-את מחכה למישהו?

שאל, כמו קבע עובדה.

-כן

עניתי בחוזקה, על מנת שלא יטרידני

.-את בטוחה?

המשיך בשלו

-אני בטוחה ואני מחכה למישהו!

החלטתי להדגיש, כתשובה חותכת.

-אני מסתכל עליך, ואת מסתובבת הלוך וחזור כבר כמה דקות מביטה בשעון, רגע,את מחכה לבחור או לבחורה?

אני מתחילה לכעוס, ונראה לי משום מה שהוא איתן בדעתו להציק לי.

-אני מחכה לחבר שלי

 אמרתי בטון די תקיף

-חבר? שלך? איזו יהירות.אפשר לשאול מה שמך? 

אני חשה שהוא מתחיל להיות מסוכן. אולם תמיד אני נפגשת כאן  עם יוני.אולי כדאי לי ללכת למספר דקות ואז לשוב, אבל אם יוני יגיע ואני לא אהיה כאן, יוני יכעס . היו דברים מעולם.

-סליחה, אתה מוכן להניח לי, אמרתי לך  יש לי חבר! 

תקפתי, בתקוה שלא תהיינה יותר פניות אלי.

-או.קי. אז אפשר רק לקבל את מספר הטלפון שלך?

-לא

-למה?

-ככה. אולי תניח לי? אתה מרגיז אותי.

-אז תני לי סיבה אחת מדוע את מתעקשת?

-אמרתי לך. יש לי חבר, אין לי צורך בקשרים נוספים.

אני חשה שהוא לא יתעייף ומחשבת דרך לסגת מהמקום הזה בכל זאת, אולם, יוני יגיע.....

-את יודעת, נניח שאת בת שבע עשרה, חבר בגיל שלך, זה תמיד משהו שמתחלף בקצב, אז אם יהיה בידי מספר הטלפון שלך, אולי אני אוכל להציל אותך פעם...............

-לא נראה לי שתהיה לי אי פעם כל כוונה להינצל על ידך. 

אני כועסת על עצמי משום שאני נגררת אחרי הנסיונות שלו להציק לי. ואני בטוחה שהוא לא יזוז משם. ומצד שני אני מתחילה קצת לפחד ממנו. אני לא מבינה מדוע יוני לא מגיע. קבענו בשעה שבע ועכשיו שבע ורבע. בדרך כלל הוא לא מאחר.

-את רואה, את מביטה בשעון כל הזמן ואני מגלה אצלך סימני עצבנות. את בטוחה שקבעת איתו היום? כאן? אז למה הוא לא בא? החבר הזה שלך?נראה לי פתאום שאת קצת משקרת...

-זה לא עניינך, ולא מעניין אותי מה אתה חושב.

-הוא לא יגיע

-הוא כן 

אופס....אני משחקת את המשחק שלו. שוב פעם הוא יגיד לא ואני אגיד כן. אז עד מתי זה ימשך?החלטתי להפסיק

-אז מה את אומרת? 

אינני עונה

-החלטת לא לענות לי? 

פתאום אני שומעת את השריקה של יוני ושלי מעבר לפינה. אני שמחה. אני בטוחה שההצלה שלי מגיעה. יוני מתקרב. אני מחייכת לקראתו. הבחור מסתובב לכיוון של יוני.

-הי, יוני,

-הי עופר,

-מה אתה עושה כאן? 

אופס.... עכשיו יוני יתן לו את מספר הטלפון שלי....

-אני נפגש פה תמיד עם חברה שלי 

והוא מראה עלי בידו

-זאת חברה שלך?????

-כן למה?

-מה אתה אומר? ממש הרגע דקה לפני שהגעת היא ביקשה ממני את מספר הטלפון שלי... 

והוא משקר במצח נחושה

-מי? היא? הוא צודק נילי?

והוא פונה אלי בבעתה, נימי צווארו מתמתחים....

-את ביקשת ממנו את מספר הטלפון שלו ?

-אני לא ביקשתי ממנו שום דבר, ביקשתי ממנו שיניח לי. הוא נטפל אלי כבר לפני רבע שעה........... 

מדוע אני מתגוננת? אני רואה שה"קרב" שלי אבוד.

-אנחנו חברים כבר כמה שנים, למי אתה מאמין, אה, יוני? 

עכשיו הוא מסית את יוני נגדי. הוא מחבק את יוני.

-אמרתי לך פעם, שבנות זה עם לא אמין....   

יוני פונה והולך בכעס מבלי להביט לאחור. עופר הולך עם יוני עופר חוזר בריצה. מתנשף. 

-עכשיו כבר אין לך חבר, אז אולי כדאי לך  בכל זאת לתת לי את מספר הטלפון שלך?