| קטע ב'
אמא שלי סולטנה הגיעה אל השלוה והנחלה בבית סחרוף בית מסודר,נקי,גדול,יחס טוב, אוכל מזין ובזמן, בגדים ללבוש מה רע??? אמא שלי סולטנה דאגה לבית, שם מאחור בשכונת העוני המלא בנפשות שאכלו את המצוי ואת אשר ניתן היה לקנות מההכנסה הדלה סל המזון היה מצומק מרק שעועית מהביל עם לחם ובצל ארוחת צהרים מצויה, וטעימה, עגבנייה חתוכה בשמן ,מעט מלח ושום טרי, טובלים לחם טרי בשמן אוספים פיסת עגבנייה עם הלחם, דוחפים לפה ונוגסים בשום.... מה יותר טעים מאלה, מה יותר זול מאלה, המרק עומד להסתיים, מוסיפים מים ומרתיחים, תפל , מוסיפים מלח, ניגמר השמן ועדיין יש לחם ושום, מוסיפים שמן, נגמר הלחם פורסים עוד ....ככה אכלו ושבעו ואני יודע שברכו את שם השם גם בבית סחרוף אכלו שעועית...ואמא שלי סולטנה ....ספרה ...כשהיא ראתה זאת אמרה..מה גם כאן אוכלים שעועית, בחושבה, מה גם כאן אוכלים אוכל של עניים אדון סחרוף סיפק התשובה וכך הוא צוטט " נכון שגם אנחנו אוכלים מרק שעועית, ההבדל בין התבשיל שלנו לזה שלכם הוא ב......תוכן תלוי מה יש במרק...... זה העני יבשל בשעועית מים ושמן ובצל וכו' וזה העשיר יוסיף בשר,ויוסיף עצמות מלאות במוח,וישתמש בשמן מעולה,ויגישו לו בצלחת פורצלאן מרוסיה,ויוכל בכף מכסף שהוברקה היטב וכך הלאה, אמא שלי סולטנה אמרה לנו כל הזמן על תהיו בטוחים "תלוי בתוכן...." אמא שלי דאגה גם למשפחתה שם מאחור והיא ספרה לנו כשבגרנו ועדיין היינו.....באחד מאותם בוקרי שבת של חסד כאשר שלושתנו היינו בית, ואבא בבית כנסת, ואני הצלחתי להתחמק אמא שלי סולטנה הייתה מספרת סיפורים בכל צהרים לאחר שסיימה לבשל בבית סחרוף ולפני שבני הבית ישבו לאכול, ולפני שהיא הגישה להם, אומרת אימי "אכלתי אני", שקודם אשבע אני...ובזמן האוכל כשסיימה להגיש והתבקשה להסב יחד עם בני המשפחה -לפעמים- סירבה, בטענה שהיא תאכל אחר כך.... מה לאמור להם שאני כבר אכלתי ולאחר הארוחה הייתה אימי אוספת את יתרת המזון לכלים שהכינה מראש ומסרה לאחת מאחיותיה שהמתינה בחצר האחורית....יום אחר יום ....אמא שלי סולטנה דאגה לאוכל עם תוכן למשפחתה שם מאחור
הם הכירו כבר באותה תקופה, שבמהלכה הם התארסו, ועד שהתחתנו עברו שנים רבות ,הם טענו שהיו מאורסים שתים עשרה שנים אבא שלי סלומון היה חברו של דודי יצחק, וכך הם הכירו, אמא שלי לפי הידוע לנו הייתה מבוגרת מאבי בשנתיים...הם הכירו, ויצאו והתארסו,ולצערי סיפורים מהתקופה הזאת אין לי ....להוציא אולי מהשרות הצבאי של אבי אבא שלי התגייס לצבא התורכי, בגיוס מיוחד של יהודים,שכל תפקיד שלהם היה עבודות תשתית, הם לבשו מדים,גרו במחנות צבאיים, אך נשק לא נתנו להם וגם אימונים צבאיים לא עשו,מאסר עם עבודת פרך שלוש שנים ואחר כך עוד שנה מילואים. למיטב הבנתי הם שרתו בצפון מזרח המדינה,מרחק רב מעיר הולדתו איזמיר...מה שאני יודע שלאחר תקופה ארוכה שלא היה קשר עם אבי נסעה אמא שלי ברכבת לקצה השני של תורכיה כדי לפגוש אותו....פרטים...סיפורים וכו' אין וחבל...אולי בהמשך אזכר.... אבא שלי סלומון נולד באיזמיר באלף תשע מאות שש עשרה, לאימא וידה רושה,לאבא יצחק ולשני אחיו אברהם ידידיה וחיים,ואחותו לאה גם כאן היו לידות נוספות שהסתימו במות התינוק,לזכור שהלידות היו בבית,בסיוע של מילדת אבא שלי היה בין זקונים,סבתא שלי אישה יפה,בלונדינית...ואבא שלו עובד דפוס ועובר לפני התיבה בבית כנסת סבא שלי נפטר צעיר בן חמישים ושבע וכל מה שיש ממנו סיפור או שניים ותמונה...וכמובן אף מילה על כך שנתן עינו בכוס,ואת זה שמעתי מאוחר יותר ברור שהוא נפטר ממחלה, אבל אני לא יודע איזה אבא שלי קיבל את חייו במתנה מאימו פעמיים... פעם אחת כאשר ילדה אותו, ופעם שניה כאשר היצילה אותו מידי הטורקים, בהיותו תינוק וטמנה אותו בסל כביסה... בשנים ההם פרצה בטורקיה מגפת הבעבועות השחורות, והמחלה מחלה מדבקת, השלטונות ,החליטו שעל מנת למנוע מהמגפה להתפשט, להקים מחנות ריכוז, תחת מסווה של מרכזים רפואיים ולהביא לשם כל אחד שנדבק במחלה... ברור שאיש לא חזר ממחנות אלו... סבתא שלי טמנה את סלומוניקו התינוק בסל הכביסה ולא נתנה למחפשים להיכנס לביתה...(הסיפור הזה סופר לי על ידי בת דודתי רוזה, שנים לאחר שאבי נפטר...)
אבא שלי למד עד כיתה ד בבית ספר, הסיפור שאני מכיר בתחילתה של שנת הלימודים לא הצליחו הוריו לרכוש עבורו ספרי לימוד, והוא במקום ללכת לבית ספר הלך לעבוד, אבא שלי עבד כנער שליח בחנות שעסקה בצורכי בית קראו לזה "גלנטריה". בחנות של משפחת גבאי ,לא משפחתה של אימי, אחרים ועשירים, שם אבא עבד, בילדותו כנער שליח,וכשעזב את בית הספר בא לשם ושם הוא נשאר,עד שעלינו לארץ,אבא שלי שירת את משפחת גבאי העשירה מעל שלושים שנות עבודה גם אני ביליתי לא מעט מזמני בחנות של גבאי, במקום עבודתו של אבי (ראה פרק נפרד) ראיתי תמונות שלהם,וחלקם אצלי, הם נראו בסך הכל זוג מרוצה, שכל אחד מהם ידע את תפקידו. אבא שלי הופקד על הפרנסה, ואימא שלי על הבית והמשפחה כשנישאו בשנת אלף תשע מאות ארבעים ושש ואמא שלי בת שלושים ושתיים ואבא בן שלושים, אמא שלי עזבה את משפחת סחרוף ,כי אישה נשואה לא עובדת מחוץ לבית, אגב אני בספק אם עד הגיל הזה אמא שלי עבדה שם, מה שאני זוכר שהיא ספרה שאת הג'וב העבירה לאחת מאחיותיה...בכל מקרה אמא הפסיקה לעבוד בחוץ
|