בוקר, הקור חודר לכל איבר בגוף, אבל אין מה לעשות וצריך את המיטה לעזוב לעוד יום של עבודה מחדשות ארועי היום שעבר ותקריות הלילה ודיווח מזג האוויר "גשמים מקומיים וירידה קלה בטמפרטורות" 07:30 מגיעים לשטח, מתארגנים לאירוע עוד יום של פעילות בשטח, פורקים מהעגלה רק את מה שצריך (ואולי קצת יותר)
אני מגיע אוסף את הציוד שאנחנו צריכים ועובר עם החבר'ה להיות בטוחים שהכל נמצא
יוצאים לדרך הפעם זה אני ושני מדריכים, המשימה: הגעה לקיבוץ גבעת ברנר, הקמת קיר טיפוס. כל העבודה לחלק מיום צילומים והחלק שלנו יהיה משהו כמו שעתיים וחצי צילום ואולי 3 עד 5 דקות בטלוויזיה,
הגענו, פוגשים את המפיקה "שקט מצלמים", אנחנו נכנסים לבית שבו מתרחשת העלילה אנשים מסתובבים חלק מחפשים מה לעשות אחרים בחוץ החצר האחורים מצלמים ילד על בית בעץ,
עוזרת הבמאי צועקת "שקט מצלמים" וכאילו כל העולם שותק לכבודה,
אבל בימים כאלה המציאות שונה, מטוסים ומסוקים חולפים אותנו כל הזמן, הם לא שומעים את בקשת השקט וכל רגע נקטע הצילום וכולם מחכים, ממשיכים "שקט מצלמים ו...אקשן"
אנחנו הולכים בינתיים עם המפיקה לראות איפה הם רוצים את הלוקישן הבא הרי יש קיר טיפוס לבנות וזו לא תמיד משימה קלה.
"טוב נראה לי שכאן זה מקום טוב, יש את הנוף של העץ והאדמה ישרה יחסית מעולה לבניה של קיר טיפוס" "נראה אחלה רק צריך את אישור הבמאי" אומרת המפיקה ונעלמת לכיוון המולת הצילומים
שוב פורקים את העגלה, הפעם למזלינו אין את כל הציוד של כל אירוע ורק הקיר טיפוס, חבלים, רטמות כמה טבעות וציוד נוסף נמצא איתנו.
השמים כחולים ואפילו יש כמה ציפורים מציצות האוויר, אבל רואים כאן ירד גשם.
הבמאי מגיע "כן נראה לי אחלה" סוגרים זוויות, מה ואיך מצלמים ואנחנו מתחילים
בנייה של קיר טיפוס היא לא בעיה אבל כשעננים אפורים מתחילים לכסות את השמים אנחנו מבינים ש"גשם מקומי" הוא כאן ואנחנו הולכים להרטב.
הולכים למפיקה היא אומרת שגשם זה לא מה שיעצור את הצילומים ואנחנו ממשיכים.
הקיר עומד פלס ישר, מאובטח לכל כיוון אפשרי והבמאי מגיע מצלמה, מוניטור, סאונד, מאפרת, עוזרים, מפיקים וכל מי שרק יכול להיות שם נמצא כולם בצוות.
אחד המדריכים אומר למה צריך כל כך הרבה אנשים לצילום אבל אין מה לעשות לכולם יש עבודה
היום יעלו על קיר הטיפוס שני ילדים בן ובת (בלי לחשוף עלילה)
מתכוננים עולים חזרה ועוד אחת יאללה מצלמים
עוד אחד ועוד אחד וגשם ושמש והעגלה לכאן והאוטו לשם ומהר מהר כי אנחנו בעיקוב של כמה שעות צועק הבמאי והעוזרת צועקת שקט מצלמים ו....אקשן
היה גדול הכל דפק כמו שצריך הקיר היה ענק הילדים היו גדולים וכולם היו מרוצים.
עוד יום של עבודה שגרה קצת אחרת חוויה.
והקיר טיפוס שלנו יהיה הטלוויזיה. |