כותרות TheMarker >
    ';

    תאמינו לי "בובות" אל תאמינו לאף אחד

    פאטה מורגנה, חזיון תעתועים, אשליה, חלום בהקיץ, למראית עין, פוזה, מסכה, שקר עצמי, הונאה עצמית, חיים בסרט.

    אל-ימות

    33 תגובות   יום שלישי, 30/12/08, 19:02
    "אלימות היא שימוש בכוח, בין אם פיזי, פסיכולוגי או אחר תוך כדי פגיעה או כוונה לפגוע בבע"ח, בני אדם, צומח או חפץ דומם כלשהו" (ויקיפדיה)

    הבעייה בהבנת ההגדרה הזו היא, המילים "פגיעה" ו "כוונה".

    מפני שההגדרה הזו משאירה את המילים הנ"ל לפרשנות סובייקטיבית.

    מה היא פגיעה?

    אם אני מסרב לבקשתו של מישהו והוא נפגע כי הוא ציפה ממני וחשב שמגיע לו, האם התנהגתי באלימות כלפיו?

    אם לא הזמנתי מישהו למסיבה והוא נפגע, האם התנהגתי באלימות כלפיו?

    מה היא כוונה?

    האם יש קורא כוונות?

    הרי לאותה פעולה, אנשים שונים ייחסו כוונות שונות, איך נדע?

    והאם אלימות כשלעצמה היא דבר רע?

    אני מציע נקודת מבט אחרת לגמרי.

    ההגדרה הנ"ל לאלימות, לא מגדירה באמת מהי אלימות, אלא מגדירה, ביטויי אלימות.

    אלימות היא, קודם כל, רגש.

    אפשר לתת ביטוי מילולי או פיזי לרגש הזה. ואפשר להדחיק את הרגש או לתעל אותו בדרכים לא מזיקות, ספורט למשל.

    אם אלימות היא רגש, המקור לו נמצא בתוכנו ולא בגורם חיצוני.

    אף אחד לא גורם לנו להיות אלימים, מלבד עצמנו.

    אלימות מלווה אותנו מאז ומעולם. למעשה, מאז הבריאה. מעשה האלימות הראשון המתואר הוא של אלוהים עצמו.

    כפי שבא לידי ביטוי בגירוש מגן עדן.

    יכול להיות שאלוהים נתן לנו דוגמא רעה?

    שהוא לא שולט בתסכוליו?

    או שיש לאלימות גם תפקיד חשוב בחיינו.

    כבר כתינוקות אנחנו חווים את הרגשת האלימות ואם תינוקות כבר חווים את ההרגשה, כנראה שיש בה חשיבות גדולה

    יותר ממה שאנחנו מייחסים לה.

    אלימות היא רגש הישרדותי, אל - ימות.

    הבעייה היא, שאנחנו לא יודעים איך ומה לעשות עם הרגש הזה.

    אחד הקשיים שיש לנו ומקור לבלבול הוא הפחד.

    הפחד מתוצאות האלימות, האלימות שלנו ומביטויי אלימות כלפינו. לכן אנחנו מייחסים לאלימות רק דברים שליליים.

    ואם אלימות היא שלילית, אנחנו שואפים להימנע מלחוות אותה, מהחוץ כמו גם מהפנים.

    מכיוון שאי אפשר לחוות רגשות לפי הזמנה או העדפה, כל מה שנותר לנו, ברמת המודעות הנוכחית, זה להדחיק.

    מגיל הילדות משדרים לנו בכל דרך שאלימות זה פויה, שזה לא ראוי, לא תרבותי וכו'.

    אבל לא מלמדים אותנו מה לעשות עם ההרגשה הזו, לאן ואיך לתעל אותה.

    ולהדחקת רגשות יש מחיר. משמעות ההדחקה היא בעצם שמירה ואחיזה של רגשות אלימות בתוכנו ומחוץ לטווח המודעות שלנו. אנחנו סליק של רגשות אלימות שמצטבר במשך שנים.

     זו אנרגיה כל כך חזקה, שהיא מטה את מרכז הכובד שלנו, ובעצם מפעילה אותנו. לכן הרבה פעמים אנחנו מגיבים באלימות מוגזמת ושלא לצורך, זה הגיע לנו עד פה, אין יותר מקום להדחקה, והיא גולשת ללא שליטה.

     

    אפילו כשאנחנו מגיבים למי שמגלה ביטויי אלימות, אנחנו מגיבים לו באלימות.

    משהו בסגנון: אם עוד פעם אחת תתנהג באלימות אני אהרוג אותך.

    אחר כך, כדי להצדיק את חוסר השליטה ואת ביטוי האלימות שלנו, נעשה כבר רציונליזציה שתשתיק את מצפוננו.

     

    כך למשל, אפשר לראות מישהו שמזדעזע מגילוי אלימות של אחר, אבל זה לא מפריע לו בעצמו להיות אלים כלפיו.

    אם זה כשאנחנו נוסעים-נלחמים בנהגים "בני זונה" שחתכו אותנו, ואם כשאנחנו לא מסכימים עם דעה פוליטית של "ימני צמא דם".  

     

    מה עושים?

     

    מנסים לראות ולבחון את עצמנו ולתת דין וחשבון אמיץ לעצמנו, כל אחד לפי יכולתו ורמת המודעות שלו, על ביטויי אלימות שלנו.

    שמים לב להתעוררות רגש האלימות, ולמנגנון ההפעלה שלו אותנו.

    ורק כשנגיע לרמה מסוימת של מודעות עצמית, נוכל לשלוט ברגש הזה ולתעל אותו באופן חיובי, לא מזיק.

     

    אז נגלה, שרגש אלימות הוא אחד הדלקים המניעים החזקים ביותר שיש לנו לחיות.

    נבין, שבלי הרגש הזה היינו הופכים לזומבי. מתים מהלכים.

    רגש האלימות הוא כמו נורת אזהרה. היא מסמנת לנו מצב של תסכול, שנוצר מהפער שבין הרצון שלנו לבין המציאות.

    הווה אומר, שכשמתעורר רגש האלימות, אנחנו צריכים לעצור רגע ולעשות "תיאום ציפיות" מחודש עם הרצונות שלנו.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/1/09 18:47:

      צטט: רוניאלי 2009-01-01 18:30:16


      פוסט מעולה, תגובות מענינות, דיון מרתק.

      מסכימה עם כל מה שכתבת.

      ומרדכי שלא הבין את האנלוגיה שעשית בין היש לאנרגיה

      חשמלית, נדמה לי שגם טען שחסרה לך צניעות...

      מדוע? הרי אתה חולק איתנו את תפיסות עולמך. מה לא צנוע בזה?

      להפך, זה מאד נדיב מצידך, ומעורר השראה ומחשבה.

      אז תודה...:)

       

      היי רוניאלי :)

      תודה לך.

       

        1/1/09 18:30:


      פוסט מעולה, תגובות מענינות, דיון מרתק.

      מסכימה עם כל מה שכתבת.

      ומרדכי שלא הבין את האנלוגיה שעשית בין היש לאנרגיה

      חשמלית, נדמה לי שגם טען שחסרה לך צניעות...

      מדוע? הרי אתה חולק איתנו את תפיסות עולמך. מה לא צנוע בזה?

      להפך, זה מאד נדיב מצידך, ומעורר השראה ומחשבה.

      אז תודה...:)

        1/1/09 13:06:

      צטט: א י ל ה 2009-01-01 07:17:24


      לי קשה להגדיר אלימות כרגש.

      בעיניי אלימות היא התנהגות פיזית. זה משהו שנתפש בחושים. רואים את זה, שומעים את זה, חשים את זה על העור.

        

      וברור בעיניי, כמו שאמרת, שההתנהגות האלימה היא תוצאה של רגשות לא מעובדים.

      היא יכולה להיות תגובה חיצונית לכל מיני רגשות או חוויות פנימיות - תסכול, תוקפנות, קנאה, פחד. בטח יש עוד.

      כשאנחנו לא מודעים לתחושות האלה בתוכנו, לא יודעים להכיל אותן, לעבד אותן, לתעל אותן - הן "גולשות" ומותמרות ויוצאות מהבפנים שלנו אל העולם בחוץ בצורה של התנהגות אלימה.

        

      ומכיוון שכך, זה יכול לעבוד גם הפוך.

      אם התנהגתי בצורה אלימה - צעקתי על הילדים בצורה חסרת פרופורציה, חתכתי מישהו בכביש, טרקתי טלפון או יצאתי למלחמה כוללת - תמיד, אבל תמיד, אם אני אהיה מספיק נוכחת שם בשביל להציץ פנימה אחרי זה ולבדוק מה גרם לי להתנהג כפי שהתנהגתי, אני תמיד אמצא שם איזשהו רגש לא מעובד, שלא הייתי מודעת לו, שקפץ החוצה והתבטא. לא תמיד בהקשר הנכון. (כלומר, כמה פעמים, למשל, הבוס מרגיז אותי ואני צועקת על בעלי? או הילדים מעצבנים ואני נותנת גז?)

        

      הלוואי שהיינו כולנו משתמשים יותר בחוקיות הזאת בשביל להבין את עצמנו ואת העולם שלנו, ופחות ב"ללכת מכות" בשביל לסדר את העולם שבחוץ כך שיתאים לזה - המסוכסך - שבפנים.

        

       

       

      היי אילה :)

      יש שני דברים מרכזיים ולא פתורים לדעתי, שעליהם דיברתי ודרכם ניסיתי להבין מהיא "אלימות".

      אחד, ההגדרה המקובלת של אלימות כהתנהגות. שכפי שכתבתי, ההגדרה לא אובייקטיבית, אלא נתונה לפרשנויות סוביקטיביות. ואני חושב שהגדרה צריכה להיות אובייקטיבית, כלומר שכולם יוכלו להבין את אותו הדבר.

      ראי תגובות קודמות.

      את אומרת, "התנהגות פיזית". איזו התנהגות בדיוק?

      והשני, קשור לזה שאנחנו רגילים לחוות את החיים בקפיצות ולא כרצף. כלומר, אנחנו לא תמיד מודעים לכל התהליכים הפנימיים שמובילים לפעולה. אותם תהליכים שמגשרים בין הסיבה לתוצאה.

      אנחנו רואים את מה שמאיים עליינו ואת התגובה הפיזית לאותו איום.

      אבל בין מה שמאיים ועד לתגובה הפיזית, קורים כמה דברים. הם קורים כל כך מהר שאנחנו לא מבחינים בהם.

      אם נשתמש בהנדסה הפוכה ונעביר בהילוך איטי פריים אחרי פריים, ארוע של סיבה ותוצאה, נוכל לשים לב גם לרצף הארועים שבין הסיבה לתוצאה.

       

      ההסבר שלי, בא להשלים חלק חסר, לדעתי, בשרשרת התגובות הרגשיות שמובילות לאותה התנהגות אלימה. והוא, שבסוף שרשרת התגובות הרגשיות, אחרי הכאב, הכעס, התסכול, הרגש האחרון לפני הפעולה האלימה, הוא רגש אלימות.

      כפי שאמרתי שרשרת התגובות כל כך מהירה ואנחנו כל כך רגילים לראות אותה כיחידה אחת, שקשה לנו לתפוס את זה.

       

      אתן לך דוגמא דומה: שפיכה ואורגזמה.

      מבחינת רוב האנשים מדובר באותו דבר, בפעולה אחת. אנחנו רגילים לקשור את חווית האורגזמה למה שגרם לה, לשפיכה.

      אנחנו חושבים שהתוצאה של שפיכה היא אורגזמה, רק מפני שכך אנחנו רגילים ומפני שאנחנו לא מודעים לתהליך.

      אפשר לחוות אורגזמה, בלי שפיכה. ואפשר לא לחוות אורגזמה למרות השפיכה. ולא מדובר באיזו תיאורייה רוחנית או משהו, אלא בדבר שאפשר להתאמן ולהתנסות בו.

      בדיוק באותו אופן, קיימים פעולות רבות אחרות שאנחנו נותנים להן שם ופירוש אחד, למרות שהן מורכבות יותר.

       

      ולמה חשוב כל כך הדיקדוק והדיוק הזה?

      כי אם אנחנו מגדירים אלימות ע"י פעולות פיזיות חיצוניות, לא רק שהפרשנות הסובייקטיבית מפריעה, אלא גם זה משאיר אותנו ממוקדים בעולם התוצאה ולא בעולם הסיבה. בעולם החיצוני ולא בעולם הפנימי.

      הגדרה שמתייחסת לעולם הפנימי, מכוונת למודעות לאותו רצף רגשות וכך גם ליכולת שלנו לזהות את הסיבה ולטפל בה.

      הגדרה שמכוונת לעולם החיצון, מתעלמת מהסיבות הפנימיות ולכן מובילה להדחקת רגשות.

      כי ברור לנו שאלימות זה לא טוב ושהאידיאל הוא אי אלימות ומכיוון שאין לנו מודעות לסיבה הפנימית, כל מה שנותר לנו זה למנוע את ביטויה הפיזי, אבל לא את הסיבה הרגשית שחוללה אותה.

       

      בימים אלו אפשר לראות את זה בבירור כאן בקפה, בדיונים פוליטיים בין "שמאל" ל"ימין" לכאורה.

      איך אנשים שהם נגד אלימות מתנהגים בעצמם באלימות ואפילו לא רואים את זה.

      זה נובע כתוצאה מזה שמיקוד המודעות שלהם נמצא בעולם החיצון. דבר שמוביל לחיים שהם רק מראית עין.

      שמה שחשוב זה, מה שרואים ולא מה שיש בפנים, לא הכוונה האמיתית.

      וזה נכון לגבי כל תחום בחיים. לאנשים כאלו, חשובה המסכה ולא המהות.

       

      אם אני משתתף בהלוויה, אני נחשב כנותן כבוד למת או למשפחתו, בעוד שיכול להיות שבעולם הפנימי שלי, בכוונה שלי,

      רק רציתי לוודא שהמת באמת נקבר או שרציתי ליצור רושם של חבר שאיכפת לו, או כי אני לא רוצה שיחשבו עליי דברים לא טובים, כי לא נעים. 

      לעומת זאת, אם לא אשתתף בהלוויה, אחשב כמי שלא איכפת לו, כאחד שלא נותן כבוד וכו'. בזמן שיכול להיות שבעולם הפנימי שלי, אני קרוע מצער וליבי עם המתאבלים.

       

      נתתי בתגובה קודמת דוגמא למעשה אלים של אבא בבנו, שבעצם היה מעשה מציל חיים. את זה אי אפשר לראות בעולם החיצון, אלא רק בכוונה הפנימית. ואפשר לתת עוד הרבה דוגמאות כאלו, שמראות את הפער בין מה שניראה לעין לבין מה שקורה באמת.

       

        1/1/09 07:17:


      לי קשה להגדיר אלימות כרגש.

      בעיניי אלימות היא התנהגות פיזית. זה משהו שנתפש בחושים. רואים את זה, שומעים את זה, חשים את זה על העור.

        

      וברור בעיניי, כמו שאמרת, שההתנהגות האלימה היא תוצאה של רגשות לא מעובדים.

      היא יכולה להיות תגובה חיצונית לכל מיני רגשות או חוויות פנימיות - תסכול, תוקפנות, קנאה, פחד. בטח יש עוד.

      כשאנחנו לא מודעים לתחושות האלה בתוכנו, לא יודעים להכיל אותן, לעבד אותן, לתעל אותן - הן "גולשות" ומותמרות ויוצאות מהבפנים שלנו אל העולם בחוץ בצורה של התנהגות אלימה.

        

      ומכיוון שכך, זה יכול לעבוד גם הפוך.

      אם התנהגתי בצורה אלימה - צעקתי על הילדים בצורה חסרת פרופורציה, חתכתי מישהו בכביש, טרקתי טלפון או יצאתי למלחמה כוללת - תמיד, אבל תמיד, אם אני אהיה מספיק נוכחת שם בשביל להציץ פנימה אחרי זה ולבדוק מה גרם לי להתנהג כפי שהתנהגתי, אני תמיד אמצא שם איזשהו רגש לא מעובד, שלא הייתי מודעת לו, שקפץ החוצה והתבטא. לא תמיד בהקשר הנכון. (כלומר, כמה פעמים, למשל, הבוס מרגיז אותי ואני צועקת על בעלי? או הילדים מעצבנים ואני נותנת גז?)

        

      הלוואי שהיינו כולנו משתמשים יותר בחוקיות הזאת בשביל להבין את עצמנו ואת העולם שלנו, ופחות ב"ללכת מכות" בשביל לסדר את העולם שבחוץ כך שיתאים לזה - המסוכסך - שבפנים.

        

       

        1/1/09 07:00:

      צטט: סנה בוער 2008-12-31 18:25:20

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 17:00:05

      לי יש אלוהים אחר.

       

      בכל אופן, במקרה הספציפי הזה, לא הייתה לי שום כוונה לפגוע או להעליב, לא את אלוהים ולא אף אחד אחר.

       

      ובלי קשר, אפשר לדבר על גם ריק :)

      מאד מענין אותי מה שעכשיו כתבת

      האם מוכן אתה לשתפני?[ברצינות]

       

      אתן לך דוגמא מופשטת שמייצגת הכי טוב שאני מכיר את רעיון ה"אלוהים" שלי.

      והיא, "חשמל".

       

       חשמל, הוא שם שנתנו לאנרגייה מסויימת. ואנרגיה היא גם "ידע".

      כמו שאנחנו מתרגמים, באמצעות מקלט, תדר אנרגתי שמשודר ע"י משדר בתדר מסויים, לידע. רדיו, טלוויזיה וכו'.

       

      החשמל שזורם בקירות לכל השקעים, הוא אותו חשמל עם אותו "ידע".

      לכל שקע מחובר מכשיר חשמלי שמקבל את החשמל לתוך ממיר, שמתאים את התדר ליכולת ההכלה של המכשיר.

      לכל מכשיר יש ייעוד אחר, צורה אחרת, צבע אחר, חומר אחר, אורך חיים אחר וכו'.

      יש מכשיר שמאיר, יש שמקרר, מחמם, מכבס, מנגן, מערבל וכו'.

      וכל המכשירים מחוברים ביניהם ע"י ה"חשמל", ע"י אותו תדר, אותו ידע.

      בעצם, הם תלויים אחד בשני דרך החשמל, הם במובן זה, אחד.

       

      אם למכשיר החשמל הייתה מודעות אנושית, הוא היה יכול, בפוטנציאל, לקלוט את הידע שהחשמל מעביר.

      והוא היה יכול להיות מודע לאופן שבו הוא פועל.

      ובעצם לכל הידע הקיים (בחשמל).

       

      החשמל, לא אוסר שום דבר, לא מבטיח שום דבר, לא מעניש ולא מציל, לא מברך ולא מקלל.

      החשמל, פשוט ישנו, הוא היש (תכף נגיע לאין).

      אם הכלי יחבר את המינוס עם הפלוס, יהיה קצר. לא כי החשמל מעניש את הכלי על שלא התנהג בהתאם לידע,

      אלא כי זה מה שקורה כשמחברים מינוס עם פלוס באופן ישיר ולא דרך נגד. 

       

      ה"יש", מכיל בתוכו את כל מה שיש, כל מה שאנחנו רואים ויודעים ויכולים לראות ולדעת.

      ה"אין", הוא הרווח שבין ה"דברים" שמוכלים ביש. הוא כל מה שאנחנו לא יכולים לראות ולדעת.

       

      לא יכול להיות "יש" בלי "אין". אחד מגדיר את השני.

      אנחנו מתעניינים ב"יש" כי המודעות שלנו ממוקדת בו.

      בשלב מסויים אנחנו מתחילים להיות מודעים לזה שה"יש" לא מסביר הכול, שיש משהוא חסר.

      כדי לההכיר יותר טוב את ה"יש" צריך להכיר יותר את ה"אין" שמגדיר את ה"יש".

      כשבן אדם הולך לעולמו, מה בעצם קורה?

      אנחנו יודעים מה קורה לגוף, אבל מה קורה עם ה"חשמל" שהחייה והפעיל את הגוף, לאן הוא נעלם?

      אנרגיה, לא הולכת לאיבוד. היא רק משנה צורה.

       

      יצרת תמונה ברורה מאוד של תפישת אלוהות כאנרגיה מכוננת.

        

      אם יורשה לי - אני חושבת שאם בן שיחתך שחשב שטענת שחשמל הוא אלוהים יחליף את המילה "חשמל" ב"אלוהים", ואת "מכשירי החשמל" ב"בני אדם" - זה ייתן לו תחושה נכונה יותר לגבי כוונתך.

       

       

        1/1/09 05:48:

      צטט: סנה בוער 2008-12-31 22:51:19

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 20:35:53

      צטט: סנה בוער 2008-12-31 19:44:46

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 18:49:56

      אנרגיה=היכולת לעשות עבודה[אנרגיה קינטית ופוטנציאלי]

      חשמל-הוא לא אנרגיה ולבטח לא אלהים

                 החשמל נוצר מהטבע=ברקים,זהר צפוני,חשמל סטטי

                                     גם ע"י האדם :מצבר,בטריה[מצבר קטן]דינמו

      החשמל לא נוצר יש מאין,הטבע והאדם שותפים ביצירתו

      החשמל מסוכן מאד,אם צורכים אותו בצורה לא נכונה,או לא ראויה,,,,חשמל מייצר אנרגיה

      אבל הוא לא אלהים! ולא יכול להיות אלהים!


       

       

      נכון.

      נתתי לך רק דוגמא מופשטת.

      וזה ההסבר הכי טוב שאני יכול.

      מצטער.

       

      טוב,עתה משהסכמנו אודות החשמל,עשה עוד צעד בבחינת:ראשית חכמה קנה חכמה ובוא להכיר את

      האלהים שלי,,,

       

       

      אני לא בטוח שהסכמנו או שהסברתי את עצמי מספיק ברור.

      החשמל, הוא לא האלוהים.

      היחס שבין החשמל לבין מכשירי החשמל, מייצג באופן סימלי את היחס והקשר שבין אלוהים ל"ניבראיו".

       

      מי או מה האלוהים שלך?

      .אמרתי כבר,ראשית חכמה,קנה חכמה-לפני מי או מה האלהים שלי,צריך לשאול אותך שאלה מקדימה:

      האם רוצה אתה שיהיה אלהים אם לאו?

       

        31/12/08 23:30:

      צטט: רוזמונד 2008-12-31 21:23:52

      אלימות זה נושא מאוד מורכב.

      אפשר להגיד שההפך שלו זה אל-עימות.

      אני חושבת שאלימות זה לא רגש, אלא פעולה.

      רגש שיכול להוביל לפעולה אלימה או תוקפנית הוא כעס, תסכול, כאב, צער, הלם, פחד, ואולי עוד שאני לא זוכרת כרגע.

      כמו שנאמר כאן קודם, אלימות פיזית זה משהו שניתן להגדיר בקלות ובאופן ברור גם בין תרבויות שונות.

      .

      לגבי אלימות מילולית או אף בלתי מילולית, זה הרבה יותר מורכב ותלוי בתרבות הסביבתית.

      למשל, ישנן תרבויות בהן שיחה רגילה היא מאוד קולנית ומתרחשת בצעקות. בסביבה זו צעקות הנובעות מכעס לא בהכרח אלימות. אבל אותן צעקות בסביבה בה נהוג לדבר בשקט הן אלימות לשמה.

      ויש גם "לרצוח במבט" שזו אלימות לא פחות קשה (במקרה, מכירה באופן אישי). 

      .

      לגבי טיפול (הורים או מטפלת או גננת וכו') בתינוקות או פעוטות, ניתן במקרים מסויימים לפרש הזנחה בתור אלימות, על פי הנזק הנגרם כתוצאה מההזנחה.

      .

      לגבי אלוהים: אני לא יודעת אם הוא אלים או לא, אבל ליתר ביטחון לא הייתי מסתבכת איתו...

      .

      מיכל 

       

      היי רוזמונד :)

      בהמשך לתגובתי לשרלוט, אם רוצים לשחזר לאחור, מההתנהגות החיצונית ולרגש ש"ייצר" את אותה התנהגות,

      ניראה, שמה שאנו מכנים רגש, מורכב בעצם משרשרת רגשות שונים.

      כאב יכול להוביל לכעס, שיכול להוביל לתסכול, שיכול להוביל לרגש אלימות. ואז, או שניתן לרגש האלימות ביטוי התנהגותי

      או שלא. ואפשר גם קומבינציות  השפעה שונות ואחרות של שרשרת רגשות.

      ואני אחדד שוב, לכל אחד מהרגשות יש ביטוי פיזי והתנהגותי האופייני לו.

      לכעס יש ביטוי פיזי התנהגותי של כעס וכך לצער, לכאב ולאלימות.

       

      אהבתי את ההגדרה לההפך מאלימות, אל-עימות :) 

       

        31/12/08 23:12:

      צטט: charlotte 2008-12-31 20:47:49

       אתה מדבר על אלימות כרגש. אני חושבת שאלימות היא התנהגות.

      תוקפנות היא הרגש, שיכול להוביל להתנהגות אלימה.

      בנוסף, כאשר אתה אומר שאם אתה מסרב למשהו, האם זה אלים? לא, שחכתה את המילה"כוח" שבהגדרת אלימות.

      לכולנו דחפים תוקפניים, זה די מולד ( ה"טנאטוס" של פרויד), אבל בעת בניית הזהות החברתית, אנחנו לומדים לרסן.זה מבדיל אותנו מהחיות, שאינן מסוגלות לרסן. אנחנו כן. לא תמיד בוודאי. אגב, "רגש אלים" כפי שאתה מגדיר, זה בסדר. אפשר לפנטז שאנחנו רוצחים את מי שהרגיז אותנו. זה אפילו בריא. זה קטארסיס.וזה די מפחית את הצורך לבטא את זה במעשים. מעל הכל, אם אתה מחפש לחפור ולפרק את ההגדרה על כל מרכיביה, אני בטוחה שהדרך הפשוטה כדי לדעת מהי אלימות ומהי לא, זה common sense. 

       

      היי שרלוט,

      כתבתי בפוסט את הבעיתיות שיש לדעתי בהגדרת האלימות, כהתנהגות, שהיא, פרשנות סובייקטיבית ולא אחידה של

      אנשים שונים לאותו מושג. גם לפי ההגדרה שלך יש את אותה בעיתיות.

      איך תגדירי ותמדדי כוח? זה דבר יחסי.

      ו common sense של מי?

      איך תגדירי, "תוקפנות"?

       גם לתוקפנות יש גורם. תוקפנות יכולה להיווצר אחרי תיסכול למשל.

      ואהבה? וכעס? שנאה? קנאה? מכיוון שיש לנו 5 חושים מוכרים, כל רגש יהיה מורכב משילוב כל החושים.

      לא תמצאי רגש אחד שהוא תלוי ועומד בפני עצמו, רק אולי אצל בן אדם שיש לו חוש אחד בלבד.

       

      חוץ מזה, אם את מרגישה תוקפנות, אז הביטוי הפיזי וההתנהגותי יהיה של תוקפנות ולא של אלימות או כל דבר אחר.

      זה כמו שתגידי שרגש של אהבה יגרום להתנהגות של שנאה או כל רגש אחר.

      אין שום פעולה והתנהגות שלא עומד רגש מאחוריה. הרגש הוא המניע של כל "התנהגות".

      רק שאנחנו בדרך כלל פועלים על אוטומט ולא מודעים מספיק לרגשות ולקשר שלהן, ל"התנהגות" שלנו.

       

       

      מסכים איתך בעיניין הריסון ובעיניין הקטרזיס.

        31/12/08 22:51:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 20:35:53

      צטט: סנה בוער 2008-12-31 19:44:46

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 18:49:56

      אנרגיה=היכולת לעשות עבודה[אנרגיה קינטית ופוטנציאלי]

      חשמל-הוא לא אנרגיה ולבטח לא אלהים

                 החשמל נוצר מהטבע=ברקים,זהר צפוני,חשמל סטטי

                                     גם ע"י האדם :מצבר,בטריה[מצבר קטן]דינמו

      החשמל לא נוצר יש מאין,הטבע והאדם שותפים ביצירתו

      החשמל מסוכן מאד,אם צורכים אותו בצורה לא נכונה,או לא ראויה,,,,חשמל מייצר אנרגיה

      אבל הוא לא אלהים! ולא יכול להיות אלהים!


       

       

      נכון.

      נתתי לך רק דוגמא מופשטת.

      וזה ההסבר הכי טוב שאני יכול.

      מצטער.

       

      טוב,עתה משהסכמנו אודות החשמל,עשה עוד צעד בבחינת:ראשית חכמה קנה חכמה ובוא להכיר את

      האלהים שלי,,,

       

       

      אני לא בטוח שהסכמנו או שהסברתי את עצמי מספיק ברור.

      החשמל, הוא לא האלוהים.

      היחס שבין החשמל לבין מכשירי החשמל, מייצג באופן סימלי את היחס והקשר שבין אלוהים ל"ניבראיו".

       

      מי או מה האלוהים שלך?

        31/12/08 21:23:

      אלימות זה נושא מאוד מורכב.

      אפשר להגיד שההפך שלו זה אל-עימות.

      אני חושבת שאלימות זה לא רגש, אלא פעולה.

      רגש שיכול להוביל לפעולה אלימה או תוקפנית הוא כעס, תסכול, כאב, צער, הלם, פחד, ואולי עוד שאני לא זוכרת כרגע.

      כמו שנאמר כאן קודם, אלימות פיזית זה משהו שניתן להגדיר בקלות ובאופן ברור גם בין תרבויות שונות.

      .

      לגבי אלימות מילולית או אף בלתי מילולית, זה הרבה יותר מורכב ותלוי בתרבות הסביבתית.

      למשל, ישנן תרבויות בהן שיחה רגילה היא מאוד קולנית ומתרחשת בצעקות. בסביבה זו צעקות הנובעות מכעס לא בהכרח אלימות. אבל אותן צעקות בסביבה בה נהוג לדבר בשקט הן אלימות לשמה.

      ויש גם "לרצוח במבט" שזו אלימות לא פחות קשה (במקרה, מכירה באופן אישי). 

      .

      לגבי טיפול (הורים או מטפלת או גננת וכו') בתינוקות או פעוטות, ניתן במקרים מסויימים לפרש הזנחה בתור אלימות, על פי הנזק הנגרם כתוצאה מההזנחה.

      .

      לגבי אלוהים: אני לא יודעת אם הוא אלים או לא, אבל ליתר ביטחון לא הייתי מסתבכת איתו...

      .

      מיכל 

        31/12/08 20:47:

       אתה מדבר על אלימות כרגש. אני חושבת שאלימות היא התנהגות.

      תוקפנות היא הרגש, שיכול להוביל להתנהגות אלימה.

      בנוסף, כאשר אתה אומר שאם אתה מסרב למשהו, האם זה אלים? לא, שחכתה את המילה"כוח" שבהגדרת אלימות.

      לכולנו דחפים תוקפניים, זה די מולד ( ה"טנאטוס" של פרויד), אבל בעת בניית הזהות החברתית, אנחנו לומדים לרסן.זה מבדיל אותנו מהחיות, שאינן מסוגלות לרסן. אנחנו כן. לא תמיד בוודאי. אגב, "רגש אלים" כפי שאתה מגדיר, זה בסדר. אפשר לפנטז שאנחנו רוצחים את מי שהרגיז אותנו. זה אפילו בריא. זה קטארסיס.וזה די מפחית את הצורך לבטא את זה במעשים. מעל הכל, אם אתה מחפש לחפור ולפרק את ההגדרה על כל מרכיביה, אני בטוחה שהדרך הפשוטה כדי לדעת מהי אלימות ומהי לא, זה common sense. 

        31/12/08 20:35:

      צטט: סנה בוער 2008-12-31 19:44:46

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 18:49:56

      אנרגיה=היכולת לעשות עבודה[אנרגיה קינטית ופוטנציאלי]

      חשמל-הוא לא אנרגיה ולבטח לא אלהים

                 החשמל נוצר מהטבע=ברקים,זהר צפוני,חשמל סטטי

                                     גם ע"י האדם :מצבר,בטריה[מצבר קטן]דינמו

      החשמל לא נוצר יש מאין,הטבע והאדם שותפים ביצירתו

      החשמל מסוכן מאד,אם צורכים אותו בצורה לא נכונה,או לא ראויה,,,,חשמל מייצר אנרגיה

      אבל הוא לא אלהים! ולא יכול להיות אלהים!


       

       

      נכון.

      נתתי לך רק דוגמא מופשטת.

      וזה ההסבר הכי טוב שאני יכול.

      מצטער.

       

      טוב,עתה משהסכמנו אודות החשמל,עשה עוד צעד בבחינת:ראשית חכמה קנה חכמה ובוא להכיר את

      האלהים שלי,,,

       

        31/12/08 19:44:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 18:49:56

      אנרגיה=היכולת לעשות עבודה[אנרגיה קינטית ופוטנציאלי]

      חשמל-הוא לא אנרגיה ולבטח לא אלהים

                 החשמל נוצר מהטבע=ברקים,זהר צפוני,חשמל סטטי

                                     גם ע"י האדם :מצבר,בטריה[מצבר קטן]דינמו

      החשמל לא נוצר יש מאין,הטבע והאדם שותפים ביצירתו

      החשמל מסוכן מאד,אם צורכים אותו בצורה לא נכונה,או לא ראויה,,,,חשמל מייצר אנרגיה

      אבל הוא לא אלהים! ולא יכול להיות אלהים!


       

       

      נכון.

      נתתי לך רק דוגמא מופשטת.

      וזה ההסבר הכי טוב שאני יכול.

      מצטער.

       

        31/12/08 19:02:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 18:33:42

      צטט: רוח גלילית 2008-12-31 17:41:58

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 15:55:57

      צטט: רוח גלילית 2008-12-31 14:43:59

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-30 19:23:45

      1.אתה לוקח את ויקיפדיה כמובן מאליו,בתרגום המילה אלימות,מי קובע שהיא נכונה וצודקת?

      אני מגדיר אלימות כך:הפעלת כח פיזי כנגד חפים מפשע

      אין אלימות מילולית,מילים יכולות להעליב ולפגוע,אך אינן מסיבות נזק לגוף

      2.נתת דוגמא לאלימות של אלהים,אם הגן של אלהים[וכל מה שנברא],האם אינו רשאי לגרש את מי שהוא רוצה?

       לגבי אלהים,גם אם תלמד אותו במשך כל חייך,עדיין לא תדע הכל,,,,,,,,,,,,,קצת צניעות לא תזיק

      תתאר לי בבקשה איך נראה גוף של ילד שגדל על משפטים כמו - שום דבר טוב לא יצא ממך. אתה טיפש. אתה ילד רע.....

       

      אני ניסחתי כך,כאילו זה סעיף בחוק,,,מה שאת הבאת לא יגיע לבית המשפט[כיום]

      סליחה? מעל למשפט שסימנתי כתוב : אני מגדיר.....

      2. לא ביקשתי הוכחות לבית משפט. ביקשתי שתתאר אתה

      תתאר לי בבקשה איך נראה גוף של ילד שגדל על משפטים כמו - שום דבר טוב לא יצא ממך. אתה טיפש. אתה ילד רע.....

      1.מה הקשר לגופו של הילד?ואיך בכלל אני אמור לתאר ילד שלא ראיתיו?

      2.הגדרה אמורה להיות קצרה וקולעת

        הבה ונראה את הגדרתך למילה אלימות,,,

       

      אין אלימות מילולית,מילים יכולות להעליב ולפגוע,אך אינן מסיבות נזק לגוף

      1. איפה בני אדם בדרך כלל חווים העלבה ופגיעה? 2. אני חולקת עליך שאין אלימות מילולית ושהיא לא משפיעה על הגוף. בגלל זה ביקשתי שתתאר איך נראה גוף של ילד, או כל אדם אחר לצורך העניין, שגדל רק על אלימות מילולית. אף אחד לא מכה אותו אבל בהחלט משפיל אותו. האם נראה ילד כזה במצב של שמחה, עירני ועם ברק בעיניים, גב זקוף, או שסביר יותר שהגוף שלו יהיה שחוח קצת, עיניים כבויות וכדומה.

       

       

       

        31/12/08 18:49:

      אנרגיה=היכולת לעשות עבודה[אנרגיה קינטית ופוטנציאלי]

      חשמל-הוא לא אנרגיה ולבטח לא אלהים

                 החשמל נוצר מהטבע=ברקים,זהר צפוני,חשמל סטטי

                                     גם ע"י האדם :מצבר,בטריה[מצבר קטן]דינמו

      החשמל לא נוצר יש מאין,הטבע והאדם שותפים ביצירתו

      החשמל מסוכן מאד,אם צורכים אותו בצורה לא נכונה,או לא ראויה,,,,חשמל מייצר אנרגיה

      אבל הוא לא אלהים! ולא יכול להיות אלהים!


       

        31/12/08 18:33:

      צטט: רוח גלילית 2008-12-31 17:41:58

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 15:55:57

      צטט: רוח גלילית 2008-12-31 14:43:59

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-30 19:23:45

      1.אתה לוקח את ויקיפדיה כמובן מאליו,בתרגום המילה אלימות,מי קובע שהיא נכונה וצודקת?

      אני מגדיר אלימות כך:הפעלת כח פיזי כנגד חפים מפשע

      אין אלימות מילולית,מילים יכולות להעליב ולפגוע,אך אינן מסיבות נזק לגוף

      2.נתת דוגמא לאלימות של אלהים,אם הגן של אלהים[וכל מה שנברא],האם אינו רשאי לגרש את מי שהוא רוצה?

       לגבי אלהים,גם אם תלמד אותו במשך כל חייך,עדיין לא תדע הכל,,,,,,,,,,,,,קצת צניעות לא תזיק

      תתאר לי בבקשה איך נראה גוף של ילד שגדל על משפטים כמו - שום דבר טוב לא יצא ממך. אתה טיפש. אתה ילד רע.....

       

      אני ניסחתי כך,כאילו זה סעיף בחוק,,,מה שאת הבאת לא יגיע לבית המשפט[כיום]

      סליחה? מעל למשפט שסימנתי כתוב : אני מגדיר.....

      2. לא ביקשתי הוכחות לבית משפט. ביקשתי שתתאר אתה

      תתאר לי בבקשה איך נראה גוף של ילד שגדל על משפטים כמו - שום דבר טוב לא יצא ממך. אתה טיפש. אתה ילד רע.....

      1.מה הקשר לגופו של הילד?ואיך בכלל אני אמור לתאר ילד שלא ראיתיו?

      2.הגדרה אמורה להיות קצרה וקולעת

        הבה ונראה את הגדרתך למילה אלימות,,,

       

        31/12/08 18:25:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 17:00:05

      לי יש אלוהים אחר.

       

      בכל אופן, במקרה הספציפי הזה, לא הייתה לי שום כוונה לפגוע או להעליב, לא את אלוהים ולא אף אחד אחר.

       

      ובלי קשר, אפשר לדבר על גם ריק :)

      מאד מענין אותי מה שעכשיו כתבת

      האם מוכן אתה לשתפני?[ברצינות]

       

      אתן לך דוגמא מופשטת שמייצגת הכי טוב שאני מכיר את רעיון ה"אלוהים" שלי.

      והיא, "חשמל".

       

       חשמל, הוא שם שנתנו לאנרגייה מסויימת. ואנרגיה היא גם "ידע".

      כמו שאנחנו מתרגמים, באמצעות מקלט, תדר אנרגתי שמשודר ע"י משדר בתדר מסויים, לידע. רדיו, טלוויזיה וכו'.

       

      החשמל שזורם בקירות לכל השקעים, הוא אותו חשמל עם אותו "ידע".

      לכל שקע מחובר מכשיר חשמלי שמקבל את החשמל לתוך ממיר, שמתאים את התדר ליכולת ההכלה של המכשיר.

      לכל מכשיר יש ייעוד אחר, צורה אחרת, צבע אחר, חומר אחר, אורך חיים אחר וכו'.

      יש מכשיר שמאיר, יש שמקרר, מחמם, מכבס, מנגן, מערבל וכו'.

      וכל המכשירים מחוברים ביניהם ע"י ה"חשמל", ע"י אותו תדר, אותו ידע.

      בעצם, הם תלויים אחד בשני דרך החשמל, הם במובן זה, אחד.

       

      אם למכשיר החשמל הייתה מודעות אנושית, הוא היה יכול, בפוטנציאל, לקלוט את הידע שהחשמל מעביר.

      והוא היה יכול להיות מודע לאופן שבו הוא פועל.

      ובעצם לכל הידע הקיים (בחשמל).

       

      החשמל, לא אוסר שום דבר, לא מבטיח שום דבר, לא מעניש ולא מציל, לא מברך ולא מקלל.

      החשמל, פשוט ישנו, הוא היש (תכף נגיע לאין).

      אם הכלי יחבר את המינוס עם הפלוס, יהיה קצר. לא כי החשמל מעניש את הכלי על שלא התנהג בהתאם לידע,

      אלא כי זה מה שקורה כשמחברים מינוס עם פלוס באופן ישיר ולא דרך נגד. 

       

      ה"יש", מכיל בתוכו את כל מה שיש, כל מה שאנחנו רואים ויודעים ויכולים לראות ולדעת.

      ה"אין", הוא הרווח שבין ה"דברים" שמוכלים ביש. הוא כל מה שאנחנו לא יכולים לראות ולדעת.

       

      לא יכול להיות "יש" בלי "אין". אחד מגדיר את השני.

      אנחנו מתעניינים ב"יש" כי המודעות שלנו ממוקדת בו.

      בשלב מסויים אנחנו מתחילים להיות מודעים לזה שה"יש" לא מסביר הכול, שיש משהוא חסר.

      כדי לההכיר יותר טוב את ה"יש" צריך להכיר יותר את ה"אין" שמגדיר את ה"יש".

      כשבן אדם הולך לעולמו, מה בעצם קורה?

      אנחנו יודעים מה קורה לגוף, אבל מה קורה עם ה"חשמל" שהחייה והפעיל את הגוף, לאן הוא נעלם?

      אנרגיה, לא הולכת לאיבוד. היא רק משנה צורה.

        31/12/08 17:41:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 15:55:57

      צטט: רוח גלילית 2008-12-31 14:43:59

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-30 19:23:45

      1.אתה לוקח את ויקיפדיה כמובן מאליו,בתרגום המילה אלימות,מי קובע שהיא נכונה וצודקת?

      אני מגדיר אלימות כך:הפעלת כח פיזי כנגד חפים מפשע

      אין אלימות מילולית,מילים יכולות להעליב ולפגוע,אך אינן מסיבות נזק לגוף

      2.נתת דוגמא לאלימות של אלהים,אם הגן של אלהים[וכל מה שנברא],האם אינו רשאי לגרש את מי שהוא רוצה?

       לגבי אלהים,גם אם תלמד אותו במשך כל חייך,עדיין לא תדע הכל,,,,,,,,,,,,,קצת צניעות לא תזיק

      תתאר לי בבקשה איך נראה גוף של ילד שגדל על משפטים כמו - שום דבר טוב לא יצא ממך. אתה טיפש. אתה ילד רע.....

       

      אני ניסחתי כך,כאילו זה סעיף בחוק,,,מה שאת הבאת לא יגיע לבית המשפט[כיום]

      סליחה? מעל למשפט שסימנתי כתוב : אני מגדיר.....

      2. לא ביקשתי הוכחות לבית משפט. ביקשתי שתתאר אתה

        31/12/08 17:00:

      לי יש אלוהים אחר.

       

      בכל אופן, במקרה הספציפי הזה, לא הייתה לי שום כוונה לפגוע או להעליב, לא את אלוהים ולא אף אחד אחר.

       

      ובלי קשר, אפשר לדבר על גם ריק :)

      מאד מענין אותי מה שעכשיו כתבת

      האם מוכן אתה לשתפני?[ברצינות]

        31/12/08 16:31:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-31 15:55:57

      צטט: רוח גלילית 2008-12-31 14:43:59

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-30 19:23:45

      1.אתה לוקח את ויקיפדיה כמובן מאליו,בתרגום המילה אלימות,מי קובע שהיא נכונה וצודקת?

      אני מגדיר אלימות כך:הפעלת כח פיזי כנגד חפים מפשע

      אין אלימות מילולית,מילים יכולות להעליב ולפגוע,אך אינן מסיבות נזק לגוף

      2.נתת דוגמא לאלימות של אלהים,אם הגן של אלהים[וכל מה שנברא],האם אינו רשאי לגרש את מי שהוא רוצה?

       לגבי אלהים,גם אם תלמד אותו במשך כל חייך,עדיין לא תדע הכל,,,,,,,,,,,,,קצת צניעות לא תזיק

      תתאר לי בבקשה איך נראה גוף של ילד שגדל על משפטים כמו - שום דבר טוב לא יצא ממך. אתה טיפש. אתה ילד רע.....

       

      אני ניסחתי כך,כאילו זה סעיף בחוק,,,מה שאת הבאת לא יגיע לבית המשפט[כיום]

      לבעל הפוסט:

      אם אין אלהים,אז למה אתה כותב אודותיו ולמה אתה מתייחס אליו בתגובתך לכותבת?

      על אין,אפס,ריק אין מה לכתוב ולהתייחס

       

      בתגובתי לרוח גלילית כיוונתי לאלוהים המתואר בתנך, זה שדתיים (וגם חילוניים רבים) מאמינים בו.

      וכתבתי אודותיו כדי לדבר בשפה של רוב האנשים. הפוסט הזה, ניכתב לא רק עבורי, אלא עבור מי שיכנס ויקרא.

      והשתמשתי בדימוי הנפוץ והמקובל של אלוהים המקראי כדי להעביר ולהדגים רעיון. 

      לי יש אלוהים אחר.

       

      בכל אופן, במקרה הספציפי הזה, לא הייתה לי שום כוונה לפגוע או להעליב, לא את אלוהים ולא אף אחד אחר.

       

      ובלי קשר, אפשר לדבר על גם ריק :)

        31/12/08 15:55:

      צטט: רוח גלילית 2008-12-31 14:43:59

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-30 19:23:45

      1.אתה לוקח את ויקיפדיה כמובן מאליו,בתרגום המילה אלימות,מי קובע שהיא נכונה וצודקת?

      אני מגדיר אלימות כך:הפעלת כח פיזי כנגד חפים מפשע

      אין אלימות מילולית,מילים יכולות להעליב ולפגוע,אך אינן מסיבות נזק לגוף

      2.נתת דוגמא לאלימות של אלהים,אם הגן של אלהים[וכל מה שנברא],האם אינו רשאי לגרש את מי שהוא רוצה?

       לגבי אלהים,גם אם תלמד אותו במשך כל חייך,עדיין לא תדע הכל,,,,,,,,,,,,,קצת צניעות לא תזיק

      תתאר לי בבקשה איך נראה גוף של ילד שגדל על משפטים כמו - שום דבר טוב לא יצא ממך. אתה טיפש. אתה ילד רע.....

       

      אני ניסחתי כך,כאילו זה סעיף בחוק,,,מה שאת הבאת לא יגיע לבית המשפט[כיום]

      לבעל הפוסט:

      אם אין אלהים,אז למה אתה כותב אודותיו ולמה אתה מתייחס אליו בתגובתך לכותבת?

      על אין,אפס,ריק אין מה לכתוב ולהתייחס

        31/12/08 14:53:

      צטט: רוח גלילית 2008-12-31 14:41:00

      פעם עבדתי בגן ילדים. היתה שם ילדה שבכתה המון. כל דבר קטן פתח לה את כיס הדמעות. הגננות היו רצות אליה, מרימות אותה, מחבקות אותה - די, די, היו אומרות לה. כמה ימים עקבתי אחרי כל הסאגה הזו עד שקלטתי שכל התרבות שלנו מחנכת להדחקת רגשות "שליליים". בפעם הבאה שהיא התחילה לבכות ניגשתי אליה. התיישבתי לידה, שמתי לה יד על הגב ואמרתי לה - זה בסדר, תבכי כמה שבא לך. היא בכתה כמה דקות ומאז כמות הבכיות שלה הצטמצמה מאוד.

      מה שכתבת פה על האלימות, והפתרונות שהצעת, תופס לגבי כל הרגשות שלנו, או בעצם איך שאנחנו מקטלגים אותם. רגש הוא לא רע או טוב, הוא רגש. הפרשנויות שאנחנו נותנים לו הן ההרסניות, הגורמות להדחקה ואז לביטוי חסר כל פרופורציה שלו.

      יש תרבויות שבהן קיימים טקסים ספציפיים כדי לגרום לאנשים לבכות, למשל, בעקבות אובדן אדם קרוב.  עורכות אותו מקוננות - נשים שכל מטרתן היא לעורר את הבכי.

       

       

      לא נותר לי אלא להגיד, הללויה!

      תודה :)

        31/12/08 14:43:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-30 19:23:45

      1.אתה לוקח את ויקיפדיה כמובן מאליו,בתרגום המילה אלימות,מי קובע שהיא נכונה וצודקת?

      אני מגדיר אלימות כך:הפעלת כח פיזי כנגד חפים מפשע

      אין אלימות מילולית,מילים יכולות להעליב ולפגוע,אך אינן מסיבות נזק לגוף

      2.נתת דוגמא לאלימות של אלהים,אם הגן של אלהים[וכל מה שנברא],האם אינו רשאי לגרש את מי שהוא רוצה?

       לגבי אלהים,גם אם תלמד אותו במשך כל חייך,עדיין לא תדע הכל,,,,,,,,,,,,,קצת צניעות לא תזיק

      תתאר לי בבקשה איך נראה גוף של ילד שגדל על משפטים כמו - שום דבר טוב לא יצא ממך. אתה טיפש. אתה ילד רע.....

        31/12/08 14:41:

      פעם עבדתי בגן ילדים. היתה שם ילדה שבכתה המון. כל דבר קטן פתח לה את כיס הדמעות. הגננות היו רצות אליה, מרימות אותה, מחבקות אותה - די, די, היו אומרות לה. כמה ימים עקבתי אחרי כל הסאגה הזו עד שקלטתי שכל התרבות שלנו מחנכת להדחקת רגשות "שליליים". בפעם הבאה שהיא התחילה לבכות ניגשתי אליה. התיישבתי לידה, שמתי לה יד על הגב ואמרתי לה - זה בסדר, תבכי כמה שבא לך. היא בכתה כמה דקות ומאז כמות הבכיות שלה הצטמצמה מאוד.

      מה שכתבת פה על האלימות, והפתרונות שהצעת, תופס לגבי כל הרגשות שלנו, או בעצם איך שאנחנו מקטלגים אותם. רגש הוא לא רע או טוב, הוא רגש. הפרשנויות שאנחנו נותנים לו הן ההרסניות, הגורמות להדחקה ואז לביטוי חסר כל פרופורציה שלו.

      יש תרבויות שבהן קיימים טקסים ספציפיים כדי לגרום לאנשים לבכות, למשל, בעקבות אובדן אדם קרוב.  עורכות אותו מקוננות - נשים שכל מטרתן היא לעורר את הבכי.

       

        31/12/08 12:30:

      צטט: ענת** 2008-12-31 08:58:30


      כתבת יפה ונכון.

       

       

      תודה :)
        31/12/08 12:28:

      צטט: רוח גלילית 2008-12-31 10:52:40


      "מעשה האלימות הראשון המתואר הוא של אלוהים עצמו.

      כפי שבא לידי ביטוי בגירוש מגן עדן. "

       

      אתה מאמין שאלוהים אלים?

       

      קודם כל, "אלים" מקופל כבר בתוך שמו, אותן אותיות.

      ובמשחק האותיות הזה, דתיים עושים שימוש רב.

      אבל רק כשזה משרת את מטרתם כמובן.

       

      ומי שמקבל את התורה ואת הכתוב בה, לא יכול להתעלם מהאלימות של "אלוהים" ולא רק בסיפור הגירוש מגן עדן. 

      התורה מלאה בדוגמאות.

       

      בכל מיקרה, אני לא יכול להאמין שאלוהים אלים, כי אין אלוהים.

      לא כזה שמסופר עליו בתנך ושדתיים מאמינים בו, בכל אופן.

        31/12/08 10:52:

      "מעשה האלימות הראשון המתואר הוא של אלוהים עצמו.

      כפי שבא לידי ביטוי בגירוש מגן עדן. "

       

      אתה מאמין שאלוהים אלים?

        31/12/08 08:58:

      כתבת יפה ונכון.
        31/12/08 08:49:

      צטט: סנה בוער 2008-12-31 08:36:39

      צטט: איימי. 2008-12-31 07:48:16

      כבר למדנו והבנו שלהיפגע זו בחירה.

      כבר הבנתי שלפעמים זה כן נוגע בי לרגע אני רוצה להרגיש....

      ואני יודעת שלא כך הדבר ואין כל רווח ברגשות של כעס או עלבון, לוקחת אויר

      מחייכת לי בכנות עם עצמי וממשיכה.

      האלימות היא בתוכינו כתבת, אכן היא רק שלנו.

      אז אם אדם צועק, פוגע, מנסה או מתכוון או שלא

      זה בהחלט שלו!

      ואין כל קשר אליי, אני רק יכולה להרגיש חמלה עליו

      שעדיין לא הבין את השיעור, על זה שהוא חיי עם תיסכולים שלא יודע לנווט אותם, להתמודד איתם או לפתור אותם

      וצר לי עליו, אבל האלימות שלו אליי, אכן רק מוכיחה לי את מי שהוא, בלי כל קשר אליי.

      פוסט מבריק, חכם, אהבתי:)*

       

       

      תודה איימי :)

      אם הרגש הוא שמגדיר את האלימות, זאת אומרת שאי אפשר לקבוע אם פעולה אלימה, בלי לדעת מה הרגש שהניע אותה.

      למשל, פעולות "אלימות" שמצילות חיים.

      בן של חבר שלי ניפגע בחוף היים מטרקטורון, בדרך לבית החולים הילד בלע את הלשון וננעלה לו הלסת והוא נאלץ בעזרת אגרופים לפתוח לו את הפה כדי להוציא את הלשון.

      האם זו אלימות?

      הרי מי שהיה רואה את זה, נגיד מרכב שנסע קרוב אליו, היה חושב שהוא מתעלל בילד.


      ויש עוד הרבה דוגמאות דומות.

       

      וכל זה, רק כמבוא לשימושים שאפשר לעשות עם כוח מבלי שזו תהייה אלימות.

       

       

      גם לדפוק מסמר בעץ, אני מפעילה כוח.

      גם כשראיתי אישה חובטת בשטיח עם המקל, לא חשבתי שהיא אלימה:)

      ואם להתייחס לדוגמא שהבאת על בני אדם,

      אני לא אתייחס להצלת חיים הרי כמשהו פוגעני,

      כל עוד מדובר ברגש החיובי של לעזור, להציל.

       

        31/12/08 08:36:

      צטט: איימי. 2008-12-31 07:48:16

      כבר למדנו והבנו שלהיפגע זו בחירה.

      כבר הבנתי שלפעמים זה כן נוגע בי לרגע אני רוצה להרגיש....

      ואני יודעת שלא כך הדבר ואין כל רווח ברגשות של כעס או עלבון, לוקחת אויר

      מחייכת לי בכנות עם עצמי וממשיכה.

      האלימות היא בתוכינו כתבת, אכן היא רק שלנו.

      אז אם אדם צועק, פוגע, מנסה או מתכוון או שלא

      זה בהחלט שלו!

      ואין כל קשר אליי, אני רק יכולה להרגיש חמלה עליו

      שעדיין לא הבין את השיעור, על זה שהוא חיי עם תיסכולים שלא יודע לנווט אותם, להתמודד איתם או לפתור אותם

      וצר לי עליו, אבל האלימות שלו אליי, אכן רק מוכיחה לי את מי שהוא, בלי כל קשר אליי.

      פוסט מבריק, חכם, אהבתי:)*

       

       

      תודה איימי :)

      אם הרגש הוא שמגדיר את האלימות, זאת אומרת שאי אפשר לקבוע אם פעולה אלימה, בלי לדעת מה הרגש שהניע אותה.

      למשל, פעולות "אלימות" שמצילות חיים.

      בן של חבר שלי ניפגע בחוף היים מטרקטורון, בדרך לבית החולים הילד בלע את הלשון וננעלה לו הלסת והוא נאלץ בעזרת אגרופים לפתוח לו את הפה כדי להוציא את הלשון.

      האם זו אלימות?

      הרי מי שהיה רואה את זה, נגיד מרכב שנסע קרוב אליו, היה חושב שהוא מתעלל בילד.


      ויש עוד הרבה דוגמאות דומות.

       

      וכל זה, רק כמבוא לשימושים שאפשר לעשות עם כוח מבלי שזו תהייה אלימות.

        31/12/08 07:48:

      כבר למדנו והבנו שלהיפגע זו בחירה.

      כבר הבנתי שלפעמים זה כן נוגע בי לרגע אני רוצה להרגיש....

      ואני יודעת שלא כך הדבר ואין כל רווח ברגשות של כעס או עלבון, לוקחת אויר

      מחייכת לי בכנות עם עצמי וממשיכה.

      האלימות היא בתוכינו כתבת, אכן היא רק שלנו.

      אז אם אדם צועק, פוגע, מנסה או מתכוון או שלא

      זה בהחלט שלו!

      ואין כל קשר אליי, אני רק יכולה להרגיש חמלה עליו

      שעדיין לא הבין את השיעור, על זה שהוא חיי עם תיסכולים שלא יודע לנווט אותם, להתמודד איתם או לפתור אותם

      וצר לי עליו, אבל האלימות שלו אליי, אכן רק מוכיחה לי את מי שהוא, בלי כל קשר אליי.

      פוסט מבריק, חכם, אהבתי:)*

       

        30/12/08 19:54:

      צטט: מרדכי מולנור 2008-12-30 19:23:45

      1.אתה לוקח את ויקיפדיה כמובן מאליו,בתרגום המילה אלימות,מי קובע שהיא נכונה וצודקת?

      אני מגדיר אלימות כך:הפעלת כח פיזי כנגד חפים מפשע

      אין אלימות מילולית,מילים יכולות להעליב ולפגוע,אך אינן מסיבות נזק לגוף

      2.נתת דוגמא לאלימות של אלהים,אם הגן של אלהים[וכל מה שנברא],האם אינו רשאי לגרש את מי שהוא רוצה?

       לגבי אלהים,גם אם תלמד אותו במשך כל חייך,עדיין לא תדע הכל,,,,,,,,,,,,,קצת צניעות לא תזיק

       

      לצורך העיניין, זה לא משנה מי קבע ומי לא קבע.

      יש הגדרה מסויימת שאפשר להתייחס אלייה לגופה, כמו שאתה עשית.

      האם זה משנה מי קבע שההגדרה שלך נכונה או לא?

      לעצם העיניין, הסברתי שההגדרה שהבאתי לא מתאימה, ולמה. וגם הצעתי נקודת מבט אחרת.

       

      אבל גם בהגדרה שלך יש בעייה בעיניי.

      מי קובע מיהם חפים מפשע?

      מבחינת מגלה האלימות, קורבנותיו לא חפים מפשע, יש לו סיבות משלו והסברים משלו למה הקורבן אשם ומגיע לו האלימות.

      כך, שגם לפי ההגדרה שלך, יש פתח לפרשנויות סוביקטיביות.

       

      מעבר לכך, אני חושב שיש אלימות מילולית.

      האלימות לא מוגדרת רק על פי תוצאותייה. אם ילד קטן יקסח אותך במכות, לא יגרם לך נזק פיזי אבל עדיין זה היה ביטוי לאלימות. אם זרקת נעל על נשיא ארה"ב למשל, אבל פיספסת, זה לא ביטוי לאלימות?

      אם ירית 60 סקאדים ואף אחד לא ניפגע, זו לא אלימות?

      מה שמגדיר את האלימות הוא הביטוי שלה. והביטוי יכול להיות מילולי או פיזי ובלי שום קשר לתוצאות של העלבות או לא, נזק פיזי או לא.

      לגבי אלוהים,

      כדי להגיד שגם אם אלמד אותו כל חיי לא אדע, אתה צריך בעצמך לדעת את כל מה שאפשר לדעת על אלוהים.

      כי אם אתה לא יודע כל מה שאפשר לדעת, איך אתה יודע מה וכמה נישאר לי לדעת?

      מה גם שאתה לא מכיר אותי :)

       

      חוץ מזה, לא אמרתי שזו לא זכותו.

      זכותו להיות אלים כמו שהוא.

        30/12/08 19:23:

      1.אתה לוקח את ויקיפדיה כמובן מאליו,בתרגום המילה אלימות,מי קובע שהיא נכונה וצודקת?

      אני מגדיר אלימות כך:הפעלת כח פיזי כנגד חפים מפשע

      אין אלימות מילולית,מילים יכולות להעליב ולפגוע,אך אינן מסיבות נזק לגוף

      2.נתת דוגמא לאלימות של אלהים,אם הגן של אלהים[וכל מה שנברא],האם אינו רשאי לגרש את מי שהוא רוצה?

       לגבי אלהים,גם אם תלמד אותו במשך כל חייך,עדיין לא תדע הכל,,,,,,,,,,,,,קצת צניעות לא תזיק

      ארכיון

      פרופיל

      סנה בוער
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין