ביער קטן,בין כרמים וגנים, עומד עץ אלון ובו חמישה קינים. ומי גר בין ענפי האלון?
בקן הראשון חוחית אירופית ופשוש. הם עפו עד קפריסין בכדי ללבוש כלולות. כי הוא יהודי והיא לא. בקן השני יחד גרים, צופית ושני גוזלים. היא רווקה ואין לה בן-זוג, מגדלת את בניה בחום ועזוז. בקן השלישי דרור ודרורית. הוא לא חתם על כתובה והיא לא לבשה לבן. הם בחרו בתעודות זוגיות לסמל את אהבתם. בקן הרביעי הגדוש בעלים, גרים יחד זוג בולבולים. פגשו זה את זה במסיבת טבע עליזה וכעת מחפשים קוקיה שתטיל להם ביצה. ובקן החמישי גרה דוכיפת, אך לפני שבוע ארזה חפציה, עזבה את הקן ועפה לקבל את פרס הציפור הלאומית לישראל. כתבו דרי העץ מודעה, תקעו מעל הקן נוצה, וקבעו שלט בהיר: קן להשכיר.
והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים - אל הקן מתעופפים דיירים חדשים.
ראשונים באים עורבני שחור כיפה ואשתו עורבנית כחולת הציצית. עפים עד לקן מרופד הזרדים, קוראים את השלט ומסתכלים. באים מכל הקינים השכנים, עומדים סביבם ומסבירים להם פנים: הנאה הקן בעיניכם? נאה. הנאים הזרדים בעיניכם? נאים. אם כן, שבו אתנו עורבנים ועורב!. לא, לא נשב. למה? השכנים אינם טובים בעיננו. איך נגור פה, אנו, שומרי כשרות ומצוות, הורים לעשרות עורבנים ועורבניות, עם חוחית אירופית ופשוש המתעופפים ללא כיסוי ראש, גוזליהם אינם יהודים כי אמם גויה, אוי לנו אויה!?חרדים אנו לגורל גוזלינו מהתבוללות, לא עלינו! נעלבו הפשוש והחוחית ועפו להם העורבן והעורבנית.
עפו העורבנים ובאו זוג ירגזים עפים אט-אט לקן מרופד הזרדים, קוראים את השלט ומסתכלים. באים מכל הקינים השכנים, עומדים סביבם,מסבירים להם פנים. הנאה הקן בעיניכם? נאה.הנוחים הזרדים בעיניכם? נוחים. אם כן, שבו עמנו הירגזים!. לא , לא נשב. למה? השכנים אינם טובים בעינינו. איך נשב פה,אנו הירגזים קשישים ושמרנים עם צופית ושני גוזלים? אמנם לא מצאה לה בעל עד היום, אך לגדל בנים בלי אב? זה נורא ואיום! אין זה נאה ואין זה יאה! נעלבה הצופית והירגזים עזבו רגוזים.
עפו הירגזים, באים גבתון לבן -הכיפה ואשתו אדומת המקור. עפים בזמרה ובחן מול הקן, קוראים את השלט ועוצרים להתבונן. באים מכל הקינים השכנים,עומדים סביבם מסבירים להם פנים. הנאה הקן בעיניכם? נאה. הנעימים הזרדים בעיניכם? נעימים. אם כן שבו עמנו הגבתונים. לא, לא נשב! למה? השכנים אינם טובים בעינינו. איך נשב אנו הגבתונים, זוג מסורתי וכשר למהדרין, עם דרור ודרורית שאינם נשואים כדת וכדין? לא חתמו הם על כתובה ואינם עונדים טבעת, דבר כה מופקר, לא יעלה על הדעת! הזו דוגמה לגוזלינו,לדתנו ומסורתנו? נעלבו הדרורים והגבתונים עפו להם.
עפו הגבתונים, באים בז ובזה מצויים. מצפצפים ושורקים בדרך לקן מרופד הזרדים, קוראים את השלט ומסתכלים. באים מכל הקינים השכנים, עומדים סביבם, מסבירים להם פנים. הנאה הקן בעיניכם? נאה. הנאים הזרדים בעיניכם? נאים. אם כן, שבו עימנו הבזים! לא, לא נשב! למה? השכנים אינן נאים בעינינו. איך נשב פה, אנחנו, משפחת בזים מצויים בכפיפה אחת עם זוג בולבולים זכרים? עושים הם אהבה בדרך קבע שלא כדרך הטבע! מיד עולה הגועל בנו, לא נאה ולא יאה לנו! קראו השכנים: לכו לכו לכם בזים. גם לנו לא יאה ולא נאה!
עפו הבזים ובאו זוג יונים. חיש קל עפים לקן מרופד הזרדים, קוראים את השלט ומסתכלים. באים מכל הקינים השכנים, עומדים סביבם, מסבירים להם פנים. הנאה הקן בעיניכם? הקן קטן. הנוחים הזרדים בעיניכם? הזרדים נוחים אך מעט לחים. הנאה הענף בעיניכם? מרובה בו הצל, הענף אפל. ובכן לא תשבו עמנו? נשב גם נשב בחפץ לב כי השכנים טובים בעינינו.
החוחית האירופית והפשוש - יודעים לחיות מבלי לחשוש. הצופית- כל כך אמיצה וגם אמהית. הדרורית והדרור - זוג חופשי ויפה מקור. והבולבולים, כה עליזים ושמחים. רואים אנו משפחות חדשות, כי נוכל לחיות ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת. שכרו היונים את קן האוהבים, יום יום דוגרים הם והומים.
כך, ביער קטן בין כרמים וגנים, עומד עץ אלון ובו חמישה קינים ובין ענפי האלון, מקננים עד היום שכנים טובים חיי שלום.
מתוך עבודת גמר בקורס "שיווק אמנות-אמנות השיווק", שנקר, החוג לעיצוב תכשיטים. אבי סופר |