הלילה פגשתי את הסוהר של אשת ההרס שלי. זה היה מפחיד ומרגש בו זמנית. לקח לי זמן לעכל את זה, אבל ככל שחשבתי על זה יותר כך הבנתי שזה בדיוק מה שהוא.
הכל התחיל כשבחור גס רוח ניסה להתחיל איתה היא מיד הדפה אותו ושילחה בו אלימות פיזית ומילולית הלה נבהל, כדרכי כל הערסים הפחדנים, וברח.
זמן לא רב לאחר מכן ניגש אליה הסוהר הוא היה יפה תואר עדין בעל עיניים תכולות כשל הים דקיק וגבוה.
הוא מיד החל לנזוף בה על הגסות וחוסר הטאקט שלה היא ענתה לו ללא היסוס שהערס ניסה לגעת לה בחזה והיא רק הגנה על עצמה הוא צחק ואמר: תסתכלי על עצמך, את חושבת שמישהו ינסה לתקוף אותך מינית??
אז עיניו התכולות והרגועות התמלאו בנימי דם זעירים שהלכו והתפשטו עד אשר הוא דרש כי היא תבוא עימו כי הוא חייב לנעול את המפגע שהיא מאחורי סורג ובריח
היא ניסתה להתנגד אך ללא הועיל הסוהר היה חזק ושקול ממנה.
מאותו רגע לא נפרדו דרכיהם, היא מנסה להביא לידי ביטוי את החושניות שלה את היצירתיות שלה את התשוקה שלה את היצריות שבה
והוא מנסה לנעול את כל זה ולהחביא עמוק בפנים.
נסיונות הבריחה שלה לא הועילו פעם אחת אף מצאה מברג והכניסה אותו לתחתוניה במטרה לפרוץ איתו את המנעול אך הסוהר ראה את הבליטה במכנסיה ודרש ממנה להוציאה תחילה היא התנגדה והוא כבר נבהל כי חשש שמא יאלץ להכניס ידיו לתחתוניה אך לבסוף היא הוציאה את זה בעצמה והוא נרגע.
יום אחד הוא היה במצב רוח טוב והיא לקחה אותו למוזיאון שם סיפקה לו הצצה קטנה לנשמתה
היא הראתה לו מיצגים שעשתה שמראים את היחס הפתוח שיש לה לגופה
הוא הזדעזע אך היה בקשב רב עד אשר לרגע אחד נדמה היה כאילו נוצר קשר בל ינותק בין אשת ההרס שלי לבין הסוהר שלה.
כך עברו להם הימים והקשר הלך והתחזק
אומנם הם היו הפכים: הוא - שקול, מופנם, יפה, עדין, קשוח והיא - פראית, יצרית, רגשית, מוחצנת
עד אשר הוא הוציאה להורג. |