוה יותר ליידע אותי בעניין אז אולי יש עוד סיכוי. מצד שלישי די לי בזה שיצקתי את היסודות למחקר ענף בתחום אפילו אם התיאוריה הבראשיתית שלי שגויה. רבים וגדולים ממני יצרו תאוריות שהתבררו כשגויות או לפחות זקוקות לתיקון רציני ועדיין שמם נישא בגאון בפי כל.
גיל
גיל, אמי בת ה-83 מעדיפה שואב אבק מזה שנים. בת-זוגי ביקשה ממני יום אחד לקנות שואב, אבל מיד דחפה אותו למחסן ואיש אינו משתמש בו; היא משתשמשת במטאטא (ולי יש טולרנס גבוה ללכלוך).
ד-ארט, המדגם שלי לגבי הקשר בין הטכנולוגיה למגדר היה בגודל n=4. מלבד המידע החשוב על אחותך, קיבלת מידע נוסף על מישהי שמעדיפה שואב אבק. מסתבר שהמדגם קטן מדי מכדי להסיק מסקנות על מטאטא ושואב אבק. נשאיר את העניין בגדר השערת מחקר שאחרים יבחנו. תודה על המשוב
גיל