כותרות TheMarker >
    ';

    בין עזה לקובנטרי

    63 תגובות   יום שלישי, 30/12/08, 02:03

    אני עושה בקובנטרי, עיר אפרורית ודי משמימה, יש להודות על האמת, שבחבל מידלנדס, שהיה פעם ליבה הפועל של התעשיה הכבדה הבריטית – מכרות פחם ומפעלי חרושת. זו עיר של כשלוש מאות אלף תושבים והיא התשיעית בגדולה באנגליה והאחת עשרה בבריטניה.  

    הישוב הראשון בקובנטרי נזכר בשנת 700 לספירה. במקום שכן מנזר בנדיקטיני וב-1345 הוענק לישוב צ'רטר שזיכה אותו במעמד של עיר. במאה ה-18 היא היתה מרכז של יצרני שעונים ובמאה העשרים היתה בית היוצר של תעשיית הרכב הבריטית. לכל זה אין כבר זכר. התעשיה הכבדה מתה ויחד עמה תעשיית הרכב.   

    הוזמנתי לוועידה שמתקיימת באוניברסיטת ווריק, השוכנת בעיבורי העיר. הקור יבש מקפיא עצמות. בבוקר, כל בוקר, יש בין אפס לשתי מעלות. בכל זאת לא נרתעתי ויצאתי כל יום לריצת הבוקר שלי.  

    חופשת חג המולד רוקנה את קמפוס האוניברסיטה מיושביו וארגונים יהודים נצלו זאת כדי לשכן בתוכו את ועידת "לימוד". קשה לי להסביר את מהותה.  זה קשה גם למארגנים. זהו משהו בין וועידה רצינית למפגש של חוגי פנויים פנויות בקבוץ של פעם. יש בערך כאלפיים משתתפים, כחמש מאות הרצאות מאת כמאה וחמישים מרצים. יש חדר אוכל (כשר כמובן ולא מי יודע מה) שהסועדים עומדים בתור ואחר כך צריכים להוריד בעצמם את הכלים מהשולחנות.

    הנושאים מגוונים שהמכנה המשותף הרחב שלהם הוא היהדות, העולם היהודי וישראל. יש הרצאות על תרבות, על אוכל, על מיניות, על משפחה. הוועידה מעידה על עוצמתה וחיוניותה של הקהילה היהודית בבריטניה, שמסוגלת להוציא מקרבה אירוע שכזה. יותר משזו וועידה זה מעין שוק של רעיונות. ההרצאות, המרצים והנושאים נקבעו מראש. אך אין התחייבות לשמוע אותם. קרה כבר שמרצה הגיע לחדר או האולם וגלה שאף לא אחד בא לשמוע אותו. באחד הימים, בין הרצאה להרצאה ניצלתי את הזמן לביקור חפוז בקובנטרי. רציתי לראות את הקתדרלה המפורסמת שלה. בנובמבר 1940 היא נהרסה כמעט עד ליסוד בתקיפה של הלופוואפה – חיל האוויר הנאצי ב"קרב על בריטניה", בבליץ האווירי שהיטלר ציווה להנחית על ערי בריטניה בתקווה  לשבור את רוחו של העם הבריטי ולהכניעו.

    ליד הקתדרלה יש פסל ברונזה של פרשית עירומה. זוהי ליידי גודייבה הנודעת, שעל פי האגדה העממית, היתה אשתו של אציל אנגלו-סקסוני בן המאה ה-11. במחאה על המיסים הכבדים שהשית בעלה על תושבי המקום עלתה ליידי גודייבה על סוס ודהרה חשופת שת ברחובות העיר.

    השילוב בין הקתדרלה , כסמל של סבל ומלחמה לגבירה העירומה, סמל של מחאה נגד עוול חברתי וכלכלי הזכיר לי את מצבה של ישראל, המטלטלת בימים אלה בין המלחמה הנוראה בעזה לשגרה של חיים נורמלים. למעשה אנחנו, הישראלים חיים או מנסים לחיות או מעמידים פנים כל ימות השנה כאילו אין לנו כל כמה שנים מלחמה ונלחמים כאילו לא יכול להיות אחרת.

    לקובנטרי נסעתי באוטובוס קומתיים עם יעקב עמידרור, גם הוא אחד המרצים בשוק של לימוד. נושא הרצאתו היה "מאוסלו לווריק".

    עמידרור היה לפני כעשור ראש חטיבת המחקר באמ"ן ואחר כך קבל דרגת אלוף – האלוף חובש הכיפה הסרוגה הראשון בצה"ל.יש לו ספור חיים מעניין. אמו צלה היתה לוחמת באצ"ל. הוא גדל בשכונת יד אליהו, בדרום תל אביב, בבית מסורתי. היום כשאומרים בית מסורתי מתכוונים בעיקר לעדות המזרח, לספרדים. אבל פעם היה בישראל זן של מסורתיים אשכנזים. הם שמרו על כשרות בבית, הלכו לבית הכנסת וכשזה התאים להם לא נסעו בשבת.

    אחיו הבכור בנימין, הלך לבית ספר חילוני וברבות הימים היה לאחד הפרשנים הצבאיים המקוריים ביותר בישראל. תקופה קצרה כתב בנימין עמידרור ב"הארץ" אך כנראה, כך סיפר לי יעקב עמידרור, שדעותיו החריגות של אחיו לא מצאו חן בעיני העורך הראשי והבעלים המיתולוגי, גרשון (גוסטב) שוקן. אורי אבנרי קלט אותו ב"עולם הזה". עד היום אני זוכר איך כחייל משוחרר וסטודנט צעיר באוניברסיטה קראתי בשקיקה בשנות השבעים את ניתוחיו המבריקים את מלחמת יום הכיפורים וביצועיו העלובים של צה"ל. לימים היה זה דווקא צה"ל שקלט אותו כדי לפתח עבור המטכ"ל רעיונות לתורת לחימה (תו"ל).

    יעקב עמידרור נשלח לבית ספר היסודי "ביל"ו" ולתיכון "צייטלין", בלב תל אביב, היה חבר בבני עקיבא והפך לדתי לאומי.הוא הכעיס אותי באחד הראיונות שהעניק לפני כמה שנים, דומני ל"ידיעות אחרונות", כשלעג ובז לחינוך חילוני וכינה את החילונים "עגלה ריקה". דעתי, אולי אפילו, אני מודה הקדומה, התחזקה עליו מהערות שהוא משמיע כפרשן מאז ועד היום על מצבנו. הוא נשמע לי תמיד כמי שמשלב בניתוחיו את המצב הביטחוני את האידיאולוגיה שלו ואמונתו בארץ ישראל. לפרנסתו הוא משמש בתפקיד של סגן נשיא "מכון לנדר", מכללה בירושלים, המעניקה תארים לתואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בלימודי יהדות.

    לאחרונה היה ראש המועצה שדנה באחוד מפלגות הימין הדתי-לאומי עד גבה לאומני. עמידרור חתר לאחד כוחות ולחדש את פניה של הרשימה לכנסת. את המשימה השניה הוא השיג. הרשימה שמכנה עצמה "הבית היהודי" מורכבת מפנים חדשות. אך במשימה הראשונה נכשל. במקום אחדות הוא השיג פילוג ויצר מדנים. חברי הכנסת בני אלון, אורי אריאל, צבי הנדל, אריה אלדד נדחקו מהרשימה, פרשו בחמת זעם ובטריקת דלת וחלקם מקים רשימות מתחרות. הבית היהודי, זוכה בפי יריביו לכינוי "הצריף היהודי", ואף שמעתי מי שקורא לו "החושה היהודית".

    המלחמה בעזה לא מעניינת כמובן את תושבי קובנטרי. אלה עסוקים בתקופה זו של בין המיצרים הנוצרים, בין חג המולד לראש השנה האזרחית בקניות, במנוחה ובחיזוק התא המשפחתי. עזה אינה עולה אפילו על ראש שמחתם של משתתפי "לימוד". יש להם נושאים חשובים יותר של עתיד הקהילה והמשפחה היהודית להתגדר בהם.  

    רק אותנו הישראלים, עזה רודפת לכל מקום. פעם אמרו אצלנו "לך לעזה" והיום היא הולכת אחרינו לכל מקום. בנסיעה לקובנטרי ובחזרה החלפנו הערכות מצב והיה מעניין לשמוע את דעותיו על המלחמה בעזה. הוא סיפר כי כבר ב-1993 כשהיה ראש חטיבת המחקר חיבר הערכת מצב שבה טען כי התבססות אש"ף של יאסר ערפאת בעזה תביא ברבות הימים לירי של רקטות לעבר שטחה של ישראל. לטענתו ראש אמ"ן אורי שגיא, שלא הסכים את עמדתו קרא אותו לסדר ודרש ממנו למשוך את המחקר.ועוד סיפר כי לפני כמה שנים, כשהיה כבר אזרח הגיע לפגישה עם ראש עירית אשקלון הקודם מהצרי ואמר לו "מוטב שתכין את המקלטים ליום שיירו רקטות על אשקלון". מהצרי חשב שדעתו של עמידרור נשתבשה עליו וכי הוא פסימיסט מטבעו.

    "אני דווקא אופטימיסט נצחי, הוא מעיד על עצמו "אך גם ריאליסט". הוא מעריך כי לישראל לא יהיה מנוס לכבוש מחדש את עזה. "כשאני מדבר על כיבוש מחדש" מוסיף עמידרור "אני מצטייר כשש אלי קרב. ההיפך הוא הנכון. אני שונא מלחמות ולא רוצה בהן. לא הייתי רוצה להיות נתון במצב שבו יש רק שתי אופציות. כניעה או מלחמה. אך זה מה שעומד על הפרק עם החמאס.

    הם לא יסכימו להפסקת אש. וגם אם יסכימו היא תהיה זמנית ובמהלכה רק יתחזקו. הם יפיקו לקחים מהמלחמה הזו ויחזקו את עצמם. ובניגוד לישראל, בשל עדיפותה הטכנולוגית, יש להם מרחב גדול יותר להפקת לקחים ולהתעצמות. אין לישראל ברירה אלא ללכת הפעם עד הסוף. חיל האוויר לבדו לא יעשה את המלאכה. החמאס ימשיך לירות על אף ההפצצות מן האוויר. ולכן לא תהיה ברירה לכבוש את הרצועה, לשקם את תשתיות המודיעין ולחסל את שלטון החמאס".

    ואז לשלוט בה לנצח?"לא לנצח אך כמו ביהודה ושומרון עד שהמציאות תשתנה וניתן יהיה להגיע להסכם".

    כמי שמגדיר עצמו איש שמאל מובהק, לוותר אפילו על ירושלים המזרחית, להחזיר כמחווה של רצון טוב מספר מוגבל של פליטי 1948 ולהביע צער בפומבי בפני הערבים על תוצאות מלחמת השחרור ובלבד שיכון שלום, השקפת עולמו של יעקב עמידרור רחוקה ממני כרחוק מזרח ממערב. ובכל זאת, כאדם חושב מנקר בי לא פעם הספק. ואולי אני ושכמותי טועים והעמידרורים של העולם צודקים? אם כי במחשבה שנייה הייתי רוצה שגם הם, שלרוב מתנסחים בנחרצות דעתנית, יפגינו את אותו יושרה אינטלקטואלית וספקנות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (63)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/1/09 01:09:

      צטט: primakuku 2009-01-03 02:35:05


      כמי שמגדיר עצמו איש שמאל מובהק, לוותר אפילו על ירושלים המזרחית, להחזיר כמחווה של רצון טוב מספר מוגבל של פליטי 1948 ולהביע צער בפומבי בפני הערבים על תוצאות מלחמת השחרור ובלבד שיכון שלום, השקפת עולמו של יעקב עמידרור רחוקה ממני כרחוק מזרח ממערב. ובכל זאת, כאדם חושב מנקר בי לא פעם הספק. ואולי אני ושכמותי טועים והעמידרורים של העולם צודקים? אם כי במחשבה שנייה הייתי רוצה שגם הם, שלרוב מתנסחים בנחרצות דעתנית, יפגינו את אותו יושרה אינטלקטואלית וספקנות.

       

       

       

       

       

       

      לא הבנתי מדוע אתה מסכים לקלוט מספר מוגבל של פליטי 48.

      מדוע לא את כולם?מדוע האפליה כלפי אלו שאתה לא מוכן לקלוט?

      בהיסטוריה של המאה ה-20 ישנם כמה מקרים של חילופי אוכלוסין(הודו-פקיסטן,יוון-טורקיה ושל גירוש-הגרמנים מחבל הסודטים ומרחבי רוסיה חלקם ישבו שם מאות שנים)אז מדוע שמקרה ישראל והערבים יהיה שונה?

      והשאלה הגדולה למה? למה עליי לקלוט את מי שהכריז עליי מלחמה הפסיד בה וברח?

      ממתי המנצח נותן פרס (ויורה לעמו ברגל) למפסיד,וזה מוביל אותי למשפט הבא שלך- להביע צער פומבי על תוצאות מלחמת השחרור- קרי על הקמת מדינת ישראל,קראתי ולא האמנתי.

      שאנחנו נתנצל על תוצאות המלחמה? ומה עם חלקם שלהם בתוצאותיה? הרי הם אלו שדחו את תוכנית החלוקה ופתחו במעשי איבה מיד לאחריה ולאחר הכרזת העצמאות פלשו אליה מדינות ערב ,או שגם תיאור זה הוא היסוריוגרפי(כמו הבריחה ההמונית ששונתה לגרוש ).

      מתי הערבים יקחו אחריות למעשיהם ?

      מלבד הסיפא של המאמר - נהינתי לקרוא אותו.

       

      רון

      תודה על תגובתך ועל המחמאה.

      כמה הערות.

      1. אל תהיה מופתע משום דבר בחיים. בוודאי לא מהבעת עמדה גם אם היא מאכזבת אותך. אני בעד חופש ביטוי מלא. ללא תנזורה. ושכל אחד יביע בנחת את דעתו, גם אם אני מתנגד לה.

      2. אמרתי שאני מוכן לדברים שזעזעו אותך כחלק מעסקת חבילה ותמורת שלום. הם לא תקפים בפני עצמם.

      3. כשאתה מביע צער על אסון של מיהשו אין זה אומר שאתה נוטל על עצמך אחריות למצבו. כשאתה מביע תנחומים למשפלה שאבדה את יקירה בתאונתד רכים, כלום אתא רואה עצמך אחרי לה?

      במילים אחרות להגיד מצטער על מה שקרה לכם גם אם זו באשמתי, זו בסך הכל הבעת סימפטיה והפגנת חמלה. לא יותר. וזה מחיר לא כבד לשלם עבור שלום.

      אף שאינני בטוח שזה יעזור.

      נקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב.

        4/1/09 01:04:

      צטט: בולס שיקמים 2009-01-03 00:38:13


      יוסי שלום,

       

      אני  מציע להקשיב היטב לדבריו של  עופר: אכן הסיכסוך אינו טריטוריאלי - הוא תרבותי, אבל אני סבור שהבעיה  חמורה ועמוקה יותר.

       

      שים לב למה שאמר ההוא שחוסל לאחרונה: "לא יגיע יום הדין עד אשר ילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים ואז יאמרו האבנים והעצים 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא מאחורי בוא והרגהו'"

       

      יש לשים לב שהדברים אינם מכוונים ל"ציונים" או ל"ישראלים" אלא ליהודים, ומן הדברים עולה שיש כאן סיכסוך דתי.

      וסיכסוך דתי אינו ניתן לפיתרון כל עוד הצד השני מחזיק באמונתו.

      לנו, כחילוניים, קשה לתפוס או להבין את הלך הרוח של האדם הדתי.  האשלייה שאם יתקיים דיאלוג מסוג כלשהו עם החמאס ניתן יהיה "לסגור עימו עיסקה" אינה מתיישבת עם המציאות שכן בלתי אפשרי לחלוטין לשכנע מאמין לזנוח את עיקרי אמונתו.

       

      אני מסכים איתך שהעולם הערבי אינו עשוי מקשה אחת ויש בו מתונים, אבל הקונפליקט שלנו הוא למרבה הצער עם החלק הקיצוני שלו, המאמין באמונה שלמה בשליחותו עלי אדמות ובתפקיד שיועד לו על ידי האל.

       

      הציטוט אותו הבאתי הוא רק חלק קטן ממצע החמאס שעיון בו אינו מותיר מקום לספק באשר להשקפת עולמו של האירגון ומטרותיו:

       

      1.מן ההקדמה למצע:

       

      "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שאיסלם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה"

       

      " המערכה שלנו עם היהודים גדולה מאד והרת גורל"

       

      2. בסעיף 11 למצע מופיעה הפיסקה הבאה:

      "תנועת ההתנגדות האיסלמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת הקדש איסלמי (וקף) לדורות של מוסלמים עד תחיית המתים. אסור להפקיר אותה או חלק ממנה או לותר עליה או חלק ממנה. אין היא קניינה של אף מדינה ערבית, או כל מדינות ערב, ולא של אף מלך או נשיא.

      זה דינה לפי ההלכה האיסלמית"

       

      3. בסעיף 13 מופיעה פיסקה החושפת את השקפת החמאס באשר להסכמים שונים:

      "היוזמות המדיניות ומה שקרוי פתרונות של שלום והועידות הבינלאומיות לפיתרון הבעיה הפלסטינית עומדים בסתירה לתפיסת העולם של תנועת ההתנגדות האיסלמית. ויתור על חלק כלשהו מאדמת פלסטין כמוהו כזניחת הדת"

       

      "אין פיתרון לבעייה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות הרי הן ביזבוז זמן והבל הבלים"

       

      4.סעיף 15:

      "אין מנוס מהחדרת בעיית פלסטין למוחותיהם של הדורות המוסלמים ולהבהיר להם שהיא בעיה דתית"

       

      לאור הדברים האלה קשה מאד לראות מצב שבו בחמאס יסכים לויתור על עקרונותיו שהם דתיים כפי שאפשר להיווכח מן הציטוטים שהובאו כאן.

       

       

       

       

       

      אני מקשיב לעופר ומעריך את דעתו.

      אין לי אשליות לגבי החמאס. אבל בסופו של דבר, הרי יהיה הסכם גם אתם, לפחות הסכם הפסקת אש, שאני מקווה שתכלול את כל הסעיפיםש הצעתי (שליט, זמן רב,, הפסקת הירי, הפסקת המנהרות והברחות) ואם לא אז לא יהיה הסכם.

        4/1/09 01:00:

      צטט: גהנום לצופי ערוץ 2 2009-01-02 16:20:14


      קובנטרי היו פעם מקום ראשון בפריימר ליג וזה עורר אצלי גאווה כזאת עד שאני לא מבין איפה הםהיום

       

      הם בליגה השניה.

      ראה

      http://www.ccfc.co.uk/page/Home/

        3/1/09 15:17:


      לאיש השמאל המובהק שלום,

       

      אתה כותב כי תהיה מוכן לקליטה סמלית של פליטים, לויתור על ירושלים המזרחית ולהבעת חרטה על הסבל שנגרם לעם הפלסטיני.

      יפה מאד.

       

      הבעיה היא כזו: אם יוסי ביילין, בועידת טאבה למשל, היה מציע למשלחת הפלסטינית  קליטה של 10,000 פליטים לשנה במשך 10 שנים, והבעת חרטה אל הסבל שנגרם לעם הפלסטיני בשנת 48, האם הועידה הייתה מסתיימת בהצלחה להערכתך?

       

       

        3/1/09 12:24:

      "לא הבנתי מדוע אתה מסכים לקלוט מספר מוגבל של פליטי 48."


      20% זה כנראה לא מספיק. הפגנה בלב כפר מבוסס במשולש עם הנפת דגל פלסטיני ומחסום מאולתר של צמיגים בוערים שבו רעולי פנים מחפשים יהודים בין הרכבים היוצאים מהכפר (כאשר על הרכב לפני שעבר את המחסום רדפה מאחור אבן שנזרקה בכל העוצמה מרעול פנים שבדק אותו). ואני לא יודע אם זה לא היה נגמר בלינץ' אלמלא  כוח של שוטרים שהשקיף מרחוק אבל לא התערב בשלב שהיתי נוכח בו.

        3/1/09 02:35:


      כמי שמגדיר עצמו איש שמאל מובהק, לוותר אפילו על ירושלים המזרחית, להחזיר כמחווה של רצון טוב מספר מוגבל של פליטי 1948 ולהביע צער בפומבי בפני הערבים על תוצאות מלחמת השחרור ובלבד שיכון שלום, השקפת עולמו של יעקב עמידרור רחוקה ממני כרחוק מזרח ממערב. ובכל זאת, כאדם חושב מנקר בי לא פעם הספק. ואולי אני ושכמותי טועים והעמידרורים של העולם צודקים? אם כי במחשבה שנייה הייתי רוצה שגם הם, שלרוב מתנסחים בנחרצות דעתנית, יפגינו את אותו יושרה אינטלקטואלית וספקנות.

       

       

       

       

       

       

      לא הבנתי מדוע אתה מסכים לקלוט מספר מוגבל של פליטי 48.

      מדוע לא את כולם?מדוע האפליה כלפי אלו שאתה לא מוכן לקלוט?

      בהיסטוריה של המאה ה-20 ישנם כמה מקרים של חילופי אוכלוסין(הודו-פקיסטן,יוון-טורקיה ושל גירוש-הגרמנים מחבל הסודטים ומרחבי רוסיה חלקם ישבו שם מאות שנים)אז מדוע שמקרה ישראל והערבים יהיה שונה?

      והשאלה הגדולה למה? למה עליי לקלוט את מי שהכריז עליי מלחמה הפסיד בה וברח?

      ממתי המנצח נותן פרס (ויורה לעמו ברגל) למפסיד,וזה מוביל אותי למשפט הבא שלך- להביע צער פומבי על תוצאות מלחמת השחרור- קרי על הקמת מדינת ישראל,קראתי ולא האמנתי.

      שאנחנו נתנצל על תוצאות המלחמה? ומה עם חלקם שלהם בתוצאותיה? הרי הם אלו שדחו את תוכנית החלוקה ופתחו במעשי איבה מיד לאחריה ולאחר הכרזת העצמאות פלשו אליה מדינות ערב ,או שגם תיאור זה הוא היסוריוגרפי(כמו הבריחה ההמונית ששונתה לגרוש ).

      מתי הערבים יקחו אחריות למעשיהם ?

      מלבד הסיפא של המאמר - נהינתי לקרוא אותו.

        3/1/09 00:38:


      יוסי שלום,

       

      אני  מציע להקשיב היטב לדבריו של  עופר: אכן הסיכסוך אינו טריטוריאלי - הוא תרבותי, אבל אני סבור שהבעיה  חמורה ועמוקה יותר.

       

      שים לב למה שאמר ההוא שחוסל לאחרונה: "לא יגיע יום הדין עד אשר ילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים ואז יאמרו האבנים והעצים 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא מאחורי בוא והרגהו'"

       

      יש לשים לב שהדברים אינם מכוונים ל"ציונים" או ל"ישראלים" אלא ליהודים, ומן הדברים עולה שיש כאן סיכסוך דתי.

      וסיכסוך דתי אינו ניתן לפיתרון כל עוד הצד השני מחזיק באמונתו.

      לנו, כחילוניים, קשה לתפוס או להבין את הלך הרוח של האדם הדתי.  האשלייה שאם יתקיים דיאלוג מסוג כלשהו עם החמאס ניתן יהיה "לסגור עימו עיסקה" אינה מתיישבת עם המציאות שכן בלתי אפשרי לחלוטין לשכנע מאמין לזנוח את עיקרי אמונתו.

       

      אני מסכים איתך שהעולם הערבי אינו עשוי מקשה אחת ויש בו מתונים, אבל הקונפליקט שלנו הוא למרבה הצער עם החלק הקיצוני שלו, המאמין באמונה שלמה בשליחותו עלי אדמות ובתפקיד שיועד לו על ידי האל.

       

      הציטוט אותו הבאתי הוא רק חלק קטן ממצע החמאס שעיון בו אינו מותיר מקום לספק באשר להשקפת עולמו של האירגון ומטרותיו:

       

      1.מן ההקדמה למצע:

       

      "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שאיסלם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה"

       

      " המערכה שלנו עם היהודים גדולה מאד והרת גורל"

       

      2. בסעיף 11 למצע מופיעה הפיסקה הבאה:

      "תנועת ההתנגדות האיסלמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת הקדש איסלמי (וקף) לדורות של מוסלמים עד תחיית המתים. אסור להפקיר אותה או חלק ממנה או לותר עליה או חלק ממנה. אין היא קניינה של אף מדינה ערבית, או כל מדינות ערב, ולא של אף מלך או נשיא.

      זה דינה לפי ההלכה האיסלמית"

       

      3. בסעיף 13 מופיעה פיסקה החושפת את השקפת החמאס באשר להסכמים שונים:

      "היוזמות המדיניות ומה שקרוי פתרונות של שלום והועידות הבינלאומיות לפיתרון הבעיה הפלסטינית עומדים בסתירה לתפיסת העולם של תנועת ההתנגדות האיסלמית. ויתור על חלק כלשהו מאדמת פלסטין כמוהו כזניחת הדת"

       

      "אין פיתרון לבעייה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות הרי הן ביזבוז זמן והבל הבלים"

       

      4.סעיף 15:

      "אין מנוס מהחדרת בעיית פלסטין למוחותיהם של הדורות המוסלמים ולהבהיר להם שהיא בעיה דתית"

       

      לאור הדברים האלה קשה מאד לראות מצב שבו בחמאס יסכים לויתור על עקרונותיו שהם דתיים כפי שאפשר להיווכח מן הציטוטים שהובאו כאן.

       

       

       

       


      קובנטרי היו פעם מקום ראשון בפריימר ליג וזה עורר אצלי גאווה כזאת עד שאני לא מבין איפה הםהיום
        1/1/09 14:46:

      צטט: opherben 2009-01-01 09:11:09


      שלום לכולם,

      קובנטרי מעלה אצלי זכרונות מלימודי מ-1961 בבירמינגהם שלידה, העיר השלישית בגודלה בבריטניה. מרכזה הקרוי בול-רינג נבנה אז מראשית לאחר שנהרס במלחמה. תעשיית הרכב הבריטית היתה אז בתנופה אדירה, הכבישים מלאו כ-100 דגמי מכוניות פרטיות שאת רובן לא ראו ולא שמעו בישראל, כגון ואנדן-פלא, וולזלי, בריסטול ורבות אחרות. בקובנטרי יוצר בין השאר אז מנוע המירוצים המהולל קליימקס. ממש לידי הוקמו שני מפעלים בלונגברידג', הראשון בי.אמ.סי ובו הופיעה לראשונה המיני ב-4 חליפות- אוסטין, מוריס, וולזלי וריילי, השני- שוקולד קאדבורי. מכוניות זרות מצרפת, איטליה, גרמניה וארה"ב היוו כ-5% מהצי, וכ-20% מאולמי התערוכה השנתית בלונדון- ארלז קורט. שטח ענק באולם הראשי תפסו חברות הקאסטום עבור רולס רויס ובנטלי, הגדולות בהן ג'יימס מולינר ופארק ווארד. בריטניה ייצרה גם עשרות דגמי אופנועים, מי חשב אז שיעיזו לרכב במשטרה על ב.מ.וו. נחנכה האוטוסטראדה הראשונה מבירמינגהם ללונדון- אמ. 1. נסיעת רכבת מלונדון פדינגטון לבירמינגהם סנו-היל  בתוך ענן קיטור/פחם ארכה שלוש וחצי שעות, עצרה בכעשר תחנות ועלתה שתיים וחצי לירות סטרלינג, הון עתק עבורי אז. ארוחה מהודרת במסעדה הודית מעולה עלתה 15 שילינג שהם 75 פני של היום, חדר ליחיד עם ארוחת בוקר אנגלית מלאה בלונדון ימקא ליד הבריטיש מוזיאום עלה כנ"ל. רולס רויס סילבר קלאוד 2 ומקבילו תוצרת בנטלי שהיה זהה לחלוטין פרט ללוגו עלו 6000 לירות סטרלינג. כבר אז לא הבנתי איך כל האנגלים מחזירים למקומן את משקפות התיאטרון האדומות בדרורי ליין (גבירתי הנאווה עם רקס הריסון וג'ולי אנדרוז) בתום ההצגה, איך בכל מגרש כדורגל וקריקט לצד הקופות פתוח לרווחה שער יציאה ענק לכל דיכפין, מבלי שיעמוד שוטר לוודא שלא מתפלחים, איך הריפוד העשיר נשמר כה יפה באולמות הקולנוע, ואיך עומדים בחורף בקור בסופשבוע מאות אנשים בבלוק שסביב אולם קולנוע, מחכים בשקט לתורם, ונכנסים באמצע הצגה כשמתפנה מקום. תמונה מבריטניה 16 שנה לאחר גמר המלחמה.

      לגבי ציון וצריה- אין כאן סכסוך טריטוריאלי בין שכנים אלא תרבות אחת שקמה לחסל את כל האחרות. קיראו את פרופ' חיים הררי שאין לו ולפוליטיקה נגיעה, אך ניחן בראיה חדה וכושר ניתוח. כאשר למתן וילנאי בן מחזורי לפנימיה יש שבועות להשלמת עופרת יצוקה, לאיראן והנייה יש דורות זמן. בעזה לא צריכים אינטרנט מהיר וסקי בכדי להתקיים, מספיקים פיתה, זיתים ומים. אם לא נקום ונכרית אותם לא יהיה למדינתנו קיום.  גורם בלעדי, איראן, הוא המניע העיקרי ורק הכרעתה כמעצמה תביא לרגיעת גל הטרור העולמי והאיום הקיומי על ישראל ומדינות המפרץ.

      עופר

      כולי התפעלות מהזכרון המופלא. אני גרתי בלונדון בן 1980-84 וגם רבע מאה זה זמן אחר.

      הנסיעה מקובנטרי ללונדון ברכבת אורכת כיום שעה ועשר דקות ועולה כשלושים פאונדס.

      דירת שני החדרים שבה גרתי בלונדון באזור סוויס קוטג' עלתה אז 25 אלף פאונדס. כשעזבתי כעבור ארבע שנים בשיאו של הבום התאצ'רי מחירה היה כבר 60 אלף. וכיום היא עולה משהו כמו רבע מיליון.

      שכר הדירה שלי היה 300 פאונדס לחודש. היום עבור אותה דירה צריך השוכר כאלף ווחמש מאות.

      הזמנים השתנו ועמה גם בריטניה.

      אני מסכים עם הערכתך לגבי איראן. אך מתנגד לצבוע את כל הערבים באותה צבע. יש לעשות הבחנה ולהבדיל גם בין הפלשתינאיים לאלה שמוכנים לקבל אותך גם אם בחקירת שיניים ולעשות עמך הסכם לבין אלה שרוצים להכריע ולסלק אותנו.

      שנה טובה

       

       

        1/1/09 09:11:

      שלום לכולם,

      קובנטרי מעלה אצלי זכרונות מלימודי מ-1961 בבירמינגהם שלידה, העיר השלישית בגודלה בבריטניה. מרכזה הקרוי בול-רינג נבנה אז מראשית לאחר שנהרס במלחמה. תעשיית הרכב הבריטית היתה אז בתנופה אדירה, הכבישים מלאו כ-100 דגמי מכוניות פרטיות שאת רובן לא ראו ולא שמעו בישראל, כגון ואנדן-פלא, וולזלי, בריסטול ורבות אחרות. בקובנטרי יוצר בין השאר אז מנוע המירוצים המהולל קליימקס. ממש לידי הוקמו שני מפעלים בלונגברידג', הראשון בי.אמ.סי ובו הופיעה לראשונה המיני ב-4 חליפות- אוסטין, מוריס, וולזלי וריילי, השני- שוקולד קאדבורי. מכוניות זרות מצרפת, איטליה, גרמניה וארה"ב היוו כ-5% מהצי, וכ-20% מאולמי התערוכה השנתית בלונדון- ארלז קורט. שטח ענק באולם הראשי תפסו חברות הקאסטום עבור רולס רויס ובנטלי, הגדולות בהן ג'יימס מולינר ופארק ווארד. בריטניה ייצרה גם עשרות דגמי אופנועים, מי חשב אז שיעיזו לרכב במשטרה על ב.מ.וו. נחנכה האוטוסטראדה הראשונה מבירמינגהם ללונדון- אמ. 1. נסיעת רכבת מלונדון פדינגטון לבירמינגהם סנו-היל  בתוך ענן קיטור/פחם ארכה שלוש וחצי שעות, עצרה בכעשר תחנות ועלתה שתיים וחצי לירות סטרלינג, הון עתק עבורי אז. ארוחה מהודרת במסעדה הודית מעולה עלתה 15 שילינג שהם 75 פני של היום, חדר ליחיד עם ארוחת בוקר אנגלית מלאה בלונדון ימקא ליד הבריטיש מוזיאום עלה כנ"ל. רולס רויס סילבר קלאוד 2 ומקבילו תוצרת בנטלי שהיה זהה לחלוטין פרט ללוגו עלו 6000 לירות סטרלינג. כבר אז לא הבנתי איך כל האנגלים מחזירים למקומן את משקפות התיאטרון האדומות בדרורי ליין (גבירתי הנאווה עם רקס הריסון וג'ולי אנדרוז) בתום ההצגה, איך בכל מגרש כדורגל וקריקט לצד הקופות פתוח לרווחה שער יציאה ענק לכל דיכפין, מבלי שיעמוד שוטר לוודא שלא מתפלחים, איך הריפוד העשיר נשמר כה יפה באולמות הקולנוע, ואיך עומדים בחורף בקור בסופשבוע מאות אנשים בבלוק שסביב אולם קולנוע, מחכים בשקט לתורם, ונכנסים באמצע הצגה כשמתפנה מקום. תמונה מבריטניה 16 שנה לאחר גמר המלחמה.

      לגבי ציון וצריה- אין כאן סכסוך טריטוריאלי בין שכנים אלא תרבות אחת שקמה לחסל את כל האחרות. קיראו את פרופ' חיים הררי שאין לו ולפוליטיקה נגיעה, אך ניחן בראיה חדה וכושר ניתוח. כאשר למתן וילנאי בן מחזורי לפנימיה יש שבועות להשלמת עופרת יצוקה, לאיראן והנייה יש דורות זמן. בעזה לא צריכים אינטרנט מהיר וסקי בכדי להתקיים, מספיקים פיתה, זיתים ומים. אם לא נקום ונכרית אותם לא יהיה למדינתנו קיום.  גורם בלעדי, איראן, הוא המניע העיקרי ורק הכרעתה כמעצמה תביא לרגיעת גל הטרור העולמי והאיום הקיומי על ישראל ומדינות המפרץ.

        31/12/08 21:23:

      צטט: ג'ים 2008-12-31 18:13:21


      אני מניח שיש אנשים המעדיפים אותיות גדולות (בעיקר בגלל מגבלות ראיה למיניהן), אבל המוסכמה באינטרנט הישראלי היא פונט אריאל בגודל 12. אם אתה רוצה ללכת לקראת מתקשי הראייה, אפשר לכתוב באריאל בגודל 14. לא מודגש.

       

      בברכה,

      ג'ים

       

      אוקי כך אעשה להבא.

        31/12/08 21:23:

      צטט: yossi melman 2008-12-31 10:08:45

      צטט: the bigson 2008-12-31 07:24:36

      ידידי היקר יוסי

      נהנתי לקרוא (כרגיל) ומפרגן 

      יחד עם זאת יש לי ברשותך, הערה:

      אבי (ע"ה) שלימד אותי פרק ראשון בניתוח אמר לי, אם יש לך בעיה כל שהיא בראש וראשונה הפוך אותה (לא הפוך בה) במידה וראית את הבעיה (כשהיא הפוכה) באופן ישר הרי שכל הזמן ראית אותה הפוך....

      בהיפוך הבעיה יש  לראות, להערכתי, לא הנסיון להסביר את התוקפנות הערבית בכללולה בצעדים טקטיים, אלא לנסות להבין מהו האינטרס האסטרטגי שיש להם שלא לתקוף. אנחנו מנסים לתרץ מדוע הם תוקפים.

      הסבר כזה עשוי להבהיר מדוע הם ממשיכים לתקוף הואיל ואנחנו מתרצים מדוע הם תוקפים..

      לפיכך, הופכים הפלשתינאים "לילד המפונק" של העולם.. כולם מנסים לרצות אותו שלא יתקוף כאשר למעשה הוא תוקף כאשר הוא אינו מקבל את מבוקשו.. ורק מבוקשו קובע (לפיכך הוא ילד) 

      ברשותך אציין להלן מאמר שכתבתי על ניהול משא ומתן (להלן הקישור http://www.articles.co.il/article/17376/-

      במאמר זה מוסבר מעט מהתיזה הנ"ל)

      מכאן, התנהגותינו בריצוי הפלישתינאים (בגלל סיבות הומניטריות, תפיסת החלש, הרצון להיות אנושיים וכו' ) מביאה אותם לידי תוקפנות עד אשר יקבלו את מבוקשם

      ולצערי בדרך זו יקבלו את מבוקשם שהיא החלפת השלטון במדינת ישראל לשלטון פלשתיני עם רוב פלשתיני ומיעוט יהודי כאשר כל השגיה הכלכליים של המדינה יהיו בשליטתם. זהו רצונם ולא להקים באיזה חור נידח מדינה לצד ישראל (זוהי הטקטיקה לסבר מספר אוזניים בעולם) 

      גם אם אני בעד שתי מדינות ( כולל לפרק את כל הישוב היהודי בשטחים והחזרת חלקים מירושלים) .  לצערי ללא הפרדה מוחלטת בינינו לבין הפלשתינאים בכל תחומי החיים, יביא לדרישות חדשות אשר יסתיימו רק כאשר נקים מחדש את מדינת ישראל באוגנדה או קנדה (ושם יתחילו המאבקים עם התושבים המקומיים)

      לכן לסיכום בלי להבין מהו האינטרס שלהם לא נוכל לקיים כל דיאלוג רציני אשמח להפנותיך אל מאמר שכתבתי בנוגע לפתרון היחיד האפשרי בנדון (להלן הקישור http://www.articles.co.il/article/5200/%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%20%D7%9C%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9A%20%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%99 )

       

      תודה על הפרגון. העלית כאן תיזה מעניינת. השאלה היא האם ניתן להקיש מתיזה או תובנות על התנהגות ילדים לגבי אומות?

       

       שלום לך ידיד יקר

      בעיקרון כל אדם מתחיל את חייו מהיותו ילד כילד מתעצבת דמותו (חולשותיו וחוזקו כאדם)

      אומנם, היו מי שהשוו את חיהם של האומות לחי אדם תוך התנהלות אבולוציונית מסוימת והיו כאלו שהרחיקו לכת בכך.

      איני מסכים עימהם בעיקרון מלבד אלמנט יחיד.. אומות מנוהלות על ידי בני אדם והואיל וההנחת היסוד שלי (כל אדם מתחיל כילד) הרי שהתנהגותם בסופו של דבר של מנהחג האומות בתהליך משא ומתן מחוייב להיות מקבילה...

      הטענה המרכזית שלי היא שהפלסטינאים הם  "הילד המפונק של העולם" משום מה.. למרות שפועל לא תרמו הרבה לציביליזציה העולמית (מה שעולה על ראשי באסוסיאציה זה טרור משווק בתקשורת ומתאבדים - למרות שהפטנט של המאבדים אינו פלסטיני אלא דווקא ישראלי (שמשון הסיקיריקים וכו')) 

      הנחה שלי שבגל הכישלון של אומות העולם להציל את היהודים בשואה, יש להם מעין אובססיה להציל את הפלסטינאים משואה (אירועים פוליטיים המשווקים כשואה לעולם)

      מה שמכעיס אותי תמיד זה שאנו משחקים תמיד בכללי המשחק הללו ולא מנסים לשנותם לפי האמת שלנו (מילה כבדה אבל אין לי מילה אחרת תמורתה) 

      לפיכך תהליך משא ומתן שלנו עימהם מהוה נקודת ה"משיק"  הבעייתית נשנה אותה נשנה הכול

      תודה ושיהיה לנו נס חנוכה כל השנה

        31/12/08 21:21:

      צטט: זאב כספי 2008-12-31 02:29:17

      יוסי שלום .

      1. הדיון הזה קצת מעורפל ואולי , "גדול" עלי , איתך הסליחה .

      2. מעניין אותי לדעת אם בעזה "שלנו" ( זוכר את הסימטאות ? לא פעם אני חושב על קבוצת חיילים שתרוץ אצלי בשכונה

          תוך ירי באמצע הלילה , מעניין , איך זה לגדול ככה , ובני כמה הם היום , הילדים של אז ?) האם היום בלילה

          מתקיימים שם דיונים ווירטואלים ליליים מעורפלים / מעושנים/הזויים   שכאלה ....מה דעתך ? מה בדיוק מעניין אותם ?

      3. כל מה שקורה בימים האחרונים זה מטווח ברווזים אווירי  בשלוב של מודיעין טוב .אז הורידו נדל"ן .big fucking deal

          זה עדיין לא שליטה במצב ובוודאי שלא" שינוי מציאות".ועם כל הכבוד לביצוע אווירי , חוכמה קטנה מאוד , למרות הכל .

          מה תהיינה התוצאות ? עוד ימים יגידו . ( בל נטעה באשליות )

      4. ולבסוף . אני מסכים עם הקורא ג'ים (?) זה שהגיב לפני, בקשר לגודל ה- type /אות .

         כנראה שהגודל כן קובע כי קשה לתפוס את רוח הדברים כשמאמר נכתב באותיות

         קידוש לבנה , ממליץ בהכנעה לחזור לגודל טבעי ,ראוי לדפוס ולקריאה , תרתי משמע .

      5. keep up the good work

       

      בכבוד .

       

      זאב שלום,

      הייתי רוצה לשכוח את הסמטאות של מחנות הפליטים, אך הזכרונות מג'בליה, מועזי ונוסיראת חזורים אלי מעת לעת. אין לי מושג מהם חושבים, אך ברור לי כי הם  שונאים אותנו וכנראה בצדק. ולא חשוב שלהנהגה שלהם ולחמאס יש אחריות אדירה.

      אני גם מסכים שפעולה סטרילית מהאוויר לא תביא לשינויד רסטי של המצב. אך כלום יש ברירה אחרת? מחר בטור שלי בעתון אני כותב על האופציות של ישראל. כל האופציות. אף לא אחת טובה מרעותה. בקצור ברוך. אין לי פתרון וזו הטרגדיה שלנו, שלא הצלחנו לבד או ביחד עם הפלשתינאיים לחשוב מחוץ לקופסא, מחו לאיסנטינקטים ומחוץ לתחושת הבטן וליצור מציאות אחרת. כנראה שיש מצבים בהיסטוריה שאין להם פתרונות מידיים. ובמידיים אני מתכוון לעשרות או מאות שנים.  מצטער שאני פסימי ערב השנה החדה.

      שנה טובה וכל טוב..

       

        31/12/08 21:08:

      צטט: מוני מ 2008-12-31 17:28:29


      הכי קל זה לומר להפציץ אותם ולחסל אותם. זה כל כך קל ומרגיש נכון.

      האתגר הגדול הוא לא להתמסר לתחושות הבטן. המשמעות היא שאין פתרון צבאי למצב ולא יעזור לנו כלום.

      המוטו שמנחה אותנו צריך להיות תמיד חתירה לשלום כי אנחנו ערכיי


      מוני תודה על התיחסותך. חתירה לשלום לא סותרת את הצורך להשחיז חרב. ולכן אפשר לומר לך בדיוק את מה שאתה אומר כאן אך בהיפוך לשוני. "הכי קל זה לומר שצריך לחתור לשלום". בקצור המצב מסובך ואין פתרונות קלים. לזה לבטח תסכים.
        31/12/08 18:13:


      אני מניח שיש אנשים המעדיפים אותיות גדולות (בעיקר בגלל מגבלות ראיה למיניהן), אבל המוסכמה באינטרנט הישראלי היא פונט אריאל בגודל 12. אם אתה רוצה ללכת לקראת מתקשי הראייה, אפשר לכתוב באריאל בגודל 14. לא מודגש.

       

      בברכה,

      ג'ים

        31/12/08 17:28:


      הכי קל זה לומר להפציץ אותם ולחסל אותם. זה כל כך קל ומרגיש נכון.

      האתגר הגדול הוא לא להתמסר לתחושות הבטן. המשמעות היא שאין פתרון צבאי למצב ולא יעזור לנו כלום.

      המוטו שמנחה אותנו צריך להיות תמיד חתירה לשלום כי אנחנו ערכיים!

        31/12/08 10:36:

      צטט: הסנגור 2008-12-30 21:45:30


      תודה יוסי. מאמר מרתק. יפה שאתה מנסה ליצור דיאלוג עם מישהו שמייצג בעיני את הגירסה הישראלית של ה- White Supremacists האמריקאיים או הדרום-אפריקאיים.

       

      אל תשלה את עצמך שתפיסת עולמו מונחית ע"י חשיבה לוגית מתקדמת. מתחת לנימוקים הפסודו-צבאיים, מסתתרת - לאמיתו של דבר - תפיסת עולם גזענית טהורה: הישראלי המשכיל והמערבי (=הלבן) הוא אדם שקול והגיוני שבסך הכל רוצה לחיות חיים טובים מבחינה כלכלית, ועשירים מבחינה רוחנית. ואילו הפלשתינאי (=השחור) הוא יליד, בור, בלתי-רציונלי, פראי, אלים מטבעו, בלתי-מחונך, מסית או מוסת ע"י דתו, אינו שואף לרווחה כלכלית, וקל וחומר לא לעושר אינטלקטואלי - וכל מטרתו בחיים, בעצם, לחסל את הישראלי.  במקרה של הלבן, המשכיל והדתי - מתווסף אגף נוסף למשוואה. עליונות הדת היהודית ע"פ הדתות האחרות. לנו - דת של רחמים וחסד ושלום, ולהם - דת של נקמה, שנאה, ואלימות.

       

      לכן, כדי להגן על עצמנו מפניהם, צריכים אנו לצרוב את תודעתם של הילידים ולחנכם מחדש. לכן יש לנו הצדקה לשלול ולרמוס את זכויות האדם שלהם. וכאשר הם מתקוממים, זה רק מוכיח קבל עם ועדה עד כמה אנו צודקים. ואם כדי לדכא את ההתקוממות שלהם אנו צריכים לכלוא אותם בגטאות, לעצור במעצרים מנהליים, לשלול מהם אוכל ומזון ותרופות וחינוך, ולעתים רבות להורגם ולפעמים גם לטבוח בהם מהאוויר  - זה מחיר בלתי-נמנע ש"לצערנו" אנו נאלצים לעשות.  

      שמענו את הטיעונים הללו כבר - למה העבדות של שחורים מוצדקת, למה הלבנים חייבים לשלוט על דרום-אפריקה, וכו' וכו'. כל הקולוניאליסטים לדורותיהם מחזרו את הטיעונים הללו לזרא.

      די נמאס לשמוע אותם.

       

      אבל כל הכבוד לך שאתה מנסה ליצור דיאלוג עם עמידרור ודומיו. ואני אומר זאת במלוא הכנות, ללא שמץ של ציניות.

       

      נגעת באחד המריכבים החשובים בסכסוך: הדה ומניזציה של הצד האחר ( גם הערבים חוטאים בה לא מעט ) ש מסבירה לא מעט מהאלימות והקיצוניות. אכן , תנאי בסיסי לשלום בר קיימא הוא כבוד עמוק כלפי השכנים הכולל הכרות של מנהגיהם, תרבותם וכיוב. רק בייום שישראל תשלים שהיא נמצאת באגן המזרחי של הים התיכון ולא בלב אירופה או ארהב יתחיל המצעד הארוך לעבר השלום. 

       

      מעניין לציין שלמרות שיראל נמצאת במרחב ערבי מובהק , אף מנהיג ישראלי חשוב לא יודע לדבר או לא מבין ערבית..... (גם האנגלית שלהם לא משהו ) 

       

      המרכיב ה"הלאומי" או ה דתי הוא רק כסות למרכיבים החשובים בסכסוך ( כלכליים ,לדעתי) .מעניין לציין שהאירוניה הגדולה של ההסטוריה הוא שכל ההופכים את הסכסוך ל"התנגשות בין תרבויות" או " מלחמה בין המזרח למערב" משמיט את הקרקע מתחת ליסודות הציונות .להזכירכם : ישראל הוקמה כדי  להגן על היהודים ולא על מנת  להוות עמדה קדמית של יבשת ( אירופה ) שרצחה יהודים לאורך מאות בשנים .... אם זוהי עמדה קדמית של המערב , זוהי קולוניה או נטע זר. 

       


       

       

       

       

       

        31/12/08 10:21:
      איך אין ארובות ואין עשן? איך הם מחממים את הבתים?.. מה גם הם עברו למזגנים מפוצלים?....
        31/12/08 10:08:

      צטט: the bigson 2008-12-31 07:24:36

      ידידי היקר יוסי

      נהנתי לקרוא (כרגיל) ומפרגן 

      יחד עם זאת יש לי ברשותך, הערה:

      אבי (ע"ה) שלימד אותי פרק ראשון בניתוח אמר לי, אם יש לך בעיה כל שהיא בראש וראשונה הפוך אותה (לא הפוך בה) במידה וראית את הבעיה (כשהיא הפוכה) באופן ישר הרי שכל הזמן ראית אותה הפוך....

      בהיפוך הבעיה יש  לראות, להערכתי, לא הנסיון להסביר את התוקפנות הערבית בכללולה בצעדים טקטיים, אלא לנסות להבין מהו האינטרס האסטרטגי שיש להם שלא לתקוף. אנחנו מנסים לתרץ מדוע הם תוקפים.

      הסבר כזה עשוי להבהיר מדוע הם ממשיכים לתקוף הואיל ואנחנו מתרצים מדוע הם תוקפים..

      לפיכך, הופכים הפלשתינאים "לילד המפונק" של העולם.. כולם מנסים לרצות אותו שלא יתקוף כאשר למעשה הוא תוקף כאשר הוא אינו מקבל את מבוקשו.. ורק מבוקשו קובע (לפיכך הוא ילד) 

      ברשותך אציין להלן מאמר שכתבתי על ניהול משא ומתן (להלן הקישור http://www.articles.co.il/article/17376/-

      במאמר זה מוסבר מעט מהתיזה הנ"ל)

      מכאן, התנהגותינו בריצוי הפלישתינאים (בגלל סיבות הומניטריות, תפיסת החלש, הרצון להיות אנושיים וכו' ) מביאה אותם לידי תוקפנות עד אשר יקבלו את מבוקשם

      ולצערי בדרך זו יקבלו את מבוקשם שהיא החלפת השלטון במדינת ישראל לשלטון פלשתיני עם רוב פלשתיני ומיעוט יהודי כאשר כל השגיה הכלכליים של המדינה יהיו בשליטתם. זהו רצונם ולא להקים באיזה חור נידח מדינה לצד ישראל (זוהי הטקטיקה לסבר מספר אוזניים בעולם) 

      גם אם אני בעד שתי מדינות ( כולל לפרק את כל הישוב היהודי בשטחים והחזרת חלקים מירושלים) .  לצערי ללא הפרדה מוחלטת בינינו לבין הפלשתינאים בכל תחומי החיים, יביא לדרישות חדשות אשר יסתיימו רק כאשר נקים מחדש את מדינת ישראל באוגנדה או קנדה (ושם יתחילו המאבקים עם התושבים המקומיים)

      לכן לסיכום בלי להבין מהו האינטרס שלהם לא נוכל לקיים כל דיאלוג רציני אשמח להפנותיך אל מאמר שכתבתי בנוגע לפתרון היחיד האפשרי בנדון (להלן הקישור http://www.articles.co.il/article/5200/%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%20%D7%9C%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9A%20%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%99 )

       

      תודה על הפרגון. העלית כאן תיזה מעניינת. השאלה היא האם ניתן להקיש מתיזה או תובנות על התנהגות ילדים לגבי אומות?

        31/12/08 10:06:

      צטט: הסנגור 2008-12-30 21:45:30


      תודה יוסי. מאמר מרתק. יפה שאתה מנסה ליצור דיאלוג עם מישהו שמייצג בעיני את הגירסה הישראלית של ה- White Supremacists האמריקאיים או הדרום-אפריקאיים.

       

      אל תשלה את עצמך שתפיסת עולמו מונחית ע"י חשיבה לוגית מתקדמת. מתחת לנימוקים הפסודו-צבאיים, מסתתרת - לאמיתו של דבר - תפיסת עולם גזענית טהורה: הישראלי המשכיל והמערבי (=הלבן) הוא אדם שקול והגיוני שבסך הכל רוצה לחיות חיים טובים מבחינה כלכלית, ועשירים מבחינה רוחנית. ואילו הפלשתינאי (=השחור) הוא יליד, בור, בלתי-רציונלי, פראי, אלים מטבעו, בלתי-מחונך, מסית או מוסת ע"י דתו, אינו שואף לרווחה כלכלית, וקל וחומר לא לעושר אינטלקטואלי - וכל מטרתו בחיים, בעצם, לחסל את הישראלי.  במקרה של הלבן, המשכיל והדתי - מתווסף אגף נוסף למשוואה. עליונות הדת היהודית ע"פ הדתות האחרות. לנו - דת של רחמים וחסד ושלום, ולהם - דת של נקמה, שנאה, ואלימות.

       

      לכן, כדי להגן על עצמנו מפניהם, צריכים אנו לצרוב את תודעתם של הילידים ולחנכם מחדש. לכן יש לנו הצדקה לשלול ולרמוס את זכויות האדם שלהם. וכאשר הם מתקוממים, זה רק מוכיח קבל עם ועדה עד כמה אנו צודקים. ואם כדי לדכא את ההתקוממות שלהם אנו צריכים לכלוא אותם בגטאות, לעצור במעצרים מנהליים, לשלול מהם אוכל ומזון ותרופות וחינוך, ולעתים רבות להורגם ולפעמים גם לטבוח בהם מהאוויר  - זה מחיר בלתי-נמנע ש"לצערנו" אנו נאלצים לעשות.  

      שמענו את הטיעונים הללו כבר - למה העבדות של שחורים מוצדקת, למה הלבנים חייבים לשלוט על דרום-אפריקה, וכו' וכו'. כל הקולוניאליסטים לדורותיהם מחזרו את הטיעונים הללו לזרא.

      די נמאס לשמוע אותם.

       

      אבל כל הכבוד לך שאתה מנסה ליצור דיאלוג עם עמידרור ודומיו. ואני אומר זאת במלוא הכנות, ללא שמץ של ציניות.

       

      תודה. אף שאני לא מכיר במלוא עמקותה את השקפת עולמו, חוששני שהרחקת קצת לכת בייחוס גזענות צרופה לעמידרור.

      השקפתו, אם הבנתי נכון, אינה עוסקת ברבדים תרבותיים או דתיים אלא בעיקר צבאיים-פוליטיים. מין ריאליזם טהור וצרוף וחסר רגשות של אני לא שונא אותם ולא רוצה להכנס בהם אך אין ברירה. מבחינה זו הוא מזכיר לי יותר את אמירתו של רפי איתן כשהיה פעם יועץ ללוחמה בטרור של ראש הממשלה (מנחם בגין). איתן קבע כי צפויות לנו עוד מאה שנות טרור וכל הארץ געשה וסערה. 

        31/12/08 10:01:

      צטט: ג"ון דייר 2008-12-30 21:07:56


      כמו תמיד אתה כותב נפלא יוסי

      המשך כך

      תודה.

       

        31/12/08 10:00:

      צטט: סמי.כ 2008-12-31 09:43:49

      גוד מואנינג מר מלמן, קודם אני רוצה להודות לך שבחרת באותיות גדולות זה מקל על הקריאה. אהבתי את סיפור המפגש שהיה לך שם עם "אוהב השלום" דעתי בעניין עזה דומה לדעתו של מר דויד גרוסמן, שאומרת, נצירת אש ל 48 שעות גם אם הצד השני ימשיך לירות, לאפשר סיוע הומינטרי ולתת לצד השני ללקק את פצעיו ולהפנים את מה שקורה, לעצור את הבהלה. בתום 48 שעות להציע לחמאס מפגש והידברות. ובשום אופן לא לכניסה קרקעית! אבל, רציתי לשאול איך לא הכנסת לתיאור ברשימהאת הארובות המעשנות מהבתים וריחות הפחם הלוהט ברחובות..? איך לא תיארת גם כניסה לפאב מקומי, באיזור זה ה ביטר נהדר, זהוב כהה שננגס בכל לגימה. איך לא ..רק הקהילה היהודית עניינה אותך.. יא חנון..:)

       

      כבודו,

      ראשית אין כבר ארובות ואין עשן. וכך גם כתבתי במשפט קצר אחד. לגבי הביטר, אני מכירו לא רע משהות של ארבע שנים בממלכה המאוחדת. איני רוצה להיות מפרשן של עמידרור אך דומני שהוא מבקש לומר כי לא יהיה מנוס מכניסה קרקעית. כך שלא נראה לי שהוא יכול בעקרון להתנגד להצעתו של גרוסמן. הוא פשוט לא מאמין שניתן להגיע להסדר עם החמאס או להסדר כזה שיניח את דעתנו. אך כאמור אינ י דוברו ואינני רוצה להיות.  בכל מקרה תודה על התגובה שהותירה אותי מבולבל. אחד המגיבים הקודמים בקש שאשנה את הפונטים לקטנים יותר. מה עלי לעשות?

        31/12/08 09:43:
      גוד מואנינג מר מלמן, קודם אני רוצה להודות לך שבחרת באותיות גדולות זה מקל על הקריאה. אהבתי את סיפור המפגש שהיה לך שם עם "אוהב השלום" דעתי בעניין עזה דומה לדעתו של מר דויד גרוסמן, שאומרת, נצירת אש ל 48 שעות גם אם הצד השני ימשיך לירות, לאפשר סיוע הומינטרי ולתת לצד השני ללקק את פצעיו ולהפנים את מה שקורה, לעצור את הבהלה. בתום 48 שעות להציע לחמאס מפגש והידברות. ובשום אופן לא לכניסה קרקעית! אבל, רציתי לשאול איך לא הכנסת לתיאור ברשימהאת הארובות המעשנות מהבתים וריחות הפחם הלוהט ברחובות..? איך לא תיארת גם כניסה לפאב מקומי, באיזור זה ה ביטר נהדר, זהוב כהה שננגס בכל לגימה. איך לא ..רק הקהילה היהודית עניינה אותך.. יא חנון..:)
        31/12/08 07:24:

      ידידי היקר יוסי

      נהנתי לקרוא (כרגיל) ומפרגן 

      יחד עם זאת יש לי ברשותך, הערה:

      אבי (ע"ה) שלימד אותי פרק ראשון בניתוח אמר לי, אם יש לך בעיה כל שהיא בראש וראשונה הפוך אותה (לא הפוך בה) במידה וראית את הבעיה (כשהיא הפוכה) באופן ישר הרי שכל הזמן ראית אותה הפוך....

      בהיפוך הבעיה יש  לראות, להערכתי, לא הנסיון להסביר את התוקפנות הערבית בכללולה בצעדים טקטיים, אלא לנסות להבין מהו האינטרס האסטרטגי שיש להם שלא לתקוף. אנחנו מנסים לתרץ מדוע הם תוקפים.

      הסבר כזה עשוי להבהיר מדוע הם ממשיכים לתקוף הואיל ואנחנו מתרצים מדוע הם תוקפים..

      לפיכך, הופכים הפלשתינאים "לילד המפונק" של העולם.. כולם מנסים לרצות אותו שלא יתקוף כאשר למעשה הוא תוקף כאשר הוא אינו מקבל את מבוקשו.. ורק מבוקשו קובע (לפיכך הוא ילד) 

      ברשותך אציין להלן מאמר שכתבתי על ניהול משא ומתן (להלן הקישור http://www.articles.co.il/article/17376/-

      במאמר זה מוסבר מעט מהתיזה הנ"ל)

      מכאן, התנהגותינו בריצוי הפלישתינאים (בגלל סיבות הומניטריות, תפיסת החלש, הרצון להיות אנושיים וכו' ) מביאה אותם לידי תוקפנות עד אשר יקבלו את מבוקשם

      ולצערי בדרך זו יקבלו את מבוקשם שהיא החלפת השלטון במדינת ישראל לשלטון פלשתיני עם רוב פלשתיני ומיעוט יהודי כאשר כל השגיה הכלכליים של המדינה יהיו בשליטתם. זהו רצונם ולא להקים באיזה חור נידח מדינה לצד ישראל (זוהי הטקטיקה לסבר מספר אוזניים בעולם) 

      גם אם אני בעד שתי מדינות ( כולל לפרק את כל הישוב היהודי בשטחים והחזרת חלקים מירושלים) .  לצערי ללא הפרדה מוחלטת בינינו לבין הפלשתינאים בכל תחומי החיים, יביא לדרישות חדשות אשר יסתיימו רק כאשר נקים מחדש את מדינת ישראל באוגנדה או קנדה (ושם יתחילו המאבקים עם התושבים המקומיים)

      לכן לסיכום בלי להבין מהו האינטרס שלהם לא נוכל לקיים כל דיאלוג רציני אשמח להפנותיך אל מאמר שכתבתי בנוגע לפתרון היחיד האפשרי בנדון (להלן הקישור http://www.articles.co.il/article/5200/%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%20%D7%9C%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9A%20%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%99 )

        31/12/08 06:42:

      מודיעין יהדות קובנטרי ועזה.

       

      יוסי שלום רב, בימים אלה מתגבשת עשיית סרט על פרשת "הסרג'נטים".

      שמי פלג לוי אני עורך את התחקיר. 

      קליפורד מרטין אחד משני הסרג'נטים, הוא יהודי מקובנטרי. 

      יש כמה דברים מעניינים סביב זה, אשמח לשוחח.

       

      לא הצלחתי לכתוב לך אי מייל אנה צור קשר.

       

      בברכה.

       

      פלג לוי

      peleg7@gmail.com

      050-4757755

       

       

       

       

       

       

       

        31/12/08 02:29:

      יוסי שלום .

      1. הדיון הזה קצת מעורפל ואולי , "גדול" עלי , איתך הסליחה .

      2. מעניין אותי לדעת אם בעזה "שלנו" ( זוכר את הסימטאות ? לא פעם אני חושב על קבוצת חיילים שתרוץ אצלי בשכונה

          תוך ירי באמצע הלילה , מעניין , איך זה לגדול ככה , ובני כמה הם היום , הילדים של אז ?) האם היום בלילה

          מתקיימים שם דיונים ווירטואלים ליליים מעורפלים / מעושנים/הזויים   שכאלה ....מה דעתך ? מה בדיוק מעניין אותם ?

      3. כל מה שקורה בימים האחרונים זה מטווח ברווזים אווירי  בשלוב של מודיעין טוב .אז הורידו נדל"ן .big fucking deal

          זה עדיין לא שליטה במצב ובוודאי שלא" שינוי מציאות".ועם כל הכבוד לביצוע אווירי , חוכמה קטנה מאוד , למרות הכל .

          מה תהיינה התוצאות ? עוד ימים יגידו . ( בל נטעה באשליות )

      4. ולבסוף . אני מסכים עם הקורא ג'ים (?) זה שהגיב לפני, בקשר לגודל ה- type /אות .

         כנראה שהגודל כן קובע כי קשה לתפוס את רוח הדברים כשמאמר נכתב באותיות

         קידוש לבנה , ממליץ בהכנעה לחזור לגודל טבעי ,ראוי לדפוס ולקריאה , תרתי משמע .

      5. keep up the good work

       

      בכבוד .

        31/12/08 02:00:

      צטט: avi 111 2008-12-30 20:41:08

      צטט: mosheshy 2008-12-30 15:36:00

      צטט: avi 111 2008-12-30 13:14:12


      mosheshy

       

      אתה בטח מכיר את הפתגם :

       

      "תלגיני וואלא תע"אדיני"

       "תכבד אותי ואל תתן לי ארוחת צהריים"

       

      תסכים איתי שזהו המפתח להתנהלות טובה עם בני דודינו,הבעיה שאחינו האשכנזים לא יודעים איך לעשות זה והבעיה היותר גדולה שהם לא נתנים לנו לעשות את זה.

       

      סח וואלא לה ???

       צח.

      רואים שיש לך ידע יפה.אני מציע שתנצל אותו כדי לקרב  בין  שני העמים .

       

       

       

      כדי שאנשים מסוגי יוכלו לנצל את הידע שלהם לקירוב בין העמים אנחנו צריכים אנשים מסוגו של יוסי מלמן בהנהגה הפוליטית,אחרת אנחנו טוחנים מיים.

      קטונתי. תרתי ממשע. אתה מגזים לחלוטין.

        30/12/08 21:45:

      תודה יוסי. מאמר מרתק. יפה שאתה מנסה ליצור דיאלוג עם מישהו שמייצג בעיני את הגירסה הישראלית של ה- White Supremacists האמריקאיים או הדרום-אפריקאיים.

       

      אל תשלה את עצמך שתפיסת עולמו מונחית ע"י חשיבה לוגית מתקדמת. מתחת לנימוקים הפסודו-צבאיים, מסתתרת - לאמיתו של דבר - תפיסת עולם גזענית טהורה: הישראלי המשכיל והמערבי (=הלבן) הוא אדם שקול והגיוני שבסך הכל רוצה לחיות חיים טובים מבחינה כלכלית, ועשירים מבחינה רוחנית. ואילו הפלשתינאי (=השחור) הוא יליד, בור, בלתי-רציונלי, פראי, אלים מטבעו, בלתי-מחונך, מסית או מוסת ע"י דתו, אינו שואף לרווחה כלכלית, וקל וחומר לא לעושר אינטלקטואלי - וכל מטרתו בחיים, בעצם, לחסל את הישראלי.  במקרה של הלבן, המשכיל והדתי - מתווסף אגף נוסף למשוואה. עליונות הדת היהודית ע"פ הדתות האחרות. לנו - דת של רחמים וחסד ושלום, ולהם - דת של נקמה, שנאה, ואלימות.

       

      לכן, כדי להגן על עצמנו מפניהם, צריכים אנו לצרוב את תודעתם של הילידים ולחנכם מחדש. לכן יש לנו הצדקה לשלול ולרמוס את זכויות האדם שלהם. וכאשר הם מתקוממים, זה רק מוכיח קבל עם ועדה עד כמה אנו צודקים. ואם כדי לדכא את ההתקוממות שלהם אנו צריכים לכלוא אותם בגטאות, לעצור במעצרים מנהליים, לשלול מהם אוכל ומזון ותרופות וחינוך, ולעתים רבות להורגם ולפעמים גם לטבוח בהם מהאוויר  - זה מחיר בלתי-נמנע ש"לצערנו" אנו נאלצים לעשות.  

      שמענו את הטיעונים הללו כבר - למה העבדות של שחורים מוצדקת, למה הלבנים חייבים לשלוט על דרום-אפריקה, וכו' וכו'. כל הקולוניאליסטים לדורותיהם מחזרו את הטיעונים הללו לזרא.

      די נמאס לשמוע אותם.

       

      אבל כל הכבוד לך שאתה מנסה ליצור דיאלוג עם עמידרור ודומיו. ואני אומר זאת במלוא הכנות, ללא שמץ של ציניות.

        30/12/08 21:07:


      כמו תמיד אתה כותב נפלא יוסי

      המשך כך

        30/12/08 20:41:

      צטט: mosheshy 2008-12-30 15:36:00

      צטט: avi 111 2008-12-30 13:14:12


      mosheshy

       

      אתה בטח מכיר את הפתגם :

       

      "תלגיני וואלא תע"אדיני"

       "תכבד אותי ואל תתן לי ארוחת צהריים"

       

      תסכים איתי שזהו המפתח להתנהלות טובה עם בני דודינו,הבעיה שאחינו האשכנזים לא יודעים איך לעשות זה והבעיה היותר גדולה שהם לא נתנים לנו לעשות את זה.

       

      סח וואלא לה ???

       צח.

      רואים שיש לך ידע יפה.אני מציע שתנצל אותו כדי לקרב  בין  שני העמים .

       

       

       

      כדי שאנשים מסוגי יוכלו לנצל את הידע שלהם לקירוב בין העמים אנחנו צריכים אנשים מסוגו של יוסי מלמן בהנהגה הפוליטית,אחרת אנחנו טוחנים מיים.
        30/12/08 19:36:


      ברצוני להתייחס לאימרה הנפוצה בקרב חלק מאיתנו על כך שאי אפשר לנצח את הטרור בכח:

       

      ראשית, לפני שלוש שנים הוכח באופן חד משמעי שהפעלת כוח ברוטאלי וחסר מעצורים חיסלה את תנועת הפת"ח ברצועת עזה בתוך פחות משבועיים ימים. לכוחות המנצחים (החמאס) לא היה חיל אויר החזק ביותר במזרח התיכון, לא טנקי מרכבה ולא נשק גרעיני.

      והוא חיסל כוח  טירוריסטי שמנה עשרות אלפי חמושים.

       

      שנית, בשנות השבעים של המאה הקודמת הובס  אירגון הטרור אש"ף ע"י הליגיון הירדני ומה ששרד ממנו סולק מן הממלכה הירדנית לצמיתות.

       

      שלישית, במבצע סיני חוסל לחלוטין הטרור העזתי - הדבר הזה נעשה באמצעות כיבוש כל רצועת עזה

      להזכיר לאלה שעדיין לא באו לעולם בזמן שזה התרחש: הטרור שיצא מעזה עד מבצע סיני גבה יותר קורבנות (יחסית לגודל האוכלוסיה) מאשר הוא גובה כיום.

      אחרי המבצע זכתה ישראל לשקט מוחלט בגבולה הדרומי שנשך 10 שנים תמימות.

        30/12/08 19:29:

      צטט: ג'ים 2008-12-30 18:39:42

      יוסי היקר,

       

      אני מאוד אוהב לקרוא את כתביך. גם בצורותיו האלקטרוניות (הבלוג והכתבות באתר "הארץ") ויותר מכך - בספריך שיצאו לאור.

       

      הערה קטנה, ברשותך - קשה לי מאוד עם נוהגך לכתוב בפונט גדול מאוד, צבעוני או מודגש לפרקים. הדבר מקשה על הקורא המורגל בסטנדרטים אלקטרוניים המחייבים איפוק וריסון במימד זה.

       

      הדבר הוא לבחירתך, באופן טבעי - אך אבקשך לשקול ריסון וחזרה למימדים מקובלים בז'אנר, של פונט בן 12 נקודות (או 14), שחור ובלתי מודגש. מוסכמות אלו מאפשרות קריאה נוחה למרבית האנשים.

       

      בברכה,

      ג'ים

       

      ג'ים תודה על המילים החמות. אני לוקח לתשומת ליבי את הערותיך. האמת היא שהדברים האלה קורים במקרה משוםש אני הדיוט בכל הקשור לטכנולוגיה והאמת היא שלא רכשתי עדיין את כל המיומנויות (מן הסתם אפילו לא מחציתן) הנדרשות. כשאני צריך לצרף קוב.ץ גרפי או תמונה אני הולך לאבדו ונאלץ לבקש את חסדיו של עורך הקפה ליאור קודנר.

      אשתדל לזכור שהפונט צקריך להיות 12 או 14. אגב מה עדיף אריאל או אהרוני או אולי משהו אחר.

        30/12/08 18:39:

      יוסי היקר,

       

      אני מאוד אוהב לקרוא את כתביך. גם בצורותיו האלקטרוניות (הבלוג והכתבות באתר "הארץ") ויותר מכך - בספריך שיצאו לאור.

       

      הערה קטנה, ברשותך - קשה לי מאוד עם נוהגך לכתוב בפונט גדול מאוד, צבעוני או מודגש לפרקים. הדבר מקשה על הקורא המורגל בסטנדרטים אלקטרוניים המחייבים איפוק וריסון במימד זה.

       

      הדבר הוא לבחירתך, באופן טבעי - אך אבקשך לשקול ריסון וחזרה למימדים מקובלים בז'אנר, של פונט בן 12 נקודות (או 14), שחור ובלתי מודגש. מוסכמות אלו מאפשרות קריאה נוחה למרבית האנשים.

       

      בברכה,

      ג'ים

        30/12/08 18:04:

      צטט: משתדל לחשוב 2008-12-30 17:45:33


      יפה יוסי

      יש בי הערכה כלפי היושר והאומץ.

      אני סבור שהדרך הפוליטית שהשמאל הוביל במיוחד מאז יצירת הסכם אוסלו נכשלה.

      אבל אין כמעט שיח על כשלון זה, אין יושר אינטלקטואלי.

       

      יחד עם זאת השמאל צודק בנקודת יסוד אחת מרכזית. 

      פתרון לציבור הערבי שחי בארץ ישראל.

      הימין התעלם מהם שנים רבות, לא הציע שום פתרון והשאיר וואקום שהתמלא רק ע"י השמאל.

       

       

       

      תודה מאיר

      השמאל אכן צודק באבחון הבעיה. ללא הסדר שלום/רגיעה/צמצום חיכוך/ ישראל תמשיך להקיז דם רב ולחיות כל הזמן על חרבה, ללא אופק ותקווה. השאלה איך הכי יעיל/רצוי.אפשרי להגיע ליעד.

        30/12/08 17:45:


      יפה יוסי

      יש בי הערכה כלפי היושר והאומץ.

      אני סבור שהדרך הפוליטית שהשמאל הוביל במיוחד מאז יצירת הסכם אוסלו נכשלה.

      אבל אין כמעט שיח על כשלון זה, אין יושר אינטלקטואלי.

       

      יחד עם זאת השמאל צודק בנקודת יסוד אחת מרכזית. 

      פתרון לציבור הערבי שחי בארץ ישראל.

      הימין התעלם מהם שנים רבות, לא הציע שום פתרון והשאיר וואקום שהתמלא רק ע"י השמאל.

       

       

       

        30/12/08 15:47:

      צטט: higgs 2008-12-30 15:33:46


      א. תהנה השנה ב-"לימוד", שכן אין סיכוי שהם יזמינו אותך שוב בשנה הבאה (לא משהו אישי, אלו הכללים שלהם).

       

      ב. כמובן שעמידרור צודק בהערכותיו. הוא ריאליסט, אתם שם בשמאל משליכים יהבכם על אלת השלום כמו שהחב"דניקים מאמינים במשיחיותו של הרבי, באופן נטול כל בסיס רציונלי, כאקסיומה. כמה שהמציאות תכזיב, כך מתחזקים המאמינים באמונתם. אז טוב שמדי פעם אתה מרשה לעצמך לחשוב באופן חופשי ולא-דוגמטי. 

      "אתם שם בשמאל". ודווקא חשבתי שהפוסט שלי נועד לנער קצת מהנפטלין דיעות קדומות, הצמדת תוויות והכללות ולעורר לחשיבה ספקנית, בכל תחום, גם בספרנות (כלומר בקטלוג).

      מה לגביך? גם אתה "מרשה לעצמך לחשוד מדי פעם באופן חופשי ולא דוגמטי".

      תודה על הברכות ועל תגובתך. דווקא הציעו לי כבר לבוא גם בשנה הבא. אך אני לא בטוח שיש לי עניין בכך.

       

        30/12/08 15:43:

      צטט: מקיאבלי 2008-12-30 14:51:16


      התכוונתי לכך שעמידרור סיפר לך את כל סיפור חייו

      בכל אופן - הפוסט כרגיל, מעניין ומאתגר

       

      תודה. זה דווקא היה קצר. עשרים דקות נסיעה לכל כיוון ונפגשנו גם בארוחות בוקר.

        30/12/08 15:36:

      צטט: avi 111 2008-12-30 13:14:12


      mosheshy

       

      אתה בטח מכיר את הפתגם :

       

      "תלגיני וואלא תע"אדיני"

       "תכבד אותי ואל תתן לי ארוחת צהריים"

       

      תסכים איתי שזהו המפתח להתנהלות טובה עם בני דודינו,הבעיה שאחינו האשכנזים לא יודעים איך לעשות זה והבעיה היותר גדולה שהם לא נתנים לנו לעשות את זה.

       

      סח וואלא לה ???

       צח.

      רואים שיש לך ידע יפה.אני מציע שתנצל אותו כדי לקרב  בין  שני העמים .

       

        30/12/08 15:33:


      א. תהנה השנה ב-"לימוד", שכן אין סיכוי שהם יזמינו אותך שוב בשנה הבאה (לא משהו אישי, אלו הכללים שלהם).

       

      ב. כמובן שעמידרור צודק בהערכותיו. הוא ריאליסט, אתם שם בשמאל משליכים יהבכם על אלת השלום כמו שהחב"דניקים מאמינים במשיחיותו של הרבי, באופן נטול כל בסיס רציונלי, כאקסיומה. כמה שהמציאות תכזיב, כך מתחזקים המאמינים באמונתם. אז טוב שמדי פעם אתה מרשה לעצמך לחשוב באופן חופשי ולא-דוגמטי. 

        30/12/08 14:51:


      התכוונתי לכך שעמידרור סיפר לך את כל סיפור חייו

      בכל אופן - הפוסט כרגיל, מעניין ומאתגר

        30/12/08 14:36:

      צטט: מקיאבלי 2008-12-30 12:50:00


      כנראה שיש לך שם הרבה זמן פנוי....

      בכל אופן שאלה לעמידרור - למה הוא באמת מתכוון כשהוא מדבר על כיבוש הרצועה מחדש?

      נוכחות פיזית של חיילים בכל סמטה ברחוב? ולמה הוא מתכוון בשיקום תשתיות המודיעין?

      החרבת כל המבנים ברצועה ובנייתם מחדש עם אמצעי האזנה צה"ליים?

      זה לא שאני מאמין בשלום עם החמאס אבל לצד השימוש בכוח חייב לבוא שיתוף פעולה מדיני עם מצריםטורקיה  

       

      מקיאבלי.

      א. מדוע הגעת למסקנה שי שלי כאן הרבה זמן פנוי?

      דווקא לא כל כך. אני נושא ארבע הרצאות בשלושה ימים שאליהן צריך להתכונן והולך לשמוע הרצאות של אחרים וגם רץ בבוקר וכותב פוסט.

      אני לא יכול לדבר בשמו של עמידרור. אבל נדמה לי שהוא אכן מתכוון לצורך לשהות שהות ארוכה בעזה בדיוק כמו בגדה על כל המשתמע מכך. ולגבי  מודיעין, לא בטוח שהוא התכוון לעמדות האזנה אלא בעיקר לגיוס סוכנים ומשתפי פעול וסייענים.

        30/12/08 14:33:

      צטט: גיא* 2008-12-30 12:49:57

      צטט: yossi melman 2008-12-30 11:35:36

      צטט: גיא* 2008-12-30 10:20:36

      יושרה אינטלקטואלית וספקנות - משעל וא-זהאר יספיקו להתגייר לפני שהתופעות האלה יגיעו למזרח התיכון.

       

      בינתיים א.ב יהושע פותח את רזי ברקאי עם טיפים איך להגיע להפסקת אש. לא מן הנמנע שיואב גלנט יתפנה מסדר יומו העמוס לתת הרצאת אורח בקורס "מבוא לסיפורת", ויש בזה הגיון, הרי היום פחות משנה המצב בשטח אלא איך מספרים סיפור.

       

      שמתי לב שכבר ביום ראשון הבליטו בדה מארקר בכותרת ראשית את מחיר המלחמה, הבוקר מדברים על מחיר המבצע הקרקעי. כל אחד רוצה להיות החשב הכללי, ולא מן הנמנע שבעתיד יחליפו משוואות בשני נעלמים את הטקסטים הפובליציסטיים בעיתונים.

      כשהייתי ילד בימי מלחמת המפרץ הראשונה, ראיתי את הפרשנים בטלויזה ואמרתי לעצמי שכשאהיה גדול אני אהיה פרשן לענייני ערבים. כשגדלתי הבנתי שבשביל לחלק עצות על תקן מומחה אתה צריך לעבוד מאד קשה ולבוא עם תשוקה להתמחות בנישה הזו. הרצון צריך להיות מכוון להתמחות עצמה ולא לחלוקת עצות.

       

      גם אני לא בטוח כיצד יש להמשיך, אבל אני משוכני שאם היו אומרים הערב בתחזית שמחר צפוי להגיע לאזורנו שקע של יושרה אינטלקטואלית וספקנות - הייתי אומר שזה עשוי להיות מזג אויר מצוין גם להעמקת המבצע הצבאי וגם להפסקת אש מיידית.

      גיא תודה על תגובתך, בחלקה היא דמגוגית לצערי. הרי אתה יודע שהתכוונתי וכך גם כתבתי ליושרה והטלת ספק מצד כולנו. כתבתי זאת על עצמי בראש וראשונה. אני לא בטוח שעמדתי או עמדות העבר שלי היו נכונות. אך אני מצפה שכך ינהגו הכל. גם מהימין וגם מהשמאל. אין לי כמובן שום ציפיות ליושרה וספקנות וחיבוטי נפש מצד פאנטיים ודוגמטים כמו משעל.

       

       

      יוסי לא ירדת לסוף דעתי. ממש לא התכוונתי לתקוף אותך אלא להפך - להמשיך מהמקום המעניין בו סיימת את הפוסט. לא התייחסתי אליך אישית אלא לדברים שכתבת, לכן נראה לי שלא היה צורך בהבהרה.  

      גיא.

      תודה על ההבהרה. לא ראיתי בתגובתך התקפה עלי. פשוט לא הבנתי שהבנת. על כך הסליחה. אם התכונת לומר שיש א-סימטריה בין השיח הפתוח (יחסית) המתנהל אצלנו לבין העדרו אצלם או אז כמובן שצדקת ואני מסכים אתך.

       

        30/12/08 14:30:

      צטט: פורטולאקה 2008-12-30 13:01:06

      בתור "ימני יותר מג'ינג'יס חאן"

       

      יש לי לבטים, בהחלט.

      זה קל יותר לתמוך במדיניות אלימה מאשר להשתתף בה. שירותי במילואים בשטחים הוליד בי הרבה כעס על המתנחלים ולא מעט סימפטיה לפלשתינאים.

       

      אבל הערכת המציאות שלי לא שונה משל עמידרור. אולי אפילו פסימית יותר. אחרי זמן רב שהשקעתי בלימוד בני דודנו המסקנה שלי היא ששלום לא יתכן ללא שינוי דוֹגמה בצד שלהם. הדוגמה לא נוגעת רק לישראל - היא גם מתייחסת לקידוש העבר (האימפריה הערבית) על חשבון ההווה ונכונות להאמין בכל סיפור עיוועים המחזק אותה.

       

      למיטב הבנתי - כמו שלאירופאים היו ימי הביניים שבהם הם היו קובץ אלים, פנאטי ומקדש את העבר על חשבון ההווה - כך לערבים (כהכללה שיש מיעוט שלא כלול בה) יש ימי הביניים מאז הכיבושים של העמים הטורקים ומשכים גם היום. שלום לא יהיה כל עוד הם לא יוצאים מזה, וזה בכלל לא קשור למה נעשה ומה לא נעשה. זה מעבר להישג ידינו. אנחנו צריכים להתמודד עד שיפול האסימון אצלהם. זה יכול לקרות עוד מאה שנה במקרה הטוב. במקרה הרע זה עשוי להמשך מילניום. 

       

      תאורטית זה לא "לנצח תאכל חרב". אבל 50 דורות זה באמת נצח במונחי אדם.

       

      אבל אולי אני טועה... 

       

      תודה על תגובתך. אהבתי לקרוא את משפט הסיום. בקצור רבים מאתנו הולכים בחושך ומגששים באפילה. אולי זו המסקנה הנחרצת היחידה שאני יכול לקבוע כאן בפסקנות וללא ספקות אלא אם יבואר מאן דהוא ויסתור ויפריך גם את ההנחה הזו. 

       

        30/12/08 14:28:

      צטט: mosheshy 2008-12-30 12:36:05


       

      אמר הנביא מוחמד :

       

      "ומאן עאשאר קום ארבעין יאוומאן פא סאר מינכום "

      "מי שחי אתכם 40 יום נהיה אחד מכם"

       


       כרגיל אתה חד צדדי.מכיוון שהמשך המשפט הוא:

      "מאן עשארי אלקום ארבעין יום,יא ביציר מינהום,יא בצור ,וירחל מנהום".

      ישנן שתי אופציות.אתה הבאת רק אחת מהן.אתה הבאת רק את האופציה הראשונה.

      מי שמתחבר לאנשים במשך 40 יום,או שהתרגל אליהם ונהיה אחד מהם,או שלא התרגל,אסף את כל הדברים שלו בצרור , שם את הצרור על כתפו,ונפרד-נפטר מהם.

      נוסף לכך,אל תסתמך יותר מידי על טקסטים מהקוראן.הרבה פעמים המציאות של החיים חזקה מהם.

      אם ברצונך להתעמק ולהבין בצורה רחבה,אתה מוזמן לאתר הזה:

      http://www.meisai.org.il/content/view/50/92/

      שים לב עד כמה חלוקים אלה שמבינים ,בנושא של המונחים והמושגים שאתה ציטטת.

      http://www.meisai.org.il/content/view/59/

      טקסטים קדושים והסברים היסטוריים.

      http://www.meisai.org.il/content/view/58/

      טקסטים עתיקים כקובעי המציאות בת ימינו: הערה לדבריו של דרור זאבי.

      http://www.meisai.org.il/content/view/60/

      כיצד להבין, ולא פחות כיצד לא להבין, את הערבים והמוסלמים לאורך ההיסטוריה ובימינו.


      http://www.haaretz.co.il/hasit....ontrassID=13&sbSubContrassID=1

      ציטוט של אהוד טולידנו.(הציטוט הזה דווקא מקובל עלי.)
      "התשובה באה מאוניברסיטת תל אביב: "קברניטים בחברות מוסלמיות אינם מריונטות של הנביא", כתב אהוד טולידנו. הוא רואה גם את מנהיגי ערב כאנשים הפועלים על פי שיקולים רבים, בהם פוליטיים, כלכליים, חברתיים, פסיכולוגיים, אישיים, ותרבותיים - לרבות האמונה הדתית.

      הרושם הוא שיש גם לא מעט פוליטיקה פנימית בוויכוח הזה, זר יתקשה לפענחה. טולידנו כתב: "הקבוצה המתעקשת על עליונות ההסברים הטקסטואליים-תרבותיים הנעוצים במסורות עתיקות-יומין היא זו המעוניינת להנציח את מעמדה כפרשנית הלגיטימית, האותנטית והיחידה של כל מה שהוא ערבי או מוסלמי. היא זו שאינה פתוחה להלכי הרוח המחקריים ברבע המאה האחרונה; ולדאבוני, היא זו שממשיכה להלעיט ציבור חרד וצמא-פרשנות בהסברים מקודדי מלות מפתח מאיימות, שרק מעצימות את החרדה ואינן משפרות את איכות קבלת ההחלטות בענייני המזרח התיכון בארצנו".

       

       

       

       

       

       

      צשה. תודה. פרשנותו של אהוד טולדינו, שאותו אני מכיר ומוקיר מקובלת עלי.

        30/12/08 14:25:

      צטט: avi 111 2008-12-30 12:08:53


      לסיכום:

      הסכסוך בנינו לבין הערבים שקול למחלה כרונית .

      ניתן לנהל אותה ,ניתן לשכך את כאביה,להוריד את גובה הלהבות .

      לא ניתן לרפאה כליל.

      אין דבר כזה מחלה חשוכת מרפא כשהדבר נוגע ליחסים בין מדינות. ובכל מקרה נכון אמרת שצריך לפחות לייצר רגיעה, שקט, הבנות.

       

        30/12/08 14:16:

      צטט: גידי יון 2008-12-30 11:37:06


      1. נהנה לקרוא אותך הרבה מלמן.הכתיבה ה'רזה' העיניינית, הרשמים מהמסעות ומהחוויות בהם אתה משתתף מרתקים אותי ואהבת הריצה שלך נפלאה יישר כוח.

       

      2. אשר לעניין הספיקות, לא צריך לנקר בך אף לא ספק אחד אפילו(לפחות לא בעניין השלום). נכון שאדם נבון וחושב חייב מדי פעם לעצור ולחשוב האם עמדותיו מציאותיות והומניות אבל אחרי שעמידרור ודומיו כבר 42 שנים כתשו לכולנו את הצורה עם הניתוחים והפרשנויות שלהם ל"פתרונות" הכוח ולא הבינו שאם יש משהו שבסופו של סיפור הערבים לא מבינים זה כוח. כן בדיוק - כוח הם כנראה לא מבינים.

      הטרגדיה שלנו היא שעמידרור ודומיו לא מבינים שיש עוד דרכים לנסות וליישב סכסוכים - למשל מוח.

       

      עצוב אבל זו היא מציאות חיינו.

       

      תודה על המחמאות. זה באמת מעודד ומשמח  לשמוע שיש שם בחלל במרחב הוירטואלי שקורא את מה שאתה כותב ואפילו מעריך זאת.

      לגבי הספקנות. אין חיבוטי נפש וספקנות באשר לצורך של ישראל יותר מהערבים בשלום=רגיעה=יציבות. השאלה היא רק איך עושים זאת ומהי הדרך המהירה להגיע לשם. אני מסכים שהכוחנות אינה פתרון. השאלה היא אם יש לך או למישהו אחר נוסחה שתאפשר להשיג הסדר יציב ובר קיימא עם החמאס. דבר אחד ברור לי. אסור לכבוש את עזה.

        30/12/08 14:07:

      צטט: זה מציק לי 2008-12-30 09:48:41

      חשוב אולי בהקשר הזה להוסיף  שהכנסיה שם הופצצה כמדומני כתגובה על הפצצת הכנסיה בקלן , הבריטים ידעו בעזרת פיענוח הצופן הגרמני על ההתקפה הממשמשת ובאה , שגבתה אלפי קורבנות , אולם צרציל הכריע נגד מתן אתרעה לתושבים

      על מנת לשמר את החשיבות של הידע המודיעני , הלקח כל אחד יסיק לעצמו... אבל מלחמה היא הפתרון הכי ארור שקיים

      ושלטון על הרצועה אולי הגיוני כמו מניעת ההפצצה הנ"ל אבל בחיים אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם שתשאר שלמה.

      עוד הערה. למיטב יידעתי ב-1940 בעהיצומו של הקרב על בריטניה. חילח האוויר הבריטי לא יצא וגם כנראה לא היה מסוגל לצאת לגיחות הפצצה והתמקד במשימות הגנה על שמי האיים. מכאן, שקלן לא הופצצה עדיין בידי הר.א.ף. והגרמנים לא הפציצו את קובנטרי כנקמה על הפצצה שלא היתה.
        30/12/08 13:18:


      mosheshy

       

      אתה בוודאי מכיר את הפתגם:

       

      "תלגיני וואלא תע"אדיני"

      "תכבד אותי ואל תתן לי ארוחת צהריים"

       

      תסכים איתי שזהו המפתח להתנהלות מול בני דודינו ,הבעיה שאחינו האשכנזים לא יודעים לעשות את זה והבעיה היותר גדולה שהם לא נותנים לנו לעשות את זה.

       

      סח וואלא לה?

        30/12/08 13:14:


      mosheshy

       

      אתה בטח מכיר את הפתגם :

       

      "תלגיני וואלא תע"אדיני"

       "תכבד אותי ואל תתן לי ארוחת צהריים"

       

      תסכים איתי שזהו המפתח להתנהלות טובה עם בני דודינו,הבעיה שאחינו האשכנזים לא יודעים איך לעשות זה והבעיה היותר גדולה שהם לא נתנים לנו לעשות את זה.

       

      סח וואלא לה ???

        30/12/08 13:01:

      בתור "ימני יותר מג'ינג'יס חאן"

       

      יש לי לבטים, בהחלט.

      זה קל יותר לתמוך במדיניות אלימה מאשר להשתתף בה. שירותי במילואים בשטחים הוליד בי הרבה כעס על המתנחלים ולא מעט סימפטיה לפלשתינאים.

       

      אבל הערכת המציאות שלי לא שונה משל עמידרור. אולי אפילו פסימית יותר. אחרי זמן רב שהשקעתי בלימוד בני דודנו המסקנה שלי היא ששלום לא יתכן ללא שינוי דוֹגמה בצד שלהם. הדוגמה לא נוגעת רק לישראל - היא גם מתייחסת לקידוש העבר (האימפריה הערבית) על חשבון ההווה ונכונות להאמין בכל סיפור עיוועים המחזק אותה.

       

      למיטב הבנתי - כמו שלאירופאים היו ימי הביניים שבהם הם היו קובץ אלים, פנאטי ומקדש את העבר על חשבון ההווה - כך לערבים (כהכללה שיש מיעוט שלא כלול בה) יש ימי הביניים מאז הכיבושים של העמים הטורקים ומשכים גם היום. שלום לא יהיה כל עוד הם לא יוצאים מזה, וזה בכלל לא קשור למה נעשה ומה לא נעשה. זה מעבר להישג ידינו. אנחנו צריכים להתמודד עד שיפול האסימון אצלהם. זה יכול לקרות עוד מאה שנה במקרה הטוב. במקרה הרע זה עשוי להמשך מילניום. 

       

      תאורטית זה לא "לנצח תאכל חרב". אבל 50 דורות זה באמת נצח במונחי אדם.

       

      אבל אולי אני טועה... 

       

        30/12/08 12:50:


      mosheshy

       

      אנחנו מסכימים שהאיסלאם היא דת בעלת מאפיינים אמביוולנטיים.

       

      מחד:

       

      "אילאנא דינא וואלאקום דינאקום -כול וואחד ודינו אללה יעינו"

      "לנו דתנו ולכם דתכם -כל אחד ודתו והאלוהים איתו"

       

      מאידך:

       

      "ומאן יבתע"י ע"יר אל איסלאמאם דינן פא לא יוקבאל מינו וואהו פיל אח"יראתאן מין אל ח"אסרין"

      "מי שלא ילך לפי דת האיסלאם תפילתו לא תתקבל והוא בסופו של דבר מהמפסידים".

       

       

      את מי אנחנו צרכים להאשים על הסתירות בדברי הנביא? את היהודים שחיו בתקופתו של הנביא מוחמד והבטיחו לו הבטחות מחד ומאידך זלזלו בו ..והתוצאה מופיעה בחדי"ת {ספר דברי הנביא} שמבחינת כל מוסלמי הוא ספר הספרים ומדריך להתנהלות היומיומית.

       

      תם ונשלם.

       

       

      וואש בידאק תעאמאל הלא מע אל ערב ?  חארב? דאמאר ? קאראסא ?

       

      מין אל מפרוד נשתע"יל ביל סיאסה ......

       

      תנצל את הדברים הטובים ולא את השליליים.

       

      נ.ב

       

      עד שיבוא המשיח.....

       

       

        30/12/08 12:50:


      כנראה שיש לך שם הרבה זמן פנוי....

      בכל אופן שאלה לעמידרור - למה הוא באמת מתכוון כשהוא מדבר על כיבוש הרצועה מחדש?

      נוכחות פיזית של חיילים בכל סמטה ברחוב? ולמה הוא מתכוון בשיקום תשתיות המודיעין?

      החרבת כל המבנים ברצועה ובנייתם מחדש עם אמצעי האזנה צה"ליים?

      זה לא שאני מאמין בשלום עם החמאס אבל לצד השימוש בכוח חייב לבוא שיתוף פעולה מדיני עם מצרים\טורקיה  

        30/12/08 12:49:

      צטט: yossi melman 2008-12-30 11:35:36

      צטט: גיא* 2008-12-30 10:20:36

      יושרה אינטלקטואלית וספקנות - משעל וא-זהאר יספיקו להתגייר לפני שהתופעות האלה יגיעו למזרח התיכון.

       

      בינתיים א.ב יהושע פותח את רזי ברקאי עם טיפים איך להגיע להפסקת אש. לא מן הנמנע שיואב גלנט יתפנה מסדר יומו העמוס לתת הרצאת אורח בקורס "מבוא לסיפורת", ויש בזה הגיון, הרי היום פחות משנה המצב בשטח אלא איך מספרים סיפור.

       

      שמתי לב שכבר ביום ראשון הבליטו בדה מארקר בכותרת ראשית את מחיר המלחמה, הבוקר מדברים על מחיר המבצע הקרקעי. כל אחד רוצה להיות החשב הכללי, ולא מן הנמנע שבעתיד יחליפו משוואות בשני נעלמים את הטקסטים הפובליציסטיים בעיתונים.

      כשהייתי ילד בימי מלחמת המפרץ הראשונה, ראיתי את הפרשנים בטלויזה ואמרתי לעצמי שכשאהיה גדול אני אהיה פרשן לענייני ערבים. כשגדלתי הבנתי שבשביל לחלק עצות על תקן מומחה אתה צריך לעבוד מאד קשה ולבוא עם תשוקה להתמחות בנישה הזו. הרצון צריך להיות מכוון להתמחות עצמה ולא לחלוקת עצות.

       

      גם אני לא בטוח כיצד יש להמשיך, אבל אני משוכני שאם היו אומרים הערב בתחזית שמחר צפוי להגיע לאזורנו שקע של יושרה אינטלקטואלית וספקנות - הייתי אומר שזה עשוי להיות מזג אויר מצוין גם להעמקת המבצע הצבאי וגם להפסקת אש מיידית.

      גיא תודה על תגובתך, בחלקה היא דמגוגית לצערי. הרי אתה יודע שהתכוונתי וכך גם כתבתי ליושרה והטלת ספק מצד כולנו. כתבתי זאת על עצמי בראש וראשונה. אני לא בטוח שעמדתי או עמדות העבר שלי היו נכונות. אך אני מצפה שכך ינהגו הכל. גם מהימין וגם מהשמאל. אין לי כמובן שום ציפיות ליושרה וספקנות וחיבוטי נפש מצד פאנטיים ודוגמטים כמו משעל.

       

       

      יוסי לא ירדת לסוף דעתי. ממש לא התכוונתי לתקוף אותך אלא להפך - להמשיך מהמקום המעניין בו סיימת את הפוסט. לא התייחסתי אליך אישית אלא לדברים שכתבת, לכן נראה לי שלא היה צורך בהבהרה.  

        30/12/08 12:36:

       

      אמר הנביא מוחמד :

       

      "ומאן עאשאר קום ארבעין יאוומאן פא סאר מינכום "

      "מי שחי אתכם 40 יום נהיה אחד מכם"

       


       כרגיל אתה חד צדדי.מכיוון שהמשך המשפט הוא:

      "מאן עשארי אלקום ארבעין יום,יא ביציר מינהום,יא בצור ,וירחל מנהום".

      ישנן שתי אופציות.אתה הבאת רק אחת מהן.אתה הבאת רק את האופציה הראשונה.

      מי שמתחבר לאנשים במשך 40 יום,או שהתרגל אליהם ונהיה אחד מהם,או שלא התרגל,אסף את כל הדברים שלו בצרור , שם את הצרור על כתפו,ונפרד-נפטר מהם.

      נוסף לכך,אל תסתמך יותר מידי על טקסטים מהקוראן.הרבה פעמים המציאות של החיים חזקה מהם.

      אם ברצונך להתעמק ולהבין בצורה רחבה,אתה מוזמן לאתר הזה:

      http://www.meisai.org.il/content/view/50/92/

      שים לב עד כמה חלוקים אלה שמבינים ,בנושא של המונחים והמושגים שאתה ציטטת.

      http://www.meisai.org.il/content/view/59/

      טקסטים קדושים והסברים היסטוריים.

      http://www.meisai.org.il/content/view/58/

      טקסטים עתיקים כקובעי המציאות בת ימינו: הערה לדבריו של דרור זאבי.

      http://www.meisai.org.il/content/view/60/

      כיצד להבין, ולא פחות כיצד לא להבין, את הערבים והמוסלמים לאורך ההיסטוריה ובימינו.


      http://www.haaretz.co.il/hasit....ontrassID=13&sbSubContrassID=1

      ציטוט של אהוד טולידנו.(הציטוט הזה דווקא מקובל עלי.)
      "התשובה באה מאוניברסיטת תל אביב: "קברניטים בחברות מוסלמיות אינם מריונטות של הנביא", כתב אהוד טולידנו. הוא רואה גם את מנהיגי ערב כאנשים הפועלים על פי שיקולים רבים, בהם פוליטיים, כלכליים, חברתיים, פסיכולוגיים, אישיים, ותרבותיים - לרבות האמונה הדתית.

      הרושם הוא שיש גם לא מעט פוליטיקה פנימית בוויכוח הזה, זר יתקשה לפענחה. טולידנו כתב: "הקבוצה המתעקשת על עליונות ההסברים הטקסטואליים-תרבותיים הנעוצים במסורות עתיקות-יומין היא זו המעוניינת להנציח את מעמדה כפרשנית הלגיטימית, האותנטית והיחידה של כל מה שהוא ערבי או מוסלמי. היא זו שאינה פתוחה להלכי הרוח המחקריים ברבע המאה האחרונה; ולדאבוני, היא זו שממשיכה להלעיט ציבור חרד וצמא-פרשנות בהסברים מקודדי מלות מפתח מאיימות, שרק מעצימות את החרדה ואינן משפרות את איכות קבלת ההחלטות בענייני המזרח התיכון בארצנו".

       

       

       

       

       

        30/12/08 12:08:


      לסיכום:

      הסכסוך בנינו לבין הערבים שקול למחלה כרונית .

      ניתן לנהל אותה ,ניתן לשכך את כאביה,להוריד את גובה הלהבות .

      לא ניתן לרפאה כליל.

        30/12/08 11:40:


      יוסי מלמן היקר,

       

      ציטוט מהחדי"ת{דברי הנביא מוחמד} ברשותך,

       

      "אל סירעאה בתדל  לליום אל קיאמה".

      "העימות תמשך עד יום הדין".

       

      אין לבני דודינו המוסלמים ברירה ...הציווי לעימות ממושך עד ביאת המשיח הוא עקרון בסיסי בדת האיסלאמית שהתעלמות ממנו הינה כפירה בעיקר.

       

      מוטלת על הכוחות השפויים בשני הצדדים לפעול לפי דברי הנביא מוחמד בפסוק שלהלן:

       

      "וואנג"נאחו לסילם פא אג"נאחו לאאה וואתוואקל על אללה".

      "אם פני היריב לשלום זמני ואין ביכולתך להכניעו הושט לו לו את ידך ובטח באל".

       

       

      אל תבקש "סאלאם" מהערבים המוסלמים ,הם פשוט לא יכולים לתת לך אותו גם אם הם מאוד רוצים...

       

      לך על "סילם" שהוא דרגה אחת מתחת ל "סאלאם" אבל מעל ל"הודנא" .

       

      אמר הנביא מוחמד :

       

      "ומאן עאשאר קום ארבעין יאוומאן פא סאר מינכום "

      "מי שחי אתכם 40 יום נהיה אחד מכם"

       

      יוסי מלמן,

      כיהודי שחי עם המוסלמים שנים רבות ,דובר את שפתם ,לא נבגד על ידם,מכיר הייטב את תרבותם ,נהנה מהכנסת האורחים המופלאה שלהם,ואוהב אותם באמת אני מציג לפניך את הדרך היחידה האפשרית להתנהלות מולם.

       

        30/12/08 11:37:


      1. נהנה לקרוא אותך הרבה מלמן.הכתיבה ה'רזה' העיניינית, הרשמים מהמסעות ומהחוויות בהם אתה משתתף מרתקים אותי ואהבת הריצה שלך נפלאה יישר כוח.

       

      2. אשר לעניין הספיקות, לא צריך לנקר בך אף לא ספק אחד אפילו(לפחות לא בעניין השלום). נכון שאדם נבון וחושב חייב מדי פעם לעצור ולחשוב האם עמדותיו מציאותיות והומניות אבל אחרי שעמידרור ודומיו כבר 42 שנים כתשו לכולנו את הצורה עם הניתוחים והפרשנויות שלהם ל"פתרונות" הכוח ולא הבינו שאם יש משהו שבסופו של סיפור הערבים לא מבינים זה כוח. כן בדיוק - כוח הם כנראה לא מבינים.

      הטרגדיה שלנו היא שעמידרור ודומיו לא מבינים שיש עוד דרכים לנסות וליישב סכסוכים - למשל מוח.

       

      עצוב אבל זו היא מציאות חיינו.

        30/12/08 11:35:

      צטט: גיא* 2008-12-30 10:20:36

      יושרה אינטלקטואלית וספקנות - משעל וא-זהאר יספיקו להתגייר לפני שהתופעות האלה יגיעו למזרח התיכון.

       

      בינתיים א.ב יהושע פותח את רזי ברקאי עם טיפים איך להגיע להפסקת אש. לא מן הנמנע שיואב גלנט יתפנה מסדר יומו העמוס לתת הרצאת אורח בקורס "מבוא לסיפורת", ויש בזה הגיון, הרי היום פחות משנה המצב בשטח אלא איך מספרים סיפור.

       

      שמתי לב שכבר ביום ראשון הבליטו בדה מארקר בכותרת ראשית את מחיר המלחמה, הבוקר מדברים על מחיר המבצע הקרקעי. כל אחד רוצה להיות החשב הכללי, ולא מן הנמנע שבעתיד יחליפו משוואות בשני נעלמים את הטקסטים הפובליציסטיים בעיתונים.

      כשהייתי ילד בימי מלחמת המפרץ הראשונה, ראיתי את הפרשנים בטלויזה ואמרתי לעצמי שכשאהיה גדול אני אהיה פרשן לענייני ערבים. כשגדלתי הבנתי שבשביל לחלק עצות על תקן מומחה אתה צריך לעבוד מאד קשה ולבוא עם תשוקה להתמחות בנישה הזו. הרצון צריך להיות מכוון להתמחות עצמה ולא לחלוקת עצות.

       

      גם אני לא בטוח כיצד יש להמשיך, אבל אני משוכני שאם היו אומרים הערב בתחזית שמחר צפוי להגיע לאזורנו שקע של יושרה אינטלקטואלית וספקנות - הייתי אומר שזה עשוי להיות מזג אויר מצוין גם להעמקת המבצע הצבאי וגם להפסקת אש מיידית.

      גיא תודה על תגובתך, בחלקה היא דמגוגית לצערי. הרי אתה יודע שהתכוונתי וכך גם כתבתי ליושרה והטלת ספק מצד כולנו. כתבתי זאת על עצמי בראש וראשונה. אני לא בטוח שעמדתי או עמדות העבר שלי היו נכונות. אך אני מצפה שכך ינהגו הכל. גם מהימין וגם מהשמאל. אין לי כמובן שום ציפיות ליושרה וספקנות וחיבוטי נפש מצד פאנטיים ודוגמטים כמו משעל.

       

        30/12/08 11:32:

      צטט: זה מציק לי 2008-12-30 09:48:41

      חשוב אולי בהקשר הזה להוסיף  שהכנסיה שם הופצצה כמדומני כתגובה על הפצצת הכנסיה בקלן , הבריטים ידעו בעזרת פיענוח הצופן הגרמני על ההתקפה הממשמשת ובאה , שגבתה אלפי קורבנות , אולם צרציל הכריע נגד מתן אתרעה לתושבים

      על מנת לשמר את החשיבות של הידע המודיעני , הלקח כל אחד יסיק לעצמו... אבל מלחמה היא הפתרון הכי ארור שקיים

      ושלטון על הרצועה אולי הגיוני כמו מניעת ההפצצה הנ"ל אבל בחיים אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם שתשאר שלמה.

      שלמה תודה

       אכן התפתח מיתוס כאילו לצ'רציל הגיע מידע על ההפצצה המתוכננת נגד קובנטרי והוא הורה שלא להתכונן אליה מחשש שמא יחשף מקור המידע - פענוח צופן מכונצ האניגמה. אך זהו מיתוס. הבריטים פענחו מידע שצפויה התקפה אך הם לא ידעו היכן ומתי בדיוק.

       

        30/12/08 11:29:

      צטט: הדב מהיער 2008-12-30 09:42:39

      לא ברור עם מי אתה שם. עם יעקב (ככל הנראה זה הוא), אבל אתה גם כותב שאתה עם בנימין.

       

       

      אתה צודק. טעות שלי. תקנתי. נמצא כאן יעקב עמידרור.

        30/12/08 10:20:

      יושרה אינטלקטואלית וספקנות - משעל וא-זהאר יספיקו להתגייר לפני שהתופעות האלה יגיעו למזרח התיכון.

       

      בינתיים א.ב יהושע פותח את רזי ברקאי עם טיפים איך להגיע להפסקת אש. לא מן הנמנע שיואב גלנט יתפנה מסדר יומו העמוס לתת הרצאת אורח בקורס "מבוא לסיפורת", ויש בזה הגיון, הרי היום פחות משנה המצב בשטח אלא איך מספרים סיפור.

       

      שמתי לב שכבר ביום ראשון הבליטו בדה מארקר בכותרת ראשית את מחיר המלחמה, הבוקר מדברים על מחיר המבצע הקרקעי. כל אחד רוצה להיות החשב הכללי, ולא מן הנמנע שבעתיד יחליפו משוואות בשני נעלמים את הטקסטים הפובליציסטיים בעיתונים.

      כשהייתי ילד בימי מלחמת המפרץ הראשונה, ראיתי את הפרשנים בטלויזה ואמרתי לעצמי שכשאהיה גדול אני אהיה פרשן לענייני ערבים. כשגדלתי הבנתי שבשביל לחלק עצות על תקן מומחה אתה צריך לעבוד מאד קשה ולבוא עם תשוקה להתמחות בנישה הזו. הרצון צריך להיות מכוון להתמחות עצמה ולא לחלוקת עצות.

       

      גם אני לא בטוח כיצד יש להמשיך, אבל אני משוכני שאם היו אומרים הערב בתחזית שמחר צפוי להגיע לאזורנו שקע של יושרה אינטלקטואלית וספקנות - הייתי אומר שזה עשוי להיות מזג אויר מצוין גם להעמקת המבצע הצבאי וגם להפסקת אש מיידית.

        30/12/08 09:48:

      חשוב אולי בהקשר הזה להוסיף  שהכנסיה שם הופצצה כמדומני כתגובה על הפצצת הכנסיה בקלן , הבריטים ידעו בעזרת פיענוח הצופן הגרמני על ההתקפה הממשמשת ובאה , שגבתה אלפי קורבנות , אולם צרציל הכריע נגד מתן אתרעה לתושבים

      על מנת לשמר את החשיבות של הידע המודיעני , הלקח כל אחד יסיק לעצמו... אבל מלחמה היא הפתרון הכי ארור שקיים

      ושלטון על הרצועה אולי הגיוני כמו מניעת ההפצצה הנ"ל אבל בחיים אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם שתשאר שלמה.

        30/12/08 09:42:

      לא ברור עם מי אתה שם. עם יעקב (ככל הנראה זה הוא), אבל אתה גם כותב שאתה עם בנימין.

       

      ארכיון

      פרופיל

      yossi melman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין