עם כניסתם לתוקף של מגבלות מסגרת האשראי, מצאו עצמם מאות אלפי לקוחות הבנקים שהם משקי בית, חברות, שותפויות ועוד... על סף המסגרת המותרת, תוך איום מתמיד של הבנק לסגירת "צינור החמצן" הקיומי שבדרך כלל יוצר תגובת שרשרת קשה למצבם העסקי והפרטי של הלקוח בבנק. מוחזרות המחאות, הוראות קבע שונות ואף חדל הבנק לשלם את הוראות תשלומי המשכנתא.
צריך לזכור שהבנק "איננו ידיד" ובוודאי שאיננו חבר וגם אם שנים רבות חייכו אליך פקידי הבנק ומנהליו, הרי בראש ובראשונה הבנק הינו גוף מסחרי שמטרתו להשיא לעצמו רווחים גדולים שהוא צובר בגין עמלות וריביות גבוהות ממכירת המוצר העיקרי שלו והוא הכסף.
ביום שבו הבנק עוצר את חשבון העו"ש עקב חריגה בחשבון, בדרך כלל כעבור מספר ימים מוחזרות המחאות והוראות קבע וכעבור זמן קצר נוסף, דורש הבנק מהלקוח לפרוע מיידית את כל יתרת החשבון לרבות ההלוואות ומפסיק את פעילות כרטיס האשראי.
הלקוח מרגיש, ובצדק כי הוא עומד "בפני שוקת שבורה" מתחילים להגיע טלפונים של ספקים זועמים שההמחאות שניתנו להם הוחזרו ללא כיסוי, גם הבנק למשכנתאות מתעניין בתשלום שלא שולם לו במועד ובכלל, חברת הליסינג מאיימת בלקיחת הרכב ואם יש ערבים, אזי הם הראשונים שזועמים על שנדרשים הם לשלם חובות לא להם, כאשר לא קיבלו שקל אחד לכיסם.
כבר בשלב זה חשוב מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין ולהציג בפניו את התמונה הכוללת של הבעיה, לקבל פתרונות יצירתיים לפי סדר עדיפויות "האיומים" השונים, ובעיקר לדעת בפני מה אתם ניצבים ומה דרכי הפעולה הנכונות.
יש בנקים המוכנים להגיע להסדר חדש ולנהל מו"מ מתוך ראייה כלכלית טהורה כי כל דבר אחר זולת הסדר יהיה לרעתו של הבנק. ויש בנקים בעיקר הקטנים והשמרניים שלא ממהרים להגיע להסדר אלא מעדיפים להגיש תביעה בבית המשפט מתוך תקווה שהלקוח הנתבע ייתן בידם ממקורות עלומים או גלויים את כל יתרת חובו או יגיע להסדר טוב יותר מבחינתו של הבנק.
במידה רבה דברים אלה תלויים בעו"ד המייצג את הבנק והמחלקות המשפטיות בבנקים, הקובעים מדיניות אסטרטגית בטיפול בלקוחות שהסתבכו.
כמה עצות מפתח ללקוח שהסתבך עם בנק:
ראשית, זה קורה וקרה לגדולים וטובים מכם לכן אל תחושו כל רגש נחיתות מול הבנק ועוצמתו ובפרט מול התנהגות פקידיו ועורכי הדין שלו, הם עושים מלאכתם בדיוק על מנת לרצות את האינטרסים של הבנק.
אל תמהרו לחתום על הסדרים תחת לחץ עם הבנקים, היוועצו עם עורך דין. הכנסת עו"ד לתמונה כבר בשלב הראשוני הינה חיונית והכרחית.
בשלב הניסיון להגעה להסדר עם הבנק חייבת להיות כנות וצריך לשכנע את הבנק בכנות זו שהיא לטובתו.
אחרי שהבנק הגיש תביעה ובדרך כלל "בסדר דין מקוצר", יש לבקש רשות להתגונן שהיא איננה זכות קנויה (לצערנו), ושלב זה הינו קריטי משום שאי מתן רשות להתגונן תוביל למתן פס"ד על מלוא סכום התביעה ופתיחת הליכי הוצאה לפועל נגד החייב.
גם בשלב הליכי הוצאה לפועל, יש חשיבות לעו"ד מייצג, על מנת להביא להסדר טוב נכון וריאלי מבחינתו של החייב, וגם בשלב זה ניתן להגיע להסדר עם הבנקים.
העברות נכסים חפוזה בסמוך להיווצרות החובות איננה תופסת בדרך כלל מבחינה משפטית, אלא אם כן הוכח כי נעשו בתום לב ולא למטרות התחמקות מכל התחייבות כספית.
תביעות נגד בנקים נובעות בדרך כלל מביצוע פעולות על ידי הבנק שלא הותרו לו בהסכם בין הלקוח והבנק, חלקן נובעות מייעוץ השקעות לקוי ומאינטרסים אחרים של הבנקים כגון העדפות השקעה בקרנות מסוימות, או יצירת תוכניות חיסכון תוך הכנסת חשבונות ליתרות חובה בעבור יצירת אותן תוכניות חיסכון, מה שקרוי התניית שירות בשירות.
בחלק אחר מהמקרים מחייבים הבנקים בעמלות מעבר למוסכם, וכן בריביות לפי מספר ימים נמוך בשנה כגון 360 ימים במקום 365 ימים ולאורך זמן נוצרים הפרשים משמעותיים בעיקר כאשר מנהלים חשבונות במחזורים גדולים.
רשלנות בנקים היא אף העמדת מסגרות אשראי ומתן הלוואות מעבר ליכולת האמיתית של הלקוח וללא בטחונות סבירים, דבר שבעיקר משליך לעברם של אלה שחתמו ערבות לאותם חשבונות.
עו"ד ספיר בן צוק |
אמירקול
בתגובה על חשבון מוגבל / עו"ד ס. בן-צוק
אריאל, חיפה
בתגובה על מסגרת אשראי / עו"ד ספיר בן צוק
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך
נניח לצורך העניין תרגיל בחישוב פשוט:
יש חוב של 100,000 ש"ח עם ריבית של 10% לשנה שהיא 365 ימים וחישובי הריבית על פי החוזה הדביטורי מחושבת יומית ומסוכמת כל סוף שנה, אזי מה זה שנה?
דהיינו הריבית היא של 10,000 ש"ח לשנה ולכל יום החישוב הינו: 10,000 לחלק ל 365 יוצא 27.39 ש"ח לכל יום.
ככה זה צריך להיות.
מאידך אם הבנק מחשב שנה רק של 360 ימים, התוצאה היא 27.77 לכל יום ולכן הריבית השנתית הינה 10,136 ש"ח.
עם כל זה כולל הריבית ונכנסים ליתרת חובה בחשבון העו"ש וריביות חריגות, הרי על יום הפרש נוספת ריבית על הריבית וכן ריבית על הקרן וזה מגיע לסכום המתקרב לבערך 900 ש"ח יותר מעל ה 10,000 ש"ח שהיה צריך לשלם.
לאורך שנים רבות (עד גבול ההתיישנות), כל הסכומים האלה מההפרש בגין חישובי ימי שנה לא נכונים ובפרט כאשר מדובר בניהול חשבונות אשראי בהיקפים גדולים התוצאה עלולה להיות בעשרות ואף במאות אלפי ש"ח לטובת הלקוח אילו מלכתחילה הכל היה מחושב נכון.
תחשיבים אלה מבוצעים על ידי מומחה בדרך כלל המשתמש בתוכנה דומה לזו של הבנקים, והוא מבצע הזנת כל הנתונים לפי ימי ערך שנתי נכונים ומכאן נוצר ההפרש בין חשבון הבנק השגוי לבין חשבון הבנק כפי שהיה צריך להיות.
ראי ת.א. 1083/91 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' תעשיות מרסי עפולה בע"מ ואח' (לא פורסם).
"עם זאת מצאתי ממש בטענת ההגנה בנקודה אחת בלבד וזאת באשר לחישוב הריבית השנתית המתואמת על בסיס 360 יום ולא על בסיס 365 יום בשנה. משלא צוין מפורשות בהסכם ההלוואה כי הלוואה ניתנת על בסיס 360 יום בשנה, לא ברור לי על מה מסתמכת טענת התביעה בנקודה זו ומהו הבסיס לחישוב הריבית בהסתמך על שנה "מקוצרת"…. בע"א 6505/97 בוני התיכון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ פד"י נג(1) 577 נפסק כדלהלן: "הסוגיה של "קיצור ימות השנה" ל- 360 יום נדונה לאחרונה בבית משפט זה בע"א 7948/96 בנק הפועלים בע"מ נ' מוסכי צומת גהה בע"מ ואח' (לא פורסם). נקבע כי הנוהל התקין של גביית ריבית הוא חישוב לפי 365 יום בשנה וכי על הבנק לגלות מראש ללקוח את בסיס חישוב הריבית וזאת במיוחד כאשר החישוב "מקצר" את השנה הקלנדרית הנורמלית. במקרה שלפני הבנק לא טען כי גילה מראש את בסיס חישוב הריבית, השונה מן השנה הקלנדרית. אי לכך, כפי שגם ציין בית משפט קמא, הבנק נהג שלא כשורה ויש להעמיד את בסיס חישוב הריבית על 365 יום (שם בעמ' 13, פיסקה 29 לפסק הדין)".בחלק אחר מהמקרים מחייבים הבנקים בעמלות מעבר למוסכם, וכן בריביות לפי מספר ימים נמוך בשנה כגון 360 ימים במקום 365 ימים ולאורך זמן נוצרים הפרשים משמעותיים בעיקר כאשר מנהלים חשבונות במחזורים גדולים.
ספיר,
לא לגמרי הבנתי כיצד חיוב לפי מס' ימים נמוך בשנה גורם להפרשים בריביות.
אודה לך אם תרחיב מעט
חיזקת את דעתי (הלא מבוססת).
תודה.
להערכתי אין כל אחריות לבנק במקרה שכזה.
בנקים אינם עוסקים בסחורות, בטיב מוצרים, אינם צד למקרי שביתה
פיטורין, ובכלל נזקים מסוג אי כיבוד חוזים של לקוחותייהם כלפי אחרים וכן
לכל אחריות נזיקית בין לקוחותייהם לאחרים.
הבנק עוסק בכסף בלבד וכל עניינו האשראי שהוא נותן ודרך פירעון האשראי.
יתרה מכך, הבנק זכאי להגיש תביעה נגד אותו צד ג' אם ההמחאות הומחו לו
ובתמורה נתן ללקוחו אשראי ו/או הם שימשו כביטחון לאשראי קיים.
ככלל המחאות שהומחו לצד ג' בדרך כלל הן עיסקה אחרת ושונה מבין העיסקה שהייתה בין צד
א' לצד ב', אלא אם יש הסכם משולש בין כולם המתנה זאת, ולא זה מה שנראה ממה שכתבת.
שאלה לי אלייך.
עסק נקלע לחובות מול הבנק. במקביל הוא מקבל שיקים עבור סחורה מצד ג', ומשעבד אותם לבנק כנגד חובותיו.
בשלב מסויים הידרדרות העסק מובילה אותו למצב בוא הוא לא יכול לספק סחורה לצד ג' כנגד השיקים שקיבל (ושועבדו לבנק).
האם לבנק יש אחריות כלפי צד ג' לאור העובדה שידע/היה עליו לדעת שהעסק על סף חדלות פירעון ולא יוכל לספק סחורה?
ניתן להגיע להסדר עם הבנק גם אחרי מתן פס"ד.
הזוכה בתיק תמיד יכול למחול על החוב ו/או חלק מימנו.
כתב תביעה גם כשהוא בסדר דין מקוצר חייב להיות מומצא כדין לנתבע, ואם
לא נעשה כך, בית המשפט לא ייתן פסק דין, כל זה בתנאי שהכל תקין.
עייני באחד הפוסטים הקודמים שלי "ביטול פס"ד מחובת הצדק", שם היה בדיוק
מה שכתבת, קרי ניתן פס"ד נגד החייב ללא המצאה כדין, ולמרות שנפתחו נגד
החייב הליכי הוצאה לפועל וכן אחרי שחלפו מעל שנתיים מאז מתן פס"ד ביטל בית
המשפט את פס"ד, נסגרו הליכי ההוצל"פ והורו לבנק להמציא מחדש את תהביעה וכן לתת
לנתבע זמן מספיק להגשת בקשת רשות להתגונן.
חשוב לדעת שבינתיים נגרמו לנתבע נזקים כבדים עקב הליכי ההוצל"פ שהיו שלא כדין ולכן
במקרים שכאלה יש לשקול הגשת תביעת נזיקין נגד הבנק.
אחרי שהבנק הגיש תביעה ובדרך כלל "בסדר דין מקוצר", יש לבקש רשות להתגונן שהיא איננה זכות קנויה (לצערנו), ושלב זה הינו קריטי משום שאי מתן רשות להתגונן תוביל למתן פס"ד על מלוא סכום התביעה ופתיחת הליכי הוצאה לפועל נגד החייב.
הבנק ללא הודעה מוקדמת ביצע הליך משפטי שלא בפני הנתבע וכבר הוגש פסק דין.
אי לכך גם הרות להתגונן לא ניתנה........