מאיר אריאל לנצח
פוסטים אחרונים
- שווה שווה שווה, האושר 15/4/17
- מסר חשוב 19/3/12
- "בזכותכם" 3/1/12
- פעם בחיים: סוף שנה בכיכר רבין. 500 אלף אנשים: רוצים דבר אחד: 18/12/11
- מרחיקים את מתקני הגז לים 29/9/11
- האם קץ החקלאות בישראל??? 28/7/11
ארכיון
בהתאם למצב בדרום
כל הזכויות שמורות לשירז אריאל דרורי שפירסמה את הקטע כמובן שהמחבר הוא מאיר אריאל מצאתי לנכון להעלות קטע שכבר פורסם בעבר ועוד קטע שלדעתי לא. שניהם צפויים להכנס לספר הכתבים הגנוזים שיום אחד יראה אור. אתם מוזמנים להגיב ולהגיד לי אם יש רלוונטיות להיום או לא. קטע 1 - חתיכת הכרה אתה לוקח חבל וקושר את קצהו האחד בפסגת החרמון ואת קצהו השני לעוגן שאתה משליך בים אילת ועוזב אותו לרוח ים, לרוח מדבר ואתה מקבל גבול שנע כערסל לכאן ולכאן אי אילו אלפי שנים. גבול זה תרומת האנושות למעטפת פני האדמה. מי שמסתכל על גבולות מלמעלה לא מבין אותם ביחס למעטפת פני האדמה ולא יבין אותם גם אחרי שיעדכנו אותו בכל ההסכמים. הדם שנשפך בכל משב רוח מוסיף פחד לאי ההבנה. גבול לא צריך להיות יותר מאשר קו תשלום המסים. עד כאן רמת גן מכאן ואילך גבעתיים והאוטובוס חוצה את הקווים המדומים בשוויון נפש והעשן שהוא פולט לא נעשה מתוק בנחירי תל אביב או בפתח תקווה. ובטח שיש להרצליה יחוד משלה ועוד מעט תוציא ראשון לציון את כל מה שיש לה על רחובות ותשפוך את זה על נס ציונה... ללמד אותך שהמרחב היותר גדול נמצא בלבו של זולתך ופיסת ההכרה שהוא נותן לך בדעתו בדעותיו במחשבתו היא היא חופש התנועה שלך ואין גבול שלא נפרץ ואין חומה שלא קורסת מול חתיכת הכרה של הזולת, ואין עומק אסטרטגי שישווה לחתיכת הכרה ביכולת ספיגה, בזמן התראה, אין טיל ואין מטוס שיכולים למרחבים האדירים האלה של חתיכת הכרה. לכן טוב למשל להחזיר את שער מנדלבאום כדי לחזור ולעבור בו בשלום באין מפריע כמו איזה שהוא תענוג שוב ושוב בחסות ההכרה של זולתנו, כאילו שלא היו כאן מלחמות. כי מה כבר יוצא לה לירושלים השלמה מהחומות בלבבות? ואיזה טעם מוצא ראש העיר להיות שטיח המכסה בדלים עשנים, נעצים וגולות? ראש העיר שחוברה לה? יחדיו? חוברה יחדיו. גם טוב להחזיר לבקבוק כמה מילים שפרצו מתוכו. ולפני שירתקו / שיצמידו אותך עם חגורת-בטיחות למיטה, הסר אותה כבר עכשיו, ביושבך במושב הקדמי. כמו גדול. כמו חופשי. כמו עצמאי בשטח. קטע 2 בהודעה הבאה |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנה הכרה ראוייה!
הצבע האדום זה בגלל שמאיר היה אוהד של "הפועל משמרות"כדורסל"ללמד אותך שהמרחב היותר גדול נמצא בלבו של זולתך ופיסת ההכרה שהוא נותן לך בדעתו בדעותיו במחשבתו היא היא חופש התנועה שלך ואין גבול שלא נפרץ ואין חומה שלא קורסת מול חתיכת הכרה של הזולת, ואין עומק אסטרטגי שישווה לחתיכת הכרה ביכולת ספיגה, בזמן התראה, אין טיל ואין מטוס שיכולים למרחבים האדירים האלה של חתיכת הכרה".
אני לא מוסיפה מילה.....
אני מחכה להמשך...
ערב נעים
הרי על זה אנחנו חולמים עולם אוטופי...
והוא ניתן למימוש...
אל נא תיפלי ברוחך,חיזרי וקיראי,כי אצל מאיר יש הרבה משמעויות חבויות...
והקטע השני שיבוא בקרוב,ישלים את הראשון...
עולם אוטופי , האם הוא רלוונטי?
בחלומותינו. יפות המילים לשירה
אך ההיסטוריה הארוכה של האנושות
היא התשובה. גבולות, מלחמות דם ואש.