
הוודאות. כל יום מוצאת עצמי מתחבטת בשאלה, האם הוא הנכון?! לשאלה הזו אין תשובה אחת. יש שאומרים לי כי מצאתי "בחור זהב" ויש שמייעצים לקחת פסק זמן, כדי לחשוב. בטוחה כי אני לא מעלה פה שאלה אשר היא נחלתי הבלעדית. ועם זאת, אני רוצה למצוא את התשובה, או במילים האחרות, רוצה להחליט. האם להמשיך מכאן הלאה, קרי, להיפרד מכל הנוחות והכייף שבמע' יחסים? או האם להאמין ולחיות כאילו מצאתי את האחד? לא יודעת מה בדיוק גרם לי לכתוב את שעל ליבי, כאן, מעל גלי האתר.אבל אם כבר נפתחתי. אודה לעצות איך יודעים שהוא האחד??? אם כבר נכסתם לפוסט שלי, וקראתם אותו עד הסוף,, העיפו מבט באתר משעשע שהעבירו לי במייל...קצת קולטורה והומור משובח ומושקע ברשת: http://tinyurl.com/77dys8 יום טוב לכולם...עד כמה שניתן... :)
|
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מודה לך על הסיכום. לא שאכריע ברגע נתון אם אני נמצאת במקום הנכון או לא...
אבל יש משהו בדברייך, לא צריכות להתעורר שאלות, ואם הן עולות, עולה עימן אור אדום.
והאושר בעייני הוא אוסף של הרגעים הכייפים !
ג'ינגיות תמיד צודקות !!
"משהו חסר בה. הוודאות."
נדמה שמשהו חסר בה וזו אינה "וודאות".
אם כל מה שכתבת היא שאלה, התשובות מצויות בה. מה יש שם? "נוחות, כיף"... זה נראה לך הכל? אם כן, יש לך שם בוודאות נוחות וכיף להישאר איתם.
אם היית מרגישה שמצאת מה שאת מרגישה כנכון ביותר לעצמך, לא היית אומרת "לחיות כאילו מצאת". ה"כאילו" הוא לא רק חוסר וודאות שיש, אלא וודאות שאין.
"איך יודעים?"
כשאין צורך לשאול את האחרים.
תודה ג'ינג'ית תגובתך.
אני לאממש רואה סתירה בין מהשך הקשר לבין האי ודאות
דווקא בגלל שהקשר הוא ארוך ויציב, אני שואלת את עצמי שאלות כה רבות.
מסכימה איתך שצריך לזכור רגעים טובים מול פחות טובים. אבל בסופו של יום
קשה לי המחשבה של, האם איתו אני רוצה לבלות את שארית חיי? האם הוא הבחור אשר אקום לצידו כל בוקר בשמחה?
ועל השאלות הללו, אין לי תשובה חד משמעית! וחבל......
מצד אחד כתבת שאת במערכת יחסים יציבה ובהמשך כתבת שחסרה לך הוודאות
לדעתי וודאות אין בשום מקום.
ההתלהבות התשוקה וכל מה שמסביב הם ההילה הראשונית למערכת היחסים
אח"כ העניין מתפוגג ואז נכנסים לתלם החיים האמיתיים של הביחד שזה לפעמים
משעמם ורוטיני..
ככה זה בטבע....ועל כן עשי לך חשבון נפש עד כמה את והוא אוהבים מכבדים
והאם זה מתאים לך חהמשיך. כל העצות סביב כולל שלי הן רק עצות בסופו
של עניין את זו שאמורה לחוות ולהיות שם.
וממרומי גילי אוכל לומר שהחיים ביחד לפעמים מרגשים ולפעמים משעממים
והאושר בעייני הוא אוסף של הרגעים הכייפים !
באשר תחליטי - בהצלחה !
כשאתה מציג את הנוחות כגורם מרכזי, אתה באמת גורם לי לחשוב שאני דיי אנוכית.
כמה שזה נשמע טפילי, אני באמת מתעצלת לחשוב על פירוק החבילה (וזה עוד כשאין ילדים בתמונה).
כל המחשבות על חלוקת הרכוש, חיפוש הדירה, גורמים לי לחשוב פעמיים אם באמת זה הזמן הנכון.
בד בבד, החיים ממשיכים, ומיום ליום אני מבוששת לקחת החלטה, או שכן או שלא....וזה לא עושה את החיים הזוגיים לטובים יותר........
ודאות או חוסר ודאות זו השאלה ?
מערכת המבוססת על נוחות בלבד ? טובה ונעימה עד שפתאום הקוץ דוקר בטוסיק
והשאלה הגדולה מה אתם עושים זה לזו מעבר לנוחות והאם זה נעשה אך ורק בגלל הנוחות..