רוצה לספר לכם מקורות אותי הלילה הראשון במקלט שמתחת לדירתי - מקלט פרטי! אז ככה, הרגשתי קצת כמו ב"צופים" וקצת כמו במחתרת. בחצות בערך התחלתי ל"ארגן" לי את הפינה החדשה שלי. אני מאד מסודרת ורציתי שדבר ראשון יהיה נעים לשהות שם.עקב המצב נראה לי, שזה הולך להיות קצת ביתי השני. הורדתי את המזרון של הספה בסלון, שיהיה נוח, סדין שמיכת פוך, (קר נורא) מנורת לילה, שעון לצידי טרנזיזטור ואפילו פנס יד. ממש הזכיר לי תקופות של פעם, אבל בלי טעם של עוד...
הרגשתי שאני מוכנה למעבר החדש התכרבלתי לי בתוך הפוך, הרגשה של מלון- בלי הגזמה והכי חשוב- כאן, אמרתי לעצמי, שום טיל לא יטריד את שנתי. גם אם יפול כאן אני מוגנת. לקחתי כמובן גם את הנייד ואפילו נרות.... היה לי קשה, האמת להירדם, גם בגלל 3 הימים האחרונים שטורטרנו קשות כאן, בספרינטים והקפצות שלא היו מביישים אף טירון בצה"ל. לבסוף נרדמתי אולי ב-3. אפשר להגיד עם חצי עין פקוחה ועם נעלי הקרוקס מה שבטוח.... ברבע לארבע- עוד לא הספקתי להתענג על שינה מתוקה וגם לא על חלום אחד, שמעתי רעש נוראי מחדר המדרגות. חשבתי שאני הוזה. ! הזדקפתי מיד! ישנתי שם לבד. ואני אשה, בכל זאת...
הקשבתי היטב ושמעתי מים נשפכים ברעש נוראי. עוד יותר הזדקפתי... הבנתי שה"מנקה" של המדרגות התחיל את יום העבודה שלו. אצלנו יש מנהג שחברה שמחזיקה את כל מה שקשור עם הבנין שולחת מנקים מוזרים בשעות מוזרות. ככל ששמעתי את המים והמגב מתקרבים לכוון למטה, כלומר למקלט החלטתי שאני יוצאת לראות במי מדובר, קודם כל - גבר או אשה??! מולי עמד גבר דובר רוסית, די מבהיל האמת, וגם הוא נבהל.... הוא בקושי דובר את השפה ובשפת הידיים הבהרתי לו- שכאן במקלט, "יושנים" אנשים והוא מאד מרעיש. (לא רציתי שידע ש"הם"- זאת רק אני...) בינתיים תוך כדי שיחת ידיים ניסיתי לעמוד את ה"אויב" להרגיש אם אני בסכנה. האמת הוא נראה די מבהיל!!! ממש לא נעים אחרי 3 ימים של טילים שכבר חשבתי שאשן לילה אחד נורמלי. ישבתי על "המיטה" וחיכיתי, בקוצר רוח לשמוע שהוא הולך. כלומר סיים את עבודתו. ...זה לא קרה.! אחרי שלשת רבעי שעה התחלתי להישבר, קרוב לשעה 5 בבוקר. החלטתי באומץ שלא אופייני לי לקחת את כל החפצים החשובים איתי ולחזור הביתה. לא יודעת איך עשיתי את זה. נכנסתי למיטה ב-5. צנחתי ונרדמתי מיד. השורה התחתונה של הסיפור הזה היא.. שלפעמים יש איש אחד שיכול להפחיד יותר מטיל גראד.... עד כאן לאתמול. נראה מה יהיה הלילה....
|