איך יכול להיות שבמדינה נאורה כשלנו צריך להתחתן על מנת להתגרש? מדוע אני, רווק אדוק, צריך להשתכר קשות, לעמוד תחת החופה, לקשקש על ימיני ועל ירושלים כדי להרוויח את הזכות להיות גרוש כמה שנים לאחר מכן? האם אני צריך להרגיש דל ערך רק בגלל שהסטטוס שלי אינו כשלהם? האמינו לי, אני לא בחרתי לא להיות לא גרוש ואין בכך להעיד עליי. מאסתי בכל המבטים ברחוב, כל ההתלחששויות שאני לא אמור לשמוע- "הנה הלא גרוש ההוא מהקומה הראשונה" מלווה באצבע מביישת. הגיע הזמן לאפליה מתקנת! ציבור הלא גרושים רוצה צדק חברתי! כל הרווקים, הנשואים ו-יבדלו לחיים- האלמנים- צאו לרחובות והרימו קולכם לכדי זעקה, השמיעו קריאתכם וריקעו ברגליכם- לא עוד!!